שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת ניו יורק 2018 רכיבים מיוחדים  גג עמוד ועידה כתבה

Mind the Tech NY

מצעד Meet and Pitch: הסטארט-אפים הישראלים תקעו דגל בניו יורק

מה קרה לסטארט-אפ המוזיקלי מאז זכה בתחרות של "כלכליסט" לפני כחצי שנה? איך הגנה מפני גניבת זהות דומה להתנהגות של הכלב שלכם? האם בקרוב תוכלו לרכוש אופציה לרכישת כרטיס לגמר ליגת האלופות ולממש אותה רק במקרה שהקבוצה שלכם תעפיל? היזמים של ועידת ניו יורק מספרים על פיתוחיהם

הגר רבט ועומר כביר, ניו יורק 13:1515.03.18

120 סטארט-אפים ישראליים, 60 משקיעים אמריקאים ועוד 20 בכירים ומנהלי חדשנות בתאגידים אמריקאים הגיעו למפגש ה-Meet and Pitch של "כלכליסט" ו-Sosa NYC במסגרת ועידת ניו יורק.  

גיא פרנקלין, מנכ"ל Sosa ניו יורק מנחה את מרתון ה-Meet and Pitch גיא פרנקלין, מנכ"ל Sosa ניו יורק מנחה את מרתון ה-Meet and Pitch צילום: אוראל כהן

 

יזמים ויזמיות הציגו טכנולוגיות במגוון תחומים - בריאות דיגיטלית, סייבר, IoT, מסחר, בלוקצ'יין ועוד. הנה כמה מהרעיונות והסיפורים המעניינים ביותר שנתקלנו בהם במפגש.

 

 

יזמים ישראלים פוגשים את נציגי אמזון בוועידה יזמים ישראלים פוגשים את נציגי אמזון בוועידה צילום: אוראל כהן

 

 

MUGO

 

“הזכיה בתחרות של 'כלכליסט' הניעה שרשרת של אירועים", מספרים שי גולדברג ואורי סגל, מייסדי MUGO. הטכנולוגיה שמאחורי נגן המוזיקה של MUGO נקראת Live Share והיא פטנט שפותח בחברה. היא מאפשרת לכמה מאזינים להסתנכרן לאותה נקודה בשיר גם כשכל אחד מהם מאזין לה ממקור שונה. בנוסף, מאפשרת האפליקציה של מיוגו לעקוב אחרי משתמשים עם טעם מוזיקלי דומה, לשתף פלייליסטים, לנגן מוזיקה בהתאם למצב הרוח ועוד.

 

שי גולדברג שי גולדברג צילום: אוראל כהן

 

 

"משתמשים צעירים בונים את הזהות שלהם על גבי אפליקציות חברתיות כמו אינסטגרם, אבל הזהות המוזיקלית שלהם מוגבלת רק לקבוצות סגורות על גבי הנגן שהם משתמשים בו ", הסביר גולדברג, "השימוש במיוגו מוחק את הגבולות האלה, אבל יש כאן גם יתרון לתעשיית המוזיקה, כי שיר שמושק רק על גבי פלטפורמה אחת יכול להישמע על ידי כל המשתמשים".

 

הזכיה בתחרות שלחה את החברה הצעירה לכנס של MWC בברצלונה, שם קיבלו עמדה למפגשים עסקיים שהולידה עסקה עם אחת מחברות הרכב המובילות ומגעים מתקדמים לחדירה לשור במקסיקו, אבל בעיקר אפשרה להם לסגור גיוס של נוסף של מיליון דולר, שלושה שבועות לאחר ההכרזה ממשקיעים אסטרטגיים מכל העולם.

 

Browsi

 

אחת החוויות המתסכלות הזמן גלישה באינטרנט היא ההתקלות בפרסומות בכל פינה. לפעמים נדמה שאתרי התוכן מנצלים על פיסת נדל"ן פנויה לפרסום, אבל מסתתבר שמרוב עצים לא רואים את היער. "כ-50% מהפרסומות היום לא נראות על ידי הגולשים", הסביר נתי זנו מנכ"ל ומייסד BROWSI, "ולמפרסמים נשבר לשלם על פרסומות שלא רואים". את החוויה המתסכלת הזו, של הגולשים והמפרסמים כאחד, מנסים לפתור בבראוזי.  

 

נתי זנו נתי זנו צילום: אוראל כהן
 

החברה פיתחה טכנולוגיה שמשפרת את הנראות של הפרסומות בזמן אמת עבור בעלי האתרים וממקמת אותן היכן שלמשתמשים יהיה יותר סיכוי לראות אותן, אבל תוך התחשבות בחווית המשתמש. בין לקוחותיה גופי תוכן מובילים בארץ, ביניהם גם "כלכליסט", אבל בעיקר בעולם - כמו תאגיד התקשורת הרסט למשל. זנו מספר על שיפור של בין 20% ל-70% בישימות של הפרסומות (viability) באמצעות הטכנולוגיה של החברה. "אנחנו יודעים גם לחזות את אחוז הישמות של הפרסומות ולתמחר אותן בהתאם" הוסיף, "החזון שלי הוא שיהיו פחות פרסומות, שיעשו יותר כסף".

 

Papaya Global

 

השאיפה של כל יזם מתחיל היא שבשלב מסוים החברה שהקים תתרחב ותפתח נציגות גם מעבר לים. למעשה סטארט-אפים ישראלים שמיועדים מראש לקהל גלובלי מגיעים לשלב הזה מוקדם מאוד. אבל אז הם נתקלים בבעיות בירוקטיות וטכניות מתסכלות מאוד. "נאמר שמצאת מישהו שאת רוצה להעסיק בסין", מסבירה עינת גז, המייסדת והמנכ"לית של פפאיה, "אבל את לא יודעת מה לשלם לו ואיך לשלם לו או איך לפתור עוד שלל בעיות דומות. אנחנו עוזרים לחברות לנהל את כל כוח האדם הגלובלי שלהם ממקום אחד".

 

 

עינת גז עינת גז צילום: אוראל כהן

 

 

גז, שזו החברה השלישית שהיא מקימה, מבקשת לתת לחברות מענה פשוט להתמודדות עם חוקי המיסוי המורכבים בכל מדינה או עם חוקי העבודה המקומיים בעזרת פתרון מרכזי אחד. פפאיה, שהוקמה ב-2016 ומעסיקה היום 25 עובדים בשלוש יבשות שונותף עובדת עם כמה מהסטארט-אפים הישראלים המוכרים ביותר היום כמו דיינמיק יילד, צ'קמרקס, סייברארק ומטומי, כמו גם עם חברות אחרות בכל העולם.

 

CognitiveID

 

רוב אמצעי האבטחה הנפוצים ביותר כיום, מבוססים על אימות נקודתי שמבוצע באופן חד פעמי ולא מגן על המשתמש לאורך כל זמן השימוש. טביעת אצבע, סיסמה ואפילו זיהוי הפנים שאפל הטמיעה במכשיריה החדשים, מבקשים מהמשתמש לאמת את זהותו פעם אחת בלבד ואז מאפשרים לו גישה למכשיר או לשירות. אבל מה אם לאחר שנכנסת אל חשבון המייל על מחשב זר, למשל, שכחת לצאת ממנו? כעת על מי שניגש לאותו מחשב יכול לזכות בקריאה חופשית של ההתכתבויות שלך. את זה בדיוק רוצים למנוע ב- CognitiveID באמצעות פתרון של וידוא זהות מתמשך.

 

 

עידו ליפשיץ עידו ליפשיץ צילום: אוראל כהן

 

 

פתרון האבטחה שפותח בחברה נשמע כמו מדע בדיוני - "לקחנו דוגמה מהטבע", הסביר עידו ליפשיץ, יועץ שיווק ופיתוח עסקי בחברה, "כמו שהכלב שלך מזהה אותך באמצעות החושים שלו, כך גם אנחנו. התכונות האלה לא קיימות באפליקציות, ולכן אנחנו מקנים לאפליקציה את אותם חושים".

 

בשלב הזה הדימיון אולי מתחיל להשתולל, אבל ליפשיץ הסביר למה הכוונה ב"חושים": "למחשב יש 4 קבוצות חושים שאפשר להשתמש בהן: הראשונה היא זיהוי ביומטרי, עוקבים אחרי האופן הייחודי שבו מקלידים, מזיזים את העבר או מחזיקים את הטלפון. קבוצה שנייה היא זיהוי קוגניטיבי, שמתייחס לאופן שבו מגיבים לגירויים כמו הופעת חלון (אלא יכולות להיות למשל סגירה שלו, הזזה הצידה ועוד), השלישית זה אופי השימוש באפליקציה (פרמטרים כמו ניווט, תחומי עניין, שעות שימוש מועדפות וכו') והרביעית זה מידע שנאסף מהמכשיר עצמו (איזה מכשיר זה, מה מערכת הפעלה וכו')".

 

בחברה אספו 700 פרמטרים בסה"כ, ואלה מנותחים באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה ובינה מלאכותית. הייחודיות של הפתרון הזה, לפי ליפשיץ, הוא חלוקת הפרמטרים לארבע קבוצות שונות: "כמו עם החושים האנושיים, גם אם איבדת חוש אחד יש לך את האחרים שמפצים עליו".

 

התוצאה, לדבריו, היא יכולת לבנות פרופיל משתמש באמצעות 40 פעולות בלבד והלעמיק את ההכרות עם המשתמש לאורך זמן, כך שזיהוי נעשה בזמן שיא והוא זיהוי מתמשך - שתקף לכל אורך זמן השימוש ולא רק בזמן ההתחברות.

 

BrainQ

 

לחברת BrainQ יש שאיפות גבוהות מאוד - היא רוצה לאפשר לאנשים משותקים להצליח לזוז שוב, לא באמצעות ניתוחים כואבים או תרופות יקרות, אלא באמצעות קסדה שמשדרת שדה אלקטרומגנטי. נשמע בלתי אפשרי? בגוגל דווקא חשבו ששווה לבדוק את הנושא ובחרו בחברה הצעירה יחד עם עוד שלוש חברות בלבד מכל העולם לקחת חלק בתוכנית יוקרתית לבינה מלאכותית שהם מריצים בסן פרנסיסקו.

 

 

יעל ג'מאל-קיי יעל ג'מאל-קיי צילום: אוראל כהן

 

 

הרעיון שמאחורי BrainQ מבוסס על מידול תנועה בתוך מערכת העצבים המרכזית. "בעצם מה שאנחנו מנסים לעשות זה לאפיין תנועה בתוך מערכת העצבים המרכזית, לזהות מה חסר אצל הפציינט ובזה לטפל" הסבירה יעל ג'מאל-קיי, מנהלת המוצר בחברה. "המאפיינים שאנחנו מחפשים הם מאפיינים ספקטרליים - בסוף זה מתרגם לתדרים. המטופל יושב בתוך קסדה שמייצרת שדה אלקטרו-מגנטי הומוגני בעוצמות נמוכות. אנחנו מחקים את מה שאמור לקרות במערכת העצבים המרכזית".

 

למוח האנושי יש גמישות בסיסית ויכולת שיקום מסוימת, המכשיר שפותח ב-BrainQ מגביר את יכולת השיקום הזו על ידי כך שהוא גורם למוח להאמין שהוא מבצע את התנועה בעצמו וכך מחזק את הקשרים הנוירולוגיים מחדש. התדרים שמוקרנים במכשיר מבוססים על מאגר גדול של תנועות מוטוריות שאספו בחברה ונקרא brain computer interface. הטיפול אמור לארוך בין חצי שעה ל-40 דקות, כאשר מספר הטיפולים תלוי בחומרת הפגיעה וכמה זמן היא כבר קיימת. החברה סיימה כבר סדרת ניסויים פרה-קליניים שהסתיימו בתוצאות מבטיחות לטענתה, היא מריצה שלושה ניסויים קליניים בארץ בימים אלה ועתידה להתחיל לבצע ניסויים קליניים גם בחו"ל בקרוב.

 

MytiGO

 

על פניו, MytiGO עוסקת במכירת כרטיסים למשחקי ספורט. אבל אם תשאלו את המייסד והמנכ"ל, אייל בכור, יגיד שבכלל מדובר בחברת ביטוח. ואם תבחנו את התוכניות העתידיות שלה, תגלו שהיא בכלל חברת תיירות. מבולבלים? לא להרבה זמן. החברה, שנוסדה ב-2010 ומעסיקה חמישה עובדים, מוכרת כרטיסים למשחק פלייאוף בשיטה ייחודית: עוד לפני שברור אילו קבוצות העפילו ואילו לא, יכולים מעריצים לרכוש אופציה לקניית כרטיס במקרה שהקבוצה שלהם העפילה.

 

אייל בכור אייל בכור צילום: אוראל כהן

 

 

אם הקבוצה העפילה, יוכל המעריץ לרכוש את הכרטיס במחיר הנקוב. "השירות שלנו הוא למעשה ביטוח", אמר בכור. "אנחנו מגדרים סיכונים לאוהדי הספורט במצב של אי-ודאות, כזו שמאלצת לקנות כרטיס מראש, בלי לדעת עם הקבוצה מעפילה".

 

לאירוע בניו יורק הגיעה החברה כדי לגייס שלושה מיליון דולר שיאפשרו לה לפתח את השלב השני של המוצר שלה – אופציה לא רק לכרטיסים אלא לחבילת תיירות מלאה שכוללת גם רכיבים כמו כרטיס טיסה, מלון, הופעה וכניסה לאתרי תיירות. "כמו הכרטיסים, החבילה תימכר מספר פעמים כאופציה שמותנת בהעפלה של הקבוצה. השוק רוצה לגדול והמוצר שלנו יכול לבוא ולהוזיל את החבילות".

 

Membit

 

היזמית הסדרתית רותי מרגלית הקימה את החברה הראשונה שלה בגיל 25, וזו מעסיקה כיום כ-150 עובדות חרדיות. החברה החדשה שלה, Membit קמה לפני כשנתיים ומעסיקה רק 10, אבל צפויה לגדול משמעותית לאור התחום שבו היא עוסקת: צ'טבוטים.

 

רותי מרגלית רותי מרגלית צילום: אוראל כהן

 

 

לדבריה, חרף היתרונות הרבים התחום לא מיצה עדיין את הפוטנציאל שלו. "אם ארגון רוצה ליצור צ'טבוט הוא צריך לעבור תהליך ארוך: להגדיר את ממשק המשתמש ואופן העבודה, לבחור פלפטורמה מתאימה, ליצור כלי API שיתחברו למערכות הארגוניות ועוד -  תהליך שנמשך 15 חודשים.

 

ממביט פותרת את הבעיה באמצעות מערך של עשרות בוטים מבוססי AI שפיתחה החברה. "ארגון צריך רק לבחור את הבוטים שהוא רוצה, להגדיר המערכת הארגונית שהוא משתמש בה, להוסיף שורת קוד אחת לאתר שלו וזהו – יש לו בוט עובד", אמרה. כעת עובדת החברה על שלב ב' של הפלטפורמה שלה: מערכת תובנות מבוססת AI: "אחרי שמקבלים את כל המידע מהיוזר הבוט מתחיל ללמוד אותו ומשלב מידע חיצוני ממערכות אחרות כדי להציע פרואקטיבית שירותים. למשל, אם בוט של עירייה רשם בן של תושב לבית ספר, הוא מיד יציע לו להירשם לחוגים. אם זה בוט של חברת ביטוח מכר למשתמש ביטוח לחו"ל, הוא יציע תוספות שמתאימות לפרופיל שלו".

 

Galileo

 

להערכת אנליסטים, ב-2020 יימכרו 20 מיליארד מכשירי IoT. אבל הדרך לאימוץ רחב של האינטנרט של הדברים ארוכה, וכדי לעבור אותה בהצלחה צריך להוריד משמעותית את מחירי היחידות. "האתגר הגדול של יצרן הוא להגיע לרכיב במחיר קטן מ-4 דולר, ושכולל תקשורת, מעבד, חיישנים וגם יכולות זיהוי מיקום", אמר אליהו אריאל, מייסד ומנכ"ל גלילאו שהוקמה ב-2009 ומעסיקה 17 עובדים.

 

 

אליהו אריאל אליהו אריאל צילום: אוראל כהן

 

 

"הבעיה היא שמקלט GPS עולה יותר מ-2 דולר". הפתרון שפיתחה החברה: להפריד את יכולות עיבוד האות וחישוב המיקום של מקלט ה-GPS ולשלב אותן כרכיב תוכנה במעבד המכשיר, מהלך שיוזיל את מחיר רכיב ה-GPS לפחות מ-15 סנט. "התוכנה משתמשת פחות מ-10% מהכוח של המעבד, ולא מפריעה לפעולות עיבוד אחרות. אנחנו משולבים כבר בסמארטפון של GCT וברכיב IoT , ומחפשים השקעה של 5 מיליון עד 10 מיליון דולר לצורך התאמת התוכנה למעבדים, לקוחות ושילוב במערכות ניווט לוויני נוספות".

 

Bringoz

 

אמזון כבשה את שוק המשלוחים המקוונים במאמצעות מערך לוגיסטי אימתני שהוקם בהשקעה של 15 מיליארד דולר (לא כולל ה-14 מיליארד שהלכו לרכישת הולפודס) ומאפשר לה לספק שירותים חדשניים כמו משלוח בתוך שעתיים. אבל מה עם קמעונאים אחרים, קטנים יותר, שלא יכולים להקים מערך שכזה? "אנחנו עושים דמוקרטיזציה לטכנולוגיה של אמזון ומאפשרים לכל קמעונאי להנות מאותן יכולות", טען מייסד Bringoz, דורון בקצ’י.

 

דורון בקצ'י דורון בקצ'י צילום: אוראל כהן

 

 

לצורך זה יש לחברה, שהוקמה ב-2016 ומעסיקה 17 עובדים, אסטרטגיה דו-שלבית. השלב הראשון: אספקת מוצר טכנולוגי מבוסס ענן שמאפשר לכל קמעונאי להקים מערכת לניהול משלוחים, שליחים ומעקב אחרי חבילות. המערכת הזו משמשת בסיס לשלב המהותי יותר, שמטפל בצד הלוגיסטי של המשלוח.

 

"המוצר שלנו מאפשר שיתוף משאבים בין קמעונאים שונים ויצירת רשת אחידה ויעילה שתאפשר תחרות הולמת מול חברות ענק", הסביר בקצ'י. "אנחנו כמו ויה לחבילות, רק יותר מתוחכם. פתחנו אלגוריתם ייחודי שמאפשר שינוי מסלולי שילוח בזמן אמת, איסוף ומסירה מרובים ממספר ספקים ולמספר לקוחות בו זמנית. בהתאם לחבילות שמגיעות ממקומות שונים בזמן אמת ולפי חלונות זמן שונים האלגוריתם שלנו מאפשר איחוד של כל אותם משלוחים למסלול אחד והעברה עם השליח המתאים ביותר".

 

Seeganture

 

מדובר באחד מהתיקים המעיקים של החיים במערכת פיננסית מודרנית: אם רוצים לבצע פעולות מסוימות, כמו פתיחת חשבון בנק או ביצוע עסקה כספית גדולה צריך להגיע לבנק כדי להיפגש עם פקיד ולחתום על מסמכים. הפלטפורמה שפיתיחה Seegnature, שהוקמה ב-2015 ומעסיקה 20 עובדים, חוסכת פגישות פנים אל פנים ומאפשרת לסגור עסקאות מרחוק ובזמן אמת.  

 

יאיר רביד, מנכ"ל Seegnature יאיר רביד, מנכ"ל Seegnature צילום: עמית שעל

 

"אנחנו מאפשרים שיתוף ועבודה משותפת על קבצים, אימות זהות וחתימות דיגיטליות", הסבירה מנהלת הפיתוח העסקי של החברה, הילה בר-אילן. "היום, יש הרבה תהליכים שדורשים מהלקוח להיות אקטיבי ולחתום ולמלא מסמכים. כל חברה שיש לה צורך בניהול מסמכים או אימות זהות צריכה אותנו. זה מאפשר לחברה לייעל ולקצר תהליכים, כי אפשר לעשות הכול מרחוק. זה משפר חוויות לקוח, ומפחית סיכון משפטי כי הכל מתועד". לחברה יש כיום פיילוטים עם בנקים גדולים וחברות ביטוח ו-80 לקוחות משלמים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x