סיום אפשרי של המלחמה באיראן מפיל את הדולר ב-1.2% - ל-2.90 שקלים
במקביל לנפילה של הדולר בשוק המקומי לשפל של יותר משלושה עשורים - המטבע מאבד גובה גם בשווקים העולמיים, לצד נפילה חופשית במחירי הנפט, לאחר הדיווחים על אפשרות קרובה להסכם בין ארה"ב לאיראן: היורו מתחזק ב-0.8% מול המטבע האמריקאי ונסחר בסביבת 1.18 דולר, הפאונד מטפס ב-0.7% ונסחר מעל 1.36 דולר
הדולר נופל לשפל חדש של יותר משלושה עשורים מול השקל, בירידות שנרשמו כבר הבוקר לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ציין התקדמות לעבר הסכם מקיף עם איראן, והתגברו על רקע דיווח כי ארה"ב ואיראן קרובות להשגת הבנות. הדולר נסוג ב-1.2% לרמה של 2.903 שקלים, היורו נחלש ב-0.5% ונסחר תמורת 3.422 שקלים. בשווקים הבינלאומיים: היורו מתחזק ב-0.8% ונסחר בסביבת 1.18 דולר, הפאונד מטפס ב-0.7% ונסחר מעל 1.36 דולר, הדולר נחלש ב-1.3% מול הין ונסחר ב-155.7 ין. הדולר אינדקס, שמודד את ערך המטבע מול סל המטבעות המובילים, מאבד 0.8% ל-97.7 נקודות.
הבית הלבן מעריך כי ארה"ב ואיראן מתקרבות לגיבוש מזכר הבנות בן עמוד אחד לסיום המלחמה ולקביעת מסגרת להמשך המשא ומתן על תוכנית הגרעין, לפי דיווח באתר "אקסיוס" שמבוסס על גורמים אמריקאים ומקורות שעודכנו בנושא. לפי הדיווח, ארה"ב ממתינה לתגובה איראנית בנקודות מפתח בתוך 48 שעות. ההבנות המתגבשות כוללות התחייבות איראנית להקפאת העשרת נשק גרעיני, לצד הסכמה אמריקנית להסרת סנקציות ולשחרור מיליארדי דולרים בקרנות איראניות מוקפאות. לאחר הדיווח מתגברות הירידות במחירי הנפט - הנפט מסוג WTI נופל ב-7.8% ל-94.3 דולר לחבית, והנפט מסוג ברנט יורד ב-7.2% ל-102 דולר לחבית.
השווקים נערכים כעת לפרסום נתוני התעסוקה בארה״ב בהמשך השבוע, אשר ישמשו מבחן לשאלה האם הכלכלה עדיין יציבה מספיק כדי להשאיר את מדיניות הפד ללא שינוי, או שמא היחלשות בשוק העבודה תחזיר את האפשרות להפחתות ריבית.
מול הין, הדולר נסחר ברמה של 157.62 ין, ירידה של 0.17%, אך עדיין גבוה משמעותית מהרמה הנמוכה לאחר ההתערבות בשבוע שעבר, למרות ירידת מחירי הנפט. לפי אנליסטים ב-IG, המהלך מצביע על כך שההתאוששות קשורה יותר להיעדר התערבות נוספת מצד הרשויות ביפן.
פרופ' אריה קרמפף, ראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב יפו: "ארה"ב נמצאת בתקופה הרת גורל בהיסטוריה שלה. אני מודע לכך שהאמירה הזו נשמעת דרמטית, אבל קשה להמעיט בהשלכות שיהיו לתקופה הזו, על עתידה של ארה"ב. היא נמצאת בשני מהלכים אסטרטגיים, שאם יסתיימו בהצלחה, טראמפ יחשב שנשיא שהצעיד את ארה"ב לעידן שלאחר הסדר העולמי הליברלי, וכי הוא ניהל בצורה אפקטיבית את תהליך הדעיכה האימפריאלית שלה תוך התמודדות עם העלייה של סין, והתחרות מול אירופה. אבל המהלכים הללו הם הרי גורל, משום שלצד הסיכויים להצלחה, קיימים גם סיכונים לכישלון, שאם יתממשו, הם יובילו לזירוז הדעיכה האמריקאית.
"המהלך האסטרטגי הראשון נועד להחזיר לארה"ב את ההשפעה והשליטה החלקיים על מנגנון הקצאת האנרגיה בזירה הבינלאומית. במרכז המהלך הזה עומד העימות הצבאי מול איראן. המהלך האסטרטגי השני הוא שינוי מודל הצמיחה האמריקאי. מאז שנות התשעים ועד לאחרונה, מודל הצמיחה האמריקאי התבסס על כלכלת ביקושים מקומיים, ועידוד של השקעות זרות שזרמו לשווקים הפיננסיים האמריקאיים. השילוב הזה, כידוע, הביא לצמיחה מהירה, אבל לבעיות מבניות מקומיות: פערים חברתיים וכלכליים ופגיעה ביכולת הייצור האמריקאית, תוך כרסום האוטונומיות התעשייתית של ארה"ב והגברה של הפגיעות שלה ביחס לשרשראות ייצור גלובליות ותלות בהשקעות זרות, בין השאר סיניות. טרמפ מנסה לשנות את המסלול הזה. המטרה האסטרטגית היא החזרה הבייתה של לפחות חלק מיכולות הייצור האמריקאיות, מה שיצמצם את הפגיעות האמריקאית ביחס לגורמים חיצוניים.
"החלשות הדולר, אני סבור, היא תוצאה של שני המהלכים. מצד אחד, המלחמה המתמשכת במזרח התיכון מובילה לפגיעה באמינות האמריקאית ובאמון בדולר כמטבע בינלאומי. מצד שני, החלשת הדולר היא גם מכשיר מדיניות מוצהר של טראמפ. כדי שהאסטרטגיה הטרמפית תסתיים בהצלחה, הכוכבים צריכים להסתדר: השגת שליטה מחדש במזרח התיכון, הורדת מחירי הנפט, תוך השגת השפעה על הקצאת האנרגיה העולמית, ובמקביל מימוש מוצלח של התיעוש-מחדש של הכלכלה האמריקאית. מדובר במהלכים שנוכל לבחון את הצלחתם רק בפרספקטיבה של לפחות עשור אם לא שניים".
