שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

כנס כלכליסט

הערבים משתלבים בהייטק, אבל זה עוד לא מספיק

צעירים ערבים רבים משתלבים לאחרונה בלימודי מקצועות כמו מדעי המחשב והנדסת תוכנה, אך המכשולים העומדים בפניהם בדרך אל ההשתלבות הנכספת בתעשיית ההייטק מושרשים עמוק. "הסרת החסמים עשויה לתרום למשק כולו

קרן-אור גרינברג 07:5411.02.18

"החברה הערבית היא פוטנציאל לא ממומש למדינה ולתעשיית ההייטק. ההשתלבות בתעשייה מהווה קרש קפיצה משמעותי ליציאה מהעוני ויכולה להפחית ניכור ולהביא לשיפור היחסים בין החברה הערבית למדינה, ולהפגת דעות קדומות ושנאה", אומרת נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

 

 

חדאד חאג’ יחיא חוקרת במשך שנים את החברה הערבית מהיבטים כלכליים־חברתיים, ולאחרונה פרסמה מחקר חדש הבוחן את הנתונים בפועל. אחת ממסקנות המחקר קשורה בשיעור האבטלה הגבוה בקרב נשים בחברה הערבית: 51% מהצעירות בגילי 19–22 לא עובדות ולא לומדות. "צר לי שהמדינה חושבת על לייבא הון אנושי מסין ומהודו כש־33% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. הפוטנציאל אדיר, ומדינת ישראל עושה טעות אסטרטגית כשהיא לא משקיעה את המשאבים הנחוצים כדי להכשיר את האוכלוסייה הערבית למקצועות הנדרשים במשק", אומרת חדאד חאג’ יחיא.

 

ראמי נסאר ונסרין חדאד חאג' יחיא ראמי נסאר ונסרין חדאד חאג' יחיא

 

בעוד ישראל שעטה קדימה והפכה לאומת סטארט־אפ, החברה הערבית נותרה בקיפאון מסוים. במשך 30 שנה, בין 1985 ל־2014, רק כ־50 סטודנטים ערבים בשנה למדו מקצועות שקשורים להייטק באקדמיה ובמכללות. אולם התמונה מתחילה להשתנות. לפי סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה באוגוסט 2017, בשנת הלימודים תשע"ו (2016) למדו פי ארבעה יותר סטודנטים ערבים במקצועות ההייטק. השיעור עמד על 9.5% מכלל הסטודנטים, שהם 2,222 סטודנטים ערבים בשנה.

 

בדו”ח נכתב כי "בהחלט נראה כי השקעת מאמצים ומשאבים להסרת החסמים להשתלבות בני האוכלוסייה הערבית בתעשיית ההייטק עשויה לתרום הן למשתלבים והן למשק בכללותו".

 

שוק תרבותי

 

אך הנתון המבטיח עדיין לא מבשר על מהפך. לסטודנטים הערבים צפויה דרך ארוכה עד לסיום הלימודים כשסכנת הנשירה בקרבם רבה יותר מאשר אצל סטודנטים יהודים. "הסיבה המרכזית בעיניי לנשירת סטודנטים היא השוק התרבותי", מסבירה חדאד חאג’ יחיא. "אני גדלתי בחברה מעורבת עד גיל 18 ועדיין לא יצא לי לפגוש יהודים. אז מה נגיד על צעירים שגדלו באזורים אחרים רק עם אוכלוסייה ערבית? הקושי עם השפה העברית והיציאה למרחב היהודי מהווים חסם מרכזי. גם מערכת החינוך שלנו לא מכשירה אותנו בצורה נאותה לאקדמיה ולמה שנדרש שם. המדינה נזכרת באזרחים הערבים כשהם בני 18. לדעתי, החשיבה צריכה להיות שונה. צריך להתחיל מכיתה ח' ולראות איך אפשר להשקיע בהון האנושי כדי שישתלב בעתיד במקצועות ההייטק".

 

אלו שיתמידו בלימודיהם יעמדו בפני משוכה נוספת: השתלבות בשוק העבודה. חדאד חאג’ יחיא מסבירה כי “חלק גדול מהחברה הערבית רוצה להשתלב בהייטק. יש כאלו שלמדו הנדסה ובסוף עובדים בהוראה, שזה פספוס למשק וגם לאנשים שהשקיעו ארבע שנים בטכניון. הסיבה היא שאין להם את הנטוורקינג המתאים להיכנס להייטק. כשרוצים לגייס מהנדס לחברה, בדרך כלל זה בשיטת 'חבר מביא חבר' ואין מסה קריטית בחברות הייטק כיום שיכולות לפתוח דלתות לקולגות ערבים. מחצית מהחברה הערבית גרה בצפון הרחוק, אולם רוב העבודה בהייטק היא במרכז הארץ וזה לא נגיש. זה גם מהווה חסם.

 

 

 

"כדי לעבור לגור באזור המרכז, צריך שמישהו ישכיר לך בית, ויש נטייה שלא להשכיר בתים לערבים. לצערי, הגזענות גואה גם בקרב הליברלים שמדברים על חיים משותפים. כשמגיע הרגע להשכיר בית, אנשים חושבים פעמיים".

 

חוכמה בין־דורית

 

בשנים האחרונות מהווה החברה הערבית מוקד התעניינות עבור גופים עסקיים במשק. "ערבים לומדים מקצועות יוקרתיים כמו הייטק, רפואה, הנדסה ומקצועות פרא־רפואיים, ומביאים למשק כוח עבודה צעיר ונמרץ המשתלב בחברות העסקיות ובעסקים המשפחתיים ותורם לפיתוח המשק הישראלי”, מספר ראמי נסאר, מרכז פעילות ביחידת ההייטק של בנק הפועלים בנצרת.

 

"רוב העסקים בחברה הערבית הם עסקים משפחתיים. בשנים האחרונות הדור הצעיר והמשכיל מתחיל להיכנס לניהול העסקים של ההורים, ומביא איתו ראייה עסקית מקצועית. עסקים מתפתחים כיום בניהול משולב של דור ההורים המנוסה ודור הבנים האקדמאי הצעיר שמביא ערך מוסף וראייה חדשה לעסקים", מסביר נסאר.

 

בנק הפועלים הרחיב בחמש השנים האחרונות את הפעילות העסקית והחברתית בחברה הערבית. "אנחנו מאוד שבעי רצון מהתוצאה”, אומר נסאר. “היום עומדים לרשות החברה הערבית 43 סניפים שמהווים 19% מכלל סניפי הבנק. 28 מהם ביישובי החברה הערבית ועוד 15 סניפים בערים מעורבות, שבהם רוב הלקוחות מהחברה הערבית. כל השירותים בסניפים הללו מוצעים בשפה הערבית. הקמנו בכפר קרע מרכז אזורי לייעוץ פנסיוני, יצרנו מדף הלוואות בתנאים מיוחדים המיועד לחגי ואירועי החברה הערבית, וגם בעולם המשכנתאות קיימים מוצרים ייעודיים. בצד העסקי אנו מארגנים כל שנה כנסים עסקיים שוטפים ‑ שבמסגרתם נפגשים עם אנשי עסקים ומעצבי דעה מהחברה הערבית".

 

 

 

מערך ההייטק של הבנק מקיים לאורך השנה אירועים וסדנאות במטרה להעשיר את היזמים ומקדם שיתופי פעולה עם קרנות הון סיכון, חממות, אקסלרטורים והאבים. "כל זאת במטרה לסייע ליזמים ערבים בקידום העסקים שלהם על ידי יצירת קשרים עם האקוסיסטם", מסביר נסאר, "המחלקה הוקמה בשל הפוטנציאל הגדול הקיים בנצרת ובפריפריה בכלל לצמיחתן של חברות סטארט־אפ צעירות. תעשיית ההייטק בנצרת עוסקת במגוון תחומים כגון חברות תוכנה (Saas), תחומים רפואיים מתקדמים (Medical Device, and Digital Health), וסטארט־אפים בתחומי המוביליטי והחינוך".

 

נשים ערביות בתעשיית ההייטק - "תקרת הזכוכית היא תקרת בטון"

 

ב־2016 רק 26% מהנשים הערביות עבדו, לעומת 66% מהנשים היהודיות ו־71% מהגברים הערבים ‑ כך על פי מחקר שערכה חדאד חאג’ יחיא, המבוסס על סקר חברתי שערכה הלמ"ס בתעסוקה ב־2016. נתון חמור עוד יותר עבור 51% מצעירות ערביות בגילאי 19-23, שלא עובדות ולא לומדות. חדאד חאג’ יחיא: "בגילאים האלה נשים צריכות לתכנן את העתיד שלהן ולא לחשוב רק על בניית משפחה. עבור הנשים האלו תקרת הזכוכית היא תקרת בטון. הן לא חושבות להשתלב בשוק העבודה בכלל ושוק ההייטק זה בגדר חלום. יש חסם של השפה, המרחק הגיאוגרפי, החינוך”.

 

כדי לעודד יוזמות עסקיות לנשים מהחברה הערבית, בנק הפועלים הקים את "פועלים לעסק משלך" בשיתוף העמותה להעצמה כלכלית לנשים. במסגרת המיזם עברו 60 נשים בגילי 20‑60 הכשרה של חצי שנה, בשלושה מוקדים - באקה אל גרביה, נצרת וסכנין. "הן למדו כיצד להקים ולנהל עסק מבניית תוכנית עסקית ועד כלים למיתוג ושיווק העסק. בסיום התוכנית כמחצית מהמשתתפות פתחו עסק חדש", מספר נביל תותרי, מנהל פרויקט צמיחה בחברה הערבית בבנק הפועלים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x