שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

מונוגמיה או פוליאמוריה: לאן הולך עתיד האהבה?

ליאת יקיר, מומחית לגנטיקה מולקולרית, אמרה בכנס "כלכליסט": "הסיכוי למצוא את 'האחד' יותר נמוך מהסיכוי להפוך למיליונר" והסבירה כי העידן הדיגיטלי מזיק לנו בנושא האהבה כי הוא "מגביר חוסר אמון". אור-לי בר-לב, ממובילות השיח הפוליאמורי בישראל: "יש 8 מיליארד אנשים בעולם. למה להגביל אותי לאחד?"

קרן-אור גרינברג 09:4715.02.18

"הסיכוי למצוא את 'האחד' הוא 1 ל-562, יותר נמוך מהסיכוי להפוך למיליונר", כך אמרה ד"ר ליאת יקיר, מומחית לגנטיקה מולקולרית בכנס "כשטכנולוגיה פוגשת אהבה" של "כלכליסט" שנערך אתמול (ד') במתחם LABS בתל אביב.

 

יקיר התפרסמה לאחרונה כמומחית בתוכנית הדוקו-ריאלטי 'חתונה ממבט ראשון'. התוכנית שנעזרה בצוות מומחים מתחומים שונים שידכה בין חמישה זוגות. בסוף העונה התגלה כי רק זוג אחד נשאר יחד. "עבור התאמה זוגית מושלמת יש פרמטרים ביולוגים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים וגם גנטיים. כשמחברים את כל הפרמטרים האלו הסיכוי למצוא התאמה מושלמת הוא מאוד נמוך", הסבירה. "בתוכנית חיפשנו את המשותף כמו שראינו אצל יעל וחיים. הם לא נשארו יחד, אבל היא דווקא התחברה לתומר (משתתף אחר בתוכנית, קא"ג). גם שם הייתה התאמה יפה כי הם אנשים משכילים ודומים, בטח יותר מתומר ועדי שזה היה ניסוי כושל, שם הסתכלנו על הגנטיקה. גם אצל רלי ואלעד היה דימיון, אבל שם המשיכה הפיזית הייתה לקויה, למרות שבאישיות הם די דומים. הנושא של גנטיקה עדיין לא שם אבל אני יודעת שזה עוד יכול להגיע".

 

ליאת יקיר. "הרשת זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה" ליאת יקיר. "הרשת זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה" צילום: עמית שעל

 

 

יקיר חוקרת ומרצה בנושאי הבנת השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית כבר שנים. במהלך הרצאתה דיברה על עתיד דפוסי האהבה מנקודת מבט ביולוגית. "כל בני האדם מחפשים אהבה וקשר רגשי לצורך הקמת משפחה או שלא וידוע שמי שחיים בזוגיות טובה חי חיים טובים יותר. החומרים מהם עשויה אהבה עושים לנו טוב".

 

לדברי יקיר, במסע החיפוש אחר האהבה עומדים מכשולים רבים יותר בימינו, כאשר המכשול הגדול ביותר הוא הטכנולוגיה. "החיפוש מתחיל דרך הרשת. עד 2040 כך תתחיל אחת מכל שלושה מערכות יחסים, אך זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה. זו התאמה שמבוססת על מרחק, על מראה חיצוני, וידוע שכולם משקרים בפרופילים אז יש פחות אמון. גם למי שמתחתן ומוצא את אהבת חייו כתוצאה מהרשת יש פי 3 יותר סיכוי להתגרש".

 

מה תמליצי לאנשים שמחפשים אהבה במרחב הדיגיטלי?

"אי אפשר לייצר אהבה במרחב הדיגיטלי. הטכנולוגיה לא שינתה את המוח עד כדי כך. המוח נדלק כשמסתכלים בעיניים וזה חלק חשוב במה שמפעיל אותנו. העולם הדיגיטלי כרגע מזיק לנו בנושא של אהבה כי הוא מגביר חוסר אמון. אומרים מה שאנשים רוצים לשמוע אחרת המהירות בה מדפדפים אותך הלאה גדלה. הדרך הכי טובה להיפגש זה דרך חברים, טיולים ודברים משותפים. אנו פחות מדברים עם אנשים שלא מכירים בגלל המובייל ויותר מבוישים להתחיל שיחה. יותר נוח לכתוב דרך האתר וזה גורם להצפה קוגניטיבית. מי שמתוסכל צריך לצאת מהמרחב הדיגיטלי שיכול להרחיק מהמטרה במקום להתקרב אליה".

 

לפי מה מנבאים התאמה?

"משיכה מינית אפשר לנבא דרך התאמה בגנים במערכת החיסונית והתאמה על פי הריח. במראה חיצוני נמשכים למראה מסוים בגלל דפוסים שטמועים בנו או זיכרונות. על ידי למידת מכונה וזיהוי תמונות אפשר לזהות דפוסים ומה מדליק אותנו ומה גורם לנו להרגיש בנוח עם אדם מסוים. זה קשור לגנטיקה שלנו. בסוף הפכים נמשכים אבל אנשים שדומים שורדים יחד כמשפחה, כי האהבה הגדולה היא לעצמי. אנו מחפשים מישהו שדומה לנו. בסוף נעזוב מי ששונה מאתנו, כי לא נסבול את השוני. אם נחבר את המידע הגנטי יחד עם הפרמטרים המוכרים על פי המדע, היכולת לייצר אלגוריתמים יותר חכמים, ככה נוכל להתאים ולתת למדע לחבר בין אנשים ולהקטין תסכול וייאוש. ולהגדיל הסתברות למצוא את האחד".

 

לדברי יקיר על השאלה האם בני אדם הם פוליגמיים או מונוגמיים יש דיון ומחלוקות. "האדם הוא יצור מבולבל בדפוסי האהבה שלו. בטבע יש רק 12 מינים בעולם החי מתוך 8 מיליון שמוצאים אהבת אמת ונשארים יחד. בטבע קיים פחות מאחוז של אהבת אמת. אלו הם מונוגמיים גנטיים, למשל, נברני הערבות נחקרו והזכר נכנס לדיכאון כשלוקחים את הנקבה. גם אם היא מתה הוא לא מחפש אחרת. מצאו שיש לו שוני ברצף הבקרה בגן שאחראי לקולטן על הורמון האהבה, וככה הוא נשאר עם אותה נקבה ולא נמאס לו אף פעם".

 

מה שעובד אצל נברני הערבות כנראה לא קיים ביתר היצורים החיים, בשל אפקט קולידג'. "תופעת הבגידות נפוצה בכל התרבויות, כי המשיכה לפרטנר יורדת ולאחר עולה", הסבירה יקיר. "זה נובע מהמוח בשל אפקט הרוויה המינית. המוח לא מוכן לייצר אהבה לכל החיים. גם אבולוציונית לא משתלם לשים את כל הביצים בסל אחד".

 

אז כשמישהו אומר לבחורה 'אני לא בנוי לזוגיות', הוא בעצם מתבסס על טיעון ביולוגי?

"כן. אמרו לי גברים שפעם חשבו ששמור להם מקום בגיהינום. עניתי להם שעכשיו שהם מכירים בזה ובוחרים בזה שלא יגרמו נזק לאחרים שכן רוצים בזוגיות".

 

"יש יותר מדרך אחת לנהל קשרים רומנטיים"

 

על השאלה מדוע מלכתחילה לחפש רק בן-זוג אחד, ניסתה לענות אור-לי בר-לב, עיתונאית עצמאית, פעילה חברתית וממובילות השיח הפוליאמורי בישראל. "יש 8 מיליארד אנשים למה להגביל אותי לאחד? ריבוי מערכות יחסים, זה אומר שמותר לאהוב ולהיות בקשר רומנטי ומשמעותי עם יותר מאדם אחד, בגלוי, בשקיפות, בהסכמה ולהנאת כל הצדדים. היום זה במיינסטרים, ובישראל השיח הפוליאמורי מפותח הגיע לפריים-טיים ויש ציבור שמתעניין".

 

אורי בר לב. "זה לא מתכון לכל אחד" אורי בר לב. "זה לא מתכון לכל אחד" צילום: עמית שעל

 

בר-לב הייתה נשואה במשך 13 שנים ואם ל-2 בנות. לאחר הגירושין הייתה לה התגלות. "ניסיתי לחזור לסצנה. הלכתי לבד לבר והתיישב לידי בחור חמוד. אחרי שזרמנו לדירתו חשבתי לעצמי 'אני לא מאמינה ש-13 שנים הייתי רק עם אדם אחד'. מאז למדתי שיש יותר מדרך אחת לנהל קשרים רומנטיים, וגיליתי שלאהוב יותר מאדם אחד – זה מהמם ולהיות נאהבת בו זמנית מגברים שהם יודעים ולא מתחרפנים מזה - זה ממש מהמם. אבל זה לא מתכון לכל אחד ולא פלסטר לתיקון מערכות יחסים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x