ועידת התחזיות

"הקורונה היא כמו מלחמת עולם - ובסוף מלחמה יש בום כלכלי"

מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, התייחסה בוועידת התחזיות של כלכליסט למתקפות הסייבר הרבות שארעו ב-2020: "חברות שעברו לעבודה מהבית לא היו מוכנות"; על הטרנדים הטכנולוגיים ב-2021: "אני מזהה שלושה, אחד מהם הוא אינטרנט של התנהגויות". לדבריה, "זו מחובתו של ההייטק לתרום לקהילה"

הגר רבט 11:5608.03.21
"תוקפי הסייבר מאוד מעורים בכללה ומכוונים ביזנס, יש להם הבנה עסקית מאוד טובה ובתקופת הקורונה היו המון הזדמנויות שנפלו לידהם",  אומרת מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח בוועידת התחזיות של כלכליסט. לצד תפקידה כמנכ״לית מרכז המו״פ של מיקרוסופט ישראל, ברוורמן בלומנשטיק משמשת כ-CTO (מנהלת טכנולוגיות ראשית) של תחום אבטחת הענן בחברה הגלובלית.

 

אחד הדברים העיקריים שקרו ב-2020 עם המעבר לעבודה מהבית והטרנספורמציה הדיגיטלית הוא שגם חלק מהפשיעה עבר לדיגיטל, וראינו שנה עם הרבה מתקפות סייבר.

״יש באמת הרבה התקפות. אבל בואי ניקח את זווית הראייה של התוקף. המון חברות היו צריכות להעביר את כל העובדים לעבודה מהבית בבת אחת והן לא היו מוכנות מבחינת אבטחה. תוקפים זיהו זאת ותקפו המון חברות כאלה.

 

״חולשה שנייה היא בתי חולים ותשתיות, בתי חולים הוצפו באלפי חולים שנזקקו לטיפולים מצילי חיים. לתוקפים אין מיליגרם של אתיקה והם ראו בזה הזדמנות כי ידעו שבתי החולים, כדי להשאיר מערכות תומכות חיים עובדות, ישלמו כל סכום שהוא ואכן היו הרבה מתקפות כופרה".

 

 

 

איך אנחנו מסתכלים קדימה על מוכנות לשנים הבאות בתחום הסייבר?

״מיקרוסופט למשל נכנסה לפעולה ויש לנו המון כלים ופתרונות בדיוק לבעיות שציינתי. גם גאווה ישראלית כי הרבה מהם מפותחים פה בישראל ומגינים על מאות מיליונים ברחבי העולם. אם אני מסתכלת קדימה זה כמו לשחק שח. כמו שבשח את צריכה להיות כל הזמן צעד אחד לפני התוקף, גם כאן המערכות שלנו מבוססות בינה מלאכותית, צריכות להיות תמיד צעד אחד קדימה".

 

מיכל ברוורמן בלומנשטיק מיכל ברוורמן בלומנשטיק צילום: יוסי זליגר

 

 

מה הטרנדים המרכזיים שאת רואה עבור 2021?

״הקורונה היא כמו מלחמה ויתרה מזאת היא כמו מלחמת עולם. ובמלחמת עולם את רואה האצה של טרנדים. אגב, בסוף המלחמה יש בום כלכלי ואני אופטימית שזה יהיה גם כאן. אני רואה שלושה טרנדים עיקריים: אחד זה הכול מרחוק, לא רק עבודה אלא טיפול בחולים, שליחה של דברים וכל השירותים שמגיעים אליך כי את לא יכולה לעזוב את הבית. כאן הענן נכנס חזק מאוד כי הוא יגיע אליך. טרנד שני שנשמע יחסית עתידי אבל אנחנו כבר רואים אותו זה IoB - internet of behavior - או אינטרנט של התנהגויות. אנחנו כולנו יודעים כבר על IoT (אינטרנט של דברים), אז IoB הוא ג׳נרליזציה של זה. זה לקחת את הכל ביחד, לחבר את השעון לטרנזקציות שאני עושה במערכת הניווט, למערכות שיש לי במחשב ועוד. הכול ביחד כדי לחזות את ההתנהגות שלי ולתת לי את הפתרון הכי טוב. זה מצוין כי אני מקבלת פתרונות מותאמים אבל יכולות להיות כאן בעיות של פרטיות ואבטחה וכאן נכנס הטרנד השלישי של מערכות אבטחה ופרטיות מאוד מתקדמות שמאפשרות לי ליהנות משני הטרנדים האחרים".

 

אינטרנט של התנהגות זה מונח שנשמע כמו מדע בידיוני אבל השאלה אם זה לא סתם באז וורד חדשה, ואם יש כאן עבורנו הצרכנים קפיצת מדרגה אמיתית ולא רק עבור החברות מבחינת ניתוח המידע.

״הצורך לחזות את ההתנהגות שלך הוא לא רק מדברים שמחוברים לרשת אלא גם מטרנזקציות שאת עושה בטלפון ובמחשב וממה שאת עושה עם המצלמה שלך. זו הכללה. זה נכון שזה ממנף את אינטרנט הדברים אבל גם הרבה יותר יכולות אחרות".

 

נושא נוסף שצריך לגעת בו בעקבות הקורונה הוא התרומה של ההייטק לקהילה, לצד דברים כמו עידוד העובדים להתנדב ולתרום, גם ברמת הפיתוח עצמו. איך ההייטק העולמי והישראלי יכול לתרום יותר לקהילה?

"זו מחובתו של ההייטק לתרום לקהילה בכל הרמות. ברובד הטכנולוגי זה לא רק חדשנות לשמה, אלא יצירת אימפקט. בדרך כלל אנחנו יוצרים אימפקט עסקי, אבל יש לנו מחויבות גם ליצור כזה בקהילה. דוגמאות שאותי מרגשות באופן אישי הן למשל מכשיר האקסבוקס שלנו שמהנדסים עבדו להתאים גם לילדים עם יכולות פיזיות פחות טובות. דוגמה נוספת היא סימולטור טיסה שהתאמנו לילדים עם צרכים מיוחדים ומסתבר שזה מאוד עוזר להם לבנות ביטחון ולפתח קשרים. מה שיפה זה שזה מגיע גם מלמטה, האנשים שלנו רוצים לעשות את זה ובאים עם רעיונות. דבר נוסף הוא הבוט הרפואי שפותח בישראל ועזר לזהות חולי קורונה ביותר מ-70 ארצות בעולם. הרצון לפתח דברים כאלה בא גם מלמטה וגם מלמלעלה".

x