ריאיון
״לקחנו בוגרי טכניון, הכשרנו אותם - וזה לא עבד. אחרי שנתיים הם רצו עוד כסף״
אלון רייטר, סמנכ״ל משאבי אנוש בקבוצת אמן (Aman), בשיחה על מגמת גיוס העובדים בחו״ל שבאה על חשבון השוק הישראלי. ״ה-AI טרף את כל הקלפים ושינה עוד יותר את המצב. אנחנו לא רואים ירידה בכמות המשרות אבל חל שינוי גדול בתמהיל שלהן״
לצד גל הפיטורים בהייטק, מסתמנת מגמה נוספת שעשויה לשנות את שוק התעסוקה בענף: חברות ישראליות מגייסות יותר עובדים מחוץ לישראל. דו״ח חדש של קבוצת אמן (Aman), המבוסס על ניתוח רוחבי של שוק העבודה הטכנולוגי בישראל ועל כ-440 משרות פתוחות ב-200 חברות ממגזרים שונים - הייטק, פיננסים, מגזר ציבורי, תעשייה וקמעונאות, מצביע על עלייה של 23% בגיוסי עובדים בחו״ל, כאשר היעדים המובילים הם סרביה, פולין, רומניה ופורטוגל.
המהלך נובע משילוב של שיקולי עלויות שכר, הרחבת פעילות גלובלית, שינוי שער הדולר וקושי בגיוס טאלנטים מקומיים. כל זה לצד השפעות הולכות וגוברות של הבינה המלאכותית, שמייתרת חלק מהתפקידים ומקטינה את הצורך באיוש מחדש של משרות מסוימות.
מהדו"ח עולה כי שוק ההייטק עבר משוק עובדים לשוק מעסיקים, עם יותר מועמדים לכל משרה ומעסיקים בררנים יותר. במקביל, זמן איוש של משרה טכנולוגית התארך מ־30 יום לפני כשנתיים ל־45–60 יום כיום, ובשנתיים האחרונות לא נרשמה עליית שכר גם בתפקידי דאטה ו־AI למרות הביקוש הגבוה להם, בשל עודף מועמדים, התייעלות ארגונית ושדרוג עובדים קיימים במקום גיוסים חדשים.
אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת Aman מסביר מה עומד מאחורי הנתונים – כיצד השפיעה הירידה בשער הדולר על החלטות המעסיקים לגייס בחו"ל, ואילו תפקידים הולכים ונעלמים בעקבות מהפכת ה-AI.
"מאז הירידה בשער הדולר חלה קפיצה משמעותית בביקושים של חברות ישראליות לגיוס עובדים בחו"ל. בסטארט-אפים הביקוש עוד יותר גבוה כי הם מגייסים כסף בדולרים ולא רוצים לשלם לעובדים בשקלים וזה מצריך מהם לגייס עובדים בחו"ל. במזרח אירופה העלות יכולה להגיע ל-40%–50% פחות".
המטה של אמן נמצא בישראל ויש לה סניפים בעולם בתשעה מוקדים. הם מגייסים עבור חברות בארץ ובחו"ל, כאשר ההעדפה של הלקוחות הישראליים היא בפולין, סרביה, רומניה ופורטוגל.
"נושא גיוס עובדים בחו"ל אינו משהו חדש", אומר רייטר. "חברות ישראליות מבצעות תהליכי Offshore ו־Nearshore כבר הרבה שנים. זה התחיל בהודו וצמח מאוד באוקראינה. מאז מלחמת רוסיה־אוקראינה זה בעייתי ולכן אוקראינה כבר אינה היעד החם של החברות הישראליות. בהודו הירידה התחילה בקורונה בעיקר בגלל חוסר נאמנות. עובדים הודיים יכולים יום אחד לעזוב ולעבור לחברה שמשלמת 500 רופי יותר. כשהודו ואוקראינה ירדו קמו פתרונות חדשים".
"מאז הירידה בשער הדולר חלה קפיצה משמעותית בביקושים של חברות ישראליות לגיוס עובדים בחו"ל״
על אף ששוק התעסוקה נמצא בימים אלה באחת התקופות הקשות שידענו, במקרה של אמן הכול התחיל לפני כמה שנים כשנוצר קושי למצוא עובדים בטכנולוגיות מסוימות, למשל מתכנתי מתכנתי פול-סטאק (Full Stack) טובים עם חמש שנות ניסיון. "כל מתכנת כזה ביקש משכורת של 40-50 אלף שקל ואחרי שנה קיבל הצעת עבודה בחברה גלובלית ועזב. אז המהלך הראשוני היה לתת ללקוחות שלנו עוד אופציה״.
״יש לנו לקוח גלובלי״, אומר רייטר, ״מחברה גדולה שהיא לא הייטק, שהחליטה להקים איתנו צוות גדול של מפתחים בכל אירופה. גייסנו להם עובדים מהסניפים שלנו. גויסו מתכנתים מעולים שעובדים איתם כבר ארבע שנים, מחזיקים להם את כל המערכות והעלו את שווי החברה כי הטכנולוגיה התקדמה. זה לא רק עניין של מחיר אלא הרבה בזכות זה שהם יכלו למצוא אנשים טובים בהיצע יותר גדול ממה שיש בארץ".
בסופו של דבר, הגידול בגיוסים בחו"ל בא על חשבון שוק העבודה הישראלי?
"נכון, וזה כואב ללקוחות ולכן הם עשו דברים אחרים יחד איתנו. לקחנו ג'וניורים בוגרי הטכניון והכשרנו אותם במשך חודשים וזה לא עבד, כי אחרי שנתיים הם רצו עוד כסף. הקמנו את פרויקט לוחמים להייטק כדי לכפר על זה. יחד עם עמותת עתידים אנחנו מכשירים יוצאי יחידות קרביות במשך חצי שנה והופכים אותם למפתחים ומתחייבים למצוא להם משרה. אז אנחנו מכפרים על זה בשיטות אחרות אבל בסוף זה באמת פוגע".
רייטר התייחס גם להשפעה של הירידה החדה בשער הדולר בחודשים האחרונים. "בתור סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצה גדולה עם סניפים ועובדים בעולם, גם עבורנו השינוי האחרון של שער המטבע יצר מצב שאי אפשר להתעלם ממנו. היום יותר זול לנו להעסיק עובד בארצות הברית מאשר בארץ, גם בגלל הירידה של הדולר וגם כי בארצות הברית אין זכויות סוציאליות ועלות המעביד הרבה יותר נמוכה".
כמה מהפכת ה־AI משפיעה על הגיוסים?
"ה-AI טרף את כל הקלפים ושינה עוד יותר את המצב. אנחנו לא רואים ירידה בכמות המשרות אבל חל שינוי גדול בתמהיל שלהן. על משרות הג'וניורים אני בכלל לא מדבר, זה התחיל עוד לפני ה־AI . חברות היום כמעט לא מגייסות בודקי תוכנה ומפתחי תוכנה, אלא אם זו טכנולוגיה מאוד ספציפית. כן יש דרישה למקצועות שקשורים ב־AI ובדאטה, וזה מה ששינה את התמהיל בשוק העבודה".
על פי הדו"ח, חמישה תחומים מובילים את הביקוש: דאטה ו-AI, ענן ו־DevOps ,סייבר ואבטחת מידע, אינטגרציה ומערכות, מוצר,CRM ודיגיטל.
לאילו משרות יש ביקוש היום?
"בכל משרה מבקשים היום ידע וניסיון ב־AI . בודקים בראיונות ובבחינות שמועמד יודע להפעיל ולהתקיים עם AI. התפקידים הקשים ביותר לאיוש הם Prompt Engineer, Data Engineer ומפתחי AI. לעומת זאת הביקוש ל-QA ידני, מפתחי Dot Net ומפתחי Java מאוד ירד, אין כמעט משרות כאלה".
אתה חושב שזה ישתנה מתישהו?
"לצערי אני לא אופטימי. הכול הולך לטכנולוגיה. עברתי ב-20 שנה כבר המון שינויים של כלכלות ואני מרגיש שזה שינוי גדול יותר. קצב ההתקדמות של ה־AI מטורף וזה לא עוצר. יש תחרות עצומה ומשקיעים בזה טריליונים. אף אחד לא יודע להגיד לאן זה יגיע. יש תוכנות שאנחנו עובדים איתן ושילמנו עליהן הרבה כסף , וכנראה אפשר יהיה להחליף את רובן".
