סגור
גג עמוד לכלכליסט טק דסקטופ

דו"ח טכנולוגי
נשקם של המחוקקים נגד ענקיות הטכנולוגיה: העצמה רגולטורית

בסוף השבוע עשו נבחרי הציבור בוושינגטון צעד משמעותי ראשון בדרך להפוך את הדיבורים על פירוק אפשרי של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל למעשים, והציגו חמש הצעות חוק המכוונות למאבק בענקיות הטכנולוגיה - באמצעות שורה של הגבלים עסקיים. בחינה שלהן היא כמו סיכום הלהיטים הגדולים של פשעי ענקיות הטכנולוגיה בעשור האחרון - ולא בטוח שהן חסרות סיכוי כפי שנהוג לחשוב

הדיבורים על פירוק אפשרי של ענקיות הטכנולוגיה היו עד עכשיו בדיוק זה – דיבורים. אבל בסוף השבוע, מחוקקים בוושינגטון די.סי. עשו צעד משמעותי ראשון בדרך להפוך את הדיבורים האלו למעשים, והציגו בבית הנבחרים חמש הצעות חוק שונות שמכוונות בראש ובראשונה לאמזון, אפל, פייסבוק וגוגל ונועדו לפצל אותן לחברות קטנות יותר או לאלץ אותן להיפרד משירותים ומוצרים שאחזקתם והפעלתם פוגעת בתחרות, תקשה על ביצוע רכישות שנועדו לפגוע בתחרות ותגדיר את התקצוב והיכולות של רגולטורים לפקח עליהן.
אם יאושרו הצעות החוק, וזה אם מאוד גדול, יהיה זה השינוי המשמעותי ביותר בחוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב מזה דורות. הוא ישנה את האופן שבו פועל עולם הטכנולוגיה, ישפיע על החיים של כולנו ויעצב מחדש את האינטרנט. אבל בדרך לשם, ייאלצו המחוקקים להתמודד עם מערכת לחצים חסרת תקדים, גופי לובינג משומנים וממומנים היטב, ואולי גם לחץ ציבורי עממי לכאורה שינסו החברות לגייס לטובתן. לצידם צפויים לעמוד גורמים שונים שנפגעו מעליית ענקיות הטכנולוגיה ומאחיזת החנק שלהן בתחומים כמו פרסום דיגיטלי. לא בטוח שזה מספיק.
בחינה של הצעות החוק השונות, שנהנות מתמיכה דו-מפלגתית, היא כמו סיכום הלהיטים הגדולים של פשעי ענקיות הטכנולוגיה בעשור האחרון. הצעת החוק שמכונה Ending Platform Monopolies Act, תאסור על חברה שמפעילה פלטפורמה מקוונת עם 50 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בארה"ב ושווי שוק של מעל ל-600 מיליארד דולר, להשתמש באותה פלטפורמה למכירה או אספקה של מוצרים או שירותים, או למכור מוצרים כתנאי לגישה לפלטפורמה.
זו הצעה שמכוונת בראש ובראשונה לאמזון, שאולי מזוהה יוצר כקמעונאית מקוונת אך בפועל חלק ניכר מהמכירות באתרה מגיע ממוכרים צד ג'. כפילות זו הביאה להאשמות לפיהן אמזון מנצלת מידע שהיא אוספת מסוחרים עצמאיים על מנת להעתיק את מוצריהם ולהתחרות בהם, האשמות שכבר הביאו לחקירה נגדה באיחוד האירופי. אם תאושר הצעה זו, היא יכולה לאלץ את אמזון להפסיק למכור ישירות באתר שלה, או להפריד את הפעילות של מוכרים צד ג' לפלטפורמה עצמאית, אולי אפילו בבעלות נפרדת (מה שייצור קשיים לוגיסטיים שונים, אבל אנחנו עדיין לא שם).
הצעת החוק גם תאסור על פלטפורמה להחזיק בעסק שיוצר ניגוד עניינים, כמו תמריץ או יכולת לפלטפורמה לקדם מוצר שלה על חשבון מתחרים. חלק זה יכול להיות רלוונטי למותגים הפרטיים של אמזון, שמתחרים לא פעם במוצרים של הסוחרים שלה, אך גם אפל, שמתחרה בשירותים כמו ספוטיפיי ונטפליקס, שמופצים דרך האפסטור, באמצעות שירותים כמו אפל מיוזיק או אפל TV+. גם כאן, התחרות הביאה לתביעות, האשמות וחקירות במדינות שונות. גם גוגל יכולה להיות מטרה של הצעת חוק זו, שאם תאושר עלולה לאלץ אותה להפרד מיוטיוב.
הצעת חוק נפרדת, American Innovation and Choice Online Act, אוסרת על חברה לפעול באופן שמספק יתרון למוצרים, לשירותים או לפעילות העסקית שלה על פני עסק אחר, או שפוגע בעסק אחר. זו התייחסות קצת שונה לתחרות בין שירותי אפל לשירותים כמו ספוטיפיי, אך בעיקר תגובה לפעמים שבהן גוגל ניצלה את פלטפורמת החיפוש שלה על מנת לקדם מוצרים שלה בתוצאות חיפוש, כמו גוגל מפות, על חשבון דירוג של שירותים מתחרים כמו yelp. גם זו לא בעיה חדשה: גוגל כבר נקנסה על התנהגות זו בסך 4.34 מיליארד יורו באיחוד האירופי. ההצעה אוסרת גם על סוגים נוספים של התנהלות מפלה, כמו מניעת גישה של מתחרה המשתמש בפלטפורמה לשירותים שהיא מציעה, ואיסור על פלטפורמות דומיננטיות להשתמש במידע שנאסף באמצעות השירותים שלהן כדי לקדם את מוצריהן (שוב, בדומה למה שאמזון עושה נגד הסוחרים שלה).

ניסיונות להעצים את הרגולטורים

הצעת חוק שלישית, Platform Competition and Opportunity Act, תעצים רגולטורים למנוע מחברות ענק לרכוש חברות צעירות במטרה לגדוע תחרות אפשרית בעודה באיבה. זאת, בין השאר, באמצעות העברת שנטל ההוכחה שהרכישה חוקית מהממשל לחברות. ההשראה להצעה זו היא בוודאות פייסבוק, שנתבעה בשנה שעברה על ידי ה-FTC ושורת תובעים כלליים בארה"ב בטענה שזה בדיוק מה שעשתה כשרכשה את אינסטגרם ו-ווטסאפ. הצעת חוק זו לא תשפיע על התביעות השונות, ולא תחייב את פייסבוק להיפרד מאחזקות אלו. אבל היא יכולה להבטיח שבעתיד, בקשות רכישה כאלו יתקלו במכשולים גדולים יותר בדרך לאישור, ואולי יחסמו לחלוטין.
הצעת החוק Merger Filing Fee Modernization Act עושה משהו טכני בעיקרו: עדכון התעריף שנדרשות חברות לשלם בבקשות המיזוג שלהן, לראשונה מזה שני עשורים. אבל השינוי הזה צפוי להגדיל משמעותית את התקציב של הרגולטורים הרלוונטיים, ולספק להם יכולות רחבות יותר לבחון את בקשות המיזוג ולפקח על החברות. הצעת חוק Augmenting Compatibility and Competition by Enabling Service Switching (ACCESS) Act תחייב חברות להפוך את השירותים שלהן ואת המידע ששמור בהם לתואמים לאלו של מתחרים – שינוי שיקל על משתמשים לעבור בין שירותים (דמיינו, למשל, שהייתם יכולים להעביר את כל ההעדפות והפלייליסטים שלכם מאפל מיוזיק לספוטיפיי) ויסייע לשחקנים צעירים להיכנס לשוק מבוסס. היא הוצגה בבית הנבחרים אחרי שבשבוע שעבר אושרה הצעת חוק דומה בסנאט.
לא לכל הצעות החוק האלו יש סיכוי שווה לעבור. שתי האחרונות הן פחות שנויות במחלוקת ובעלות השפעה חלשה יותר, והסיכוי שלהן להפוך לחוק גבוה יותר. אבל גם את שלוש הראשונות, שאישורן יכול לעצב מחדש את פני עולם הטכנולוגיה, אי אפשר להספיד עם לידתן. זאת, בעיקר מכיוון שכל ההצעות גובשו והוגשו הן על ידי דמוקרטים והן על ידי רפובליקנים, שבעשורים האחרונים היו המכשול המשמעותי ביותר נגד רגולציה חזקה יותר. שבעה חברי קונגרס רפובליקנים תומכים בהצעות החוק, כאשר קבוצות משתנות של שלושה חתומות על כל אחת מהן לצד עמיתים דמוקרטים. נוספים צפויים להצטרף. ועם שליטה דמוקרטית בשני בתי המחוקקים, לא צריך לעשות יותר מדי כדי להגיע לרוב.
מצב זה מבדל את ההצעות העדכניות מעשרות הצעות חוק רחבות בנושאי טכנולוגים ומונופולים שהוצגו בעשור האחרון וכשלו להתקדם בגלל שילוב בין עצמה של ענקיות הטכנולוגיה להתנגדות של מחוקקים שמרנים. אבל בשנים האחרונות חל שינוי ביחס של מחוקקים משני הצדדים לחברות הטכנולוגיה – דמוקרטים בטוחים שהן סייעו לטראמפ לנצח בבחירות 2016 ושיחקו תפקיד משמעותי בהקצנה של הציבור האמריקאי; רפובליקנים סבורים שהן מצנזרות בשיטתיות קולות מימין ומקדמות אג'נדה ליברלית.
שנאה הדדית זו היא לגמרי באשמתן של חברות הטכנולוגיה, שמגיבות באטיות, אם בכלל, לאירועים בעייתיים ופועלות בחוסר שקיפות כל כך קיצוני שאפילו עובדים בחברות התלוננו עליו באוזניי. החברות לא חסרות הגנה, כמובן, יש להן מזומנים ומערך לובינג משוכלל שפיתחו בעשור האחרון. מולן, הן צפויות לפגוש שחקן מיומן לא פחות, שגם לו יש אינטרסים עסקיים שהוא נחוש להגן עליהם. לפי דיווח של Axios, חברות המדיה שבבעלות רופרט מרדוק – פוקס קורפ וניוז קורפ – דוחקות במחוקקים רפובליקנים לתמוך בהצעות החוק, והן כנראה גם הסיבה לחתימה של מחוקקים רפובליקנים עליהן.
2 צפייה בגלריה
משמאל ג'יימס מרדוק רופרט מרדוק לאכלן מרדוק פורס המאה ה-21 נמכר
משמאל ג'יימס מרדוק רופרט מרדוק לאכלן מרדוק פורס המאה ה-21 נמכר
רופקט מרדוק
(צילום: AFP)
חברות מדיה מסורתיות הן בין הנפגעות המרכזיות של ענקיות הטכנולוגיה, שראו בעשור האחרון איך גוגל ופייסבוק שותות את כל ההכנסות בשוק הפרסום הדיגיטלי, בשעה ששוק הפרסום המסורתי הולך וקמל. צמצום כוחן ופיצולן לגופים חלשים יותר הם אינטרסים מובהקים של חברות מדיה. השליטה של מרדוק בפוקס ניוז, עדיין קול משמעותי בעיצוב הימין בארה"ב, מבטיחה שיהיו לא מעט רפובליקנים שישקלו ברצינות בקשה ממנו לתמוך בהצעות החוק.
ענקיות הטכנולוגיה עדיין לא הגיבו רשמית להצעות, אך גופי לובינג שמייצגים אותן כבר מתאמנים על השפיל הרגיל. "הצעות החוק ישבשו את היכולת של אמריקאים להשתמש במוצרים שהם אוהבים", צוטט נשיא Computer & Communications Industry Association, מאט שרורס, בוול סטריט ג'ורנל. "כתיבת רגולציות בעבור קומץ עסקים תטה את התחרות ותרע את מצב הצרכנים".
זה טיעון שהרבה יותר קשה למכור היום מאשר לפני עשור, כשיותר ויותר משתמשים, עסקים ומחוקקים מבינים דווקא הסטטוס-קוו הוא זה שפוגע בתחרות ובצרכנים. זה לא מבטיח את המעבר של הצעות החוק, יש משוכה די גבוהה בדמות צורך ברוב של 60 תומכים בסנט בגלל כללי הפיליבסטר המשתקים שם. זה גם לא מבטיח את יישומן ופירוק החברות במקרה שהן אכן יאושרו החברות צפויות לצאת לקרבות משפטיים ממושכים שיגיעו עד לפתחו של בית המשפט העליון. אבל זה כן הופך את כל התרחיש הזה להרבה יותר סביר. ואם לא הפעם, אז אולי בפעם הבאה. אחרי הכל, זה לא שמעמדן הציבורי של ענקיות הטכנולוגיה נמצא במגמת שיפור.
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.