ניתוח
נושקת לוויז בשווי, הפוכה ממנה באופי: הקפיצה של VAST
בלי מסיבות נוצצות וממשרדים צנועים, הסטארט־אפ הישראלי על סף גיוס לפי 25 מיליארד דולר. הפיתוח שזכה למחמאות מצדו של מנכ"ל אנבידיה: מעין מערכת הפעלה ל־AI שמאפשרת לשבבים של אנבידיה לממש את הפוטנציאל שלהם. עם קצב הזמנות של מיליארד דולר ושילוש ההכנסות מדי שנה, השווי עוד עשוי לטפס
הדיווחים על גיוס לפי השווי העצום של 25 מיליארד דולר לחברת ההייטק VAST העלו אתמול את ההשוואה המתבקשת ל־WIZ שנמכרה ב־32 מיליארד דולר לגוגל בתחילת השנה. אלא שוואסט היא בדיוק כמו וויז, רק הפוך. קשה למצוא בהייטק הישראלי שתי חברות עם די.אן.איי ותרבות שונים יותר משתי אלה. אם גם לפני המכירה לגוגל בשווי החריג, השם וויז היה מוכר לרבים בישראל, את השם וואסט לא כולם מכירים אפילו בתוך התעשייה המקומית. ככה בדיוק מייסדי וואסט, רנן חלק ושחר פיינבליט, אוהבים את זה.
הפערים בין שתי חברות ההייטק הפרטיות הגדולות במונחי שווי, גם ממחישים כמה עמוק האופי וההעדפות של יזמים משפיעים על סטארט־אפים, גם כאשר הם לכאורה כבר גדולים יותר. אסף רפפורט, המנכ"ל של וויז ואחד מארבעת מייסדיה, היה מהקולות הבולטים של מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית והתראיין לעתים תכופות בתקשורת. החברה ידועה בפינוקים האינסופיים לעובדיה החל מחופשות ביעדים אקזוטיים ועד הפקות של מסיבות ראוותניות עם מיטב הכוכבים המקומיים. כפי שהעיד רפפורט בעבר, גם בשיא המשבר בהייטק ב־2022, כאשר רוב החברות פיטרו וקיצצו, הוא עדיין האמין שאין הוצאה על עובדים שאינה מצדיקה את עצמה.
בוואסט, שכבר גייסה לפי שווי של 9 מיליארד דולר בסוף 2023, בעיצומה של המלחמה בישראל, התמונה שונה בתכלית והכל הרבה יותר צנוע, מהצד אולי אפילו בהגזמה לקיצוניות השנייה. בישראל, כאן מועסקים כ־300 מעובדיה, החברה יושבת במשרדים פשוטים מאוד במתחם של גני התערוכה. גם כשהיא כבר היתה חד קרן, משרדיה עדיין נותרו בחללים המשותפים של מיקסר באותו מתחם. בוואסט אין חגיגות עתירות כוכבים ואת בכיריה לא תראו בשום מקום חוץ מהמשרדים או בכנסים מקצועיים. באופן לא מפתיע, לאור האופי השונה של המייסדים, וואסט מעסיקה כחצי מכמות העובדים של וויז והיא כבר מזמן חברה עם תזרים חיובי. עם זאת, בצמוד לכל גיוס מקפידים בוואסט לערוך סבב סקנדרי ולאפשר לעובדים לממש חלק מהחזקות שלהם.
המשותף לוויז ולוואסט הוא מוצר מצוין שמנצח את התחרות, אבל גם כאן ישנם הבדלים: בעוד שבשוק פתרונות הסייבר של וויז התחרות חריפה מאוד והחברה הישראלית מכה את המתחרים גם טכנולוגית, אבל לא מעט גם בזכות מיתוג ושיווק חכמים, הרי שהסיפור של וואסט שונה. אין הרבה מתחרים בתחום שלה, מכיוון שמדובר בטכנולוגיה עמוקה ומורכבת שרף הכניסה אליה גבוה מאוד.
אבל יש אדם חשוב ומרכזי אחד שמכיר היטב את שמה של וואסט וגם את מייסדיה: קוראים לו ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. לפני שלושה שבועות בתערוכה COMPUTEX שנערכה בטאיוון הקדיש הואנג חלק ניכר מנאומו לטכנולוגיה של VAST ומה אפשר לעשות כשמשלבים אותה עם המעבדים של אנבידיה. זו לא היתה הפעם הראשונה שהכוכב הראשי של עולם הטכנולוגיה התייחס לסטארט־אפ הישראלי וליכולות של הטכנולוגיה שלו. בסוף 2024 הוא הקליט מעין פודקאסט של עשר דקות בו הוא מדסקס את התקדמות הבינה המלאכותית עם רנן חלק, מייסד משותף והמנכ"ל של וואסט.
מה הופך את וואסט לחברה שתצדיק שווי של 25 מיליארד דולר ויתרה מכך, מחמאות מקיר לקיר מצדו של מנכ"ל אנבידיה? הסיפור אולי מורכב טכנולוגית, אבל בשורה התחתונה פשוט: ללא הפתרונות של וואסט לאחסון ושליפה מהירים של מידע, אין טעם להצטייד במעבדים היקרים של אנבידיה. התוכנה של וואסט היא מעין מערכת הפעלה ל־AI, היא זו שמתרגמת את היכולות של המעבדים החזקים ליכולות בינה מלאכותית גבוהות. מעבר לאנרגיה שהיא דורשת, המשאב החשוב ביותר עבור AI הוא הדאטה ומה שקובע כאן הוא היכולת לאחסן אותו בצורה חכמה ולאפשר גישה ושליפה מהירים שלו.
הפתרונות של וואסט מאפשרים גם אחסון ושליפה של מידע לא מאורגן ולא מובנה כגון מיילים בארגונים, פניות של לקוחות, קבצי מולטימדיה או מסמכי PDF, במלים אחרות כל מידע "מבולגן" שמצטבר בארגון ומהווה את הידע והזיכרון האמיתי שלו. החידוש הגדול של וואסט, שבעת הקמתה ב־2016 היה נועז ופורץ דרך, הוא שימוש בזכרונות פלאש, זכרונות יקרים יחסית שמסורתית נחשבו לכאלה שמתאימים רק לשימוש פרטי, כמו בסמארטפון למשל שם נאגרת כמות קטנה יחסית של מידע כי החשיבות העליונה היא גישה מהירה למידע. בשוק הארגוני זכרונות פלאש שימשו בעיקר לשכבה הקריטית ביותר והקטנה של מידע, בעיקר בגלל העלויות הגבוהות. הטכנולוגיה של וואסט, שבתחילת הדרך כללה גם חומרה, אבל היום משתמשת במוצרי מדף בחומרה ורק מלבישה עליהם את התוכנה שלה, מאפשרת לדחוס ולהפיק הרבה יותר מידע מזכרונות פלאש ובכך להוזיל את העלויות שלהם. כמו כן, הפתרונות של וואסט מאפשרים להוזיל את עלות אימון המודלים של AI.
בתחילת דרכה עיקר השימוש בפתרונות של וואסט נעשה כחלק ממעבר הארגונים לענן, אך בשלוש השנים האחרונות, מאז פריצת יישומי AI היא נהנית מביקושים מוגברים וכמעט חסרי תקדים למוצריה. כבר ב־2023 היא הגיעה לקצב מכירות (arr) של 200 מיליון דולר ועומדת בהבטחתו של חלק אז לשלש כל שנה את ההכנסות. על פי הערכות בתעשייה, ברבעון הראשון של 2025 הגיעה וואסט לקצב הזמנות של מיליארד דולר בשנה. חיוב הלקוחות נעשה היום במודל של תוכנה כמנוי, אך בניגוד למרבית השחקניות בתעשיית התוכנה הארגונית, החוזים של וואסט נחתמים לתקופות של 5–7 שנים ורמת ה״דביקות״ (stickiness) של הפתרונות היא גבוהה. כלומר ברגע שהתחלת להשתמש בתוכנות ניהול האחסון שלה, קשה לעבור לפתרון אחר ולכן שיעור נטישת הלקוחות נמוך.
בין לקוחות החברה חלק גדול מהבנקים הגדולים בעולם, חברת הסרטים פיקסאר, חברת הבינה המלאכותית xAI של אלון מאסק והכל כמובן בדחיפת אנבידיה, שהפכה גם לבעלת מניות בוואסט בגיוס הלפני אחרון שהושלם ב־2021. לקוחה ושותפה חשובה נוספת של וואסט היא חברת Coreweave האמריקאית שהונפקה בוול סטריט לפני חודשיים וכבר הספיקה לזנק ב־300% מאז לשווי של 77 מיליארד דולר, במה שמהווה עוד זרז גם לתהליך גיוס ההון של וואסט. החברה האמריקאית מספקת ללקוחות שלה כוח חישוביות שמבוסס על מעבדי אנבידיה, וגם היא משלבת את יכולות האחסון של החברה הישראלית כחלק מהמוצר הכולל שלה.
באופן מעניין אחת המתחרות החזקות של וואסט היא סטארט־אפ ישראלי נוסף – Weka.io – שגייס 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר בדיוק לפני שנה. מתחרה נוספת היא pure, שחקנית ותיקה וגדולה יותר בתחום, שגם משתמשת בזכרונות פלאש אך נחשבת לפחות מתאימה ליישומי AI ונסחרת בנאסד״ק לפי שווי של 17 מיליארד דולר. מתחרה נוספת אך לא בכל הפונקציות היא דאטהבריקס שצפויה לצאת להנפקה בעתיד הנראה לעין ובגיוס הפרטי האחרון הוערכה ב־62 מיליארד דולר.
חלק הקים את וואסט ב־2016 וצירף אליו את שחר פיינבליט וג'ף דנוורת', שלא מחזיק היום בתפקיד תפעולי בחברה. מייסדי החברה, בשנות הארבעים לחייהם, לא הכירו בצבא, אלא במסגרת עבודה משותפת בחברות שעסקו בתחום המשעמם לכאורה של אחסון. מטה החברה יושב בארה"ב ובישראל היא מפעילה את מרכז הפיתוח בתל אביב וב־2021 פתחה עוד מרכז בחיפה. מאז הקמתה היא גייסה קרוב ל־400 מיליון דולר, כאשר באופן חריג היא מגייסת סכומים שנחשבים נמוכים יחסית בעיקר ביחס לשווי שבו נעשים הסבבים: הסיבה לכך היא שהחברה כבר מזמן עם תזרים חיובי מפעילות והגיוסים נועדו להראות ללקוחות לאיזה שווי היא הגיעה. גם בגיוס הנוכחי, תשאף וואסט למקסם את השווי ולא את סכום הגיוס. בין בעלי המניות שלה, פרט למייסדים, אנבידיה, טייגר גלובל, הגופים המוסדיים הגדולים גולדמן סאקס ופידליטי, קרן ההשקעות הפרטית ג'נרל אטלנטיק, קרנות, NEA, BOND, NEXT 47, גרינפילד וקרן הון הסיכון הישראלית 83NORTH.
גיוס ההון שוואסט מקדמת בימים אלה לפי שווי של 25 מיליארד דולר, עדיין לא הושלם, אך הוא עשוי לסמן צומת גורלי בחיי החברה וכך גם עבור אנבידיה. זוהי כמעט התחנה האחרונה בה עוד ניתן לרכוש את הסטארט־אפ הישראלי לפני שהוא מגיע לרמות שווי שנחשבות לגבוהות מדי עבור רוכשים. אם הגיוס הנוכחי יושלם, המסלול להנפקה בוול סטריט הופך למוחשי יותר והסיכויים להתפתות לאקזיט מהיר יורדים. על כן, גם ההדלפה אודות הגיוס המתבשל לאתר טק קראנץ' האמריקאי היא בגדר איתות לשוק מצד הקרנות המחזיקות במניות וואסט, להעלות את השווי לכיוון של 30 מיליארד דולר ובו זמנית לסמן לרוכשים הפוטנציאליים שזה הרגע לפעול. עם זאת, מי ששוחח עם מייסדי וואסט יודע שהם מעדיפים לשמור על עצמאות ואכן להביא את וואסט להנפקה כי שם גם שווי של 100 מיליארד דולר הוא בגדר אופציה.
