סגור
ניסוי טיל חץ 3
שיגור של טיל חץ 3 (Spokesperson _creditamp; Information Division at the Ministry of Defense)

עד הסבב הבא: התעשיות הביטחוניות בדרך לעוד זינוק אדיר

חרף ההצלחה מול איראן, למערכת הביטחון ברור שיש להיערך לסבב נוסף; התעשיות הביטחוניות יידרשו לפתח מערכות מתקדמות עוד יותר; והחלטת מדינות אירופה להכפיל את הוצאות הביטחון צפויה להזניק לשיא את ההזמנות מחברות הנשק הישראליות, שיתקשו לעמוד בביקוש  

הפסקת האש בתום 12 ימי מלחמה שולחת את ישראל ואיראן לתהליך התחמשות מואץ לקראת המלחמה הבאה ביניהן. להערכת מערכת הביטחון, מרוץ החימוש המואץ יעלה עשרות מיליארדי שקלים – בעיקר לפיתוח יכולות חדשות שיבטיחו את שימור היתרון הטכנולוגי והאיכותי על איראן.
לצד הצורך לפתח סל הפתעות חדש שישראל תביא לאיראן במערכה הבאה, מערכת הביטחון נזקקת להזרמה דחופה של מיליארדי שקלים לחידוש מלאים של מיירטים, טילים ופצצות – תוך פיתוח דורות מתקדמים של אמצעי לחימה שייתנו מענה לאיומים עתידיים.
אף שקרבות תקציביים בין משרד הביטחון למשרד האוצר עיכבו בשבועות האחרונים הזמנות לתעשיות הביטחוניות של מערכות נשק הנחוצות לחיל האוויר, יש צבר הזמנות גדול גם מישראל וגם מחו"ל.
בסוף המלחמה עם איראן התעשיות הביטחוניות הבטיחו לעצמן עוד גל של הזמנות בהיקף של מיליארדי שקלים ממשרד הביטחון, וההחלטה של פסגת מדינות נאט"ו להכפיל את ההוצאה הביטחונית שלהן ל־5% מהתמ"ג עד 2035 ברקע החשש מפלישה רוסית – פותחת לפניהן עוד שפע של הזדמנויות בשוק מתחמש שאינו יודע שובע.
גם הנורמליזציה האפשרית עם סעודיה, שאליה מכוון הנשיא האמריקאי טראמפ, טומנת בחובה עוד הזדמנויות רבות לחברות הנשק.

המערכות שכבר "נשרפו"

במערכת הביטחון יש תמימות דעים שאיראן לא הלכה לשום מקום, ופתיחתו של פרק חדש בחילופי המהלומות, אם באופן גלוי וישיר ואם באופן סמוי ועקיף, היא עניין של זמן, וכסף.
ההכרזה של טראמפ בשבוע שעבר על הפסקת אש בין ישראל לאיראן היתה גם האות שסימן את כניסתן למרוץ חימוש שישאב מהן עשרות מיליארדי דולרים שאין להן, במבט צופה פני עתיד אל המלחמה הבאה.
הניצחון המזהיר של ישראל במלחמה עם איראן הוא תוצאה ישירה של השקעות עתק בבניין כוח צבאי שנמשך כשני עשורים – במקביל להעמקת החדירות המודיעינית לאורכו ולרוחבו של המשטר האיראני. טילי Stand Off שפיתחו התעשיות הביטחוניות איפשרו למטוסים הישראליים לפגוע במדויק ברכיבים מרכזיים במערכת ההגנה האווירית של איראן, טילים נוספים שוגרו אל סוללות טילי הקרקע־אוויר שנפרסו בקרבתם של אתרים רגישים.
הטילים האלה, בהם "רמפייג'" ו"רוקס", שוגרו לעבר המטרות שיועדו להם ממרחק רב מהן, עוד טרם מטוסי חיל האוויר בכלל נכנסו למרחב האווירי של איראן. כמעט באותו הזמן חוסלו גם ראשי משמרות המהפכה ועוד כ־10 ממובילי תוכנית הגרעין של איראן, וחוליות של המוסד בטהראן הפעילו רחפנים בחופשיות. יכולות כאלה דורשות זמני פיתוח ותקציבים ואלמלא החלטות שהתקבלו עליהן כבר לפני כעשור – ישראל היתה עלולה למצוא את עצמה באיראן עם סל יכולות חלש יותר.
לאותן היכולות שהיממו את משטר האייתוללות מהרגע הראשון ואיפשרו למטוסים הישראליים עליונות אווירית מוחלטת באיראן, לא יהיה מקום בתוכניות התכנון החדשות של צה"ל ומשרד הביטחון להיערכותה של ישראל לאיום האיראני 2.0. רבות מהן כבר "נשרפו" בשל השימוש בהן בחלק מהתקיפות.
איראן, ואיתה מדינות נוספות בעולם, יתחקרו לעומק במהלך השבועות והחודשים הקרובים את מה שהתחולל בשמי הרפובליקה האסלאמית ב־12 הימים שהחלו ב־13 ביוני. הם ינתחו כל תקיפה, ילמדו כל שבר של טיל ובסופו של דבר יבינו מה פגע במה ואיך.
"שחיקת הסוד" באמצעים אלה תדרוש מצה"ל ומהתעשיות הביטחוניות למלא מחדש את קופסת ההפתעות של ישראל, לפעם הבאה. חלק מאותם האמצעים יוכלו לשמש את צה"ל בחזיתותיו ובאתגריו הרבים, כפי שהוא משתמש במערכות נשק רבות אחרות שאינן סודיות. אפשר גם שבקרוב רמת הסיווג שלהן תרד כך שהתעשיות שפיתחו אותן יוכלו לנסות להרוויח ממכירתן בעולם. את חותמת ה־Combat Proven היוקרתית של צה"ל הן כבר קיבלו, וכנראה ביושר, ואחרי קידום מכירות ותצוגת תכלית מרהיבה של חיל האוויר הישראלי בשווקים הביטחוניים בעולם מטים אוזן ומגלים עניין. "כולם מסתכלים עלינו ועל ארה"ב ומה שקרה באיראן ישליך גם על מה שיקרה, אם יקרה, בזירות נוספות ובהן ים סין הדרומי שהיא המעניינת והמאתגרת ביותר של האמריקאים", אמר לכלכליסט בכיר בתעשיות הביטחוניות.

"בניין כוח על ספידים"

בשוך האופוריה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ על ההצלחה באיראן, על הפרק החלטות בהולות וכבדות משקל. מילוי קופסת ההפתעות למלחמה הבאה עם איראן עשוי לדרוש כמה עשרות מיליארדי שקלים. גורם ביטחוני שהתבקש לנקוב במספר, התקשה. "בכל פעם צץ עוד משהו וכל משהו כזה הוא סיפור של מיליארד או מיליארדים. אנחנו באירוע ענק ונכנסים לתהליך בניין כוח על ספידים. אין זמן, וזה בטח לא הזמן לגדל ולטפח היבריס", אמר.
פרט להצטיידות ביכולות מיוחדות חדשות שידרשו תהליכי פיתוח וניסוי ממושכים, מלחמת 12 הימים מעמידה את צה"ל וחיל האוויר לפני תהליך לחזרה לכשירות מלאה, שיצטרך להיות מואץ ומדויק, כמה שיותר. ימי הלחימה באיראן זללו כמויות עצומות ממלאי הנשק של צה"ל – בעיקר פצצות אוויר־קרקע על סוגיהן, טילי אוויר־ קרקע, חימושים לכטב"מים, טילים להגנה אווירית בדגש על "טילי הבוטיק" חץ 3 וקלע דוד שמחירם גבוה והיקף ההצטיידות בהם מוגבל. בהתחשב במצב משק המלאים שהותירה המלחמה באיראן, צה"ל יצטרך להשלים את החוסרים במהירות, את חלקם גם לייצר בכמויות שעולות על תקני ההצטיידות שהיו נהוגים עד כה.
במקביל ללחץ במלאים חיל האוויר עומד לפני אתגר תחזוקתי בהיקפים שלא ידע עד היום. מאות מטוסי הקרב, מטוסי התדלוק ומטוסי המשימה, מסוקי הקרב ומערך כלי הטיס הבלתי מאוישים שלו יצטרכו להיכנס להאנגרים במסגרת עבודות תחזוקה מקיפות ויסודיות בשל העומס החריג ומורכבות פעילותם בימי המלחמה.
ביום ה־632 למלחמה שאינה נגמרת בעזה וממשיכה לגבות מחיר דמים בלתי נסבל, היא ממשיכה למתוח את כלל המערכות, עד הקצה. זאת, כשברקע צורכי התעצמות בכלים משוריינים חדשים כמו הנגמ"ש איתן, נמ"רים ונמ"רות וטנקי מרכבה נוספים לשימוש חטיבות השריון של צה"ל.
"ישראל צריכה לסיים את המלחמה בעזה, כל העילות שהיא נאחזת בהן מופרכות. המהלך הכי דחוף הוא להשיב את כל החטופים, להשתקם ולחזור אל משפחת העמים ולהפיק לקחים מדיניים וצבאיים לקראת המשך ההתמודדות עם איראן, כי המלחמה איתה לא הסתיימה", אומר ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן האלוף (במיל') עמוס גלעד שבעבר היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן.

"לפעול בתחושת דחיפות"

כבר ב־7 באוקטובר התעשיות הביטחוניות עברו למתכונת חירום ומפעילות קווי ייצור מסביב לשעון כדי לתמוך במאמצי הלחימה של צה"ל. מלחמת 7 באוקטובר הפכה את התעשיות הביטחוניות לזרוע משמעותית של מערכת הביטחון, ברקע איומים על אמברגו נשק מצד מדינות בעולם, שיבושים וקשיים באספקת חומרי גלם הנחוצים לתהליכי הייצור והגבלות מסוימות שהטיל הממשל האמריקאי הקודם על משלוחי נשק לישראל.
על תפקידן של התעשיות הביטחוניות ברקע מכלול המורכבויות בשטח יכולים להעיד שלושה סיורי עבודה שקיים בשבוע האחרון מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם בתעשייה האווירית, ברפאל ובאלביט מערכות. "המרוץ לקיזוז היתרון הטכנולוגי הישראלי וההתחמשות לקראת העימות הבא החלו", אמר לפני ימים אחדים כשסייר בקו הייצור של מיירטי כיפת ברזל ברפאל. לדבריו, "אנחנו צריכים לפעול בתחושה של דחיפות, להאיץ דרמטית את כל מערכי הייצור ולפתח את הדורות הבאים של מערכות הלחימה".
בסוף השבוע ברעם מילא שלושה חודשים ראשונים בתפקיד שעשה אייל זמיר טרם מינויו לרמטכ"ל. ניכר שהוא מאמץ את המדיניות שהטמיע זמיר בתחילת המלחמה בכלל החטיבות וגופי הרכש של משרד הביטחון להעדפה מובהקת של תוצרת ישראלית כדי לצמצם תלות בספקיות זרות.
אף שהיא נקבעה בלית ברירה, המדיניות המיטיבה הזאת, לצד שטף הזמנות נוסף ממשרד הביטחון, מבטיחה את הימשכות "תור הזהב" של חברות הנשק הישראליות. כל זאת כשבסוף הרבעון הראשון של השנה שלוש החברות הביטחוניות המרכזיות החזיקו בצבר הזמנות חסר תקדים שהיקפו המצרפי אסטרונומי, ומתקרב ל־235 מיליארד שקל. והיד עוד נטויה.

עוד 400 מיליארד דולר בשנה

ברקע קצב ההתפתחויות המסחרר במזרח התיכון, ביום רביעי האחרון התכנסה בהאג שבהולנד פסגת נאט"ו, שרוב המדינות שחברות בארגון יישרו קו עם דרישת הנשיא טראמפ להכפיל את הוצאותיהן על ביטחון מכ־2.5% לכ־5% מהתוצר הגולמי של כל אחת מהן עד 2035. מדובר בהחלטה דרמטית, שמגדילה את הוצאות הביטחון של מדינות נאט"ו ביותר מ־400 מיליארד דולר בכל שנה, במהלך העשור הקרוב שיופנו להתעצמות ולמימון תוכניות לביסוס יכולות חדשות בצבאות אירופה לסיכול פלישה רוסית. זאת, כשהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת מאז פברואר 2022 והציתה מרוץ חימוש קדחתני באירופה. צבאות אירופה, שנחלצו לצידה של אוקראינה מתחילת המלחמה והפנו לה אמצעי לחימה ממחסני החירום שלהם, מחדשים את המלאים שלהם במערכות חדישות ועדכניות שמגיבות לאיומים חדשים יחסית, כמו גם להתפתחויות ולשינויים שחלו בשדה הקרב.
קדחת ההתחמשות של אירופה מורגשת היטב בקווי הייצור של התעשיות הביטחוניות בארץ ובעיקר בשורות הרווח שלהן. מוקדם יותר החודש האגף ליצוא ביטחוני שבמשרד הביטחון מסר את נתוני היצוא של החברות הישראליות ב־2024 שהסתכמו ב־14.8 מיליארד דולר. מדובר בשיא של כל הזמנים ביצוא הביטחוני הישראלי, המבטא זינוק של 20% מהיקפו ב־2023. זאת, כשמפעלי הנשק בארץ מייצרים גם עבור צה"ל, עובדיהם נקראים לעתים תכופות לשירות מילואים ממושך ובכל עצימות של לחימה מופנים לעברם טילים ורקטות בניסיון לשבש את פעילותם.
חרף עומסי הייצור והתובענות של מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות נחושות למצות עד תום את הפוטנציאל העצום שעדיין טמון בשוק האירופי, ברקע הכפלת ההוצאה הביטחונית של מדינות נאט"ו. ההצלחות המבצעיות בלבנון ובאיראן והניסיון הקרבי שצוברות מערכות נשק במלחמה בחמאס מתקפות את מעמדן היוקרתי של התעשיות הישראליות במדינות אירופה, גם אצל כאלה שמרבות לבקר בחריפות את מהלכיה של ישראל בעזה ולייחס לה פשעי מלחמה.