שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

כנס מדדים

"ריבוי הקרנות בארץ לא עושה לשוק הזה טוב"

כך אמרה רבקה אלגריסי-יפה מנהלת אגף יעוץ בבבנק הפועלים בפאנל שנערך בכנס כלכליסט של מדדים וקסם; עינת סקורניק, ראש מערך יעוץ בלאומי: "אנחנו ממליצים ללקוחות לא לקבל החלטות בנקודות הרעש שיביאו לאחר מכן לחרטה גדולה"

צלי גרינברג 13:0406.02.19

בפנאל שהתקיים היום בכנס מדדים החמישי של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו ETF מבית אקסלנס, בנושא "תיקון 28: המפגש בין קרנות הסל למערכי ההפצה של הבנקים", התייחסו מנהלי אגפי ייעוץ השקעות, מחקר ומכירות של בתי ההשקעות והבנקים למוצר החדש שהגיע לשוק ולתוצאות קרנות הסל ב-2018. 

 

בכנס השתתפו עינת סקורניק, ראש מערך ייעוץ בהשקעות מבנק לאומי; רבקה אלגריסי-יפה, מנהלת אגף יעוץ ומחקר בחטיבה הפיננסית בבנק הפועלים; דן אליס, מנהל תחום מחקר בבנק הבינלאומי; ירון צימרמן, מנהל סקטור ייעוץ במזרחי טפחות; לירן צביה, סמנכ"ל מכירות, קסם קרנות ו ETF מבית אקסלנס; את הפאנל הנחתה כתבת שוק ההון של "כלכליסט" רחלי בינדמן (בינדמן הציגה את השאלות המודגשות בהמשך).

 

עינת סקורניק, ראש מערך ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, התייחסה בפתיחה לשאלה על הרתיעה האפשרית של מהגשה של מוצרים חדשים ללקוחות בתחום קרנות הסל. "הרפורמה מטיבה עם האזרח כי הקרנות יותר בטוחות כיום לאזרחים. יחד עם זאת, אם ניכנס רגע לפרקטיקה, בא דצמבר עם תנודתיות מאוד גבוהה ואז יש קרן סל עם פער של 8% מול המדד, יש אי ודאות מאוד גדולה. אני חושבת שקרן סל ספציפית יש לה מורכבות יותר גבוהה, ככל שיש מידע ושקיפות ליועצים זה עובד יותר טוב".

 

לירן צביה, סמנכ"ל מכירות, קסם קרנות ו ETF באקסלנס, אמר בעניין זה שהאירועים הנקודתיים שאירעו בדצמבר לא משקפים את כל התמונה. "זהו אירוע נקודתי, אני לא מכיר אותו ואני על המסחר כל הזמן, יכול להיות שבנקודה מסויימת, עם מנפיק מסויים, אבל זה לא קורה הרבה. בחודש דצמבר דווקא הבורסה המקומית הייתה יציבה וקרנות הסל שימשו יציבות ועוגן למשקיעים. לכן אם הייתה השקעה במינוס 8% היא לא הייתה יכולה להמשיך התקיים".

 

מימין: ירון צימרמן, דן אליס, לירן צביה, רבקה אלגריסי-יפה מימין: ירון צימרמן, דן אליס, לירן צביה, רבקה אלגריסי-יפה צילום: עמית שעל

 

קרן מחקה או קרן סל? מה עדיף מבין השתיים?

 

"התשובה אינה חד משמעית" - כך לדעתו של ירון צימרמן, מנהל סקטור ייעוץ, מזרחי טפחות. "אנחנו מדברים הרבה על יועצים ויש ציבור לא מבוטל שפועל עצמאית. אנחנו מבינים היום שחלק מההצלחה של תעשיית הקרנות המסורתיות נובעת גם מרמת הביטחון והשקיפות, שתורמות לביטחון של המשקיע, וגם מהפשטות התפעולית. אנו מצפים שבקרנות הסל תהיה התגברות של הפעילות והמרווחים יצטמצמו. זה מאוד תלוי בהרכב המוצרים וכמובן לאיזה טווח, יש ערך מאוד משמעותי בקרן סל לקלוע, באיזה מחיר הלקוח רוצה לסחור ובמיוחד לטווח ארוך. בעוד חצי שנה נהיה הרבה יותר חכמים", אמר צימרמן.

 

בסוף אי אפשר להכות את המדד המוביל?

 

"ניהול השקעות אקטיבי יכול להיות טוב", אמר דן אליס, מנהל תחום מחקר בבנק הבינלאומי. "השאלה היא מה יותר נכון ומתאים. מבחינת מתאים, הייתי מסתכל על המצב המאקרו הכלכלי הנוכחי ועל המצב בשווקים. בארץ יש ריביות נמוכות תשואות חוב נמוכות וכאן לערב ניהול השקעות מקצועי ואקטיבי יוכל לסחוט קצת יותר את מה שיש לשוק שלנו להציע. 2018 זו דוגמה לשנה שבה ניהול השקעות אקטיבי יכול היה להיות טוב. יש לנו היכרות עם מנהלי השקעות בארץ ומדובר במנהלי השקעות מקצועיים המכירים היטב את השוק המקומי. וכשמביטים לשוק הרחב - שם יותר חשוב להשתמש במוצרים מחקים, פאסיביים".

 

אבל דווקא המחקים ירדו פחות ב-2018

 

"נכון שהיה יותר מוצלח מהטרנד בתל אביב, אבל אנחנו בבינלאומי לא נמצאים שם ולא מתרגשים מטרנדים קצרי טווח כמו דצמבר האדום או ינואר הירוק", אמר אליס, שהוסיף: "ראינו שיש ריכוזיות בשוק המקומי. ת"א 35 מהווה 70% מכלל הבורסה. כשאנחנו מסתכלים בחו"ל יש הרבה עומק, הרבה סקטורים. בארה"ב העסק נראה לא רע. שני הגורמים הכי מאיימים, מלחמת הסייבר ומלחמת הסחר עם סין", נראים כבר פחות מאיימים".

 

ובינתיים מספידים את תעודות הסל המחקות

 

"ישנם זמנים שעדיף יותר א' ולפעמים יותר ב'", אמרה בעניין זה רבקה אלגריסי-יפה, מנהלת אגף יעוץ ומחקר בחטיבה הפיננסית, בנק הפועלים. "אנו מבינים את המחזור הכלכלי שבו אנו פועלים, הרבה מזה יטה את הכף בבחירה שלנו. כשמעלים על נס את ת"א 35 חייבים לזכור שבסוף, זה סיפור של המניות עצמן ושל החברות עצמן וכשמסתכלים על השנה האחרונה, על ת"א 35 - 25% ממנו זה בנקים, הפארמים 25% והנדל"ן יותר קטן. בת"א 90 שם הסיפור הפוך. ואם מבינים את המצב הכלכלי וההתפתחות שלו - ברורה לנו יותר התוצאה הסופית שעליה אנחנו מסתכלים. כל אחת מהחברות 35 נראה את הסיפור הפרטי שלה. ישנם זמנים שאם מזהים את הכיוונים השונים זה יכול להדריך אותנו. זה לא קטגורי א' או ב'. כמובן שבשווקים שפחות מצויים בהם כדאי שתהיה חשיפה של מדד ולא ניסיון לבחור משהו שהידע שלנו בו לא מספק", מוסיפה אלגריסי-יפה. 

 

וכיצד יש להתמודד עם הקרנות הסולידיות שיורדות ב-10%, יש כאן תופעת שוק בעייתית כשמסתירים בקרנות סולידיות נכסי סיכון שלא יודעים עליהן מראש.

 

"יועצי השקעות לא אוהבים הפתעות. אם קונים קרן מסויימת, מצפים שהיא תהיה במהות שלה כזאת - ולא קרן שתהיה דומה יותר למניות או אחרת לאג"ח", מדגישה אלגריסי-יפה, ומבהירה: "הציבור במדינת ישראל לא מעדיף סיכונים. לאורך הרבה מאוד שנים הציבור נמצא ב-30-20 אחוז מניות. אף אחד לא אהב לספוג 10% הפסד בחודש אחד. אבל הקרנות האלה לא היו בהחזקות גבוהות וזה בולט גם בדירוג שלהן.

 

ריבוי הקרנות בארץ לא עושה לשוק הזה טוב ופה נדרשת אחריות של הקרנות ושלנו. אנו מכניסים מודל איכותי, ברגע שהמודל יחרוג מהתיקוף, ניתן ליועץ בחינה נוספת של אותו בית השקעות שחרג", הוסיפה אלגריסי יפה.

 

על השאלה האם המודל האיכותי הוא חזות הכול ענה ירון צימרמן ממזרחי טפחות, שמדובר בכלי חשוב: "המודל מאפשר ליועץ לתת את הטוב ביותר עבור הלקוח. הסטטיסטיקה בשילוב המידע האיכותי מספקים ליועץ תמיכה ומידע רחב".

 

על כך הוסיף לירן צביה מקסם: "אם נשאל את הקהל באיזו סיטואציה הייתם מתאמצים יותר, בצילום של פילם או סמארטפונים, אז מובן מאליו שבפילם. ברגע שאתה יודע שיש תמונה אחת, אתה מתאמץ בה יותר. כך גם כשיש קרן אחת כל תשומת הלב תופנה אליה. אבל בניגוד למצלמה, שם המאמץ הוא של הצלם, בקרן מדובר בציבור. טרנדים מתחילים בדרך כלל בארה"ב ולאט לאט חודרים לארץ. אם יהיו מוצרים טובים זה יתפוס גם פה, אבל לאט לאט".

 

איך בונים את התיק למשקיע הממוצע ב-2019?

 

"קודם כל לעשות אלוקציה נכונה, אפשר להשתמש לאחר מכן בקרנות שונות", מציעה אלגריסי-יפה מפועלים. השוק הישראלי נראה מאוד טוב. קצב הצמיחה הוא טוב. שיעור האבטלה נמוך וגירעון שמעט בעלייה אבל יש ריקאברי טוב של חברות בשנה האחרונה, לכן עדיפות קלה לישראל. בגלובאלי אנו ממוקדים בארה"ב כי שם נמצאים הסקטורים שנראים מעניינים, שם יש ווליו משמעותי, בסקטור ניהול הבריאות, בטכנולוגיה. אשר לרכיבים הסולידיים, אנחנו חושבים שהאג"ח הקונצרני נותן רמת סיכון כדאית ללקוחות, נותנים העדפה לאפיק השקלי", הוסיפה אלגריסי-יפה.

  

עינת סקורניק ציינה שהבחירה של לאומי לא שונה מהותית: "אנחנו מסתכלים על המחזור הכלכלי שבו אנו נמצאים ועל פי זה מקבלים החלטות. אנחנו חושבים ש-2019 תהיה תנודתית גם השנה. ומכינים את הלקוחות לזה. הציבור היום הרבה יותר בשל ובוגר בהתייחסות שלו לשוק ההון, אנחנו ממליצים ללקוחות לא לקבל החלטות בנקודות הרעש שיביאו לאחר מכן לחרטה גדולה. אנחנו מבררים תמיד עם הלקוח כמה הוא יכול לספוג הפסד על כספו, לוקחים זאת בחשבון ולא נבהלים מתנודתיות שיש בה גם הרבה הזדמנויות", אומרת סקורניק, ומוסיפה: "אנחנו לא מנסים לתזמן את השוק ומשתדלים לחנך את הלקוחות שלנו להסתכל לטווח הארוך שלאחר שיש ירידה יש גם התאוששות ומי שבוחר לצאת מקבע את ההפסד שלו".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x