חשיפה
היוניקורנים הישראליים שחצו את רף ההכנסות של יותר מרבע מיליארד דולר
היקף הכנסות היוניקורנים הוא אחד הסודות השמורים בהייטק. כלכליסט חושף את רשימת החברות הפרטיות המגלגלות מחזור שנתי של מעל 250 מיליון דולר. מרביתן עשו זאת בתוך פחות מעשור מאז הקמתן. כשחלון ההנפקות בוול סטריט ייפתח - אלה יהיו המספרים החשובים ולא השוויים שבהם גייסו בשיא הבועה
איזה רף הכנסות הופך חברת הייטק לסיפור הצלחה? עד לא מזמן קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר היה סמל סטטוס שהציב חברות על המסלול הנכון. המסלול הנכון הוא זה שיוביל בסופו של דבר להנפקה בוול סטריט ושם הרף המינימלי הדרוש היום כדי לקבל את תשומת לבם של המשקיעים הגדולים ולא רק קהילות ב"רדיט" הוא 300 מיליון דולר. ברמת הכנסות כזו, האמונה היא גם שחברה עם מודל עסקי שעובד אמורה כבר להגיע לרווחיות.
אלא שכמו בכל דבר בחיינו ה־AI מנפץ תפיסות והרגלים והנה רק השבוע הכריזה חברת Loveable שמאפשרת כתיבת קוד ללא ידע בתכנות רק באמצעות כתיבת פרומפט, על כך שהגיעה לקצב הכנסות של 100 מיליון דולר, וזאת שמונה חודשים לאחר הקמתה. בכך היא שברה גם את השיא של חברת הסייבר הישראלית WIZ שנחשבה עד לא מזמן לחברה שהגיעה הכי מהר ל־100 מיליון דולר. לה זה לקח שנתיים וחצי.
ובכל זאת, המקרים האלה הם בינתיים היוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל. לצד הדור החדש של "ילדי AI" שממנו יצמחו כנראה לא יוניקורנים, אלא דקאקרונים (שווי של 10 מיליארד דולר) ומעלה, ישנו עדיין הבציר של חדי הקרן שנמצאים על הכביש כבר לא מעט זמן. מאז 2021 זוהרם עומעם, אבל דווקא עם שוך רעש גיוסי הענק, רובם התפנו למטרה שלשמה הם הגיעו לכאן - בניית ביזנס אמיתי וחברות אמיתיות ולא רק בועיות עם שווי מרשים.
כלכליסט מביא בפרויקט זה חברות שהצליחו לחצות את רף ההכנסות של 250 מיליון דולר, כלומר רמה שהופכת אותן למועמדות להתקדמות לשלב הבא - מעבר לרווחיות שיקל על המשך ריצה כחברה עצמאית או מקרב להפיכה לחברה ציבורית. החברות ברשימה הן עוף שונה, הן לא מיהרו להימכר לחברות ענק, הן עדיין לא הנפיקו לצער חלק מהן, אבל הן עושות דבר אחד שונה ממרבית חברות ההייטק בישראל הן יוצרות הכנסות משמעותיות של מאות מיליוני דולרים בשנה.
הרשימה שגובשה חושפת שרובן חברות לא צעירות. באופן מקרי או לא, רובן המכריע בנות עשור - הוקמו ב־2015. מרבית החברות אף נתקלו במהמורות לא פשוטות, חברת ראפיד נאלצה לראות את השווי של החברה יורד משיא של למעלה מ־12 מיליארד דולר ל־4.5 מיליארד דולר כיום, ויה ויתרה על המודל הצרכני שלה וכל פעילות בו למען הפעילות התאגידית שלה ולהפוך להיות ספקית התוכנה המשמעותית ביותר לתחבורה הציבורית, ואילו נאוון נאלצה להמציא מחדש את המודל העסקי בעקבות מגפת הקורונה שכמעט ואיפסה את הכנסותיה. עם שינוי השם והפעילות, היא הקרובה ביותר מבין חדי הקרן הישראלים להגיע להנפקה.
ב־2020 ו־2021 היתה חגיגה. כל חברה שגייסה זכתה לשווי המחמיא של מיליארד דולר. אלא שאם השווי הגבוה הוא תמיד נתון גלוי, הרי שההכנסות נהפכו לסוד השמור ביותר של התעשייה. הרווחים אגב הם סודיים פחות, לרוב משום שפשוט אין כאלה.
לצד סיפורי ההצלחה שמובאים בפרויקט זה, צריך לדבר גם על החברות שאינן ברשימה. היעדרותם של חדי קרן רבים, גם כאלה שזכו לתגי שווי של יותר מ־5 מיליארד דולר, כמו טיפלתי ופיירבלוקס ממחישות את עומק הפערים בין השווי לביצועים האמיתיים של החברה. פער זה מסביר גם מדוע מעטים כל כך מעדר חדי הקרן, בישראל ולא רק כאן, לא מצליחים להגשים את חלום ההנפקה: השוק הציבורי מתמחר חברות בצורה הרבה יותר מציאותית.
ההמחשה הטובה ביותר היא הסיפור של ריסקיפייד ופורטר, הראשונה הונפקה בשווי של כ־3 מיליארד דולר והיום נסחרת בפחות ממיליארד דולר ואילו פורטר שנותרה פרטית מחזיקה בתג שווי אחרון של 3 מיליארד דולר, בזמן שהכנסותיה נמוכות יותר. מיעוט החברות שהצליחו לעקוף את הרף של 300-250 מיליון דולר, חושף עד כמה קרנות הון סיכון שהשקיעו לא על פי מודלים עסקיים, אלא במודל ה־FOMO - הפחד לפספס את הדבר הגדול הבא, ומבהיר כי יהיו עוד עסקאות רבות של מיזוגים ורכישות בניסיון "לנקות" את הפורטפוליו מהחברות הפחות טובות שרשומות בשווי מנופח.
מון אקטיב | Moon Active
מאסטרים של מטבעות שמתגלגלים לכיס
הוקמה: 2011
הכנסות שנתיות: 2 מיליארד דולר
גיוסי הון: 10 מיליון דולר, ו־420 מיליון דולר סקנדרי
שווי אחרון: 5 מיליארד דולר
עובדים: כ־2,200
החברה הישראלית המצליחה ביותר מבחינת הכנסות כיום אינה מייצרת שבבים או פיתחה יכולות בתחום הבינה המלאכותית. מון אקטיב (Moon Active) פיתחה משחק אחד מאוד מוצלח שנקרא Coin Master, שהכניס לה בשנה אחת כ־1.4 מיליארד דולר. יש לחברה משחקים נוספים, אבל המשחק הוותיק הזה הוא פרת המזומנים העיקרית.
מון אקטיב הוקמה בשנת 2011 על ידי מולי אלבין, שמקפיד לשמור חשאיות לאורך השנים. להצלחה המטאורית של החברה יש מספר סיבות. המשחק הוא חינמי להורדה, ורוב ההכנסות שלו מגיעות מרכישות בתוך האפליקציה. המודל הזה מעודד שחקנים לרכוש מטבעות, ספינים ומשאבים וירטואליים כדי להתקדם מהר יותר במשחק, לבנות כפרים, לתקוף שחקנים אחרים ולהגן על עצמם.
הליבה של המשחק היא מכונת מזל פשוטה, שמעניקה לשחקנים מטבעות ופעולות תקיפה/הגנה. המכניקה של מכונת המזל בשילוב עם מרכיבי בנייה ותקיפה חברתית יוצרת חוויה ממכרת שדוחפת לרכישות. המשחק משלב היבטים חברתיים שמעודדים אינטראקציה בין שחקנים, כמו האפשרות לתקוף כפרים של חברים או לבקש מהם עזרה. זה יוצר קהילה סביב המשחק ומעלה את רמת המעורבות.
החברה השקיעה סכומי עתק בשיווק וברכישת משתמשים, במיוחד דרך פרסום בפלטפורמות שונות. האסטרטגיה הזו אפשרה להם להגיע לקהל יעד עצום ולהפוך את Coin Master לתופעה גלובלית. החברה גייסה לאורך כל חייה 10 מיליון דולר בלבד וכסף נוסף בסכומים של מאות מיליוני דולרים שימשו לרכישת של מניות עובדים ומייסדים. השווי האחרון בו הוערכה החברה היה בגיוס סקנדרי של כ־300 מיליון דולר עמד על 5 מיליארד דולר אבל על פי הערכה השווי גדל משמעותית מאז.
ואסט דאטה | VAST Data
עושים סדר בזיכרון הארגוני. אנבידיה מתלהבת
הוקמה: 2016
הכנסות שנתיות: 1 מיליארד דולר
גיוסי הון: 380 מיליון דולר
שווי אחרון: 9 מיליארד דולר
עובדים: פחות מ־1,000
ואסט דאטה (VAST Data) היא הסוד הכי שמור של ההייטק הישראלי, אבל אם הכוכבים יסתדרו נכון היא יכולה להפוך גם לסיפור הגדול ביותר שלו. גדול יותר אפילו מזה של WIZ, שנמכרה ב־32 מיליארד דולר לגוגל. בימים אלה מנהלת החברה מגעים לגיוס לפי שווי של 25 מיליארד דולר, אך שמועות עקשניות מדברות על כך שהיא עשויה להימכר בסכום של יותר מ־30 מיליארד דולר.
המועמדת המיידית ביותר היא אנבידיה, שמשתמשת בפתרון של ואסט לניהול אחסון ושליפה מהירים של דאטה. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל ענקית שבבי ה־AI, הרעיף מחמאות לא אחת על החברה הישראלית ואנשיה. בתערוכה COMPUTEX, שנערכה בטייוואן לפני מספר חודשים הקדיש הואנג חלק ניכר מנאומו לטכנולוגיה של VAST. בסוף 2024 הוא גם הקליט מעין פודקאסט של עשר דקות, שבו הוא שוחח עם רנן חלק, מייסד משותף והמנכ"ל של ואסט, על התקדמות הבינה המלאכותית.
16 צפייה בגלריה
הנהלת ואסט דאטה. מימין: אייברי פאם, רנן חלק, שחר פינבליט מייקל ווינג וג'ף דנוורת
(צילום: באדיבות Vast Data )
לא רק אנבידיה אוהבת את ואסט. החברה משלשת את ההכנסותיה מדי שנה, כך ב־2025 היא כבר מוכרת בקצב של מיליארד דולר. בין לקוחות החברה חלק גדול מהבנקים הגדולים בעולם, חברת הסרטים פיקסאר, חברת הבינה המלאכותית xAI של אלון מאסק והכל כמובן בדחיפת אנבידיה, שהפכה גם לבעלת מניות בוואסט בגיוס הלפני אחרון, שהושלם ב־2021. בשונה מרוב החברות ברשימה, ואסט כבר עברה לתזרים חיובי, בין היתר בשל התנהלות צנועה יחסית והקפדה על עלויות, מה שכולל מצבת כוח אדם קטנה יחסית של פחות מאלף עובדים, מתוכם 300 בישראל.
הפתרונות של ואסט מאפשרים גם אחסון ושליפה של מידע לא מאורגן ולא מובנה כגון מיילים בארגונים, פניות של לקוחות, קבצי מולטימדיה או מסמכי PDF, במלים אחרות כל מידע "מבולגן" שמצטבר בארגון. החידוש הגדול של ואסט, שבעת הקמתה ב־2016 היה ופורץ דרך, הוא שימוש בזכרונות פלאש. בשוק הארגוני זכרונות פלאש שימשו בעיקר לשכבה הקריטית ביותר והקטנה של מידע בגלל העלויות הגבוהות.
ראפיד | RAPYD
חברת הפינטק ששוויה נחתך למרות הצמיחה
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 1 מיליארד דולר
גיוסי הון: 1 מיליארד דולר
שווי אחרון: 4.5 מיליארד דולר
עובדים: 1,400
ראפיד (RAPYD) היא אחת מחברות הפינטק הפרטיות הגדולות ביותר בישראל. במרץ השנה, לצורך השלמת הרכישה של חברת Payu, היא גייסה 500 מיליון דולר, מרביתם באקוויטי וחלקם הקטן בחוב. שווי החברה בגיוס עמד על כ־4.5 מיליארד דולר - ירידה משווי של 10 מיליארד דולר, שבו גייסה החברה ב־2021.
ראפיד, על פי הערכות שנעשו בעקבות המיזוג, רושמת הכנסות של כ־1 מיליארד דולר בשנה. גם הסכום שאותו גייסה החברה עומד על כמיליארד דולר, כולל הגיוס האחרון. החברה מעסיקה כיום כ־1,200 עובדים, מתוכם 400 בישראל וחלק לא קטן גם בדובאי.
החברה הוקמה ב־2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. החברה מפתחת פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים, וזו מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, העברות לארנקים דיגיטליים ולבנקים ותשלום במזומן. בשנת 2022, על רקע הגאות בענף הטכנולוגיה, ראפיד הוכתרה כחברת ההייטק הפרטית בעלת השווי הגבוה בישראל במסגרת עסקת סקנדרי, שבה השווי שלה עמד על כ־15 מיליארד דולר.
בדצמבר שנה שעברה נחשף בכלכליסט כי ראפיד הגישה לרשות ני"ע בקשה לקבלת רישיון סולק מורחב, וכי בכוונתה לעשות בו שימוש כדי להנפיק בהמשך גם כרטיסי אשראי, ובכך להתחרות באופן ישיר בחברות כרטיסי האשראי ישראכרט, MAX וכאל. החברה אף בחרה להגדיל את חשיפה לשוק המקומי ככאשר נתנה חסות ארוכת טווח למכבי תל אביב בכדורסל.
וויז | WIZ
שברה כל שיא. בדרך לעסקת ענק עם גוגל
הוקמה: 2020
הכנסות שנתיות: מיליארד דולר
גיוסי הון: 2 מיליארד דולר
שווי אחרון: 32 מיליארד דולר (בעסקת גוגל)
עובדים: 1,800
מאז הקמתה שברה חברת הסייבר WIZ כל שיא אפשרי. היא גייסה הכי הרבה כסף, היא הגיעה תוך שנה וחצי להכנסות של 100 מיליון דולר, והשנה - חמש שנים בלבד מאז הקמתה - היא אמורה להגיע לקצב הכנסות של מיליארד דולר. ככזו, וויז נהפכה לא רק לאקזיט הישראלי הגדול ביותר במכירתה לגוגל ב־32 מיליארד דולר מוקדם יותר השנה, אלא גם לעסקת המכירה הגדולה ביותר של חברת מגובת הון סיכון מאז מכירת ווטסאפ לפייסבוק ב־19 מיליארד דולר.
העסקה בין גוגל לוויז עדיין לא הושלמה סופית ולכן כלכליסט ממשיך להתייחס אליה כאל חברה ישראלית. כעת גוגל רוצה לשלב את פתרונות ה־CNAPP של וויז, פלטפורמת הגנה על הענן, בכל עסקת ענן שלה.
היתרון הגדול של וויז הוא בפשטות של פלטפורמת האבטחה שלה שמגינה על כל מה שמתחבר לענן הארגוני ומסייעת במניעת אירוע סייבר. כיום חצי מחברות פורצ'ן 100 קונות מוויז פתרונות אבטחה לסביבת הענן, אבל גם ממשלות וסטארט־אפים קטנים.
וויז היא מה שמכונה חברת ה־CLOUD NATIVE, כלומר נולדה בענן, הראשונה והגדולה ביותר. בוויז חלמו אמנם על וול סטריט וגם על שווי של 100 מיליארד דולר ויותר, אבל בסופו של דבר אי אפשר היה לסרב להצעה של גוגל.
נאוון | Navan
נסיעה עסקית בדרך להנפקת מיליארדים
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 750 מיליון דולר
גיוסי הון: 2 מיליארד דולר
שווי אחרון: 9.2 מיליארד דולר
עובדים: 2,500
גם נאוון (Navan), ממש כמו VIA, כבר עושה צעדים של ממש בדרך אל הנפקה בוול סטריט, שאם תתממש תהיה אחת הגדולות שיצאו מישראל. החברה שנקראה בעבר טריפאקשנס הגישה תשקיף חסוי להנפקה. ההיקף עדיין לא נחשף, אך לפני כשלוש שנים, רגע לפני התפוצצות בועת ההייטק, היא כבר הגישה תשקיף חסוי לפי שווי של כ־12 מיליארד דולר. בסופו של דבר ההנפקה לא יצאה לפועל, אך מאז החברה נהנית מצמיחה מואצת מחצי מיליארד דולר בהכנסות 2024, ל־750 מיליון דולר השנה וצפי למיליארד דולר ב־2025. ההערכה היא שנאוון לא היתה מקדמת את ההנפקה בעיתוי הנוכחי, אם לא הייתה מצפה לשווי של מעל 10 מיליארד דולר.
החברה נוסדה ב־2015 על ידי אריאל כהן ואילן טוויג כחברה אמריקאית, וגייסה מאז הקמתה יותר מ־2 מיליארד דולר, חלקם בהון וחלקם חוב. בין המשקיעים נמצאים כל השמות האמריקאים הגדולים: קרנות הענק אנדריסן הורוביץ, לייטספיד ו־COATUE.
הפתרון של נאוון מיועד לתכנון נסיעות עבודה ומאפשר הזמנת טיסות ומלונות וכן ניהול והחזר הוצאות שקשורות לנסיעות אלה. בעקבות משבר הקורונה שפגע עמוקות בשוק הנסיעות העסקיות, החברה נקלעה גם היא לקשיים, אך הצליחה להתאושש באמצעות כניסה ומיקוד בניהול הוצאות ותקציבים שקשורים לנסיעות העסקיות.
לחברה אלפי לקוחות, בהם ליפט, זום, נטפליקס ויוניליוור. נאוואן מעסיקה כ־2,500 עובדים ולפני ארבע שנים פתחה מרכז פיתוח משמעותי בישראל. עד אז כמעט ולא היו לה עובדים בישראל ומרכז הפיתוח היה בפאלו אלטו עם זרוע משמעותית נוספת באמסטרדם.
אפספלייר | AppsFlyer
מדידת קמפיינים שיווקיים והתנהגות משתמשים
הוקמה: 2011
הכנסות שנתיות: 400 מיליון דולר
גיוסי הון: 300 מיליון דולר
שווי אחרון: 2 מיליארד דולר
עובדים: 1,300 עובדים
אפספלייר (AppsFlyer) הוקמה ב־2011 על ידי אורן קניאל ורשף מן. החברה ביצעה בשנים האחרונות מספר רכישות שהרחיבו את פורטפוליו המוצרים שלה. בגיוס האחרון המשמעותי שביצעה החברה ב־2020 הוערכה בשווי של 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה General Atlantic, קרן ההשקעות של סיילספורס, קרן הצמיחה של גולדמן זאקס, קומרה קפיטל, DTCP, פיטנגו צמיחה ומגמה. בדיווח האחרון שסיפקה החברה הכנסותיה בשנת 2024 עמדו על כ־400 מיליון דולר, כאשר לאורך כל חייה היא גייסה 300 מיליון דולר בלבד, עם כוח עבודה של 1,300 איש.
AppsFlyer פיתחה טכנולוגיות בתחום המדידה והניתוח של קמפיינים שיווקיים במובייל ובפלטפורמות דיגיטליות. היא מספקת פלטפורמה פתוחה למשווקים, מפתחי אפליקציות ומפרסמים, המאפשרת להם לזהות מאיפה הגיעו משתמשים לאפליקציה (איזו מודעה, איזה ערוץ שיווקי וכו'), ולעקוב אחר המסע שלהם בתוך האפליקציה (התקנות, רכישות ועוד). וכך ניתן לקבל תובנות לגבי ביצועי הקמפיינים, התנהגות משתמשים ועוד, לזהות ולחסום פעולות הונאה (כמו קליקים מזויפים או בוטים), כדי להבטיח שתקציב השיווק מושקע במשתמשים אמיתיים ואיכותיים.
ויה | VIA
אספקת פתרונות תחבורה עירוניים
הוקמה: 2012
הכנסות שנתיות: 450-350 מיליון דולר
גיוסי הון: מיליארד דולר
שווי אחרון: 3.5 מיליארד דולר
עובדים: 1,100
ויה (VIA) נוסדה ב־2012 על ידי דניאל רמות ואורן שובל. בעבר היא הפעילה שירותי הסעה בניו יורק, וכיום היא מתרכזת בפיתוח מערכות תוכנה לשירותי תחבורה. בישראל היא היתה מעורבת בעבר בשירות באבל, שנסגר. החברה מעסיקה 1,100 עובדים.
בשבוע שעבר הגישה החברה תשקיף סודי להנפקה. זו פעם שנייה שהחברה מנסה לנצל חרך אפשרי להנפקה, כאשר פעם הקודמת, ב־2021, בוטלה עקב השינוי במצב השוק. כיום, עם הכנסות שנמצאות כבר בטווח של 350–450 מיליון דולר, החברה מקווה שההנפקה תצא לדרך. בין המשקיעים בחברה הישראלית, שגייסה עד היום כ־1 מיליארד דולר, 83North Exor, פיטנגו, קרן האנקו, Janus Henderson, CF Private Equity, Planven, Riverpark Ventures ו־ION Crossover Partners.
16 צפייה בגלריה
אורן שובל, ממייסדי ויה. מאות ערים ורשויות משתמשות בפלטפורמה של ויה לפתרונות תחבורה
(צילום: אוראל כהן)
ויה הופכת מערכות תחבורה ציבורית לרשתות חכמות ויעילות המבוססות על נתונים. המקור העיקרי של ההכנסות שלה הן שירותים שהיא מוכרת לרשויות מקומיות, מחוזות וגם חברות תחבורה ציבורית. חלק גדול מהצלחתה נזקף לשינויים בארצות הברית, שמעודדים רשויות לקדם טכנולוגיה. הפלטפורמה של ויה, הכוללת תוכנה מתקדמת ושירותים מבוססי טכנולוגיה, מחליפה מערכות תחבורה מיושנות ומהווה מערכת אחת, שמאגדת גופי תחבורה ותפעול שפעלו עד כה בנפרד. מאות ערים ורשויות תחבורה ביותר מ־30 מדינות משתמשות בפלטפורמה של ויה כדי להפחית עלויות תפעול ולשפר את חוויית הנסיעה לנוסע.
דרייבנטס | DriveNets
בונים הון על בניית רשתות תקשורת
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 587 מיליון דולר
שווי אחרון: 2.5 מיליארד דולר
עובדים: 450
חברת התקשורת הישראלית דרייבנטס (DriveNets) זכתה לאחרונה לכותרות משמעותיות כאשר ענקית התקשורת האמריקאית AT&T השקיעה 650 מיליון דולר ברכישת מניות עובדים ומשקיעים בחברה, והפכה להיות אחת מבעלי המניות הגדולים.
דרייבנטס נוסדה בדצמבר 2015 על ידי עידו סוסן והלל קוברינסקי והיא בונה רשתות לפי מודל תשתיות הענן. סוסן ייסד בעבר את Intucell, שנרכשה על ידי סיסקו ב־2013 תמורת 475 מיליון דולר וקוברינסקי ייסד את Interwise, שנמכרה ב־2007 ל־AT&T תמורת 121 מיליון דולר.
ההכנסות המשוערות של החברה עומדים על כ־250 מיליון דולר לשנה והן צומחות בצורה משמעותית כאשר רק לאחרונה הכריזה החברה על שורה של הסכמים משמעותיים, שרובם ארוכי טווח. בין היתר מדובר על הסכם שותפות אסטרטגי עם ענקית התקשורת היפנית KDDI. במסגרת ההסכם, דרייבנטס תסייע ל־KDDI להאיץ את הפריסה של ארכיטקטורת רשת פתוחה ברחבי התשתית הלאומית שלה. ענקית התקשורת האמריקאית Comcast הודיעה אף היא שתטמיע את הטכנולוגיה של החברה בליבת הרשת שלה ברחבי ארצות הברית. עסקאות אחרות נחתמו גם עם Radisys האירופית ו־NESIC היפנית.
דרייבנטס גייסה עד היום 587 מיליון דולר בארבעה סבבים. בסבב האחרון באוגוסט 2022, שבו גייסה 262 מיליון דולר, עמד השווי שלה על 2.5 מיליארד דולר. בין משקיעיה: Bessemer Partners, Pitango, D1 Capital, Atreides Management והראל השקעות.
מינט מדיה | Minute Media
יצירת במה לחובבי ספורט בעולם
הוקמה: 2011
הכנסות שנתיות: 300 מיליון דולר
גיוסי הון: 260 מיליון דולר
שווי אחרון: 2 מיליארד דולר
עובדים: כ־500
לפני קצת יותר משנה עלתה מינט מדיה (Minute Media) לכותרות בכל העולם לאחר שהייתה הזוכה המפתיעה במירוץ לרכישת זכויות הוצאה לאור של מגזין Sports Illustrated האמריקאי המפורסם. אף שחד הקרן הישראלי כבר עשה שורה ארוכה של רכישות לפני כן, זו היתה המתוקשרת ביותר כי המותג האמריקאי מוכר לא רק לחובבי הספורט. זו גם מעין "הליכה לאחור" של חברת הייטק, שלפתע מוצאת את עצמה לכאורה בעולם המגזינים של פעם. אבל עבור מינט מדיה הסיפור הוא בפלטפורמה.
החברה הישראלית בנתה אחת כזאת שמאפשר יצירה והפצה של תוכן עבור אוהדי ספורט. אוהדת או ספורטאי שמבקשים ליצור תוכן נכנסים לאחת הפלטפורמות של מינט, פותחים פרופיל משתמש ומתחילים לייצר תכנים, בין אם באמצעות וידיאו ותמונות שנמצאות על המערכת או כאלה שהם מעלים אליה בעצמם. בסיום, התוצר עובר לצוות העורכים של מינט שבודקים את איכות הסרטון. אם צריך, במיוחד בפעם הראשונה, הם מעבירים פידבק ליוצר ולאחר שהסרטון מקבל את הטיפול הטכנולוגי של מינט הוא מופץ על פני אחת הפלטפורמות של החברה או באתרי תוכן אחרים איתם יש לחברה שיתוף פעולה. היום יש למינט מדיה מאות מיליוני משתמשים חודשיים שמייצרים עשרות אלפי תכנים כל חודש בשפות שונות.
גונג | GONG
פתרונות בינה מלאכותית לאנשי מכירות
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 300 מיליון דולר
גיוסי הון: 600 מיליון דולר
שווי אחרון: 7.2 מיליארד דולר
עובדים: יותר מ־1,000
לזמן קצר, אי שם בקיץ 2021 נהפכה גונג (GONG) לחד הקרן הגדול בישראל לאחר שהשלימה גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר. אבל מאז היא שומרת על שקט יחסי וגם לא יצאה לסבב נוסף. על פי הערכות בתעשייה, בעת הגיוס עמדו הכנסות החברה על 100 מיליון דולר. לאחר מכן גונג קצת דישדשה, 2023 היתה שנה קשה במיוחד, אבל ה־AI החזיר אותה למשחק ובתחילת השנה נחשף כי היא הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 300 מיליון דולר. על פי הערכות בשוק, קצב הצמיחה השנתי הגיע ל־25%–30%, וזאת בעיקר על רקע הפריצה של יישומי בינה מלאכותית.
2024 היתה השנה התשיעית מאז שגונג, שפיתחה פתרון בינה עסקית לאנשי מכירות, החלה למכור את מוצריה. הלקוחות אמנם עדיין לא חזרו לקנות באותה קלות כפי שעשו ב־2021, אבל גונג ניצלה את השנים המאתגרות כדי לשדרג את תהליכי המכירה שלה והיום ארבע חברות מתוך פורצ'ן 10, כלומר החברות הגדולות בעולם, עושות שימוש בתוכנות שלה. גם גוגל ברשימת הלקוחות.
16 צפייה בגלריה
מנכ"ל ומייסד גונג, עמית בן דב. לזמן קצר ב־2021 גונג היתה חד הקרן הגדול בישראל
(צילום: עמית שעל)
עמית בן דב, מייסד ומנכ"ל גונג, סיפר לכלכליסט בתחילת השנה כי כמעט 90% מהחברות שמפתחות את מודלי השפה (LLM) משתמשות בגונג כדי להגביר את המכירות ללקוחות עסקיים. כמות הלקוחות של שבע ספרות יותר מהכפילה את עצמה ב־2024. בגונג זיהו למעשה את הבינה המלאכותית כבסיס לתוכנה כבר מזמן, אבל כפי שמעידים היום בחברה "דיבורים על זה הרתיעו והפחידו לקוחות". היום זה כבר פריט חובה וגונג מספקת את האוטומציה הנדרשת: התוכנה שלה מנהלת חלק גדול מהתקשורת מול הלקוח, מתאימה את המסר המסוים למה שהלקוח מחפש וממש מכינה את איש המכירות לפגישה עם תיק לקוח.
בנוסף, נבנה גם מוצר ה־forecast, שנותן לאנשי מכירות תחזית מכירות מדויקת על בסיס כל העסקאות הפתוחות וקריאת המיילים שלו. המוצר גם אומר בכמה איש המכירות יסיים את הרבעון, איפה הוא עומד מול היעד ומה ניתן עוד לעשות כדי לעקוף את היעד. גונג עדיין לא רווחית, אבל זה כבר נראה באופק, בו יכולה הנהלת החברה לראות גם הנפקה, אבל זה לא צפוי לקרות בשנתיים הקרובות.
רדיס | Redis
יש ריח של הנפקה באוויר
הוקמה: 2011
הכנסות שנתיות: 300 מיליון דולר
גיוסי הון: 357 מיליון דולר
שווי אחרון: 2 מיליארד דולר
עובדים: כ־1,100
רדיס (Redis) היא אחד היוניוקורנים הראשונים והוותיקים בישראל. יפתח שולמן ועופר בנגל יצרו את הקוד הפתוח של רדיס עוד ב־2009 ובהמשך פיתחו עליו את הפתרון לניהול בסיסי נתונים. רשמית החברה הוקמה ב־2011 וגייסה מאז הון מהשמות הגדולים ביותר בתעשיית ההייטק ובראשם סופטבנק. לפני שלוש שנים פרש בנגל מניהול החברה וגם שולמן כבר עסוק היום בסטארט־אפ חדש, והחברה מנוהלת על ידי מנכ"ל אמריקאי שהמשימה שלו היא להפוך את רדיס לחברה ציבורית.
את ההנפקה היא תיכננה עוד בסבב הקודם, ב־2021 וכיוונה לשווי של 4–5 מיליארד דולר, אך לא הספיקה להשלים אותה לפני שהחלה המפולת בוול סטריט. בינתיים בעלי המניות הוותיקים כבר מתחילים לגלות חוסר סבלנות ולפני שנה ויולה וטייגר גלובל עשו את אחת מעסקאות הסקנדרי הגדולות בענף, כשמכרו מניות בחברה בסכום שהוערך ב־200–300 מיליון דולר.
סביר להניח שרדיס תחדש את תוכנית ההנפקה בחודשים הקרובים, ככל שוק ההנפקות בוול סטריט ממשיך להתחמם. ההכנסות האחרונות שעליהן דיווחה החברה עמדו על כ־300 מיליון דולר בשנה ב־2024, והן כללו צמיחה של 25% שנה על שנה. הפסדי החברה אף הם קטנו משמעותית מ־267 מיליון דולר ב־2022 ל־176 מיליון דולר ב־2023.
סניק | snyk
גם הסייבר נמצא תחת האיום של AI
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 300 מיליון דולר
גיוסי הון: 1.32 מיליארד דולר
שווי אחרון: 7.4 מיליארד דולר
עובדים: כ־1,000
סניק (SNYK) לא אוהבת את אור הזרקורים אבל היא אחת החברות הבולטות בנוף הסייבר המקומי. החברה מתמחה באבטחת קוד ותשתיות ענן. היא נוסדה ב־2015 על ידי גיא פודחרני, אסף חפץ ודני גרנדר. מטה החברה ממוקם בבוסטון, ארה"ב, עם נוכחות חזקה בתל אביב ובלונדון. החברה מציעה פלטפורמת אבטחה ממוקדת מפתחים (Developer-first), שמטרתה לסייע לארגונים למצוא ולתקן חולשות אבטחה לאורך כל מחזור חיי פיתוח התוכנה (SDLC).
החברה גייסה עד היום כ־1.32 מיליארד דולר ב־17 סבבי גיוס שונים. הגיוס הגדול ביותר היה בספטמבר 2021, סבב F, בסך של 397 מיליון דולר. החברה גם ביצעה שורה לא קטנה רכישות של חברות. למרות כל סבבי הגיוס של החברה והשווי הגבוה שבו היא נמצאת, סניק אינה חפה מקשיים ושינויים. בשנים האחרונות ביצעה החברה שורה של מהלכי פיטורים, חלקם משמעותיים מאוד ועמדו על מאות עובדים. אחד מיזמי החברה גיא פודחרני אף פרש ממנה והקים לאחרונה חברה חדשה בלונדון שגייסה כבר 125 מיליון דולר.
16 צפייה בגלריה
מייסדי סניק, מימין: אסף חפץ, דני גרנדר וגיא פודחרני. מהחברות הבולטות בנוף הסייבר המקומי
(צילום: Snyk )
הטכנולוגיה של החברה, שנחשבת מתקדמת מאוד, נמצאת תחת איום מתמיד של כניסת AI לעולמה, ולכן אף הכריזה לאחרונה על פיתוח אבטחה לקוד שנכתב ב־AI. ההכנסות האחרונות שעליהן דיווחה החברה עמדו על כ־300 מיליון דולר בשנה ב־2024, והן כללו צמיחה של 25% שנה על שנה. הפסדי החברה אף הם קטנו משמעותית מ־267 מיליון דולר ב־2022 ל־176 מיליון דולר ב־2023.
מיקסטיילס | Mixtiles
מכניסים מיליונים מעציצים ואריחים לבית החכם
הכנסות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 35 מיליון דולר
שווי חברה: לא ידוע
עובדים: 100
עם 100 עובדים בלבד מצליחה חברת מיקסטיילס (Mixtiles) לייצר הכנסות של כ־250 מיליון דולר והכל ממוצרי צריכה לשוק האמריקאי. החברה שמרבית עובדיה יושבים בתל אביב מתמחה בפיתוח של מוצרים לבית חכם.
החברה שהוקמה ב־2015 על ידי איתן לויט ודוד כץ, ידועה בעיקר בזכות המוצר העיקרי שלה: אריחי תמונות הניתנים להדבקה חוזרת על הקיר ללא צורך במסמרים. מיקסטיילס מאפשרת למשתמשים להפוך תמונות אישיות מהטלפון שלהם לאריחים מודפסים ומומסגרים, שניתן להדביק בקלות על הקיר. הייחוד הוא בדבק המיוחד שמאפשר להסיר את האריחים ולהדביקם מחדש ללא נזק לקיר או לאריח. המוצר הזה מכניס כיום כ־175 מיליון דולר לחברה.
המוצר השני שאותו פיתחה החברה, "Easyplant", מציע צמחים בעציץ שאינם מתים וחיים פי שישה יותר מכל צמח אחר. המוצר שהוא חדש יחסית מכניס לחברה 70 מיליון דולר. החברה אף פתחה שתי חנויות בניו יורק שמוכרות את המוצר באופן פיזי. המוצר השלישי של החברה שמתחיל לייצר לה כיום הכנסות הוא אואזיס, שהוא מוצר תאורה חכמה.
החברה רואה עצמה עוסקת בכל התחום של הבית העתידי והפרויקט הגדול הבא של החברה הוא תחום המוזיקה, כאשר החברה מכוונת לפיתוח של מוצר שיגביר את ההאזנה למוזיקה בבית. עד כה גייסה החברה 35 מיליון דולר בלבד כאשר בין המשקיעים שלה 83North, C4 Ventures ו־Greenfield Partners. החברה רווחית מספר שנים ואת כל הפיתוחים החדשים והיוזמות השיווקיות היא מממנת בעצמה ולא בגיוסי הון. שי אייל מנהלת את הפעילות השוטפת של החברה.
קלארוטי | Claroty
נישה מבוקשת של הגנת סייבר לתשתיות חיוניות
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 250–300 מיליון דולר
גיוסי הון: 740 מיליון דולר
שווי אחרון: 2.5 מיליארד דולר
עובדים: מעל 500
קלארוטי (Claroty), שפועלת בתחום של הגנת סייבר עבור מפעלים חיוניים ותשתיות קריטיות, היא אחד מחדי הקרן הצומחים ביותר בישראל אם לא הצומח שבהם. ב־2023 הודיעה כי חצתה את רף ההכנסות של 100 מיליון דולר ובסך הכל בשלוש השנים האחרונות זינקו הכנסותיה פי ארבעה.
הדרך להאצה בקצב הצמיחה עברה במהלך יוצא דופן שעשתה קלארוטי, והוא רכישת ענק במונחים של סטארט־אפ – מדיגייט. ב־2021, בהובלת יניב ורדי, המנכ"ל השכיר שהובא לחברה שנה קודם, היא שילמה 400 מיליון דולר כדי להעמיק את הנוכחות בשוק הגנת סייבר למוסדות רפואיים, אחד התחומים הרגישים והקריטיים בעולם המפעלים החיוניים.
קלארוטי היא גם אחת החברות הראשונות שהוקמו במסגרת בית הגידול של TEAM 8, שלא רק משקיע בחברות, אלא גם יוזם את הקמתן בניסיון לפתור בעיות. בין המשקיעים והדמויות הפעילות בחברה, גם ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, שהוביל גיוס לקלארוטי במסגרת תפקיד כמנהל הפעילות של סופטבנק בישראל. הגיוס הזה ב־2021 – 400 מיליון דולר, היה אחד הגדולים שנעשה עד אז על ידי חברה ישראלית.
כיום לקלארוטי יש יותר מ־1,000 לקוחות ובהם כרבע מחברות פורצ'ן 500, כאשר הצפי הוא שעל רקע התגברות המתחים הגיאופוליטיים הצורך בפתרונות שלה רק יילך ויגבר. בניגוד לקטגוריות אחרות בסייבר, תחום התשתיות הקריטיות פחות רווי מתחרים ומאופיין ברף טכנולוגי גבוה יותר. מאז גיוס הענק ורכישת מדיגייט קלארוטי שמרה על שקט יחסי, אבל מי שמכיר העיד כי היא מכינה את הקרקע להנפקה בוול סטריט בשנתיים הקרובות ועד אז עשויה לבצע עוד רכישה משמעותית.
קייטו נטוורקס | Cato Networks
התחום צומח במהירות, וכך גם התחרות
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 1.1 מיליארד דולר
שווי אחרון: 4.8 מיליארד דולר
עובדים: יותר מ־1,000
חברת הסייבר קייטו נטוורקס (Cato Networks) היא ההצלחה השלישית שעליה חתום היזם הסדרתי שלמה קרמר. הראשונה הייתה צ'ק פוינט, אחריה הייתה אימפרבה שהונפקה בנאסד"ק ונמכרה בהמשך לקרן השקעות תומר בראבו ב־2 מיליארד דולר ועכשיו קרמר רוצה שקייטו תהיה הגדולה מכולן. ההנפקה המתוכננת של החברה אמנם מתעכבת בינתיים, אך היא הצליחה להשלים גיוס גדול של 360 מיליון דולר לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר בחודשים האחרונים.
16 צפייה בגלריה
מנכ"ל קייטו נטוורקס, שלמה קרמר. יזם סדרתי
( צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov)
קייטו המציאה קטגוריה חדשה בשוק אבטחת חיבור מרחוק לארגונים בעידן הענן, שמכונה SASE. לפי תחזית של חברת המחקר גרטנר, שוק ה־SASE צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 26% ולהגיע ל־28.5 מיליארד דולר עד 2028, אך כיום כבר מדובר בשוק רווי מתחרים שבו כל השחקניות הגדולות משחקות חזק על המגרש - ובראשן פאלו אלטו, פורטינט וסיסקו.
על פי דיווח של קייטו עצמה, היא הגיעה לקצב הכנסות של 250 מיליון דולר כבר בתחילת 2025. החברה הגיעה להכנסות אלה לאחר צמיחה מואצת של 46% בשנה האחרונה, אך היא עדיין לא רווחית. אם קייטו תצליח לשמר את קצב הצמיחה הנוכחי ולעבור לרווחיות, הדלת המיוחלת לנאסד"ק תיפתח בפניה וקרמר יוכל להיכנס לספר השיאים של גינס עם צלצול בפעמון נאסד"ק בפעם השלישית בחייו.
פורטר | Forter
בדיקת עסקאות ומניעת הונאה בפחות משנייה
הוקמה: 2013
הכנסות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 525 מיליון דולר
שווי אחרון: 3 מיליארד דולר
עובדים: מעל 600
פורטר (Forter) הוקמה על ידי שני חברי ילדות, מיכאל רייטבלט ולירון דמרי, שגם עבדו יחד בהמשך בחברה שנמכרה לפייפאל. שם גילו לתדהמתם שכל מלאכת אישור העסקאות במטרה למנוע הונאות נעשית באופן ידני והבינו שככל שקניות האונליין יצמחו, כפי שאכן קרה, לא יהיו מספיק עובדים בעולם שיבדקו את העסקאות החשודות. כיום פורטר בוחנת עסקאות עבור אתרים רבים, החל מאתר האופנה אסוס ועד אתר התיירות פרייסליין. זיהוי ומניעת הונאות הוא תחום מורכב, שכן אתרי אונליין וחברות כרטיסי אשראי מותקפים ללא הרף על ידי גנבים וירטואליים ולכן נאלצים לבחון כל עסקה. מצד שני, ככל שיש יותר עסקאות חשודות, הם גם מפסידים הכנסות.
אין כמעט קונה אונליין שלא התעצבן מתהליך השלמת עסקה שהתארך בגלל בדיקת הזהות ולכן מציאת האיזון היא האתגר הגדול של פורטר. היא כמובן לא היחידה בשוק התחרותי הזה, אבל מייסדיה היו הראשונים שהלכו כל הדרך לאוטומציה. בניגוד למתחרים, בפורטר כל הפתרון מבוסס אך ורק על בינה מלאכותית וניתוח עסקאות עבר. מכיוון שכך, 99% מההחלטות מתקבלות בתוך פחות משנייה ולפי החברה, שיעור דחיית העסקאות הלא מוצדק אצלה נמוך יותר מאשר אצל המתחרים.
במקרה של פורטר חשוב במיוחד לדבר על המתחרים כי מדובר בראש ובראשונה בחברה שיושבת פחות מקילומטר ממשרדי פורטר – ריסקיפייד הישראלית, שהספיקה להנפיק בוול סטריט בהייפ של 2021 לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, אך מאז נפלה ונסחרת סביב 900 מיליון דולר. פורטר, שנשארה פורטר, קפאה בזמן עם שווי של 3 מיליארד דולר בגיוס האחרון שלה, למרות שהכנסותיה יותר נמוכות מריסקיפייד. כל עוד ריסקיפייד נסחרת בשווי הנוכחי ולא נמכרת (ויש הערכות שהיא על המדף), גם פורטר כנראה תישאר פרטית כדי לא לקבל שווי נמוך מדי.
ארמיס סקיוריטי | Armis Security
הלקוחות גדולים וקצב ההכנסות ממריא
מכירות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 737 מיליון דולר
שווי חברה: 4.5 מיליארד דולר
עובדים: 850
ארמיס (Armis Security) היא חברה שלמעשה כבר נמכרה פעם אחת ב־2020 ב־1.1 מיליארד דולר לאינסייט פרטנרס וקרן ההשקעות של גוגל. אבל הרכישה הזו היתה בעיקר שינוי של בעלי המניות בחברה ואקזיט ראשון למייסדי החברה יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, החברה המשיכה כרגיל ומשנה לשנה הגבירה מאמצי שיווק ומכירות ובעיקר התמקדה בהגדלת הפלטפורמה שלה. בשנה האחרונה רכשה החברה שלוש חברות ביניהן שתי רכישות של חברות ישראליות: סילק סקיוריטי ואוטוריו שהכניסו לחברה עשרות מיליוני דולרים של הכנסות והם למעשה איפשרו לחברה את הקפיצה המשמעותית בהכנסות שלה.
החברה שהכריזה על הכנסות של 200 מיליון דולר באוקטובר 2024 הגיעה בסוף אותה שנה לקצב מכירות של 250 מיליון דולר ובשנה הנוכחית החברה כנראה תעלה משמעותית עם צפי להכנסות של 500 מיליון דולר ב־2026. שווי החברה, שמעסיקה 850 עובדים, הוערך בגיוס הסקנדרי האחרון ב־4.5 מיליארד דולר, שווי שמעמיד רף גבוה עבור החברה שבוחנת הנפקה בשוק האמריקאי בשנת 2026. עם לקוחותיה של ארמיס נמנים שירות הדואר האמריקאי (USPS), חברת התעופה יונייטד איירליינס, קולגייט־פלמוליב, חברת החטיפם מונדלז ועוד.
הפלטפורמה של ארמיס מאפשרת לחברות לראות, לאבטח ולנהל את הנכסים הקריטיים ביותר שלהן - החל מ־IT, דרך OT ומכשור רפואי, ועד לנכסי ענן, קוד ותוכנה. עד היום גייסה החברה 737 מיליון דולר כאשר בין משקיעיה General Catalyst ו־Alkeon Capital, ,ברוקפילד וג׳ורג׳יאן אינסייט פרטנרס, CapitalG ו־One Equity Partners.
הייבוב | HiBob
פועלת בתחום תחרותי במיוחד של ניהול משאבי אנוש
הוקמה: 2015
הכנסות שנתיות: 250–300 מיליון דולר
גיוסי הון: 574 מיליון דולר
שווי אחרון: 2.7 מיליארד דולר
עובדים: 1,300
חברת הייבוב (HiBob), שתחגוג השנה עשור להקמתה, פיתחה פלטפורמה לניהול עובדים. היא מכניסה בכל שנה 250–300 מיליון דולר – סכום לא מבוטל בתחום שבו יש תחרות עזה מצד לא מעט חברות ענק, ובעיקר Workday. החברה נוסדה על ידי רוני זהבי, שגם משמש כמנכ"ל מאז הקמתה, וישראל דוד, הטכנולוג הראשי שלה. החברה גייסה עד היום כ־574 מיליון דולר בשבעה סבבי גיוס רשמיים. השווי האחרון של החברה, נכון לסבב הגיוס האחרון שלה בספטמבר 2023, עמד על כ־2.7 מיליארד דולר. בין משקיעי החברה ניתן לציין את: Farallon Capital Management, Alpha Wave Global, General Atlantic, Bessemer Venture Partners, Battery Ventures, Eight Roads Ventures, Entrée Capital ואחרים.
החברה פיתחה פלטפורמת לניהול משאבי אנוש בארגון, הידועה גם בשם "Bob". המטרה העיקרית של Bob היא לעזור לארגונים לנהל את כוח האדם שלהם בצורה יעילה יותר, לשפר את חוויית העובדים, להגביר את המעורבות ולתמוך בצמיחת החברה. בניגוד למערכות HR מסורתיות, Bob ממוקדת בגישה "מוכוונת עובדים" (people-first) ו"ממוקדת תרבות" (culture-first). היא מיועדת בעיקר לחברות צומחות ובינוניות (בין 100 לעד כמה אלפי עובדים), כולל חברות עם עובדים מבוזרים וגלובליים.
לייטריקס | Lightricks
מחפשת את דרכה בתחום הצפוף של יצירת וידאו
הוקמה: 2013
הכנסות שנתיות: 250 מיליון דולר
גיוסי הון: 335 מיליון דולר
שווי אחרון: 1.8 מיליארד דולר
עובדים: כ־500
חברת לייטריקס (Lightricks) הירושלמית התפרסמה בזכות אפליקציות עריכת התוכן שלה כמו Facetune ו־Photoleap, שיצרו הייפ גם אצל ידוענים אמריקאים לפני כחמש שנים, אז גם עשתה גם את הגיוס הגדול האחרון שלה. אלא שמהפכת ה־AI מטלטלת את עולמה בתקופה האחרונה. הפילטרים הפכו למוצר מדף ואילצו את לייטריקס גם לצאת למספר סבבי פיטורים ובעיקר לחשוב מחדש על המוצר שלה ועל המודל העסקי. המשחק היום הוא לא ביכולת להוסיף אפקט או פילטר, אלא באפשרות של יוצר תוכן בודד להפוך לאולפן סרטים. הבעיה של לייטריקס, שמקשה על הצמיחה שלה, היא שהתחום שלה עלה על הרדאר של כל שחקני הענק ב־AI.
לייטריקס מנסה להתמודד עם האיום ואפילו להפוך אותו להזדמנות באמצעות פיתוח מודלים משלה, שיהיו זולים יותר מאשר המודלים של גוגל או OpenAI. באחרונה השיקה החברה הישראלית מודל משלה ליצירת וידאו, שמייצר לטענתה איכות דומה ליצירה בעלות של עשרות מיליוני דולרים בלבד וגם מאפשר יצירת סרטונים בעלויות של סנטים בודדים. המודל של לייטריקס הוא גם המודל הפתוח היחיד שמגיע מחברה מערבית, ומלבדו המודלים הפתוחים האחרים מגיעים מסין.
בחשיפה הנוכחית מקווה לייטריקס לייצר מעין "רגע דיפסיק" משלה, שישים אותה על מפת ה־AI העולמית ועמה גם את ישראל. אמנם לא מדובר בסדר גודל של מודלי השפה הגדולים (LLM), אך שוק הווידאו עובר שיבוש עמוק עם פריצת המודלים של בינה מלאכותית והפוטנציאל שלו נאמד ב־600 מיליארד דולר, לפי לייטריקס.
השינוי המסחר העיקרי הוא באפשרות לייצר פרסומות וידאו ללא הקמת סט צילום, באמצעות יצירת וידאו, וגם אולפני סרטים גדולים מתחילים לשלב קטעי בינה מלאכותית בסרטים.
