פרשנות
הירידה בתעסוקה בהייטק לא בהכרח מעידה על משבר בענף
התופעה הגלובלית של החלפת עובדים ב־AI משפיעה גם פה. מצד אחד המשמעות היא פיטורים ומצד שני עלייה בפריון. וגם הגאות בתעשיות הביטחוניות משפיעה
מצבו האמיתי של ההייטק הישראלי, אחד המגזרים החשובים ביותר עבור הכלכלה המקומית, אם לא החשוב שבהם, הוא תעלומה כבר שנתיים. מאז שפרצה ההפיכה המשטרית ולאחר מכן המלחמה, החשש הגדול היה מפני פגיעה קשה בענף שלכאורה בלחיצת כפתור יכול להעביר את עצמו למקום שקט ושפוי יותר בעולם. אלא שההייטק מפתיע בעמידותו ויציבותו שמאפשרות לממשלה להציג נתוני מאקרו יותר טובים ממה שניתן היה לצפות אחרי שנים של טלטלה.
אבל השאלה הגדולה היא מה קורה "מתחת למכסה מנוע" בהייטק וכאן אין תשובה חד משמעית, בין היתר כי אין תשובה למהו המדד המיטבי שקובע את מצב הענף. המדידה הוותיקה והפופולרית ביותר היא היקף גיוסי ההון בענף ואלה רשמו שיא במחצית הראשונה של 2025, עם מספרים שלא היו מביישים אפילו את 2020. אלא שכבר תקופה ממושכת שגופים כמו מכון אהרן למדיניות כלכלית מאוניברסיטת רייכמן, אחד הגורמים המחקריים הבודדים שעושים מחקר אמיתי ומעמיק על ענף ההייטק, מנסים לומר שהמדד האמיתי הוא לא הגיוסים – נתון שאפשר לשחק איתו גם בעיתוי הפרסום וגם בהיקף שלא נבדק על ידי אף אחד בפועל, אלא דווקא התעסוקה. ובתעסוקה, כפי שחושפים כעת גם הנתונים הרשמיים של שירות התעסוקה, יש בעיה. המגמה היא הפוכה ומאותתת כי אנחנו הולכים ומתרחקים מהשיאים של 2021.
20% עובדי הייטק במילואים
לירידה במספר המועסקים בהייטק ישנן מספר סיבות. הראשונה והאובייקטיבית ביותר היא סבבי הפיטורים הרבים שנעשו הן בחברות הבינלאומיות שמפעילות פה מרכזי מחקר ופיתוח והן באותם חדי הקרן שבנות הגאות גייסו יותר עובדים ממה שהיו צריכים. כאשר הריבית בעולם עלתה וזרם הכסף נפסק, הבינו שצריך לקצץ. זה לא מאפיין ייחודי של ישראל, אלא גם מגמה בינלאומית.
נתוני שירות התעסוקה משקפים נאמנה את המצב בשטח – הראשונים לאבד את המשרות היו העובדים הוותיקים יותר, לעתים בדרגי ניהול ביניים שהם גם יקרים יחסית עבור הארגון וגם הכישורים שלהם כבר פחות תואמים את החזית הטכנולוגית. כאשר פרצה המלחמה ב־7 באוקטובר ההייטק המקומי כבר החל לגלות סימני התאוששות רבים, אבל אז מצאו את עצמם עובדים רבים בענף בשירות מילואים מתמשך. על פי נתונים מסוף 2024, שיעור עובדי ההייטק ששירתו במילואים עמד על 20%, כלומר כמעט כפול ממשקלם בכוח העבודה. אף שאין לכך עדיין נתונים רשמיים רבים, שירות המילואים משפיע על השתתפות בשוק העבודה, לפחות בטווח הקצר. ברשתות החברתיות מדברים על לא מעט על פיטורים וגם על פרישה מתוך שחיקה אחרי שירות מילואים ממושך.
9,000 מפוטרים בעולם
אבל הגיים צ'יינגר הגדול מכולם - שעדיין לא ניתן לכמת אותו - הוא הבינה המלאכותית. אם לפני שלוש שנים החברות המצליחות ביותר התגאו בכך שהן מגייסות עובדים, הבון טון השתנה והיום המדד להצלחה הוא דווקא פחות עובדים כי זה אומר שהחברה נמצאת בחזית ה־AI. חברות ענק כמו מיקרוסופט נפרדות מאלפי עובדים לטובת תפקידים שנעשים על ידי הבינה המלאכותית. כ־9,000 עובדים פוטרו בעולם בחודשים האחרונים, והחלום העדכני של הסטארטאפיסט המצוי הוא לבנות "יוניקורן של איש אחד". הדוגמה הטובה ביותר היא האקזיט שזכה להד עולמי של מאור שלמה, ישראלי צעיר בן 31 שהקים סטארט־אפ לגמרי לבד בתחילת השנה ומכר אותו כעת ב־80 מיליון דולר ל־WIX. האימוץ המעמיק והמתרחב של AI מאיים גם על הג'וניורים, אותם העובדים החדשים שאמורים להצטרף לתעשייה.
איך מסבירים את המגמות הסותרות בין התעסוקה בהייטק לבין הכסף הרב שעדיין זורם לתעשייה ובעיקר מה זה אומר לגבי מצבה האמיתי? על פי מכון אהרן, חרף הירידה המתמשכת והמטרידה לכשעצמה בתעסוקה, דווקא בתוצר של ענף ההייטק נרשמה עלייה של 11.8% ברבעון הראשון של 2025 מול הרבעון המקביל. זוהי קפיצה חדה יותר מאשר הממוצע של 6.4% בין 2007 ל־2022. המשמעות של הנתון היא עלייה חדה בפריון העובדים בתעשייה מצד אחד, אבל מצד שני זה אומר שההייטק הופך למועדון אליטסיטי וסגור עוד יותר ותורם להגדלת הפערים.
כל עוד המצב הגאופוליטי בישראל נותר לא יציב, המשבר הפנימי לא נפתר וגם מהפכת ה־AI מוסיפה חוסר ודאות לקלחת – קשה לדעת מה תהיה המגמה בתעסוקה. הכרזה כמו זו של אנבידיה בשבוע שעבר, על הקמת קמפוס ענק מתוך היערכות לגיוס אלפי עובדים נוספים בשנים הקרובות, יכולה להזיז את המחט עבור התעשייה כולה ודווקא כתוצר לוואי של המלחמה נפתח עוד וקטור שיכול לשנות את הכיוון: התעשיות הביטחוניות. מתוך העלייה החדה ביצוא ברבעון הראשון, 56% הגיעו מהיצוא הביטחוני וזה עוד לפני המלחמה באיראן. בשנות הגאות התעשייה הביטחונית התקשתה להתחרות בזוהר של הסטארט־אפים, אך דווקא כעת החברות הביטחוניות הפכו לאטרקטיביות יותר ובעיקר שכבת העובדים שפוטרה מחברות כמו אינטל או מיקרוסופט, מתאימה להן כמו כפפה ליד.
