הקברניט
רחפני תקיפה: 6 טרנדים מסוכנים מאוקראינה שעלולים להגיע ללבנון
רחפנים על חוטים שמאפשרים טיסה יצירתית יותר, רחפני קרקע שאורבים בשיחים ומופעלים כשכוח תגבורת מתקרב, תיעודי ציד-אדם ללוחמה פסיכולוגית ואפילו רחפן-פותחן: "הקברניט" סוקר מגמות מדאיגות שרלוונטיות גם לשכונה שלנו
שלום, כאן הקברניט; איום הרחפנים בצפון ממשיך לאתגר את צה"ל ולעשות מיגרנות לצוותי המודיעין והתכנון - קשה מאוד להבין מאיפה יבוא רחפן נפץ, את מי ינסה לתקוף ומתי.
הדור האחרון של רחפני חיזבאללה נשלט באמצעות סיבים אופטיים באורך של קילומטרים כדי לחמוק משיבושי לוחמה אלקטרונית - טרנד פופולרי שהגיע ממלחמת אוקראינה. אך יש עוד הרבה פיתוחים ויוזמות שנצפו בשדה הקרב ההוא ועלולים להגיע לזירות אחרות; כל צבאות העולם עוקבים בשבע עיניים אחר כל חידוש בתחום שצומח שם - בידיעה שיופיעו בכל מלחמות העתיד.
13 צפייה בגלריה
אילו איומים עלולים להגיע ממזרח אוקראינה לגבול הצפון?
(צילום: פרויקט הקברניט CC0, התמונה נוצרה באמצעות AI)
היום נכיר שישה מהטרנדים הבולטים באוקראינה, וננסה להעריך איזו צורה יוכלו לקבל אם יאומצו בידי חיזבאללה בלבנון. ספוילר: לא כל מה שעובד בחבל המריבה דונבאס יעבוד גם פה אצלנו במידל איסט.
טרנד ראשון: רחפן-פותחן
זו שיטה לתקיפת מבנים שזוהתה במזרח אוקראינה בשנתיים האחרונות, שבה התוקף שולח שני רחפנים נגד מטרות קבועות - מחנות צבא ובסיסים קדמיים. הרחפן הראשון יפגע בגג מבנה כדי לפעור פתח, דרכו ייכנס הרחפן השני עם מטען רסס. השיטה לא אפקטיבית נגד מבנים מבוצרים, אך צבאות רבים משתמשים במבנים קלים במתקני חזית - קרוואנים ומכולות - וכך יכולה המתקפה להשפיע ולגרום נזקים גדולים.
בחזית האוקראינית תועדו מקרים של מבנים שנפגעו מרחפנים או ארטילריה, ומיד הותקפו ברחפני נפץ. אגב, השיטה לא חדשה: עוד במלחמת העולם השנייה הטילו הנאצים פצצות חודרות שריון על גגות לונדון בגל מפציצים ראשון, כשהגל השני הטיל פנימה פצצות תבערה.
שילוב מתקפות לפתיחת גגות מבנים בהחלט אפשרית גם בצפון: חיזבאללה כבר תקף עם כמה רחפנים ביחד, ויתכן שהתאמן על מהלכים שכאלה. המינוס הוא החתימה של המתקפה; שני כלים שטסים יחד יהיו יותר בולטים, ואם הפגיעות לא מתרחשות ממש אחת אחרי השנייה, הכוח המותקף יהיה בעירנות מקסימלית והסיכוי שיפיל רחפן יהיה גדול בהרבה.
בנוסף, מתקפה כזו מצריכה מודיעין מדויק ועדכני שארגון טרור לא תמיד יכול לארגן: גם אם תצלום אוויר סיפק לו תמונה של מחנה, קשה לו לדעת מה התפקיד של כל מבנה ולאן כדאי לשלוח את ההתקפה. ולקינוח, קל מאוד למגן מבנים עם רשתות שילכדו רחפן לפני שהמרעום בכלל ייגע בגג. כך הרוסים מתמודדים עם האיום הזה באוקראינה, בהצלחה יחסית.
טרנד שני: סלילים גדולים לגמישות מבצעית
כשרחפן נפץ נשלט באמצעות סליל של סיב אופטי, הטווח שלו תלוי בעוצמת הסוללה ואורך הסליל. כוחות במלחמת אוקראינה מפעילים גם סלילים קצרים יחסית של עד עשרה ק"מ, וגם רחפנים עם סוללה חזקה וסליל של 30, 60, 75 ואפילו 100 ק"מ. בזירת הצפון זה יכול לאפשר תקיפה תאורטית גם בעורף ישראל; רוב הרקטות של האויב לא טסות כל כך רחוק.
באוקראינה מופעלים סלילים כאלה לא רק לצורך תקיפה בעומק, אלא גם כדי לתת למפעיל הרחפן חופש יצירתי; סליל ארוך מאפשר טיסה בזיגזג בתוואי נסתר, עקיפה נמוכה של מכשולים במקום טיסה מעליהם שמגדילה את הסיכוי לחשיפה - ומהלכים טקטיים כמו איגוף המטרה והתקפה מאחור. מעבר לשימוש בסלילים גדולים הוא התפתחות טבעית של איום הרחפנים גם בלבנון; סליל של 30 ק"מ עולה כמו אייפון, לצערנו לא משהו שמחוץ לתקציב חיזבאללה.
טרנד שלישי: מארבי קרקע
גם רוסיה וגם אוקראינה נוהגות להציב רחפנים כשהם מוסתרים בשיחים, לצד צמתים וצירים חשובים - והפעלה שלהם כשהיריב מתקרב. הרעיון הוא לפגוע בשיירות אספקה ותגבורות בהפתעה, מטווח קצר.
זה לא פשוט: יותר סביר שיהיה זה רחפן שנשלט בתקשורת רדיו או סלולר ולא עם סליל פיזי; זה דבר אחד כשהרחפן טס ומשאיר אחריו סיב, וכשהוא יושב שבועיים בתעלה ליד כביש והסיב מתוח מאחוריו; הוא עלול להתנתק או להיגרר בידי רכב.
אבל בגלל שטווחי התקיפה אמורים להיות מאוד קצרים, גם זמן החשיפה של איום קצר, ומערכות לוחמה אלקטרונית לא בהכרח יופעלו בנקודה הנכונה כדי לשתק רחפן מארבים.
התרחיש הזה פחות סביר לגזרת לבנון, משום שטווחי הפעולה גם ככה קצרים - אבל יתכן שאם וכאשר נתמרן צפונה, יתכן שהאויב ינסה להפעיל פרקטיקות שכאלה. עוד מגבלה היא הטופוגרפיה הלבנונית: השטח ההררי יוצר מגבלות תקשורת, והצמחייה הסבוכה מצריכה רגליים בעיצוב שיעמוד תמיד ישר, כדי שהרחפן לא ינחת על הצד.
טרנד רביעי: בינה מלאכותית והיתוך דאטה
לא מדובר על רחפן שיודע להמריא לבד, לטוס לבד למטרה בצורה נסתרת ולהכות בדייקנות בלי מגע יד אדם - אך יש באוקראינה התקדמות מהירה בתחום אלגוריתמיקת האוטומציות של רחפנים. מה זה אומר בשטח? מערכת אחת שאחראית על הניווט - טיסה אוטונומית דרך נקודות ציון כמו שעושים כטב"מים מתאבדים, בעוד המפעיל רק מנטר את המסלול ומוודא שהרחפן לא נכנס באיזו אנטנה שלא הופיעה במפה.
כשמגיע הרחפן למרחב המטרה, תיכנס לפעולה מערכת אחרת, שמאפשרת לבחור יעד ולנעול עליה את המצלמה, כך שתישאר במרכז הפריים - בדומה לאיך שעובדים טילים מונחים אופטית. מערכת זו מאפשרת גם למפעילים שאינם מיומנים לפגוע בול במטרה ניידת, כל עוד היא גדולה ובולטת מספיק: למשל, טנק על ציר עפר שאינו עטוף בצמחייה או מטוס בשדה תעופה. האוקראינים חיסלו כך הרבה מטרות רוסיות פשוט בגלל שהטופוגרפיה לטובתם; רוב שטחה של אוקראינה מישורי, ואין יותר מדי הסתרות בשטחים הפתוחים.
לאוקראינים יש עוד רכיב שעוזר ל-AI: שת"פ דאטה בין רחפנים. רחפן תצפית מזהה מטרה ומעביר את המיקום אוטומטית לצוות רחפני התקיפה. הצוות יכול לתכנן נתיב ולשלוח אליו רחפן שיטוס עצמאית עד לנקודה הנדרשת, ושם יכול הצוות לתפוס שליטה ולנהג אותו עד למנוע הטנק או הקבינה של המשאית. רחפן התצפית נשאר באוויר ורואה בזמן אמת האם המתקפה הצליחה, ואם צריך - יכווין את הכוח התוקף; ימינה, ואסילי, עוד ימינה. לא, אתה עוד רגע נשתל בעץ.
חברות אוקראיניות כמו Swarmer ו-Fourth Law מפתחות אלגוריתמיקת תקיפה קומפלט: רחפן שידע להגיע לבד לאזור מטרה, לבחור אותה, ולתקוף בעצמו. אם וכאשר תהפוך יכולת זו למבצעית באופן מלא, היא תוכל לשנות לגמרי את איך שנראות מלחמות.
לחיזבאללה לא יהיה קל להשיג טכנולוגיה שכזו, בטח שלא לפתח בעצמו - אבל אי אפשר לשלול רכיבים מתוכה כמו אלגוריתמיקת ניווט אוטונומי, שאנו יודעים שיש בידי איראן (כך מגיעים כטב"מי שאהד 136 למטרות, למשל). שימוש במערכות שכאלה יחתוך משמעותית את זמני ההדרכה של האויב, ויאפשר לו להעיף לחזית יותר מפעילים, יותר מהר.
טרנד חמישי: לוחמה פסיכולוגית
לוחמה פסיכולוגית היא האפקט הכי קשה של רחפני הנפץ, וזה שהפך את מלחמת אוקראינה לכל כך פופולרית בפידים של הרשתות החברתיות: סרטונים מראים ציד אדם, רחפן אוקראיני שרודף אחר חייל רוסי כמו חתול שמשחק בטרפו.
אוקראינה הפיצה אלפי תיעודים של מתקפות בהן מפעילי הרחפנים פשוט מתעללים בקורבנות שלהם: הרחפן מתקרב לחייל, מקיף אותו, מתקרב כל פעם מכיוון אחר, נותן לאומלל תחושה שיש לו סיכוי לצאת מזה חי - ואז מתנפל ומתפוצץ. זה בכוונה: סרטונים כאלה מופצים כדי להטיל אימה על חיילי רוסיה בגזרה ועל מתנדבים בעורף, שידעו שמחכה להם מוות אכזרי במיוחד ואין איך להתחמק. וחמור מכך: הם מפחדים שמישהו מהמשפחה יראה באינטרנט את רגעי החיים האחרונים שלהם.
המציאות קצת יותר מורכבת: אוקראינה הרי לא מפרסמת סרטונים בהם חיילי רוסיה יורים ומפילים לה את הרחפן – ויש הרבה מאוד מקרים כאלה. בכיר ביחידת רחפנים אוקראינית סיפר לפני שנתיים ששיעורי ההצלחה של מתקפות הרחפנים מגיעים ל-40% בגלל החטאות, שיבושים וכשלים טכניים; יש להניח שהנתון השתפר עם צמצום השפעת לוחמה אלקטרונית לאור אימוץ רחפני הסיב האופטי - אבל תרחיש בו חייל בודד פוגש רחפן עדיין יותר נדיר ממה שהסרטונים מציגים.
יש להניח שכל צבא שבידיו תיעודים כאלה גם יעלה אותם לרשתות חברתיות; אף אחד לא יוותר על צ'אנס לערער את מוראל האויב.
הטרנד הזה עלול להגיע ללבנון, אך לחיזבאללה סיכוי הרבה יותר נמוך לייצר תוכן שכזה – בעיקר בגלל ההבדל באיכות, ציוד והכשרת החיילים. למשל, רוב חיילי רוסיה הם מגויסים שעברו הכשרה חלקית והוחשו לחזית, ואינם מיומנים בקליעה כמו כוחות צה"ל.
בנוסף, אצלנו משתמשים בקליעי הורושוק מתפצלים שהופכים הפלת רחפן לקלה בהרבה. גם לרוסים יש תחמושת דומה בשם מנוגטאוצ'יה, אך היא מתפצלת לפחות רסיסים ותפוצתה נמוכה יחסית. חיזבאללה כך או כך מעלה לרשת כל מתקפת רחפן מוצלחת שלו, ויתכן שינסה להבליט סרטון של פגיעה בחייל אם יצליח, חס וחלילה, לצלם כזה.
טרנד שישי: רחפנים שצדים מטרות מעופפות
בשבוע שעבר סיפרתי לכם על סאקר 358, כטב"מ איראני מיוחד שיודע לארוב לכטב"מים אחרים בשמיים - אך בעולם יש כלים הרבה יותר קטנים שעושים זאת: רחפנים נגד רחפנים. האוקראינים מובילים בפיתוח שיטות לחיסול כטב"מים מתאבדים, כטב"מי תצפית וגם רחפני נפץ באמצעות רחפני יירוט: סנסור מתאים מגלה את המטרה ועוקב אחריה, היא תועבר לצוות יירוט ואם הוא נמצא בנתיב שלה (לרחפנים יש הרי מגבלת מהירות משמעותית) - אחד ימריא ליירט אותה.
אני לא יודע להעריך איזו צורה תלבש יכולת כזו בידי חיזבאללה; הסנסורים המוטסים של צה"ל מסתובבים יותר מדי גבוה בשביל רחפן נגד רחפנים, וכרגע האויב בצפון מסתדר לא רע עם טילי כתף והסאקר 358 שנותרו לו. אך בעתיד יתכן שתיכנס לזירה גם הטכנולוגיה הזו, שתהפוך ליותר מבוקשת ככל שנרבה בפריסת רחפני תצפית וציד.
זיכרו שהאתגר העיקרי בחיסול רחפנים הוא גילוי שלהם בזמן; רחפן נגד רחפנים לא שווה כלום בלי מערך סנסורים כלל-זירתי רגיש שישלח אותו לנקודה הנכונה. לאוקראינים יש דבר כזה ולמחבלים לא. למעשה, זה משהו שנכון להיום, גם אצלנו אינו מושלם, על אף כל הטכנולוגיה והיכולות המתקדמות שלנו.
זו היתה רשימה קצרה של כאבי ראש שעושים הרוסים והאוקראינים אלה לאלה, ולפחות חלקם יכול להגיע ולהשפיע גם כאן. טובי המוחות של צה"ל והחברות האזרחיות שחברו אליו מפתחים בימים אלה פתרונות לבעיות שהצגתי, ולאחרות שכבר מסתובבות בשדה הקרב.
נקווה שיגיעו לפריצות דרך בהקדם, ויפתחו מענה מערכתי סביר לאיום הזה. חשוב לזכור שיש איומים בשדה הקרב שאין להם פיתרון טכנולוגי מושלם: למשל, איום המטענים והצליפה קיימים שנים רבות והמענה מולם הוא בנהלי חיילות, מודיעין וניתוח נבון של זירת הלחימה. אך רחפני נפץ הם אמל"ח בעל אלקטרוניקה רגישה ומאפיינים ייחודיים אחרים, שמצריך מיומנות והפעלה יותר רגישה ולכן להערכתי, נוכל למצוא להם פיתרון אפקטיבי, אם נתאמץ ונסיר כל חסם בירוקרטי, פוליטי או תפיסתי. טיסה נעימה!
