ה־AI הוא רק תירוץ: חולשת הדולר גורמת לפיטורים ולעצירת גיוסים בהייטק
מושג חדש מתחיל להישמע בשיחות על ההייטק הישראלי : AI wash – שימוש ב־AI כתירוץ לצמצומים ולהימנעות מתשלום השכר הגבוה של מהנדסים בענף, שעלה לאחרונה ב־20% במונחים דולריים – יותר מסיליקון ואלי לעתים. מקורות בענף מתריעים מפני זליגת הענף לחו"ל
"ליעד אגמון רק אמר בקול רם את מה שכל התעשייה מתלחששת עליו", מודים בכירי מגזר ההייטק בהתייחסות להתחזקות השקל שמכבידה עליהם. קטר הצמיחה של המשק הישראלי שאחראי ל־25% מההכנסות ממסים ו־20% מהתוצר המקומי חווה שלוש שנים חסרות תקדים שהחלו בחוסר ודאות סביב המהפכה המשטרית, המשיכו למלחמה קשה וממושכת עם מאות ימי מילואים, טילים, עוצר טיסות וכעת, כאילו היו חסרים עוד אתגרים, נחת עליהם השקל החזק.
המטבע הישראלי המתחזק, שבשבוע האחרון כבר ירד אפילו אל מתחת לרף של 2.9 שקלים לדולר, הוא אירוע חיובי לכאורה שאמור להוריד את יוקר המחיה במדינה. אלא שבמקביל הוא מייצר אתגר תפעולי עבור חברות הייטק שמגייסות את המימון בדולרים, כשהוא מקפיץ את עלות העסקת העובדים הישראלים ומייצר בור תקציבי.
בתוך חודשים ספורים זינק השכר בישראל ב־20%-15% במונחים דולריים. תעשיית ההייטק נפגעת גם מהיותה יצואנית, אך ההשפעה פחותה מיצואניות "רגילות" שכן מדובר במוצרים בעלי ערך מוסף ייחודי שנמכרים לארגונים שלא בוחנים אותם לפי מחיר, אלא בעיקר לפי מהירות החזר ההשקעה.
הסיפור הגדול הוא המהנדסות והמהנדסים הישראלים שהפכו בחודש האחרון ליקרים ביותר בעולם, לעיתים אפילו יותר מאלה של סיליקון ואלי, שלא לדבר על עובדי הייטק באירופה או במזרח הרחוק. לפני כשבועיים אמר היזם הסדרתי אגמון, שעובד היום על סטארט־אפ חדש בשם סאנסיי (Sunsay) שבונה פלטפורמה לטיפול רגשי ב־AI, בריאיון לכלכליסט: "בשער הנוכחי של השקל, אם הייתי יכול, הייתי מגייס את כל העובדים לסטארט־אפ שלי בחו"ל". דבריו עוררו שיח לוהט ברשת X, כשהדיון נוגע בשתי שאלות שאין להן תשובה חד־משמעית. הראשונה היא האם הטאלנט הישראלי ייחודי כל כך שהוא מצדיק תשלום פרמיה לעומת יתר המדינות בעולם, כולל ארצות הברית. הנקודה השנייה היא האם מגזר ההייטק צריך לשבור את החוק הבלתי כתוב שאוסר לבקש התערבות מירושלים ולזעוק לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בחדות ומהר
לא משנה באיזה צד של הוויכוח נמצאים, החשש הגדול משותף לכולם והוא התכווצות מגזר ההייטק הישראלי בעקבות זליגת משרות החוצה, ככל שהדולר ימשיך להיות שווה פחות משלושה שקלים או יידרדר עוד יותר לכיוון של 2.5 שקלים – תרחיש שכבר לא נראה כל כך דמיוני.
בשבוע של פיטורי הענק במטא, שהחלו ביום רביעי האחרון, כולם מדברים על קיצוצי AI – לא סתם מדברים, צועקים. מגפת הקיצוצים בחסות מהפכת הבינה המלאכותית היא "המחלה" הנכונה ביותר לחלות בה ב־2026. אבל בישראל מתחילים לדבר, וגם לבצע, בשקט ובחשאיות מירבית את קיצוצי השקל-דולר. כשמדברים עם נציגי תעשיית ההייטק הישראלית, הם כבר לא מכחישים את השפעת ה־AI על תכנוני התקציב למחצית השנייה של השנה, אבל מודים גם בקיומו של AI wash: הנימוקים המושמעים למהלכים של הקפאת גיוסי עובדים בישראל או אפילו של הפיטורים הם הגדלת היעילות בעקבות הטמעת AI, אלא שבפועל ההחלטות קשורות להתייקרות החדה בעלות של העובדים הישראלים.
כך למשל, בסוף השבוע הודיעה ענקית התוכנה אינטואיט (INTUIT) על קיצוצים נרחבים של 17% בכוח האדם בגלל הבינה המלאכותית, שחלים גם על מרכז הפיתוח הישראלי שלה, המעסיק מאות עובדים. אלא שלפי עדויות של עובדים מהסייט הישראלי, הקיצוץ כאן עמוק יותר בגלל הדבר ש"אין לדבר עליו" – התייקרות העובדים. כך, קבוצת פיתוח שלמה שהעסיקה עשרות עובדים בחברה נסגרה והועברה להודו.
גיוסי העובדים נעצרים
"בחודשים האחרונים אנחנו רואים חברות עוצרות גיוסים בישראל, מצמצמות פעילות ומעבירות תפקידים למדינות בעלות נמוכה יותר לאחר שעלות השכר של העובד הישראלי במונחים דולריים זינקה ביותר מ־20%", מאשר נעם קנטי, שותף־מנהל ב־EY ISRAEL שמלווה מקרוב חלק גדול מחברות ההייטק שפועלות בישראל, מקומיות וזרות. "גם בחברות רב־לאומיות מתרחש תהליך שקט ברמת מנהלים בדרגי ביניים, המחויבים ליעדי תקציב, שמסיטים משימות ותוכניות גיוס למרכזי פיתוח זולים יותר. חשוב להבין שבעיית שער החליפין מתווספת לתהליכים אחרים בעלי השפעה דומה. למשל, המלחמה המתמשכת אילצה חברות לייצר חלופות מחוץ לישראל. גם מהפכת ה־AI, שמציבה חברות רבות בפני אי־ודאות עסקית משמעותית ולעיתים אף קיומית, מאלצת אותן לבחון מחדש פעילויות ומודלים עסקיים, תוך צמצום בכוח האדם ושימוש הולך וגובר בכלי AI". הוא מוסיף כי "האתגר שמציב שער החליפין מאיץ תהליכים והחלטות שבסביבה שונה ייתכן שהיו מתקבלים אחרת. זהו תהליך שמייצר מציאות ודרך עבודה חדשה, שבתוך חודשים בודדים כבר לא ניתן יהיה להפוך. ההזדמנויות והתפקידים שכבר עזבו את ישראל לא יחזרו".
ואכן בשבועות האחרונים זורמות אל כלכליסט פיסות מידע אקראיות לכאורה, אבל כאלה שמרכיבות תמונה עקבית: ישנה עצירה בגיוסי עובדים בישראל. זה חל על כל החלקים של הטק הישראל – גם על הסטארט־אפים, שרגישים במיוחד לעלות של כל עובד, ועד לחברות ההייטק הגדולות. בסביבת החברות הישראליות הציבוריות שנסחרות בוול סטריט ובהן ריסקיפייד (Riskified), פאגאיה (Pagaya) ואודיטי (Oddity) אומרים כי עצרו את הגיוסים בישראל לעת עתה. בחברות רבות נוספות אומרים שהמשרות בישראל שמופיעות באתרי החברות הן משרות רפאים, כלומר כאלה שנועדו רק לשדר עסקים כרגיל, אבל בפועל אין בשלב זה כוונה לגייס עוד עובדים בישראל. כולם ממתינים לראות לאן יילך השקל.
אפילו ההחלטה של חברת התוכנה מאנדיי (Monday.com) לסגת מהתוכנית של שכירת 10 קומות נוספות בתל אביב, שנומקה בעצירת גיוסי עובדים בעיקר בעקבות אימוץ AI, לא משכנעת. מקורבים לחברה אומרים כי חלק גדול מהעניין הוא ההתייקרות החדה של העובדים בישראל. במאנדיי הודו כבר במעמד פרסום הדו"חות לרבעון הראשון השנה כי הרווחיות של החברה הושפעה מהשקל החזק לאור העובדה כי 55% מעובדיה נמצאים בישראל.
גם מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות אינם חסינים, בעיקר כשמדובר באנשי תוכנה. חברות כמו אנבידיה, שזקוקות לכוח אדם ייחודי בדגש על אנשי חומרה ומשופעות במשאבים, אולי לא יתרגשו מהתייקרות של 10% במרכז הפיתוח הישראלי, אבל בחברות הקטנות יותר התסריט הוא שונה. "אלה לא מסוג ההחלטות שמתקבלות ברמה של מנכ"ל אמזון או מיקרוסופט, אבל כשיושב לו בבוסטון או בניו יורק מנהל פעילות כלשהי וחושב איפה לפתח את הפיצ'ר הבא בתקציב נתון שהוא קיבל, קשה לו לקבל היום את ההחלטה לעשות את זה בישראל. אחרי המילואים, הטילים והיעדר הטיסות יש עכשיו גם את עניין העלות. הטאלנט הישראלי הוא אכן יוצא דופן ומוכשר, אבל היום אפשר להביא שני פולנים או פורטוגלים במחיר של ישראלי וזה הופך כבר לשיקול שמכריע את הכף לא לטובתנו", אומר בכיר בתעשיית ההייטק. ואכן, בעוד שמתכנת עם ניסיון בפורטוגל משתכר כ־100 אלף דולר בשנה, השכר לעובד באותה רמת כישורים בישראל מגיע כבר ל־170 אלף דולר (כ־40 אלף שקל בחודש). בחברות הבינלאומיות, לא בהכרח הגדולות ביותר, שמפעילות כאן מרכזי פיתוח מצב מתמשך של שקל חזק עלול להיות הקש האחרון שישבור את גב הגמל ויספק את ההסבר המנומק כלכלית והלא פוליטי לצמצום הפעילות בישראל.
אבל הסיפור הגדול ביותר והסיכון הגדול ביותר הוא בסטארט־אפים שרגישים יותר לעלות של כל עובד. כל מקורות ההון של הסטארט־אפים הם דולריים ומגיעים מגיוסי הון מקרנות הון סיכון. מנגד, הגרעין הראשון של העובדים מגיע לרוב מן המעגלים הקרובים של המייסדים, כלומר עובדים ישראלים ויקרים יחסית. לכלכליסט הגיעו עדויות על קרנות הון סיכון שהמליצו לחברות הפורטפוליו שלהן שיוצאות לסבב גיוס חדש לצמצם את מספר העובדים ב־10% לפחות כדי להציג מבנה עלויות רזה יותר. "לקראת גיוס הון ההמלצה היא להציג במצגת מידה פחותה של תלות בישראל וגם עלויות העסקה שקליות נמוכות יותר", אומרים בסטארט־אפים.
סטארט־אפ צעיר אחר החליט לוותר על שירותי מיתוג למעסיק, שהיו עד לא מזמן הפעילות החשובה ביותר כאן שנועדה להקל על גיוס עובדים. "אנחנו מעדיפים למקד את המשאבים בגיוס עובדים בחו"ל בשלב זה", אמרו לבעלי מקצוע שהתמודדו על התפקיד.
ההתייקרות החדה בעלויות השכר מייצרת מציאות חדשה עבור הסטארט־אפים שעובדים על בסיס מה שמכונה בתעשייה runway - תקופה, לרוב של כ־24-18 חודשים, עבורה אמור להספיק הכסף של סבב הגיוס האחרון. "יזמים באים אליי ואומרים: 'כדי להגיע ליעדים שהבטחתי לך כשגייסנו את הכסף לפני שנה כשהדולר היה ב־3.7 שקלים, אנחנו צריכים שתזרים לנו כעת עוד 25%-22% מסכום הגיוס, אחרת הכסף לא יספיק", אומר לכלכליסט משקיע מקרן הון סיכון זרה שנדהם לגלות את עצמת ההשפעה של השקל על עלות העובדים.
"הבנק המרכזי צריך לעצור את הסחף בשקל"
"סוגיית השקל היא הנושא המרכזי היום בכל הבורדים בחברות סטארט־אפ כי פתאום יש פחות כסף. המתמטיקה היא פשוטה: התייקרות העובדים מקצרת את חיי החברה ללא גיוס נוסף ומעכבת את כל התהליכים שצריכים לקרות כדי שהסטארט־אפ יתקדם", מחזק חיים סדגר, מוותיקי תעשיית ההייטק המקומית שהיה בעבר הנציג של קרן סקויה האמריקאית בישראל והיום שותף מייסד בקרן הון סיכון S Capital. "אם הירידה בדולר תימשך, עלול להתפתח כאן משבר גדול, לא רק בסטארט־אפים, אלא גם בפעילות של החברות הזרות". סדגר לא בטוח שרמת המתכנתים הישראלים כיום שווה את השכר המתייקר, "החברות הבינלאומיות החלו להיכנס לכאן לפני 30 שנה כי הפיתוח כאן היה זול, אבל ההסתכלות על המתכנת הישראלי שונה מהמתכנת ההודי, הוא יהיה חייב להביא יכולות של מחשבה חריגה ומקוריות גבוהה. ברמת התכנות עצמו ההודים הרבה יותר זולים היום ולא בהכרח פחות טובים. לכן אם השקל יישאר ברמה הנוכחית או יותר נמוכה גם בעוד שנה, יהיו כאן פחות חברות ופחות מועסקים", הוא מוסיף.
סדגר חושש במיוחד לחיי הסטארט־אפים, שהם ברובם המכריע לא רווחיים, סעיף עובדי הפיתוח מהווה את ההוצאה העיקרית שלהם והם תלויים בקרנות הון סיכון למימון הפעילות. "אצל החברות הגדולות והרווחיות ההשפעה הרבה יותר נמוכה, אבל צריך להסתכל דווקא על הסטארט־אפים הצעירים כי הם החשובים לעתיד ההייטק. ההייטק הישראלי הוא פירמידה, כאשר בקומה העליונה והקטנה יש חברות מסוגה של וויז (WIZ), אבל הקומה התחתונה והרחבה ביותר היא זו שקובעת את עתיד התעשייה ושם ההשפעה הגדולה ביותר". הוא מסכם ש"הכל מתנקז לכאן בתקופה לא טובה, יש גם מלחמה ותמונות שלא עושות לנו טוב כמדינה, ואם מחברים לכאן גם את השקל־דולר אז התמונה שעולה היא מטרידה אף יותר. האם אני מצפה להתערבות כלשהי מהכיוון של ירושלים? מ־7 באוקטובר אני לא מצפה לכלום מירושלים וברור לי שבשנת בחירות אף אחד לא יעשה דבר. האם במדינה מתוקנת הבנק המרכזי היה צריך לעצור את הסחף של השקל? התשובה היא כן".
ואכן, מנתוני מכון אהרון שהתפרסמו בסוף אפריל, עולה כי לראשונה בתולדות ההייטק הישראלי נרשמה ב־2025 ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל. אמנם מדובר בירידה קלה מאוד של 1.1%, אך היא התרחשה עוד לפני צניחת הדולר. ישראל היא עדיין שיאנית העסקה במגזר ההייטק עם 570 אלף עובדים, אך גם ה־AI וגם בריחת המוחות מכאן בשנתיים האחרונות מדליקים נורות אדומות. באופן היסטורי התפיסה היתה שאת הפיתוח עושים בישראל ומשרות אלו הן הגרעין והיסוד הבסיסי של תעשיית ההייטק המקומית.
בשנתיים האחרונות מורגשים סדקים ראשונים בתפיסה, בעקבות המלחמה המתמשכת שגרמה לעיכובים חוזרים בפיתוח בגלל שירות מילואים של עובדי הייטק רבים, הקושי להגיע ללקוחות בשל היעדר טיסות מישראל ותקופות הסלמה שבהן קצב העבודה יורד. לאחרונה החלו גם סטארט־אפים – ולא רק חברות גדולות ובוגרות – לגייס עובדי פיתוח מחוץ לישראל. המגמה המדאיגה ביותר היא גיוס ישראלים לשעבר השוהים בחו"ל לתפקידי פיתוח, כך שנוצרות חברות ישראליות לחלוטין – הן בזהות המייסדים והן בזהות העובדים – היושבות בחו"ל. הדוגמה העדכנית היא חברת הסייבר ארטמיס (Artemis) שמייסדיה ישראלים וכך גם רוב עובדיה, אך היא רשומה ויושבת בארצות הברית ללא מרכז פיתוח בישראל.
"לשחיקה המתמשכת של הדולר יש השפעה דרמטית על ההייטק הישראלי. קשה להעריך היכן יתייצב שיווי המשקל החדש. ללא התערבות חיצונית, יהיה קשה מאוד לאקו־סיסטם המקומי להמשיך לפעול במתכונתו הנוכחית. הפגיעה בהייטק אינה מוגבלת לחברות הטכנולוגיה עצמן - זהו מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, שמניע את שוק הנדל"ן, תומך בשוק ההון באמצעות כספי הפנסיה, ומייצר פעילות גם עבור ספקים, נותני שירותים ותעשיות נלוות. פגיעה מתמשכת בהייטק משמעותה פגיעה בכלכלה הישראלית כולה", מזהיר קנטי מ־EY.
היסטורית, תעשיית ההייטק טענה כי הצלחתה נבעה דווקא מאי התערבות ממשלתית ונציגיה ביקשו שהמצב יישאר כזה מבלי שיפריעו לה. אלא שכעת העיניים נשואות לבנק ישראל כמושיע האחרון שיכול להוריד את הריבית בהחלטתו הקרובה ובכך להחליש מעט את השקל. אך במצב השוק הנוכחי כלל לא בטוח שהפחתת ריבית תוביל לשינוי כיוון מתמשך. אחרי הכל, מי דמיין שלאחר שתי מלחמות מול איראן עם מאות רבות של טילים בליסטיים שנחתו כאן, ועוד מלחמה בצפון ברקע, המטבע הישראלי יהיה דווקא החזק ביותר בעולם. נראה שהתעשייה שוב תצטרך לחפש את הפתרונות בתוך עצמה ופשוט ללמוד לתפקד עם עוד גורם סיכון ואתגר דרמטי, בדיוק כפי שעשתה שוב ושוב, ושוב, בשנים האחרונות.
