סגור
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.
עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן במספר תפקידים בכירים לאורך השנים, בהם יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון, שר הכלכלה והתעשייה ויו"ר ההסתדרות הכללית. לאחר פרישתו מהפוליטיקה, כיהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.

ראשית חייו וכניסתו לפוליטיקה

עמיר ארמונד פרץ נולד ב-9 במרץ 1952 בעיר בוז'עד שבמרוקו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1956 וגדל בעיר שדרות. במהלך שירותו הצבאי שירת כקצין חימוש בחטיבת הצנחנים ונפצע קשה בשנת 1974, מה שהוביל לשיקום ארוך. לאחר שחרורו, החל להיות פעיל בזירה הציבורית, ובשנת 1983 נבחר לראשות מועצת שדרות.

הקריירה הפוליטית

יו"ר ההסתדרות הכללית

בשנת 1995 נבחר עמיר פרץ ליו"ר ההסתדרות הכללית החדשה. בתפקידו זה, הוא הוביל מאבקים חברתיים רבים, ביניהם שמירה על זכויות עובדים, דוגמת התנגדותו לקיצוצים בשכר המגזר הציבורי והשבתות במשק, וכן ניסיון למנוע הפרטות של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ונמלי ישראל.

מפלגת "עם אחד" וחזרתו לעבודה

בשנת 1999 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת "עם אחד", שהתמקדה בנושאים סוציאליים. בשנת 2005 התמזגה "עם אחד" בחזרה למפלגת העבודה, ובאותה שנה נבחר פרץ ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה זכתה ב-19 מנדטים בבחירות 2006 והצטרפה לממשלת אהוד אולמרט, בה החזיק פרץ בתפקיד שר הביטחון.

כהונה כשר הביטחון

כהונתו של עמיר פרץ הושפעה בעיקר ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה שימש כשר הביטחון והתמודד עם אתגרי ביטחון משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות שקיבל הייתה קידום פרויקט "כיפת ברזל", שהפך למערכת ההגנה האווירית המתקדמת של ישראל.

המשך הקריירה הפוליטית

לאחר כהונתו כשר הביטחון, עמיר פרץ המשיך להיות פעיל בזירה הפוליטית. בשנת 2011 התמודד שוב על הנהגת מפלגת העבודה, אך הפסיד ליצחק (בוז'י) הרצוג. בשנת 2013 מונה לשר להגנת הסביבה בממשלת ישראל ה-33. בשנת 2019, נבחר מחדש ליו"ר מפלגת העבודה והוביל אותה בבחירות לכנסת ה-22, תוך חבירה למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.
במסגרת ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 2020, מונה פרץ לשר הכלכלה והתעשייה. עם זאת, החלטתו להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו ספגה ביקורת מצד גורמים במפלגת העבודה ובקרב תומכיו, שטענו כי הדבר סותר את התחייבותו שלא לשבת תחת נתניהו.

מינויו ליו"ר התעשייה האווירית

בשנת 2022 מונה פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, תפקיד בו החזיק עד 2023. מינויו עורר מחלוקת ציבורית וגרר ביקורת על רקע היעדר ניסיון טכנולוגי וביטחוני מעמיק. למרות זאת, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה, עד לסיום כהונתו ב-2023. לאחר מכן, הצטרף לפעילות חברתית ושימש כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "בית הגלגלים", המסייע לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית.

כל הכתבות בתיוג "עמיר פרץ"

מטה התעשייה האווירית תע"א ב לוד 2017

שיא נוסף בצבר ההזמנות של תע"א; יותר משליש מהמכירות – לצה"ל

14.08.24|יובל אזולאי
בסיכום המחצית הראשונה רשמה תע"א רווח שיא של 295 מיליון דולר, קפיצה של 80% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023; צבר ההזמנות של החברה עומד על 22.2 מיליארד דולר
עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד

המרוץ למנכ"ל אלתא: יו"ר התעשייה האווירית רוצה להוביל את תהליך הבחירה

11.01.24|יובל אזולאי
עמיר פרץ הצטייד בחוות דעת של משרד ש. הורביץ, היועצת המשפטית של החברה הגישה חוות דעת נגדית. ממלא מקום מנהל רשות החברות יתבקש להכריע. תע"א: "התהליכים בגיבוי משפטי מלא"
מטוס המנהלים מסוג Gulfstream G280

אחרי הביקורת הציבורית: תע"א תמכור את מטוס המנהלים הפרטי שלה

05.02.23|יובל אזולאי
דירקטוריון תע"א אישר את מכירת המטוס מסוג G-280 לאחר שמנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים הנחתה את היו"ר עמיר פרץ להביא את המהלך להצבעה
תעשייה אווירית מל"ט חדש  HERON MK II

רבעון חזק לתע"א: אפילו חטיבת התעופה עברה לרווח

19.05.22|אודי עציון
מכירות התעשייה האווירית ב-2022 הגיעו ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק ל-78 מיליון דולר בזכות עסקאות לחטיבת הטילים והחלל והגידול בפעילות התעופה האזרחית