ממאנדיי ועד Wix: רעידת האדמה בעולם התוכנה מטלטלת את ההייטק הישראלי
אחרי שנים שבהן חברות התוכנה השתלטו על הענף ויצרו עדר יוניקורנים, ה־AI מאפשרת לכל משתמש פשוט לתכנת וטורפת את הקלפים. חברות התוכנה המקומיות הגדולות, בהן נייס, מאנדיי ו־WIX, איבדו עשרות אחוזים משוויין, ודווקא חברות החומרה חוזרות. האם ההייטק הישראלי יוכל להמציא את עצמו מחדש?
בשנת 2011 כתב מארק אנדריסן, שותף מייסד באנדריסן הורוביץ, אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות בעולם, את המאמר הנודע שלו "מדוע תוכנה אוכלת את העולם". הטיעון המרכזי במאמר שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" היה שהתוכנה איננה יותר ענף משל עצמו, אלא היא בכל מקום והיא התשתית שעליה נבנים כל העסקים בעולם. מאמר זה סיפק את יריית הפתיחה לבולמוס של קרנות השקעה שהתנפלו על סטארט־אפים שפיתחו תוכנה ארגונית וניפחו אותם לעדר של יוניקורנים בשיא הבועה של 2021.
אבל 2026 מסתמנת כשנת המהפך: התוכנה אולי אכלה את העולם, אבל עכשיו AI אוכלת את התוכנה ואת העולם כולו יחד איתה. האימוץ המהיר של פתרונות תכנות מבוססי שפה פשוטה (vibe coding) ולא שפת תכנות ויותר ויותר סוכני AI ידידותיים למשתמש יחד עם הפחד ממה ש־AI עוד תחולל לשוק התוכנה בעתיד, כבר חובטים בשוק המניות. זה ידוע, מצד אחד, כמי שסובל מעצבנות יתר, אבל מצד שני מזהה את המגמות כחצי שנה לפני שהדברים קורים באמת. בעוד שוול סטריט סגרה את 2025 כאחת השנים הטובות בתולדותיה בהובלת שבע חברות טכנולוגיה המכונות "שבע המופלאות", ענף התוכנה נגרר הרחק מרחוק. מדד חברות ה־SaaS , כלומר חברות שמוכרות תוכנה כמינוי לארגונים, צלל ב־%6.5 מול עלייה של 17.6% ב־S&P 500. כל השמות החמים של העשור האחרון, החל מאינטואיט ואתלסיאן ועד דוקוסיין והאבספוט, הפגינו חולשה לאורך השנה שעברה, ובשבועיים הראשונים של 2026 המצב הוחרף עוד יותר כאשר רובן כבר מציגות תשואה שלילית דו־ספרתית.
לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות, הן ממש כאן, מתחת לאף. מיטב חברות התוכנה הישראליות, השמות המוכרים ביותר בישראל ובחו"ל ובראשן נייס, מאנדיי ו־WIX איבדו עשרות אחוזים מהשווי ב־2025 וגם את 2026 הן החלו ברגל שמאל. למעשה, המהפך בטבלת החברות הישראליות הגדולות ביותר שנסחרות בוול סטריט משקף היטב את הדרמה המתרחשת בשוק התוכנה העולמי: אם לפני 5-3 שנים נייס, מאנדיי ו־WIX היו בצמרת מיד אחרי צ'ק פוינט וטבע ולעתים אפילו לפניהן, הרי שהיום אין בעשירייה הפותחת חברות תוכנה ארגונית, פרט לחברות סייבר שהוא מגזר שונה. כהשתקפות מדויקת של עידן ה־AI שזקוק לחומרה כדי להחליף את התוכנה, חברות שפועלות בתחום השבבים כמו טאואר ונובה תפסו את מקומן של חברות התוכנה הוותיקות והגדולות. רוח המהפך הגיעה עד בורסת תל אביב, שם נייס הדואלית היתה המניה היחידה במדד ת"א־35 עם תשואה שלילית ב־2025.
חברות התוכנה שהיו חביבות המשקיעים, הן בחוף המערבי בסיליקון ואלי והן בחוף המזרחי בוול סטריט, דועכות ככל שהשיח על "מותו של SaaS " צובר תאוצה. אבל אם עד עכשיו רוב האיום התרכז בכמה סטארט־אפים מגניבים של vibe coding, כלומר תכנות באמצעות פקודות מילוליות המאפשר לכל הדיוט לבנות אפליקציות פשוטות, כמו BASE44 של מאור שלמה למשל, בסוף השבוע הקודם התפוצץ ברחבי הרשת ה"CLAUDE CODE" שהוא הסוכן של קלוד מבית אנתרופיק בערך לכל דבר. כל משימה שדחיתם שבועות כי לא בדיוק ידעתם איך לסיים אותה או כי היתה טכנית מדי או משעממת, מושלמת על ידי הקלוד קוד.
כמה הנחיות במשפטים פשוטים והעבודה נעשית. שלמה בעצמו צייץ השבוע: "שמעתי על לקוח שביטל חוזה של 350 אלף דולר עם סיילספורס כי הוא בנה את מה שהיה צריך בעצמו על BASE44". בארה"ב רץ חזק גם סיפור של בכיר לשעבר באמזון שתכנת מערכת CRM שלמה - מערכת לניהול קשרי לקוחות, אחד המוצרים המרכזיים של נייס הישראלית, במהלך סוף השבוע. כמובן שלא מדובר במערכת ענקית מהסוג של נייס, אלא במערכת רזה יותר, אבל כזו שמותאמת ספציפית למה שהחברה צריכה.
עלייתו לאוויר של הקו־פיילוט המוצלח מבין אנתרופיק הדליקה גל מחודש של פאניקה לגבי גורלן של חברות התוכנה. אם בתחילת 2025 המכפיל החציוני על ההכנסות עוד היה מעל 7, הרי שכיום הוא נמוך יותר מ־5. במקביל, דווקא התחומים הכבדים והמשעממים של חומרה שהיו רדומים לאורך שנים בקרב ציבור המשקיעים ועוד יותר על ידי קרנות הון סיכון שאהבו את חברות ה־SaaS כי הן צמחו מהר, לא דרשו השקעה הונית משמעותית והגיעו למכפילים גבוהים, הופכים ללוהטים ונסחרים במכפילים גבוהים לאין שיעור מאשר התוכנה.
כמובן שכמו בכל מהפכה, גם בדו־קרב של AI מול התוכנה ההתלהבות הראשונית היא גבוהה, אך בפועל לא כל כך מהר ייזרקו החוצה תוכנות כמו ERP או CRM "דביקות" שארגונים רצים עליהן זמן רב ואשר הושקעו בהן מיליוני דולרים רבים לאורך השנים. מעבר לכך, כפי שמציינים היום מתכנתים רבים, בשוך ההתלהבות מקידוד מבוסס AI ב־2026, ב־2027 יצטרכו המתכנתים המנוסים לאתר את כל הטעויות והבאגים שזרע הווייב קודינג, מה שייקח הרבה זמן, אנרגיות ותסכול.
המרחק בין חזון ומה שאפשר יהיה לעשות בעתיד, מזכיר לרבים את חזון הרכב האוטונומי שכבר מזמן היה אמור להקריס את תעשיית הרכב המסורתית שמסרבת למות. גם לגבי סוכני AI קיים תרחיש שבו השימוש בתוכנות המסורתיות דווקא יגדל. כך, למשל, איש שיווק שעד היום יכול היה לשלוח כמות מוגבלת של פניות ללקוחות פוטנציאליים, ישתמש בסוכן AI שיפיק לו מיידית כמות כפולה או משולשת של פניות כאלה, ויזדקק בסופו של דבר לתוכנה כלשהי כמו CRM של היום כדי לעבד את כל המיילים שיתקבלו ולא לטבוע בהם. לכאורה.
סוכני AI יכולים להגדיל מאוד את היעילות שלנו והם גם יבחרו בתוכנות הטובות ביותר שיוכלו להכיל את השלכות היעילות המוגברת הזאת.
"סטארט-אפים של תוכנה לא יגיעו אפילו לשלב המצגת"
מעבר למסקנות שצריכות להסיק עבור עצמן קרנות השקעה שעדיין מחזיקות במלאי של חברות תוכנה שכבר לא ברור בכלל אם יוכלו להנפיק בנאסד"ק, למהפך שמתחולל בעולם הטכנולוגיה יש גם משמעויות לא מבוטלות לגבי ההייטק הישראלי. בעשור האחרון צמח כאן דור של חדי־קרן, שרובם הוקמו סביב 2015 ופנו לשוק התוכנה הארגונית. סביבם נבנה אקו־סיסטם שלם של עובדים, משקיעים וסטארט־אפים חדשים שרצה לשחזר את ההצלחה, שכעת לא ברור כי תגיע. המודל של SaaS , שתור הזהב שלו היה בקורונה - עבד מצוין עבור התעשייה הישראלית. אפשר לשווק באינטרנט, אין צורך בהתקנות מסובכות או הדרכות, הכל פשוט ומחויב פר משתמש. עצם היותן של החברות ישראליות היה לא רלבנטי כי הגישה לשוק היתה אחידה.
יתרון נוסף שניצלו חברות ישראליות הוא דיבור בשפת ההייטק, ולכן רבות מהן התמקדו דווקא במכירה לחברות הייטק אחרות ודווקא היום הן הראשונות להחליף את התוכנות המסורתיות בפתרונות זריזים שמבוססים על תכנות פנימי מבוסס AI. בעולם של תוכנה אאוט, חומרה אין, המיקום הגיאוגרפי רלבנטי הרבה יותר וגם קשה יותר לצמוח במהירות גם כי נדרשת השקעה גבוהה בפיתוח, בהמשך בייצור וגם תהליך המכירה הוא שונה לחלוטין ממינוי על תוכנה שניתן לביטול בכל עת. על כן, לצד השאלות על מה יהיה עם חברות התוכנה הציבוריות והסטארט־אפים שפועלים בתוכנה הארגונית, שאלה לא פחות חשובה שצריך לשאול היא גם — מה תעשה רעידת האדמה בעולם התוכנה להייטק הישראלי?
"יזם שפונה היום לקרן הון סיכון עם סטארט־אפ במודל SaaS לא יגיע אפילו לשלב המצגת", קובע דין שחר, שותף מנהל וראש הפעילות הישראלית בקרן DTCP האירופית שמנהלת 3 מיליארד דולר. "עולם ה־SaaS גוסס, הוא לא מת כתוכנה, אלא כקטגוריה עסקית. ה־AI הפכה את התוכנה לקומודיטי שלא ניתן לייצר בו יתרון תחרותי. דברים שפעם ניתן היה להשיג באמצעות פיצ'רים מלהיבים, חוויה וממשק טובים למשתמשים, ניתנים לשכפול מהיר על ידי סוכני AI. החוויה היא חדשה ואחרת לגמרי והיא מייתרת את הדשבורד והכפתורים הקלאסיים של התוכנות", הוא מסביר.
סוכני ה־AI שכל העולם מדבר עליהם הם למעשה אותן יכולות של בינה מלאכותית לרוץ בעקבות ההנחיות המילוליות שלנו כדי לספק כל בקשה, בין שזה לבנות תוכנה קטנה שתבחן את שביעות הרצון של הלקוחות ובין שזה עד לתכנון נסיעה עסקית עבור עובדי הארגון. דברים שנעשו בעבר על ידי חמש תוכנות שונות שהיה צריך לשלם עבורן תשלום חודשי או שנתי לפי כמות המשתמשים, נעשים היום כמעט בחינם על ידי ChatGPT, ג'מיני או קלוד.
ליאור הנדלסמן, כיום שותף מנהל בקרן הון סיכון גרוב ובעבר אחד ממייסדי חברת סולאראדג', קצת פחות נחרץ משחר, אבל גם לא אופטימי במיוחד לגבי גורל הענף. "ה־SaaS לא מת, אבל ניצב בפני אתגר של שמירה על צמיחה, לכן העולם הזה משתנה וכללי המשחק הופכים למורכבים יותר. שוק המניות תמיד קצת היסטרי וגם היום הוא מתמחר תרחיש מוגזם", אומר הנדלסמן. "עדיין צריך לדעת לכתוב קוד ולהבין לעומק, אבל החסמים יורדים וקל מאוד להגיע לשוק מהר עם מוצר ראשוני כדי לעשות POC (הוכחת היתכנות — ס"ש). בנוסף לכך, השוק הקיים מתכווץ כי אם עד לא מזמן ארגונים היו משלמים לחברות כמו סיילספורס על כל מודול ופיצ'ר, היום הארגון מנסה לבנות את הדברים הקטנים לבד באמצעות AI. מי שבכל זאת שוקל להקים היום סטארט־אפ של תוכנה ארגונית שאיננו סייבר, צריך לבחון האם הוא פונה לתחום שקיים בו דאטה מאוד ייחודי שלא נגיש בקלות למודלים של AI או שניתן לפתח אלגוריתם מאוד ייחודי".
3 צפייה בגלריה
ימין: אלון חורי, שותף בקבוצת TEAM 8; דין שחר, שותף מנהל וראש הפעילות הישראלית בקרן DTCP; ליאור הנדלסמן, כיום שותף מנהל בקרן הון סיכון גרוב ובעבר ממייסדי סולאראדג'
(צילומים: עמית שעל אולפן כלכליסט)
גם אלון חורי, אחד המייסדים של נקסט אינשורנס שנמכרה בשנה שעברה ב־2.6 מיליארד דולר לענקית הביטוח מיוניך רה והיום שותף בקבוצת ההשקעות ובניית סטארט־אפים TEAM 8, סבור כי מוקדם להספיד את חברות התוכנה. "השאלה היום משתנה, זה לא מה אתה נותן ללקוח, זה האיך", אומר חורי. "כל חברה שיש לה מעל 500 עובדים צריכה לבחון את המבנה שלה מחדש, המנכ"לים צריכים לקום בבוקר ולחשוב אילו פונקציות בארגון עדיין נחוצות ומה כבר לא. צריך לחשוב ולהתנהל שונה לגמרי".
חורי הוסיף כי "אני מקים עכשיו סטארט־אפ במסגרת TEAM8 עם שלושה יזמים שבונים את המוצר, כלומר מתכנתים, וחוץ משלושתם יש עוד 3-2 מתכנתים במיקור חוץ בהודו ואוקראינה. הקבוצה הקטנה הזאת עושה את מה שבנקסט עשו 30 עובדים וזו רעידת האדמה הגדולה. ה־AI צריכה לייצר מכפיל עבודה מאחד לעשר - מה שפעם דרש עשרה עובדים, צריך להתבצע היום עם עובד אחד".
הן חורי והן שחר מעריכים כי שוק התוכנה לא יחדל מלהתקיים כל כך מהר, אבל מה שישתנה בו הם מודלים של תמחור ובחינת יעילות. לדעתו של חורי, המשקיעים לא יסתכלו יותר על ARR אבסולוטי כמדד לקצב ההכנסות של חברה מסוימת, אלא על ARR לעובד. שחר מעריך כי התמחור של תוכנות לשיווק, למשל, יעבור לכיוון של גבייה בהתאם לשיעור העלייה במכירות כתוצאה משימוש בתוכנה.
"תקופת הצמיחה המהירה של חברות התוכנה במודל הקודם כנראה מאחוריהן, ולכן נראה את חברות התוכנה עוברות לקצב צמיחה חד ספרתי, אבל הופכות לרווחיות, זה יניע גם מכירות לקרנות השקעה פרטיות אולי על חשבון ההנפקות", מעריך שחר. "בסטארט־אפים הבוגרים שכבר מייצרים הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים בונים היום מוצרים חדשים לגמרי שמבוססים על סוכני AI. אם יש לסטארט־אפ לקוחות שמעריכים ואוהבים את המוצר, הם יהיו מוכנים לנסות את הפיתוח החדש. פשוט במקום למכור מוצר, הסטארט־אפ ימכור תוצאה".
אף שחלק גדול מהאקו־סיסטם הישראלי נשען היום על חברות תוכנה, כולם אופטימיים לגבי העתיד, במידה רבה בגלל העבר החזק של ישראל בעולמות החומר והדיפטק. מאמצע שנות ה־90 נבנו יסודות המגזר הטכנולוגי המקומי דווקא יותר בתחומי תשתיות התקשורת הפיזית והשבבים. ב־15 השנים האחרונות תחומים אלה הפכו לפחות פופולריים בקרב הקרנות שחיפשו אקזיטים מהירים יותר עם תשואות גבוהות יותר, אבל עכשיו הגלגל הזה מתהפך. "נכון שהיינו טובים בתוכנה, אבל היסטורית ישראל תמיד הצטיינה בדיפטק ולכן אין סיבה שלא נצליח גם בעולם החדש", אומר שחר וחורי מחזק את דבריו: "ישראלים באופן גורף אלופי העולם בלהתלבש על מהפכות, גם אם אנחנו לא אלה שעשינו אותן - לא המצאנו את האינטרנט, את הענן או את ה־AI, אבל תמיד הוכחנו שאנחנו מומחים בלסחוט את הלימון מהשינוי", ומוסיף: "אתה לא צריך לפתח את המודל הגדול הבא (LLM), אלא למנף את ה־AI לטובתך. פיתוח המוצר צריך להיות ב־AI, וגם כל התמיכה העסקית מסביב צריכה להיות מבוססת AI, ממחלקת השיווק ועד כספים, גם המוצר צריך ללכת לכיוון כזה שאין סיכוי שחברות מסוגה של OpenAI יתעסקו איתו, כמו למשל ייעוץ משכנתאות".
זוהי כמובן עצה שקל מאוד לתת, אבל בפועל חברות הענק עתירות התקציבים הן בלתי צפויות ועל בסיס קבוע הן משיקות סוכנים חדשים או פיצ'רים שמייתרים בבת אחת קבוצות שלמות של סטארט־אפים.
הנדלסמן, כמי שמשקיע בקרן גרוב (grove) יותר בדיפטק וחומרה, מודאג רק מכך שהתחרות על הסטארט־אפים שהוא אוהב להשקיע בהם תגדל. "זו תקופה מופלאה ויש טונות של כסף שנכנסות לישראל כי יש פה ידע עמוק בשבבים", הוא אומר, "בלי הגזמה, אני רואה כל יום 3-2 חברות שעובדות על בעיות פיזיות אמיתיות של צריכת החשמל בחוות שרתים, פיתוח טכנולוגיות קירור טובות, קישוריות או אפילו איך לשפר את הכבלים בדאטה סנטרים. בכל נקודה בדאטה סנטר יש היום מחסומים ואתגרים שצריכים להיפתר ולכן יש המון מקום לחדשנות, בין שזה להמציא לגמרי מחדש ובין שלשפר את הקיים. זו, אגב, גם הסיבה לכך שלדעתי AI זו לא בועה בניגוד לבועת האינטרנט ב־2000. אז לא היה שום חסם פיזי, מספיק היה להשיג מימון לפריסת סיבי תקשורת וזהו".
לדבריו, "ב־AI יש מחסום אמיתי שכבר מורגש: יש תור לחיבור דאטה סנטר לחשמל, צריך להתחנן לאנבידיה שימכרו GPU וגם אז אולי צריך יהיה לחכות שנתיים לשנאי שיחבר את הרשת. התשתית הפיזית לא עומדת בקצב ובולמת את AI, וכאן לישראל יש הזדמנות אמיתית לבוא עם פתרונות קריטיים. אפשר לבנות פה חברות מסדר גודל של נייס או מאנדיי גם בחומרה כפי שהיתה סולאראדג', מלאנוקס והיום גם טאואר".
המציאות הנוכחית אינה סוף פסוק. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה שגם למומחים הגדולים ביותר עדיין קשה לדמיין כיצד העולם ייראה בצידה השני. סביר להניח כי הירידות החדות במניות התוכנה מוגזמות והן יתייצבו אחרי שרמות הפחד יירדו מעט ככל שהמשקיעים יראו כי האפוקליפסה לא התרחשה.
אחרי הכל, ארגונים, במיוחד הגדולים שבהם, זזים לאט ולא ממהרים לאמץ שינויים, בעיקר כשזה קשור במערכות ליבה שמרכזות את כל הידע הנוגע ללקוחות, חיובים וניהול חשבונות. הם ימשיכו לקנות, אולי בקצב נמוך יותר מבעבר. החברות הוותיקות שצברו הרבה מזומנים בשנים הטובות לא יושבות בחיבוק ידיים ונוקטות שורה של פעולות שיכניסו אותן לשוק ה־AI ויהפכו אותן לכמה שיותר דומות לחברות ה"AI NATIVE" החדשות.
כל אחת פועלת בדרכה שלה: נייס הישראלית, למשל, שילמה מיליארד דולר עבור סטארט־אפ AI גרמני כדי לקפוץ מהר יותר לתוך המים; מאנדיי הוציאה שורה של מוצרים עם שכבת AI; ואילו WIX עושה גם וגם: היא קנתה בקיץ את BASE44 כדי להוסיף שכבת ווייב קודינג ובשבוע שעבר השיקה גם מוצר חדש לבניית אתרים שמשלב בין המוצר הפופולרי הוותיק שלה ליכולות AI, שאותו היא מתכננת לפרסם בסופרבול הקרוב.
מי שצפוי לאמץ יותר את הטכנולוגיות החדשות הן חברות הייטק וחברות סטארט־אפ צעירות, וזו בהחלט סיבה לירידה העתידית בקצב הצמיחה של חברות התוכנה הוותיקות. אך אלה לרוב רווחיות ולכן כנראה יהפכו לחברות ערך שמחלקות דיבידנד וצומחות לאט יותר.
הסיפור המורכב יותר הוא חברות התוכנה החדשות שתכננו להנפיק לפי רמות שווי גבוהות, מה שיהיה קשה יותר לביצוע. כאן הצפי הוא להגברת קדחת של מיזוגים ורכישות, כאשר קרנות השקעה פרטיות צפויות לנצל את הלחץ כדי לקנות אותן במחירים נמוכים יחסית. אורלנדו בראבו, מייסד קרן תומא בראבו, רוכשת סדרתית של חברות תוכנה, בהן גם ישראליות, אמר בסוף השבוע לרשת CNBC כי יש בשוק "הזדמנויות קנייה בלתי נתפסות".
