גת מגידו: "בלי תוכניות הכשרה ממשלתיות נהיה בדרך לאבטלה כרונית"
מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות דיברה בוועידת כחול-לבן של כלכליסט והעריכה כי תוכנית החל"ת תוארך מעבר ליוני בשל הקושי לסיימה שלא באופן מדורג; עם זאת היא מזהירה כי בשל המגמה למעבר לפסי ייצור ללא מגע יד אדם, "יהיו אנשים שירצו לחזור לעבודה ויגלו שהגבינה קצת זזה להם"
התעשייה הישראלית ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים שיצרה מגיפת הקורונה. וחברות תעשייתיות יצטרכו להגיב מהר, כדי להתמודד מול בעיות, בין היתר בשרשראות האספקה שהיא יצרה בעולם הכלכלי. כך אומרת מנהלת ההשקעות הראשית בבית ההשקעות פסגות, גת מגידו, בשיחה עם כלכליסט לרגל ועידת כחול-לבן.
איך את רואה את ההתאוששות הכלכלית שצפויה בישראל בעקבות הדעיכה שגרמה המגיפה?
"זה לא סוד שישראל מובילה בקמפיין ההתחסנות. בשבועות האחרונים נפתחת כאן הכלכלה באופן שהוא קרוב למלא, עם מגבלות. אני מעריכה שבשנתיים הקרובות צפויה התאוששות וצמיחה כלכלית, מעבר לפוטנציאל שאנחנו מכירים. בנק ישראל מצפה לצמיחה בשיעור של 6.3% השנה, שזו היתה התחזית האופטימית בתרחיש של חיסון מהיר שהפך למציאות. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה צפי לצמיחה של 5.5% לישראל השנה. אך יש עוד מגבלות, כמו 'כיסי אוויר', למשל בתחום התעסוקה".
המשק על טייס אוטומטי של כספי החל"ת. התוכנית תסתיים ביוני הקרוב, את רואה בכך תמרור אזהרה?
"אני מעריכה שתוכנית החל"ת לא תסתיים ביוני הקרוב. נראה לי לא אחראי ולא סביר לסיים אותה בצורה לא הדרגתית, לכן אני מעריכה שהיא תוארך. צריך לדבר על האבטלה הכרונית שעלולה להתפתח בשנה הקרובה שנובעת מהעובדה שאין תיירות נכנסת לישראל. תיירות הפנים תפצה על כך אבל לא לאורך זמן. לכן יש המון משרות של מלונאות והסעדה שקשורים בתיירות. צריך להוסיף כאן אמירה שנוגעת לתעשייה ולטכנולוגיה. אנחנו רואים מגמה בעולם וגם בארץ למעבר לפסי ייצור ללא מגע יד אדם ותהליכי ייעול של חברות. זה יוביל לכך שכשיהיו אנשים שירצו לחזור למעגל העבודה, הם יגלו שהגבינה קצת זזה להם. בין אם ייעשה שימוש ברחפנים או בחיישנים על פס הייצור שייתרו את הפועל שמנתר את פעילותו, המדינה חייבת לייצר תוכנית להכשרה והסבה לאותן אוכלוסיות, כדי שישתלבו בכלכלה של העולם החדש".
לפני כמה שבועות חברת שמן תעשיות, שקמה ב-1906, הפסיקה את הייצור במפרץ חיפה. יש בזה משהו סימבולי בנוגע לתעשייה הישראלית. איך את רואה את מה שניצב בפני התעשייה בשנים הקרובות?
"ב-2020 התעשייה נפגעה בישראל ובעולם. ממבט מאקרו נראה שהתעשייה מקבלת ביקושים מאוד גדולים. אבל יש בעיות בשרשראות אספקה שנפגעו. זה סיכון שעלול להוביל לכך שחברה לא יכולה לעמוד ולספק את מוצריה בגלל בעיות בשרשרת. כך למשל חברה מטורקיה תוכל להיכנס בנעליה ולקחת חלק מנתח השוק. חברות ישראל יצטרכו להיות הראשונות שפותרות את זה בכדי לשמור על קווי הייצור שלהן".
אנחנו בקדחת הנפקות בשוק ההון הישראלי. האם אנחנו נכנסים לבועה כלשהי?
"שוק ההון הישראלי במצבו הנוכחי אינו בועתי. בחלק לא קטן מההנפקות של הטכנולוגיה, מגיעות חברות בלי מכירות. אבל רבות מהן מונפקות ברמות מחירים יחסית נמוכות. הן מביאות בשורה אבל 'ברמת המצגת'. יש כאן אתגר מאוד גדול והאחריות היא בראשונה על החברות עצמן - להוציא לפועל את המודל העסקי. מעבר לכך האחריות היא גם על המשקיעים שרגילים לתמחר בנקים ונדל"ן. משום שזה מה שהיה בשוק הישראלי בשנים האחרונות. המשקיעים צריכים ללמוד לתמחר ציפיות וגם קצת חלומות, איך לתמחר את האופציה בחברה כשהיא מצליחה לפרוץ קדימה. מה הערך הגולמי באירוע? זה אתגר לא פשוט".
"חוץ מעשרות החברות שהנפיקו, יש ברשות ני"ע עוד תור ארוך במחלקת הנפקות. החורים במסננת, לפחות אצלי, מתחילים להיות קטנים יותר ויותר. לפעמים אנחנו פוגשים חברות שלא ראויות להיות ציבוריות. בעוד שלוש שנים נסתכל אחורה ונראה אם הבורסה היא בוגרת ועמוקה מספיק כדי לעמוד במבחן. אני חושבת שרוב החברות משתמשות בשוק הזה כרגע כסוג של קביים, כשהוא נותן להן נזילות, ובסוף הן תגענה לנאסד"ק. קשה לי לראות את השוק הישראלי לבדו מצליח לסחוב אותן".
