פרשנות
גורמי המקצוע מתנגדים לחוק ההשתמטות, אבל הרבנים יכריעו
בנק ישראל ואגף תקציבים התריעו על נזק של עשרות מיליארדי שקלים לשנה שיגרום חוק השתמטות, והיועמ"שית קבעה ש"אין לו תקומה משפטית". אבל מה שיקבע אם החוק יעבור זה קרב הורדת ידיים בין רבני אגודת ישראל לציונות הדתית
היועצת המשפטית לממשלה, אגף תקציבים באוצר ובנק ישראל פרסמו בשבוע שעבר חוות דעת על הנזק הקשה שיגרום חוק השתמטות. היועמ"שית אף כתבה ש"אין לו תקומה משפטית". כלומר, כל גורמי המקצוע המרכזיים חוץ מצה"ל (בינתיים) יוצאים בחריפות נגד החוק. וכולם מתבססים על הפער העצום בין טענת הצבא שהוא צריך 12 אלף חיילים לבין החוק המביך שגיבש יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט.
אלא שכל זה לא משנה לממשלת החורבן. מאחר שהיא לא מצליחה לשלוט באנשי המקצוע, היא פשוט מתעלמת מהם. ולכן מה שיקבע אם חוק ההשתמטות יעבור זו השאלה האם הרבנים של אגודת ישראל יתמידו בסירוב להצביע בעד חוק שכולל סנקציות על תלמידי ישיבות והאם הרבנים של הציונות הדתית ייתנו גיבוי לעמדה שבמקרה כזה לא תצביע בעד החוק.
במצב תקין, ועדת החוץ והביטחון היתה פונה לכל גורמי המקצוע ומזמינה את חוות דעתם על חוק ההשתמטות. בכל זאת, זה היה ביסמוט שהסביר שוב ושוב באיזה חוק היסטורי מדובר, ועל מהלכים היסטוריים נהוג לבקש חוות דעת מקצועיות. אבל מאחר שהיא לא עשתה זאת, גורמי המקצוע נאלצים להתנדב ולהתריע.
ביום חמישי זה היה בנק ישראל. "הצעת החוק לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית", כתבו כלכלני הבנק והוסיפו: "יעדי הגיוס שהצעת החוק קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה".
בבנק ישראל מסבירים שהעלות הכלכלית המשקית הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים היא כ־38 אלף שקל. התועלת למשק מגיוס של 7,500 גברים חרדים בשנה (כחצי מגודל המחזור החרדי) ואחר כך השתלבות שלהם בשוק העבודה צפויה להיות 14 מיליארד שקל לשנה.
בנק ישראל קובע שיעדי החוק רחוקים מלענות על דרישת הצבא לתוספת של 12 אלף חיילים, שמהם כ־6,500 קרביים ותומכי לחימה, וכן שהסנקציות הן "בעלות אפקטיביות נמוכה". בנק ישראל מזהיר כי להעברת החוק במתכונת הנוכחית יהיו "עלויות מאקרו־כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר־חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים". כלומר, כולנו נשלם בגדול באיכות החיים שלנו על ההשתמטות החרדית.
לאגף תקציבים אין ראש אגף. הממשלה הנוכחית מקפידה לא למנות ראשים לכל כך הרבה גופים, בין היתר כדי שאנשי המקצוע לא יביעו דעות בעייתיות. הפעם זה לא עזר. סגן הממונה על התקציבים באוצר כפיר בטט הזהיר בשבוע שעבר במכתב ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל־שור כי החוק יגרום נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. זאת מפני שהמתווה "לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל". זאת מעבר לעלות שכבר הצטברה של 200 מיליארד שקל משירות המילואים שחלק גדול ממנה היה נמנע אם החרדים היו מתגייסים בתחילת המלחמה.
ביום רביעי פרסמה היועמ”שית גלי בהרב־מיארה את חוות דעתה על חוק ההשתמטות, וקבעה שהחוק המוצע עושה ההפך הגמור ממענה לצורכי הצבא וכי הסנקציות בו הן "סנקציות למראית עין".
על רקע זה קבעה היועמ"שית כי "המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים. מדובר אפוא בפגמים מהותיים ובפגמים פרוצדורליים, אשר בהצטברם הובילו להצעת חוק שאין לה תקומה משפטית. ההסדר לא יצלח את הביקורת השיפוטית בשל פגיעתו בשוויון". חוות הדעת של היועמ"שית קובעת גם ש"לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית".
אלא שעם כל הכבוד לאנשי המקצוע, הם אולי יכריעו אצל שופטי בג"ץ, אבל מי שיכריעו אם החוק יעבור בכנסת הם רבנים. ביום שלישי בערב התכנסה סיעת הציונות הדתית עם פורום רבנים של ציבור חובשי הכיפות הסרוגות. הדעה הרווחת בין הרבנים היתה שעם כל הכבוד להשתמטות החרדית, מה שחשוב זה עוד כמה חודשי שלטון. כלומר, לא להפיל את הממשלה. על רקע זה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר להביע תמיכה נלהבת בחוק. לכאורה אם שר הקליטה אופיר סופר, שעומד בראש מחנה המתנגדים, לא יצליח לגייס תמיכת רבנים משמעותית נגדית, זה היה אמור להספיק להעביר את החוק.
אלא שבינתיים רבני סיעת אגודת ישראל החסידית מתלבטים אם להתנגד לחוק שכולל סנקציות ויעדי גיוס. אפילו הימנעות תהיה בעיניהם פשרה מרחיקת לכת. לכן כדאי לשים לב לדברים שאמרה יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ מיכל וולדיגר בריאיון לאתר הדתי־לאומי "מצב הרוח": "אני לא אהיה הגוי של שבת של החרדים, שהם יימנעו ואני אצביע בעד". השר זאב אלקין חוזר ואומר שאין היתכנות פוליטית לחוק ההשתמטות בלי תמיכה של החרדים, ובינתיים לפחות קשה לראות תמיכה של אגודת ישראל.
