ב-UBS מעריכים: אם הדולר יגיע ל-2.80 שקלים - בנק ישראל יתערב בשוק
בבנק ההשקעות השוויצרי מעריכים כי המשך הייסוף של השקל ידחוף את האינפלציה מתחת לגבול התחתון של היעד, וכי המוסדיים עשויים למכור עוד 20-25 מיליארד דולר בהמשך, על רקע הגידול בגידורי המט"ח ועסקת גוגל-וויז. ומה חושבים בבנק על הבחירות הקרובות?
בבנק ההשקעות השוויצרי UBS מעריכים כי בנק ישראל מתקרב להתערבות מחודשת בשוק המט"ח, אם הדולר ימשיך להיחלש לכיוון 2.80 שקלים - כך עולה מסקירה מיוחדת של הבנק על כלכלת ישראל והשקל. בבנק סבורים כי זו רמה שעלולה לדחוף את האינפלציה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%).
הסקירה, שפרסמו אסטרטגי השווקים המתעוררים נמרוד מבורך ומאניק נריין, מתבססת בין היתר על הראיון שהעניק המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, לכלכליסט בשבוע שעבר.
ב-UBS טוענים כי "רמת הסובלנות" של בנק ישראל נמצאת סביב 2.80 שקלים לדולר. לפי חישובי הבנק, בתרחיש של תמסורת גבוהה יחסית משער החליפין לאינפלציה (15%), ירידה של הדולר לרמה זו כבר עשויה להוריד את האינפלציה מתחת ל-1% בקיץ הקרוב - על רקע הצניחה של אינפלציה הליבה בחודש האחרון ל-1.4% (שפל רב-שנתי) לעומת 3.6% לפני שנה (אינפלציית הסחירים המהווה כ-37% מהמדד כבר קרובה לאפס). בתרחיש של תמסורת נמוכה יותר (רק עשירית מהייסוף מתורגם לירידה באינפלציה-א.פ), הדולר יצטרך לרדת לכיוון 2.70 כדי לייצר אפקט דומה.
הסקירה מצביעה על מהפך חד בסיפור המאקרו הישראלי: אם לפני כשנתיים בנק ישראל נאבק באינפלציה גבוהה ובפיחות חד של השקל, כעת החשש המרכזי מתחיל להיות דווקא אינפלציה נמוכה מדי כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי.
ב-UBS לא מייחסים את מהלך התחזקות השקל לנתוני המאקרו הבסיסיים של ישראל, אלא לזרמי הון חריגים. לפי ההערכה, שני גורמים מרכזיים דחפו את השקל כלפי מעלה: גידול חד בגידורי המט"ח של הגופים המוסדיים בישראל, לצד עסקת הענק בין גוגל ל-Wiz בהיקף של 32 מיליארד דולר. לדבריהם, המוסדיים הגדילו משמעותית את היקף גידורי המט"ח מאז סוף 2025, בין היתר בעקבות העליות החדות בוול סטריט. כאשר שווי ההשקעות הדולריות שלהם עולה, הם נדרשים למכור דולרים כדי לשמור על יחס הגידור - מה שמחזק את השקל.
ב-UBS מעריכים כי "ספר הפורוורדים" של המוסדיים המקומיים - כלומר היקף פוזיציות גידור המט"ח שלהם - זינק בכ-43.5% לכ-99 מיליארד דולר. בבנק אף טוענים כי אם המוסדיים יחזרו ליחס הגידור הממוצע של העשור האחרון, הדבר עשוי לייצר מכירות דולר נוספות בהיקף של כ-25 מיליארד דולר. מבחינת UBS, זו אינדיקציה לכך שהלחץ להתחזקות נוספת של השקל עדיין לא מוצה. עם זאת, בסקירה מצוין כי במידה של "מכירת חיסול" בבורסות ארה"ב - הדולר עשוי לעלות שוב ל-3-3.1 שקלים.
המסר המרכזי של הסקירה הוא ששער החליפין של ישראל הופך יותר ויותר תלוי בשוקי ההון ובענף הטכנולוגיה האמריקאי. "פוזיציית לונג על השקל הפכה למעשה לפוזיציית טכנולוגיה אמריקאית", כתבו האנליסטים. בבנק מציינים כי 59% ממלאי ההשקעות הזרות הישירות בישראל קשור לענפי ההייטק. עוד מעריכים ב-UBS כי גם אחרי גל מכירות הדולרים האחרון, המוסדיים הישראלים עדיין אינם מגודרים ברמה היסטורית ממוצעת מה שעשוי להוביל לעוד מכירות דולרים בהיקף של 20–25 מיליארד דולר בהמשך.
לגבי האסטרטגיה של בנק ישראל, בבנק השוויצרי מעריכים כי בנק ישראל יעדיף קודם להמשיך בהורדות ריבית לפני התערבות מסיבית במט"ח. לפי התחזית שלהם, הריבית עשויה לרדת פעמיים ברציפות – בשבוע הבא וביולי, עד לרמה של 3.5%. עם זאת, UBS אינו פוסל תרחיש שבו בנק ישראל יבחר לשלב בין שני הכלים במקביל: גם הורדת ריבית כדי לתמוך בפעילות הכלכלית, וגם רכישות דולרים כדי למנוע ירידה חדה מדי באינפלציה.
בסקירה מוקדש פרק שלם על הבחירות הקרובות וניתוח המערכת הפוליטית. המסר המרכזי מפתיע: למרות חוסר הוודאות סביב הבחירות, השווקים מתמקדים כרגע הרבה יותר בוול סטריט, בהייטק ובזרמי ההון מאשר בפוליטיקה המקומית. לפי הבנק, גם הקדמת הבחירות לא צפויה לשנות מהותית את תמונת המאקרו בטווח הקצר, בין היתר משום שגם כך תקציב 2027 צפוי להיות מגובש רק לאחר הקמת ממשלה חדשה בתחילת 2027. האנליסטים מתארים מערכת פוליטית תקועה: גוש הקואליציה של נתניהו מדשדש סביב מעט יותר מ-50 מנדטים - רחוק מהרף הדרוש להקמת ממשלה - אך גם גוש האופוזיציה מתקשה לייצר רוב ברור. לפי UBS, התרחיש הסביר ביותר כרגע הוא מבוי פוליטי סתום, שעשוי להוביל או לבחירות נוספות או לחלופין לממשלת אחדות.
--
אדריאן פילוט
פרשן כלכלי ראשי
"כלכליסט"
052-400-40-11
Adrian Filut
Chief Economic Commentator
Calcalist
+972-52-400-40-11
