בנק ישראל נגד פיצול מאגר האשראי לעסקים מחוק ההסדרים: "הרפורמה הפיננסית הכי חשובה למשק"
המאגר יאפשר לכל גוף פיננסי לראות את היסטוריית האשראי של עסקים ולהציע להם הלוואות במחירים תחרותיים. בבנק ישראל מתריעים כי הוצאת החקיקה מחוק ההסדרים עלולה לדחות את הקמת המאגר בשנים ולפגוע קשות בנגישות לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים
בבנק ישראל מנסים להקדים תרופה למכה: בזמן שוועדת הכנסת דנה בשעה זו בפיצול רפורמות מחוק ההסדרים, הבנק מתריע מפני פיצול מאגר נתוני האשראי לעסקים.
"מארג הרפורמות הפיננסיות בחוק ההסדרים משמעותי, והוא צפוי להוביל להגברת התחרות בשוק האשראי ולרווחת הלקוחות", מסר הבנק. "מבין כלל הרפורמות, הקמת מאגר אשראי לעסקים היא החשובה והמשמעותית ביותר מבחינה משקית. המאגר העסקי צפוי להגביר משמעותית את הנגישות לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים, ובכך לתרום לצמיחה במשק. קיים סיכון ממשי שהוצאת חקיקת המאגר מחוק ההסדרים תוביל לכך שהקמתו תידחה למשך שנים. בנק ישראל סבור כי בראיית התועלת המשקית, נדרש לתעדף את הקמת המאגר על פני כלל הרפורמות הפיננסיות האחרות ולהכליל את החקיקה בחוק ההסדרים".
מאגר נתוני האשראי הוא אמצעי עבור המדינה לפתור את בעיית פערי המידע בשוק האשראי לעסקים קטנים. כיום, הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש של העסק מחזיק ביתרון תחרותי עצום: הוא היחיד שיודע לדרג את רמת הסיכון של הלווה. גוף חיצוני המבקש להציע אשראי נאלץ לתמחר אותו לפי סיכון ממוצע, מה שהופך את ההצעה ללא רלוונטית עבור לקוחות טובים.
המאגר החדש מבקש לשחזר את הצלחת המאגר הצרכני מ-2019, שהצליח לצמצם בכ-30% את "פרמיית הלקוח השבוי". מושג זה מתייחס לפער הריבית שמשלמים לקוחות הנוטלים הלוואה מהבנק שבו מתנהל חשבונם, לעומת המחיר שהיו יכולים לקבל אילו הייתה למתחרים גישה לנתוניהם. טרם הקמת המאגר הצרכני עמדה הפרמיה הזו על כ-0.4%, והנגשת המידע היא שאפשרה את הקיצוץ המשמעותי בעלות עודפת זו.
הפעם, המאגר יכלול נתונים רחבים במיוחד: היסטוריית אשראי של 10 שנים אחורה ומידע מוצלב מהמוסד לביטוח לאומי ומרשות התאגידים. חידוש קריטי נוסף בחוק הוא מנגנון "בעלי זיקה", המאפשר למלווה לראות בדו"ח אחד גם את נתוני בעלי השליטה והערבים לעסק – צעד חיוני לעסקים קטנים שבהם הישות העסקית והפרטית שזורות זו בזו. כדי להבטיח את אמינות הדירוג, החליטו באוצר להחריג מהמאגר נתונים מחברת החשמל, שנמצאו כלא מהימנים מספיק, וקבעו כללי ניטרליות נוקשים שימנעו מגופים מלווים להחזיק בבעלות על לשכות האשראי.
בתחילת השבוע המליצה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת ההסדרים כשני שלישים מהסעיפים, וביניהם מרבית הרפורמות הפיננסיות: המתווה לרישוי מדורג לבנקים קטנים והקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים. זאת לעומת סעיף פתיחת שוק הערבויות לגופים חוץ-בנקאיים, שלבסוף נותר בחוק ההסדרים.
על אף שרפורמת הרישוי המדורג לבנקים קטנים היא אחד הצעדים התשתיתיים המשמעותיים שקידם בנק ישראל יחד עם משרד האוצר בשנים האחרונות, לתפיסתו הנזק לציבור מדחיית מאגר נתוני האשראי יהיה חמור יותר. זאת משתי סיבות: ראשית, בבנק ישראל נערכים זה מספר שנים להקמת המאגר, וכבר יצרו תקנים חדשים וחתמו על חוזים שונים למערכות המחשוב הנדרשות כדי להוציאו לפועל תוך זמן קצר מרגע אישורו בכנסת. שנית, לבנק יש אמצעים לספק הקלות רגולטוריות שונות לגופים פיננסיים כדי שיקבלו רישיון בנקאי גם ללא אישור הרפורמה בתצורתה המלאה, כך שבמובן הזה, על אף היותה רפורמת דגל, היא "סובלת דיחוי".
