שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

FoodTech 2019

"היום הרופא לא יודע מה אני אוכל. בעתיד השאלה הזו תעמוד במרכז"

תחליפי חלבון מהצומח, הדפסת בשר וייצור חומרי גלם מחרקים - לקראת תחרות הפודטק של כלכליסט ותנובה, מומחים בתחום מצביעים על המגמות הבולטות ועל שינויי התפיסה בתחום המזון: "הילדים שלנו יסתכלו עלינו כמו שאנו מסתכלים על ההורים שלנו, שבשנות החמישים עישנו בכל מקום, כולל במטוסים"

נעמי צורף 10:4405.08.19

החשש שבעוד כמה שנים יהיה קושי משמעותי להאכיל את אוכלוסיית העולם, הצורך לצמצם את דריסת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון והרצון להכניס טכנולוגיה וחדשנות גם לצלחת שלנו - כל אלה הם גורמי האצה לענף הפודטק בשנים האחרונות, וגם התעשייה בארץ לא נשארת מאחור. לקראת תחרות הפודטק של "כלכליסט" ותנובה, שמטרתה לבחור את המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון, כמה מומחים בתחום שופכים אור על המגמות המסתמנות. התחרות תתקיים ב־28 באוקטובר, והמועד האחרון להגשת מועמדות הוא 29 באוגוסט.

 

 

"פודטק משמעו לרתום פיתוחים טכנולוגיים לתעשיית המזון, החל מרכיבים חדשים, תהליכי ייצור מתקדמים, מערכות לוגיסטיות חדשות, שימוש בתוכנה ורובוטים ועד לשימוש בחומרי גלם שעד כה לא חשבנו עליהם", אמר אורן אבראשי, מנהל החדשנות בטמפו. "בעולם משתנה בקצב הולך וגובר ובסביבה של משאבים הולכים ומתכלים, על חברות המזון להתאים את עצמן במהירות. ללא אימוץ חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת לא נוכל לשרוד".

 

"אם בעשורים האחרונים ישראל נקראה סטארט־אפ ניישן בהקשרים של הייטק, אני צופה שבשנים הבאות נבסס את עצמנו כפודטק ניישן. הפודטק והביוטק ילכו וימצבו את עצמם כתחומים שמובילים את התעשייה הישראלית", אמרה פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון.

 

הנוכחות של תחום הפודטק בארץ הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. כך זכתה תנובה במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת פודטק חדשה בקריית שמונה. לצורך הפעלת החממה תנובה, שבבעלות ברייטפוד, יצרה קונסורציום בשיתוף קרן Finistere האמריקאית, הפועלת בתחום האגריטק והפודטק, פלטפורמת גיוס ההון OurCrowd וחברת המשקאות טמפו. בכוונת החברות, המחזיקות בנתח שווה בשותפות, להשקיע במשותף 100 מיליון דולר במיזמי פודטק מקומיים. הקבוצה צפויה להתמקד בקידום טכנולוגיות מזון לכל אורך שרשרת הערך של מזון ומשקאות בתחום חלבון וחלב אלטרנטיביים, שיפור ערך תזונתי ותזונה מותאמת אישית, חומרי גלם חדשניים פונקציונליים ואריזות מזון חכמות.

עובדים במפעל לגידול אוטומטי של חסה ביפן. אחד האתגרים הוא "להצליח להביא לצרכן מוצרים כמה שיותר טבעיים וטריים" עובדים במפעל לגידול אוטומטי של חסה ביפן. אחד האתגרים הוא "להצליח להביא לצרכן מוצרים כמה שיותר טבעיים וטריים" צילום: Tomohiro Ohsumi

 

 

"תעשיית המזון המסורתית נראתה לאורך השנים אותו הדבר, וככל שהתקדמנו עם הרפואה, הביוכימיה והאלקטרוניקה הצלחנו לייצר מכשור ולפתח תהליכים שמסייעים בייעול של התעשייה מחד ובהפחתת הזיהום מנגד", אמרה ד"ר עינב קליגר מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל חי. "בנוסף יש לנו להביא לצרכן מוצרים בריאים ונקיים יותר, בעלי ערך תזונתי גבוה, וכל זאת באמצעות משאבים מועטים יחסית.

 

 

ד"ר עינב קליגר, מכללת תל חי: "אנשים רוצים להרגיש שהאוכל שלהם כמה שיותר טבעי וביתי, ולכן צריכים התהליך כמה שיותר שקוף לצרכן. מתמטיקה, פיזיקה וכימיה תופסים תפקיד משמעותי בתעשייה הזו" ד"ר עינב קליגר, מכללת תל חי: "אנשים רוצים להרגיש שהאוכל שלהם כמה שיותר טבעי וביתי, ולכן צריכים התהליך כמה שיותר שקוף לצרכן. מתמטיקה, פיזיקה וכימיה תופסים תפקיד משמעותי בתעשייה הזו"

 

"מבחינה אקדמית, ככל שתעשיית הפודטק מתפתחת אנחנו רואים עד כמה חשוב להשקיע בלמידה של המקצועות הבסיסים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה שהולכים ותופסים תפקיד משמעותי בתהליכי הליבה בתעשייה הזו", אמרה קליגר, שמעבירה בעצמה שלושה קורסים לסטודנטים, ומלווה אותם בשלבים שונים של פיתוח מוצרים ופרויקטים במסגרת לימודיהם.

 

כשטייס, תלפיון וחקלאי נפגשים

 

גיל מירון, שותף בקרן פיניסטר שמשקיעה בעיקר בתחומי הפודטק והאגריטק, טוען כי הייחוד של התעשייה הישראלית מקורו בהפריה ההדדית, שאפשרית לדבריו בזכות היקפה המצומצם של התעשייה הישראלית לעומת הענקיות בעולם: "הרבה משקיעים אוהבים להגיע לישראל כי נורא בולטת כאן ההפריה ההדדית בין עולמות שונים וטכנולוגיות שונות. אמנם בעולם יש ארגונים ענקיים עם יכולות ותקציבים הרבה יותר גבוהים ממה שאפשר למצוא בארץ, אי אפשר בכלל להשוות את הכספים שזורמים בניו יורק למה שקורה בארץ - אבל כאן יש יתרון ייחודי, כולם נפגשים עם כולם, כולם מכירים את כולם. הטייס והתלפיון והחקלאי גרים יחד באותה דירה בתל אביב. הדבר הזה מביא להפריה הדדית שאין במקומות אחרים".

 

 

גיל מירון, שותף בקרן פיניסטר: "כדי לייצר תעשיית פודטק יצטרכו להיות כאן חברות גדולות, לא אקזיטים. יש בישראל הפריה הדדית בין עולמות שונים וטכנולוגיות שונות" גיל מירון, שותף בקרן פיניסטר: "כדי לייצר תעשיית פודטק יצטרכו להיות כאן חברות גדולות, לא אקזיטים. יש בישראל הפריה הדדית בין עולמות שונים וטכנולוגיות שונות"

 

 

המגמות הבולטות בתעשייה היום קשורות לכמה תחומים, ראשית למציאת תחליפי חלבון מהצומח או הדמיה של מוצרים מהחי כמו ייצור בשר על ידי תרבית במעבדה או הדפסת בשר; שנית, יש מגמה של מכשור מתקדם להכנת מזון בבית, כמו להכניס קפסולה למכונת קפה; שלישית, מגמה נוספת קשורה בחרקים שההתרבות שלהם מהירה, והם דורשים שטח גידול מצומצם ואפשר להפיק מהם חומרי גלם בעלי ערכים תזונתיים טובים. ניתן לראות כי מעבר לסטארט־אפים, חברות המזון עצמן בוחרות להשקיע בתחום מתוך ההבנה של הצורך הגובר בתעשיית מזון אחרת.

 

"כדי באמת לייצר את התעשייה, יצטרכו להיות כאן חברות גדולות, לא אקזיטים", מבקש מירון להדגיש. "כמה שאקזיט זה מרגש עבוד היזמים, בסוף כדי לייצר תעשייה משמעותית אנחנו צריכים חברות כמו צ'ק פוינט, שבחרו להמשיך ולהתפתח, ולכן חשוב שהחברות הגדולות במשק ישקיעו בחדשנות ופיתוח בתחום הפודטק".

 

הדרישות החדשות של המילניאלס

 

ומה נאכל בעוד 30-20-10 שנה? "אני לא חושב שאפשר לדבר על עתיד אחיד בתחום הזה", אמר מירון. "הטכנולוגיה תהיה מפותחת הרבה יותר, אבל עדיין יהיו מי שירצו יותר פשטות. מה שכן, אני מתאר לעצמי שבעתיד הילדים שלנו יסתכלו עלינו כמו שאנחנו מסתכלים על ההורים שלנו, שבשנות החמישים עישנו בכל מקום, כולל במטוסים וליד הילדים שלהם, בהקשר של תביעת הרגל הסביבתית שאנחנו משאירים. בנוסף אני חושב שהתזונה תקבל מקום הרבה יותר משמעותי גם בהקשרים בריאותיים. היום כשאני הולך לרופא הוא מודד כמה מדדים ונותן לי תרופה, אבל הוא כמעט אף פעם לא יודע מה אני אוכל. בעתיד השאלה הזו תעמוד במרכז".

 

"התנופה בתעשיית המזון לא קרתה סתם. יש הבנה מאוד ברורה בתעשייה עד כמה הדבר הזה קריטי להמשך קיומנו", אמרה פרופ' מחלוף. "אני מאמינה שבעתיד נראה בעיקר תהליכי ייצור מזון ממוכנים וקצרים, חוויית קנייה טובה ונעימה ללקוח וצריכה של מזון שהוא בעל ערכים תזונתיים גבוהים, פחות מזהם ומתאים לכל כיס".

 

 

פרופ' מרסל מחלוף, טכניון: "בשנים הבאות הפודטק והביוטק יתמצבו כמובילי התעשייה הישראלית.  נראה בעיקר תהליכי ייצור ממוכנים וקצרים ומזון שהוא בעל ערכים תזונתיים גבוהים" פרופ' מרסל מחלוף, טכניון: "בשנים הבאות הפודטק והביוטק יתמצבו כמובילי התעשייה הישראלית. נראה בעיקר תהליכי ייצור ממוכנים וקצרים ומזון שהוא בעל ערכים תזונתיים גבוהים"

 

"האתגר המשמעותי שלנו זה להצליח להביא לצרכן מוצרים כמה שיותר טבעיים וטריים", אמרה ד"ר קליגר. "אנשים רוצים להרגיש שהאוכל שלהם כמה שיותר טבעי וביתי, ולכן אנחנו צריכים שהתהליך יהיה כמה שיותר שקוף לצרכן. הצרכן לא צריך להתעסק בטכנולוגיה מסורבלת, אבל כן לקבל מוצרים חדשניים וטובים יותר, ארוזים באריזות מותאמות יותר".

 

"אני מאמין שדור המילניאלס יביא איתו דרישות חדשות מתעשיית המזון שעד היום היו בשוליים", אמר אבראשי. הצרכן יצפה מהמותגים להכיר אותו ואת העדפותיו, ולהתאים את עצמם אליו במקום ובזמן שיצטרך אותם. הוא ירצה מוצרים ומותגים שמתאימים לו גם ברמה המוסרית וגם ברמה התזונתית. אני צופה שנושא איכות הסביבה ושמירה על כדור הארץ יהיה הרבה יותר מרכזי בשיח, וישנה את המודל העסקי של תעשיות שלמות בענף המזון".

 

 

אורן אבראשי, מנהל החדשנות בטמפו: "הצרכן ירצה מוצרים ומותגים שמתאימים לו גם ברמה המוסרית והתזונתית. נושא השמירה על כדור הארץ ישנה את המודל העסקי של תעשיות שלמות בענף המזון" אורן אבראשי, מנהל החדשנות בטמפו: "הצרכן ירצה מוצרים ומותגים שמתאימים לו גם ברמה המוסרית והתזונתית. נושא השמירה על כדור הארץ ישנה את המודל העסקי של תעשיות שלמות בענף המזון"

 

 

מה מחפשים?

"ריצה למרחקים ארוכים בקצב של 100 מטר"

צוות פיתוח חזק "מולטידיסציפלינרי ולא לגמרי בשל" הוא אחד התנאים להשקעה בפודטק

 

מה הקריטריונים שיגרמו לכם להשקיע בסטארט־אפ?

מירון: "בשלבים הראשוניים של הגיוס הרוב תלוי בצוות שחייב להיות מעולה. המשימה בשלב הזה היא מטורפת, זו ריצה למרחקים ארוכים בקצב של ריצת 100 מטר. הצוות חייב להיות מאוד חזק, בעיקר בעולם הפודטק, שהוא מולטי־דיסציפלינרי ועוד לא לגמרי בשל. זה הרבה יותר קשה מלפתח אפליקציה, כי אז אני יודע שיש מספיק צרכנים שירצו להשתמש בה, ואני מניח שאם המודל נכון ועובד יהיה מי שיאמץ אותה".

 

מירון ציין כי לעומת זאת בשוק של הפודטק עדיין יש קושי לאמץ את הטכנולוגיה והחדשנות מהחקלאי ועד לצרכן. "לכן דבר נוסף שחשוב לי לראות זה שהסטארט־אפ מציע פתרון מקצה לקצה. צריכה להיות הבנה שאם אתה מציע אריזה חדשה, יכול להיות שלצרכן יהיה קושי לקבל אותה, ולראות איך גם מייצרים אריזה אקולוגית יותר וגם מנגישים אותה לצרכן".

 

פרופ' מחלוף: "חשוב לי לראות שמצליחים לזהות את הבעיה בצורה בהירה, וכמובן לבחור בעיה שלא ענו עליה עד כה בכלל או לפחות לא בצורה מספקת ולזה להציע פתרון. חשוב לי לראות שהדרך לפתרון הבעיה היא מקורית ושתתמודד בצורה מאירת עיניים עם הבעיה".

 

ד"ר קליגר: "מבחינתי, אחד הדברים הכי חשובים זה לשמור על אמא אדמה, לכן אתייחס במיוחד לנושא של קיימות. זה אחד הדברים הכי חשובים מפני שאנחנו רואים איך המשאבים מצטמצים והזיהום גובר. אני רוצה לראות התפתחות בתחום של תהליכים שלא מזהמים את הסביבה, שימוש במשאבים זמינים, וכמובן תוצרי מזון עם ערכים תזונתיים מקסימליים, וכמובן אסור לשכוח שהמוצר חייב להיות טעים לצרכן".

 

אבראשי: "אני מחפש לראות חדשנות ברמה עולמית, טכנולוגיה שאפשר להגן על ה־IP שלה. מוצר שיספק פתרון לצורך אמיתי בשוק, וכמובן שבראש יעמוד יזם שאני מאמין בו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x