סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

דו"ח טכנולוגי
המינוי של לינה קאן: חדשות רעות לחברות הטכנולוגיה

הסטודנטית שערערה לפני 5 שנים על התפיסה המקובלת בקרב רגולטורים ומומחי הגבלים עסקיים לפיה יש לבחון תחרות בראי הבלעדי של טובת הצרכן, הפכה השבוע ליו"ר נציבות הסחר הפדרלית. בדיקת פעילות אמזון ויתר ענקיות הטכנולוגיות נמצאת מעתה על הפרק

ב-2017, סטודנטית אלמונית למשפטים בת 28 בשם לינה קאן (Lina Khan) פרסמה מאמר בכתב העת המדעי Yale Law Journal. המאמר ערער על התפיסה המקובלת בקרב רגולטורים ומומחים הגבלים עסקיים, שבוחנת תחרות בראי הבלעדי של טובת הצרכן (כלומר, כל עוד הצרכן משלם מחירים נמוכים, אין לרגולטורים סיבה להתערב). תחת הכותרת Amazon’s Antitrust Paradox, טענה הסטודנטית שהתפיסה המיושנת הזו לא מתאימה לעידן המודרני שבו חברות כמו אמזון יכולות לייצר מונופול שפוגע בתחרות, ובטווח הארוך בצרכנים, גם אם המחירים נשארים נמוכים לזמן רב.
חברות ענק מודרניות, היא הסבירה, פועלות במערכת שמתמרצת אותן לתעדף גדילה על פני רווחים, ולכן מחיר לצרכן אינו מדד טוב בשאלות כמו פגיעה בתחרות שכן מחירים טורפניים הגיוניים מאוד בתרחיש זה (וגם עובדים: מייסד Diapers.com סיפר לאחרונה שנאלץ למכור את החברה לאמזון אחרי שזו איימה להוריד את מחירי החיתולים שלה לאפס, וכך לחסל אותו).
שנית, מכיוון שפלטפורמות מקוונות מתפקדות גם כמתווכות קריטיות ופועלות במספר רב של שווקים, פעמים רבות הן שולטות בתשתית קריטית שבה תלויות היריבות שלהן (למשל, סוחרים עצמאיים שמתחרים באמזון תלויים במרקטפלייס שלה כדי להגיע ללקוחות, וספוטיפיי שמתחרה באפל מיוזיק תלויה באפסטור של אפל כדי להגיע ללקוחות אייפון). "מצב דואלי זה מאפשר לפלטפורמות לנצל מידע שהן אוספות על חברות שמשתמשות בשירותים שלהן כדי לערער אותן כמתחרות", כתבה קאן. (שנים מאוחר יותר, התברר שזה בדיוק מה שאמזון עשתה).
4 צפייה בגלריה
לינה קאן Lina Khan יו"ר נציבות הסחר ארה"ב
לינה קאן Lina Khan יו"ר נציבות הסחר ארה"ב
לינה קאן, יו"ר נציבות הסחר ארה"ב
(AP)
אחרי פרסום המאמר התרחש משהו מדהים, שכנראה מעולם לא קרה בהיסטוריה של מאמרי משפט ורגולציה: הוא הפך לוויראלי, שיחת היום בחוגי רגולציה ומחוצה להם. המאמר "מסגר מחדש עשורים של חוקי מונופול", כתב הניו יורק טיימס כשנה וחצי מאוחר יותר בכתבת פרופיל נרחבת על קאן, שהפכה לכוכבת רגולציה, אולי הדמות המוכרת ביותר בעולם ההגבלים העסקיים אחרי נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מגרטה וסטגר.
במאמר אחד הצליחה קאן לשבור פרדיגמה בת עשורים שעצבה את היחס של ארה"ב למונופולים, ולהחדיר לשיח המיינסטרימי מושגים ותפיסות שהתחילו לעצב מחדש את היחס לענקיות הטכנולוגיה ואת הדרך שבה יש להתמודד אתן ולהגביל את כוחן. הדים רועמים של שינוי זה ראינו בשנים האחרונות במהלכים כמו התביעה של משרד המשפטים נגד גוגל, שבמרכזה תשלומים של מיליארדי דולרים שהעבירה למפתחות דפדפנים כמו אפל ומוזילה כדי להפוך את מנוע החיפוש שלה לברירת מחדל, חקירה של האיחוד האירופי נגד אפל על העמלה שהיא גובה משירותים מתחרים באפסטור, תביעה של ה-FTC נגד פייסבוק בטענה שהרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם פגעו בתחרות ומהלכים נגד אמזון באיחוד האירופי ובארה"ב, שמבוססים כמעט ישירות על המאמר של קאן.
חדשות רעות מאוד לחברות הטכנולוגיה
ואז, השבוע, קרה משהו מדהים אפילו יותר. הסטודנטית האלמונית שפרסמה מאמר פורץ דרך, מאמר שעם פרסומו לפני 5 שנים נחשב לרדיקלי ובמובן מסוים גם אנטי-ממסדי, מונתה ליו"רית נציבות הסחר הפדרלית (FTC), רגולטור ההגבלים העסקיים המרכזי בארה"ב, ובהתחשב במעמדה של ארה"ב בפועל גם הגוף העצמתי בעולם שפועל בתחום. מי שקראה לשנות את מדיניות ההגבלים העסקיים, היא עכשיו זו שמעצבת את מדיניות ההגבלים העסקיים של ארה"ב.
4 צפייה בגלריה
ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון בלו אוריג'ין
ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון בלו אוריג'ין
ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון
(בלומברג)
מדובר בחדשות רעות מאוד לחברות הטכנולוגיה, ולתאגידי ענק בכלל, שייאלצו להתמודד עכשיו עם FTC לוחמני ונחוש הרבה יותר, כזה שלא עושה חשבון ולא נטוע בתפיסות מיושנות.
עוד מוקדם להעריך אילו מהלכים ינקוט ה-FTC של קאן, ויעברו במקרה הטוב חודשים רבים, אם לא כמה שנים, עד שאלו יראו אור (בכל זאת, עדיין מדובר ברגולטור, ואלו לא לא נוהגים לפעול במהירות הבזק אלא להוביל תהליכים מסודרים ומחושבים). אבל לאור הרקע של קאן, בחינה מדוקדקת של פעילות אמזון בהחלט נמצאת על הפרק, ובמידה דומה גם של ענקיות הטכנולוגיה האחרות. אפשר גם להעריך בזהירות שהחקירות תחת ניהולה לא יסתיימו במכה קלה על פרק כף היד כמו קנס 5 מיליארד הדולר שהחליקה ה-FTC לפייסבוק בפרשת קיימברידג' אנליטיקה.
אבל המינוי של קאן הוא אפילו לא הדבר המדהים ביותר בכל הנוגע ליחס של הממשל האמריקאי לחברות הטכנולוגיה תחת נשיאותו של ג'ו ביידן. קאן היא לא המקרה היחיד שבו עמדה רדיקלית זזה מהשוליים למרכז המיינסטרים הממסדי. למעשה, אם יש משהו שמאפיין את ממשל ביידן הרי שזה המעבר של מה שהיה קודם לכן עמדות קיצון לצנטרום של הפיילה. ראינו את זה בכל היחס של הממשל למשבר האקלים, עם מינויים של לוחמי אקלים מובהקים, התחייבויות, צווים נשיאותיים,
וקידום תקציבים, ורפורמות סביב רעיונות שרק בשנה שעברה היו יכולים להחשב כהזויים ועכשיו הם מדיניות רשמית של הממשל.
5 הצעות חוק שמכוונות לבטן הרכה
אותו תהליך ניתן לזהות ביחס של הממשל החדש לחברות הטכנולוגיה, כאשר מינוי קאן הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת. מהלך אחר, בעל פוטנציאל נפיץ יותר, הוא 5 הצעות חוק שהונחו על שולחן הקונגרס בשבוע שעבר ושמכוונות ישר לבטן הרכה של חברות הטכנולוגיה, מכוונת לפוצץ את המוקשים הנפיצים ביותר בפעילות שלהן.
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בקונגרס 29.4.21
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם בקונגרס 29.4.21
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן
(צילום: אי פי איי)
אחת מהן תאסור על חברה שמפעילה פלטפורמה מקוונת עם 50 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בארה"ב ושווי שוק של מעל 600 מיליארד דולר, להשתמש באותה פלטפורמה למכירה או אספקה של מוצרים או שירותים, או למכור מוצרים כתנאי לגישה לפלטפורמה. אחרת אוסרת על חברות לפעול באופן שמספק יתרון למוצרים, לשירותים או לפעילות העסקית שלה על פני עסק אחר, או שפוגע בעסק אחר. שלישית תעצים רגולטורים למנוע מחברות ענק לרכוש חברות צעירות במטרה לגדוע תחרות אפשרית באמצעות העברת נטל ההוכחה שהרכישה חוקית מהממשל לחברות.
רביעית תעדכן את התעריף שנדרשות חברות לשלם בבקשות המיזוג שלהן, לראשונה מזה שני עשורים, ותגדיל כתוצאה את התקציב של הרגולטורים הרלוונטיים. האחרונה תחייב חברות להפוך את השירותים שלהן ואת המידע ששמור בהם לתואמים לאלו של מתחרים – שינוי שיקל על משתמשים לעבור בין שירותים.
האפקט המשולב של הצעות החוק האלו, אם יאושרו, יהיה להגביל משמעותית את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, אולי אפילו לאלץ אותן להתפרק לחברות קטנות יותר או להפריד שירותים ופלטפורמות לחברות עצמאיות. במקביל, הרגולטורים השונים, ובראשם ה-FTC של קאן, יועצמו על מנת לנטר טוב יותר את החברות, למנוע מהן לבצע מהלכים שיפגעו בתחרות, ולהטיל עליהן סנקציות נוקשות יותר במידה שיעשו זו.
השושבינה אליזבת' וורן
גם למהלך זה יש שושבינה, אלא שהפעם בניגוד לסטודנטית אלמונית למשפטים מדובר על סנטורית ותיקה ומוכרת היטב: אליזבת' וורן. וורן היתה הדמות הבולטת הראשונה, בזמן הקמפיין שלה בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב ב-2019, שהציגה תוכנית מפורטת לפירוק ענקיות הטכנולוגיה. הצעות החוק הן למעשה תרגום התוכנית למהלכים מעשיים, ומתכתבות עם הסעיפים השונים שהציגה וורן, אם לא מעתיקות מהם ישירות.
4 צפייה בגלריה
מגזין 100 המשפיעים אליזבת' וורן  סנאטורית
מגזין 100 המשפיעים אליזבת' וורן  סנאטורית
הסנטורית אליזבת' וורן
(צילום: AP)
כשהציגה אותה, נחשבה התוכנית של וורן לרדיקלית, בעלת סיכויים נמוכים להפוך ליותר מתוכנית על הנייר. עתה היא מתחילה בדרך הארוכה להפוך למציאות. ואף שניצבים בפני הצעות החוק קשיים וחסמים רבים, שימשכו גם אחרי שהן יאושרו בקונגרס ויחתמו לחוק על ידי ביידן, אף אחד לא פוסל אותן על הסף כחסרות סיכוי, כהצעות שמתו בלידתן.
כי מי שהיה פעם קיצוני, היום הוא מרכזי. ולא רק במפלגה הדמוקרטית. הצעות החוק הוגשו לבית הנבחרים בתמיכה דו-מפלגתית של דמוקרטים ורפובליקנים כאחד: שבעה מחוקקים רפובליקנים חתומים עליהן, ועוד יצטרפו. מינויה של קאהן אושר בסנאט ברוב גדול של 69 תומכים לעומת 28 מתנגדים (לדמוקרטים, רק 50 מושבים בסנאט). באומה שמפולגת סביב שאלות בסיסיות כמו מי באמת ניצח בבחירות 2020, תמיכה כזו גורפת במועמדת כל כך רדיקלית היא מדהימה, ומעידה על שינוי תפיסתי עצום הן בשמאל והן בימין ביחס לחברות הטכנולוגיה ובצורך לפעול באגריסביות על מנת להגביל את כוחן.
רפורמר פרוגרסיבי נחוש ויסודי
המהלכים הישירים של ביידן והקונגרס להגבלת חברות הטכנולוגיה משתקפים גם במהלכים אחרים, שמתחברים לביקורת על העושר הרב שצברו מייסדי החברות האלו. בשבועות האחרונים הציע הממשל רפורמות מס משמעותיות, שכוללות מסים גבוהים יותר על המאיון העליון במטרה לגייס 1.5 טריליון דולר לתוכנית התשתיות שלו, הכפלת המס על השקעות הון, ביטול הטבות מס שונות ומס ירושה של עד 61%. מייסדי ענקיות הטכנולוגיה אולי אינם המטרה הישירה של המסים האלו, אך הם צפויים להיוות הקרבן העיקרי שלהם: 7 מ-10 האנשים העשירים בעולם לפי רשימת פורבס 500, הם אילי טכנולוגיה, ונוכחותם בהמשך הרשימה בולטת משמעותית ביחס לתעשיות אחרות. התחושה היא שיותר מדי זמן עשקו החברות והעומדים בראשן את הציבור האמריקאי, והגיע הזמן שיתחילו לשלם (פרסומים שלפיהם שני האנשים העשירים בעולם, ג'ף בזוס ואלון מאסק, שלמו בשנים מסוימות מס של אפס דולרים, רק מעצימים תחושה זו).
ביידן היה במשך עשורים פוליטיקאי שמאל-מרכז מתון ומשעמם. אבל מרגע שנכנס לבית הלבן, הוא כמו השיל את עורו וחשף את זהותו האמיתית: רפורמר פרוגרסיבי נחוש ויסודי, שלא חושש להתמודד עם מטרות שרק לפני שנים ספורות ישבו הרחק מלב הקונצנזוס, שנראו בלתי-אפשריות לחלוטין. בתחומי אקלים, תשתיות, כלכלה, טכנולוגיה ועוד הוא מנסה להביא בשורה של שינוי שמחליש תאגידים ומעצים רגולטורים ואזרחים. בדרך, הוא מושך שמאלה לא רק חלקים מהמפלגה הדמוקרטית אלא במקרים מסוימים את כל המפה הפוליטית בארה"ב. ואם יש משהו שלמדנו מביידן עד עכשיו, זה שהוא עוד לא אמר את המלה האחרונה.