תמיר פרדו: "החברה שתמצא ראשונה את החיסון לקורונה יכולה להפוך ליעד תקיפת סייבר"
כך אמר ראש המוסד לשעבר בשיחה שהתקיימה במסגרת כנס הסייבר של כלכליסט; לדבריו, התוקף האפשרי הוא "מישהו שרוצה לקחת מהחברה כסף בצורת כופר או על ידי חברה מתחרה, שתרצה לפגוע בבסיסי הידע והנתונים ולקדם את עצמה על חשבונה"
"מי שתמצא ראשונה את החיסון או התרופה המתאימה לקורונה יכולה להפוך ליעד תקיפת סייבר על ידי מישהו שרוצה לקחת ממנה כסף בצורת כופר או על ידי חברה מתחרה שתרצה לפגוע בבסיסי הידע והנתונים ולקדם את עצמה על חשבונה"; כך אמר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו בשיחה עם כתב כלכליסט מאיר אורבך, שהתקיימה במסגרת כנס הסייבר של כלכליסט.
פרדו הוא ממקימי חברת הסייבר XM Cyber. "אני צופה שבהשך השנה נראה שהתמונה הזו נכונה לא רק בתחום החיסונים והתרופת לקורונה אלא גם בכל תחומי הכלכלה. כיוון שהשווקים בטלטלה - התחרות בין החברות גדלה ויש רצון להחלשה של מדינות על ידי מדינות אחרות".
סייבר XM פיתחה טכנולוגיה שמדמה עבור ארגונים וחברות התקפות סייבר ומסייעת להם לשפר את רמת האבטחה. המערכת של החברה מציגה עבור הארגון את זווית הראיה של התוקפים ואת היכולת שלהם לזהות פרצות ולנצל חורים ברשת. בנוסף, היא מספקת דו״ח מפורט של הפעולות הנדרשות על מנת לחסום התקפות כאלה ולהגן על נכסי הארגון.
איזה שינויים צפויה הקורונה להביא לחיינו מעבר לשינויים בבריאות ובכלכלה?
הקורונה זה משבר בסדר גודל עולמי, ב-3 תחומים: בריאותי כלכלי וחברתי. ניתן לראות הפגנות ומחאות גם כאן וגם בהרבה מקומות בעולם. אנשים נכנסים למצוקות בעקבות התמודדות מאוד בעייתית של ממשלים שונים. בעיקרון, משברים בסדר גודל כזה יכולים להסתיים גם במלחמות אמיתיות או כלכליות ומהפכות בתוך מדינות, זו לא תקופה פשוטה ואנחנו נמצאים רק בראשית הדרך".
אתה מאמין שזה באמת יכול להגיע למצב של מלחמה פיזית?
"מלחמות פיזיות דורשות משאבים רבים מאוד ויקשה מאוד על מדינות במצבים האלה לגייס אותם, מה גם שהיום יש פתרונות יותר זולים. מלחמות סייבר הן הרבה יותר אפקטיביות והרבה יותר זולות למעט אם אתה רוצה לכבוש שטח, אבל מלחמות על משאבים, מלחמות כלכליות בניסיון להחליש את היריב ולהעצים את עצמך – עבור זה הסייבר הוא כלי פנטסטי".
אנחנו עומדים בפני מלחמות סייבר בין מדינות או שזה יותר ברמה של ארגונים וחברות שכל אחת בתקופה כזאת רוצה להשיג משהו עבור עצמה?
"אנחנו נראה את זה ברמה של מדינות, ברמה של חברות וגם ברמה של ארגוני פשע".
בתקופה כזאת המתקפות מתעצמות? הם מנצלים את התקופה רואים בה תקופה יותר קלה ונוחה לפעילות?
"בימים הראשונים של הסגר בארץ ראינו נפילה גדולה בפשע. ברגע שהמערכת קצת מסתגלת ונפתחת אתה רואה בחזה עליה וגם מימדים בעיתיים. בתחום של הסייבר כבר ראינו התקפות בחודשים ובשבועות האחרונים כמו למשל מה שהיה בארה"ב לפני שבועיים – בית חולים שהמערכת שלו הוצפנה על ידי ארגון פשע שדרש וקיבל כופר של מעל מיליון דולר. עבור פושעים הרבה יותר קל לעשות את הכסף הזה מלשדוד בנק".
כמי שעומד בראש חברת סייבר, עד כמה הארגונים היום פגיעים?
"יש ארגונים מדינתיים וארגונים פרטיים מסחריים מכל הסוגים והמינים. הארגונים המדינתיים להערכתי נמצאים במצב סביר בדרך כלל בחלק גדול מהמדינות בוודאי במפותחות. אבל בתחום הכלכלי: בתחום של חברות, בתי חולים, אוניברסיטאות - התמונה יותר עגומה כיוון שבסיכומו של דבר השקעה בסייבר, כל עוד לא הותקפת זה כמו תשלום ביטוח. רק שבניגוד לביטוח שהמחירים שלו בדרך כלל סבירים, מדובר בעלות ענקית והחברות לא מתאמצות יותר מידי להשקיע לצערי הרב ומהניסיון שלנו אנחנו רואים שהחברות מאוד פגיעות".
