שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

ועידת המעסיקים

עמיר פרץ: "הגענו למסקנה שהמודל הגרמני הוא הנכון"

ח"כ עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה אמר בוועידת "המעסיקים נלחמים באבטלה": "25 מדינות לקחו את המודל הגרמני והורידו איתו את האבטלה. התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים בחנו באופן מדוקדק האם יש ללכת למודל זה והגיעו למסקנה שכן"

תומר הדר 14:2509.09.20

"בכל הקשור בתעסוקה, איני מאוהב במודל זה או אחר, גרמני או לא גרמני, אני כן מאוהב בתעסוקה מלאה", בדברים אלה פתח חבר הכנסת עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשיה את דבריו בוועידת "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל.

 

 

לדברי פרץ: "לו היינו רואים הצלחה גדולה של השיטות שהופעלו עד כה, היתי מניח לנושא ושמח על ההצלחה בהחזרת העובדים לתעסוקה. אלא שלצערי הדבר אינו קורה. יתרה מזאת, המספרים הולכים וגדלים, 800 אלף איש בחל"ת ודמי אבטלה. כלומר יש כאן בעיה, אין לי כל עניין במודל זה או אחר, אך כאשר אני רואה ש-25 מדינות לקחו את המודל הגרמני והורידו באמצעותו את האבטלה, אני רואה שכדאי לנסות, יש לנסות הליך רב שותפים זה – התאחדות התעשיינים, רון תומר וחברים נוספים בחנו באופן מדוקדק האם יש ללכת למודל זה והגיעו למסקנה שהמודל הוא נכון".

עמיר פרץ עמיר פרץ צילום: אלכס קולומויסקי

 

לדברי פרץ: "בהסתמך על המודל הגרמני, אנו יכולים בין לילה לתת הנחיה לכל המעסיקים לקלוט את עובדיהם כי ממילא העובדים רשומים אצלם. מעבר לכך אנו יכולים לקבוע חל"ת גמיש, כלומר מעסיק יוכל להעסיק את עובדיו במשרד חלקית ולשלם את השלמת המשרה באמצעות החל"ת, כלומר אם מעסיק שיש לו חמש נקודות ייצור במפעל לא יוכל לגייס בחזרה את כל עובדיו – אבל הוא יכול לגייס בחצי משרה.

 

כשנפח היצור יגדל, המעסיק יגדיל את היקף המשרד שהוא משלם ומדינת ישראל תשלם פחות. הדבר החשוב ביותר הוא להשיב לעובדים את בטחונם העצמי, לתת להם מחדש תחושת ערך ותחושה שהם רצויים, כי ביום בו הקורונה תיכחד אנו נתעורר למשק שמעסיקיו אינם מוצאים את עובדיהם, רמת המיומנות נשחקה. כך נכניס את המשק לתנופה בין לילה, העובדים יהיו זמינים למעסיקים ויחושו חיוניים. בל נשכח כי העובדים בישראל מאבדים תנאים סוציאליים, המודל הגרמני מאפשר לנו לשמר את התנאים הסוציאליים של אותם עובדים", הסביר פרץ.

 

בנושא תוכנית נוספת לעידוד תעסוקה המיועדת לאפשר קליטת 240 אלף עובדים הוסיף פרץ: "אנחנו ביצענו בחינה של כל מחלקה וכל אגף, נעשתה עבודה יוצאת מן הכלל במשרד הכלכלה, על העובדים הוטלה משימה – להביא פתרונות לתעסוקה מיידית. ובכן, ברשות ההשקעות למשל יש מעל 100 השקעות הממתינות לקבל תקציב. כך נוכל לייצר אלפי מקומות העבודה. רשות החדשנות מוכנה להירתם לנושא ולטפל במונח הזה שמכונה "עמק המוות", השלב בו סטארט אפ ישראלי מגיע לשלב הייצור ואנו מאבדים אותו עקב חוסר השקעה - מה שגורם לאותו סטארט אפ להקים פס ייצור במדינה אחרת".

 

מסלולי תעסוקה מיוחדים

 

עוד ציין פרץ: "בל נשכח כי אנו קבענו מסלולי תעסוקה מיוחדים, אנו מוכנים שכל מעסיק שיגייס עובד חדש, במיוחד בפריפריה, במגזר החרדי והערבי יקבל על העובד הזה 20% סבסוד למשך שנתיים לגבר ו-30% לאישה, לכן יש מה לעשות. מסלולים אלה פתוחים בפני מעסיקים ואני תקווה שבמשרד האוצר יבינו שתוכניתנו רצינית. 240 אלף מקומות עבודה דורשים השקעה של שני מיליארד שקלים ואני מאמין שבעת הקרובה נגייס כמה מאות מיליונים ונצא לדרך – וככל שנצליח יותר כך נגייס יותר כסף".

 

ועם זאת, בין פרץ למשרד האוצר קיימת מחלוקת. לפי משרד האוצר, מהלכים להעדפת כחול לבן יעלו למשק כחצי מיליארד שקלים, ואילו פרץ מקדם מתווה להעדפת כחול לבן, זאת למרות שבאוצר טוענים כי מדובר במהלך יקר. לדברי פרץ: "איני מגשים את מדיניות הימין, תפיסת עולמי מבוססת על התעשיה הישראלית. עלינו להשקיע בה. כמובן שישנם נושאים שהם מבוססי אידיאולוגיה – שכר עובדים, היצף מול יבוא וכיוצא בזאת, אני מאמין בנושאים אלה ומבחינתי אין בכלל שאלה או תהיה, איני יכול לחיות עם האבסורד בו אני כשר כלכלה חותם על צו אשר מונע ממפעלים השוכנים בישראל ומייצרים מכונות הנשמה וחומרים לטיפול בקורונה לייצא- כדי לשמור את התרופות לתושבי ישראל – ומצד שני משרד הבריאות מוציא מכרזים בהם זוכות חברות זרות, וזה לא יכול להיות.

 

"פעמיים מסדרים את התעשיינים כאן. לכן יש דברים שגובלים באבסורד. איני נגד תחרות, אני בעד תחרות, יש לפתוח בפני יבואנים אפשרות להתחרות, מהלך שאני מקדם, אך לא אסכים לכך שיבואנים יביאו לסגירת תעשיות ישראליות וגם לא אסכים להעלאת מחירים על ידי חברות ישראליות".

 

מסלול המאפשר שימור עובדים

 

עוד הוסיף פרץ: "אני מבין שבישראל רק כאשר יש מחלוקת והתגוששות, כולם שומעים על זה, וכך גם השמועות על התגוששות ביני ובין שר האוצר. רק כעת יצאנו לפרויקט משותף של השקעה של מיליארד וחצי שקל בהשקעות בהייטק שאנו מאפשרים למשקיעים המוסדיים להשקיע בענף – עם טווח ביטחון של 40% שהמדינה מעמידה ערבות למקרה שההשקעה לא תצליח. קיבלנו לכך בקשות של שלושה וחצי מיליארד שקלים. אני משתף פעולה עם האוצר בכל הקשור למענק מעסיקים ואנו משתדלים מאוד. אני יודע שהדבר מתעכב אך הצלחנו לשכנע את האוצר שמעסיקים ששימרו את עובדיהם לא פוצו - ולכן בנינו מסלול המאפשר שימור עובדים" מסביר פרץ: "אני מתנגד לניסיון לכפות הסכם על ההסתדרות, דבר לא יעבוד באיומים. ראש ההסתדרות פתוח ורוצה משא ומתן, אני מציע לשר האוצר לחוקק חוק שעשרה אחוז משכרם של בכירים יקוצץ, ורק אז נפנה לשכירים, לאחות, לאופה וכיוצא בזאת".

 

בנושא תקציב 2021 שטרם גובש ציין פרץ: "הדיון נמצא כל הזמן ברקע ויש לפתור זאת כדי לשחרר מחסומים, מצאנו פתרון לתקציב המשך ל-2020 באמצעות שימוש בתקציב 2019 עם תוספת של 11 מיליארד כדי לפתור בעיות בוערות אך בעיית היסוד אינה נפתרת כאן – הצגת תקציב מתפקד. אני תקווה שעד ה 24 בדצמבר, הזמן בו אנו עדיין יכולים לחוקק את חוק התקציב, אכן נחוקק חוק תקציב משולב ל 2021. לא נסכים בשום אופן לחוקק רק את 2020 כי אז ברור שזה יהיה מהלך פוליטי עם נקודות יציאה לראש הממשלה, וזה יגרום לבחירות להיות ברקע וייצר תחושת חוסר יציבות כלפי כלל המשק, סיכם פרץ.

x