מספר דורשי העבודה בהייטק יותר מהוכפל מאז 2019 ומתקרב ל־15 אלף
דו"ח מיוחד של שירות התעסוקה מגלה ששיעור דורשי העבודה מההייטק זינק בתוך שש שנים. האבטלה הגיעה גם לעובדים ותיקים ומנוסים וגם למקצועות הליבה, והיחס בין מפוטרים למתפטרים אף הוא בעלייה. סביר שהמשבר היה חמור הרבה יותר לולא הפריחה בתעשיות הביטחוניות
דו"ח של שירות התעסוקה על דורשי העבודה מתחום ההייטק שמתפרסם הבוקר חושף משבר תעסוקתי של ממש בענף. מספר דורשי העבודה ממקצועות ההייטק גדל יותר מפי שניים (ב־112%) מכ־7,000 בינואר 2019 לקרוב ל־15 אלף באפריל 2025. שיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה זינק מ־6% בלבד בינואר 2019 ל־10.9% באפריל 2025. המשבר הגיע גם לעובדים ותיקים ומנוסים, שבדרך כלל מאוד לא רוצים לוותר עליהם וגם למקצועות הליבה. מאז ינואר 2019 נרשמה עלייה של יותר מ־223% במספר דורשי העבודה מתחום מסדי הנתונים והרשתות ושל כ־147% במספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. כמובן סביר להניח שהמצב היה גרוע בהרבה לולא הפריחה בתעשיות הביטחוניות שקולטות רבים מהנפלטים.
דורשי עבודה הם המובטלים הרשומים בשירות התעסוקה. להבחנה בין מובטלים בכלל לדורשי עבודה יש משמעות רבה במיוחד בתחום ההייטק כי אנשים נרשמים בשירות התעסוקה בדרך כלל לקבל דמי אבטלה. זה אומר שצעירים רבים שתקופת דמי האבטלה שלהם קצרה או שלא צברו תקופת אכשרה מספיקה לקבל דמי אבטלה, כלל לא יהיו רשומים. כיוון שבהייטק עובדים צעירים רבים, סביר שהמצב גרוע עוד יותר מהמשתקף בדו"ח.
מדו"ח שירות התעסוקה עולה כי מספר דורשי העבודה ממקצועות ההייטק גדל מ־7,058 בינואר 2019 ל־14,955 באפריל 2025. בספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, עמד מספרם של דורשי עבודה בהייטק על 12,352, ומאז גדל ב־21%. זאת לעומת ירידה של כ־4% במספר דורשי העבודה שאינם עובדי הייטק, מאז ספטמבר 2023.
מעבר לשוק של מעסיקים
התופעה הזו היא מרכיב מרכזי בתהליך שקורה בשנתיים האחרונות בשוק העבודה של היחלשות החזקים והתחזקות החלשים. שיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה צנח מ־6% בלבד בינואר 2019 ל־5.6% באפריל 2022 – חודש השיא של הביקוש לעובדים בהייטק. אחר כך נסק ל־8.8% בספטמבר 2023 ערב המלחמה ול־10.9% באפריל 2025, מועד סגירת המחקר.
העלייה במספר דורשי העבודה בהייטק ראשיתה במחצית השנייה של 2022 כתיקון לגידול יוצא הדופן שנרשם במספר העובדים בענף ההייטק בשנות משבר הקורונה. אז בלע הענף מכל הבא ליד. אבל התמשכות המשבר במשך שנתיים וחצי, והעובדה שמפוטרים גם עובדים ותיקים ומנוסים, מלמדות שלא מדובר עוד רק בתיקון. בפועל ברור שהמצב היה גרוע בהרבה לולא העובדה שהתעשיות הביטחוניות קולטות חלק גדול מהעובדים הנפלטים מהענף.
במקביל, יחס המובטלים בהייטק למשרות הפנויות בענף הוכפל מ־1.6 בינואר 2019 (1.6 משרות פנויות לכל מובטל) ל־3.3 באפריל 2024 (מצב של עודף ביקוש מובהק, שוק של עובדים). אז צנח ל־0.9 משרות לדורש עבודה בספטמבר 2023 וזה גם המצב באפריל 2025 – כלומר מעבר לשוק של מעסיקים. המשמעות: ההזדמנויות העומדות בפני דורשי עבודה מההייטק פחותות בהרבה ממה שהיה רגיל בענף והתחרות על כל משרה קשה יותר. עם זאת, זה עדיין טוב מהיחס בין היצע וביקוש של דורשי עבודה ומשרות שאינם ואינן בתחום ההייטק.
עוד עדות לעובדה שמדובר במשבר: עיקר העלייה במספר דורשי העבודה מההייטק היא בקרב מפוטרים, ולא מתפטרים. מספר דורשי העבודה המפוטרים גדל פי 2.5 מ־5,767 ברבעון הראשון של 2022 ל־14,545 ברבעון הראשון של 2025. מספר המתפטרים גדל פי 1.7 בלבד בתקופה זו. התוצאה: היחס בין מפוטרים למתפטרים זינק מ־3 ל־4.8.
התופעה של הגידול במספר מובטלי ההייטק בולטת אף יותר מול היציבות שנרשמה במספר עובדי ההייטק בשנתיים האחרונות. מנתוני רשות החדשנות עולה, למשל, כי מספר עובדי ההייטק המועסקים בענף עצמו עמד על 391 אלף ומספר עובדי ההייטק המועסקים מחוץ לענף (למשל, מחלקות מחשב בגופים שאינם בהייטק) עצמו עמד על 163 אלף, כלומר 554 אלף בסך הכל. ב־2019 עמד מספרם על 306 אלף ו־146 אלף, בהתאמה (452 אלף בסך הכל), כלומר, מדובר בעלייה של 22.5% במספר המועסקים בענף ומחוצה לו. זאת לעומת עלייה של 112%, כאמור, במספר דורשי העבודה שהם עובדי הייטק. פער דומה נרשם גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם ממוצע המשרות השכירות בהייטק עמד ב־2019 על 323.4 אלף, הרי שב־2025 עמד על 399.9 אלף, דהיינו עלייה של כ־24%. מספר דורשי העבודה, כאמור, יותר מהוכפל בתקופה זו.
ייתכן שהג'וניורים לא נכללים בנתונים
נתון חשוב במיוחד: העלייה במספר דורשי העבודה בקרב עובדי ההייטק אינה בשולי התעשייה אלא בעיקר במקצועות הליבה של הענף. מאז ינואר 2019 נרשמה עלייה של יותר מ־223% במספר דורשי העבודה מתחום מסדי הנתונים והרשתות ושל כ־147% במספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים היוו באפריל 2025 כחצי מכלל מובטלי ההייטק. עליות גדולות אך מתונות יותר נרשמו במספר דורשי העבודה ממקצועות התמיכה הטכנית (בין 80% ל־95%). מנגד, בקבוצות "מסורתיות" יותר כמו טכנאי טלקומוניקציה והנדסאים בפיזיקה נרשמו עליות שוליות בלבד, ובחלק מהמקרים אף ירידות קלות.
שיעור מרוויחי השכר הגבוה (43.8-25.6 אלף שקל בחודש) בקרב דורשי העבודה מההייטק זינק מ־15% באוגוסט 2022 ל־40% באפריל 2025. זאת כתוצאה מהצטרפות שכבת ביניים חזקה יחסית מליבת ההייטק לדורשי העבודה (אך לא מהעובדים החזקים ביותר). מדובר בעובדים מבוגרים יחסית, מנוסים ומיומנים, מהסוג שלפני שנתיים כולם התחרו עליהם.
התוצאה הבלתי נמנעת היא ששכרם הממוצע של דורשי העבודה מההייטק עלה ב־39.3% בין ינואר 2022 לאפריל 2025 (במקביל לעלייה של כ־24% בשכר הממוצע של כלל המועסקים בענף). כתוצאה מכך התרחב הפער שבין השכר הממוצע של דורשי עבודה מההייטק לבין יתר דורשי העבודה מ־6,400 שקל בינואר 2022 ל־9,200 שקל באפריל 2025, עלייה של כ־52%. שכרם הממוצע של דורשי העבודה עובדי הייטק עמד באפריל 2025 על 20.9 אלף שקל לעומת 11.7 אלף של יתר דורשי העבודה.
באופן רגיל, הדבר המבוקש ביותר בהייטק הוא ניסיון. אלא שהעלייה המשמעותית ביותר במספר דורשי העבודה נרשמה בקרב בני 45-36, כלומר עובדים ותיקים. בשירות התעסוקה קובעים ש"ממצא זה יש בו כדי לערער על ההנחה המקובלת שהעלייה במספר דורשי העבודה עובדי ההייטק מקורה בקרב עובדים בעלי ניסיון מועט יותר (ג'וניורים)". בשירות מציינים, עם זאת, שייתכן שישנם ג'וניורים רבים שכלל אינם בנתונים. "ג'וניורים הם לרוב צעירים יותר וממילא תקופת זכאותם לדמי אבטלה קצרה יותר או שטרם השלימו את תקופת האכשרה הנדרשת לשם תביעת דמי אבטלה", נכתב בדו"ח.
השאלה כמה זמן יימשך המשבר נראית קשורה מאוד לכמה זמן יימשכו המלחמה והשפעותיה. דווקא העובדה שעכשיו התעשיות הביטחוניות ממתנות את המשבר מלמדת שבהחלט ייתכן שהמשבר הבא יהיה כשהתעשיות הביטחוניות ייכנסו למשבר בעוד כמה שנים בשל ירידת ביקושים בעולם, ויפלטו עובדים.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש, אמרה ש"מדובר בגידול שיעור האבטלה בקרב עובדים מקצועיים ומנוסים מליבת התעשייה, המהווים נכס לאומי שיש לטפח ולשלב מחדש בתעסוקה". לדבריה, השירות פועל למיצוי הביקוש שעדיין קיים בענף באמצעות שיתופי פעולה עם מעסיקים.
היא מציינת ש"מאז פרוץ המלחמה נרשמת מגמת גידול בביקוש לעובדי הייטק לתעשיות הסייבר והתעשיות הביטחוניות. השירות מתמקד בהתאמת הכישורים והמיומנויות של דורשי עבודה עובדי הייטק להשתלבות בתעשיות אלו". בין היתר, נפתחים קורסי הכשרה למקצועות נדרשים בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות ועם מעסיקים, כדוגמת ניהול רשתות ענן, מחקר סייבר, בינה מלאכותית, פיתוח תוכנה ועוד. הדגש לדבריה הוא על הכשרה עם מעסיקים בקצה ולכן החברות מעורבות בתוכני הלימוד.
