לראשונה: ירידה במשרות הפיתוח בהייטק הישראלי
דוח מכון אהרן ל-2025: 570 אלף מועסקים בהייטק, שיא ייצוא של 57% ועלייה בפריון בזכות AI – אך לראשונה אי פעם נרשמה ירידה של 1.1% במשרות הפיתוח. מומחים מזהירים מפיזור הולך וגובר של עובדי פיתוח ישראלים לחו"ל, שעלול לאיים על גרעין החדשנות המקומי
ההייטק הישראלי שובר שיאים למרות שנתיים וחצי של מלחמה, אך יש כוכבית אחת מטרידה. ב-2025 נרשמה לראשונה אי פעם ירידה של 1.1% במספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח בישראל. כך לפי דוח מצב ההייטק הישראלי ל-2025 שמפרסם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. מחבר הדוח, ד"ר סרגיי סומקין, סבור כי מוקדם מדי לקבוע את הסיבה החד-משמעית לירידה קלה זו, והיא יכולה לנבוע ממספר גורמים, אך היא מחייבת מעקב של מקבלי ההחלטות כדי לוודא שלא מדובר בבריחת מוחות. במכון אהרן מעלים הסבר אפשרי הקשור להתבגרות של חברות הייטק: לצד הירידה במשרות פיתוח ישנה צמיחה של 10% במשרות מוצר. אך מדגישים כי הנתון מחייב מעקב צמוד כדי לוודא שמרכז הכובד של החדשנות הישראלית לא נחלש והמשק ממשיך לייצר את הדור הבא של סטארט-אפים.
הנתונים על ירידה – קלה בשלב זה – במשרות הפיתוח בישראל תואמים את השיח המתנהל בהייטק הישראלי בתקופה האחרונה על פיזור אנשי ונשות הפיתוח מחוץ לישראל. מדובר בשינוי דרמטי: עד היום הייתה התפיסה שסטארט-אפים שמתחילים למכור מגייסים אנשי שיווק ומכירות בחו"ל, אך הפיתוח הוא "פרה קדושה" שנשארת בישראל. משרות המו"פ הן הגרעין הקשה והחשוב של ההייטק המקומי – לא רק עבור סטארט-אפים אלא גם לחברות הבינלאומיות והישראליות הגדולות. לפי הדוח, משרות אלה עדיין מהוות 50% מהתעסוקה בהייטק, לעומת 44% ב-2017 ו-37% ב-2012.
בשנתיים האחרונות מורגשים סדקים ראשונים בתפיסה זו, בעקבות המלחמה המתמשכת שגרמה לעיכובים חוזרים בפיתוח עקב שירות מילואים של עובדי הייטק רבים, הקושי להגיע ללקוחות בשל היעדר טיסות מישראל ותקופות הסלמה שבהן קצב העבודה יורד. לאחרונה החלו גם סטארט-אפים – ולא רק חברות גדולות ובוגרות – לגייס עובדי פיתוח מחוץ לישראל. המגמה המדאיגה ביותר היא גיוס ישראלים לשעבר השוהים בארה"ב או במדינות אחרות כגון פורטוגל לתפקידי פיתוח, כך שנוצרות חברות ישראליות לחלוטין – הן בזהות המייסדים והן בזהות העובדים – היושבות בחו"ל. הדוגמה העדכנית ביותר היא חברת הסייבר ארטמיס, שגייסה לאחרונה 70 מיליון דולר בשני סבבים צמודים: מייסדיה ישראלים, היא יושבת בארה"ב ומעסיקה לא מעט ישראלים שם – אך אין לה מרכז פיתוח בישראל.
עד כאן הנתונים השליליים. יתר הדוח מציג תמונה מעודדת של הענף החשוב ביותר לצמיחת ישראל, המתפקד חרף המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. 2025 הייתה שנת שבירת שיאים לא רק באקזיטים וגיוסי הון, אלא גם בעלייה בפריון העבודה בעקבות שימוש הולך ומתרחב ב-AI וקפיצה בתעסוקה הכוללת בהייטק, בעיקר בתעשייה הביטחונית. לאחר קיפאון של שנתיים במספר העובדים, מספר המשרות בהייטק הגיע ל-570 אלף, המהווים 16.3% מכלל כוח העבודה בישראל – חזרה לצמיחה לראשונה מאז אוקטובר 2023, המציבה את ישראל במקום הראשון בעולם בשיעור המועסקים בהייטק. עם זאת, שיעור זה טרם חזר לשיאים של ערב ה-7 באוקטובר.
למרות החששות מירידה בביקוש לעובדים בשל מהפכת ה-AI, במכון אהרן סבורים כי היעד הממשלתי של 20% מועסקים בהייטק עד 2035 עדיין בר-השגה, אם כי מאתגר. כדי לעמוד ביעד נדרש קצב גידול שנתי של 3.5%, בעוד שב-2025 עלה המספר ב-2.8% בלבד. הדוח חושף גם עלייה של 4.7% בפריון העבודה בהייטק, חרף הקשיים הנובעים מהמלחמה ומהתחזקות השקל. סומקין מעריך שהעלייה בפריון נובעת מאימוץ נרחב של כלי AI בתוך החברות, ולכן אינו צופה פגיעה בתעסוקה בשל כניסת ה-AI. לפי נתוני אנתרופיק שנחשפו לאחרונה, ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשימוש בקלוד ביחס לגודל האוכלוסייה בגילאי עבודה.
בתמונה הגדולה, סומקין מכנה את ההייטק "נושאת המטוסים הישראלית". הסטטיסטיקה ל-2025 מחזקת את הכינוי: ההייטק היה אחראי לחמישית מהתמ"ג, לרבע מההכנסות ממסים ישירים ותרם 45% לצמיחת המשק – כאשר עסקת המכירה של Wiz לגוגל לבדה תרמה 0.5% להקטנת הגרעון. ייצוא ההייטק הגיע לשיא כל הזמנים של 57%, והייצוא הביטחוני הכפיל את עצמו ביותר מ-100% בתוך חמש שנים.
