ניתוח
המספרים קורסים: מתווה ההשתמטות של ביסמוט מגייס בעיקר קומבינות
שני אירועים בדיוני חוק ההשתמטות מרחיקים את החרדים מעמידה ביעדי הגיוס הנמוכים: יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון הבהירה שצה"ל לא יוכל לספור דתיים לאומיים כחרדים בעתיד. בנוסף, לפי חוות דעת של יועמ"שית הוועדה, אין להכליל מתנדבי שירות אזרחי בספירת היעדים
נכון שהצעת חוק ההשתמטות של יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) קובעת יעדי גיוס נמוכים מאוד לחרדים שראוי יותר לכנותם "יעדי השתמטות", אבל דיוני השבוע בוועדה גילו שגם העמידה ביעדים הכל כך נמוכים האלה הופכת יותר ויותר בלתי אפשרית. זה קרה אחרי שצה"ל הודה ביום ראשון בוועדה שספירת המתגייסים החרדים שלו כוללת דתיים לאומיים.
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל שור הודיעה שהוועדה תחפש דרכים למנוע זאת בעתיד. במקביל, חוות דעת של עו"ד פרנקל שור קובעת שבניגוד לכוונות ביסמוט, לא ניתן להכליל שירות אזרחי ביעדי הגיוס לחרדים.
שני הדברים הללו ביחד מרחיקים את החרדים מהיעדים הנמוכים שקבע להם ביסמוט בכ־800 איש בשנה. מצד שני, יש לזכור שהחשיבות של היכולת לעמוד ביעדים מוגבלת. מבחינת הקואליציה, הן ראש הממשלה בנימין נתניהו והן רוב חברי הכנסת החרדים, החשיבות של חוק ההשתמטות היא בעצם העברתו. ממילא הרי איש לא סבור שיש לחוק סיכוי לעבור את בג"ץ.
בשבוע שעבר הודיעה פרנקל שור שתפרסם חוות דעת כללית על החוק רק כשיגובש נוסח סופי, ובינתיים תשתדל לפרסם חוות דעת על כל סעיף וסעיף. שלשום בלילה העבירה לחברי הוועדה חוות דעת על הכוונה לכלול במטרות החוק וגם בספירת היעדים את המשרתים בשירות ביטחוני־אזרחי בהיקף של עד 10% מהיעד.
פרנקל שור קבעה ש"יש קושי לכלול, בעת הזו, את חלופת השירות אזרחי־ביטחוני בהצעת החוק". היא מונה שני טעמים מרכזיים. אחד הוא שמדובר בחלופה "הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים, והדבר מהווה פגיעה בשוויון". זאת משום שהשירות האזרחי קצר משמעותית מהשירות הצבאי ואינו כולל שירות במערך המילואים. בנוסף הוא "אינו עומד במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי".
במערכת הפוליטית רווחת הסברה שהכנסת השירות האזרחי־ביטחוני ליעדים נעשתה כעז, במטרה להוציא אותה ולאפשר למתנגדי החוק בליכוד להציג הישגים שיאפשרו להם להצביע בעד החוק. במקביל, כדאי לשים לב להחרפה בהתבטאויות של חסידות בעלז כנגד הסנקציות והיעדים בחוק. לחסידות בעלז יש מסלול גיוס משלה, כך שהתנגדות שלה לחוק מאוד לא הגיונית. על רקע זה בהחלט יש מקום לחשוד שמדובר במהלך טקטי שמטרתו להראות כמה קשה לחרדים ואילו ויתורים גדולים הם עושים.
במקביל, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם תא"ל שי טייב הודה ביום ראשון שצה"ל מחשיב מאות דתיים לאומיים בספירת החרדים שלו. ברקע הדברים עומדת העובדה שכמות לא ידועה של מוסדות חרדים לאומיים בחרו מסיבות של עצמאות חינוכית ומינהלית להשתייך למחוז החרדי במשרד החינוך ולא לחינוך הממלכתי־דתי.
צה"ל סופר חרדים לפי ההגדרה של שנתיים במוסד חינוך חרדי בגילאי תיכון. בין השנים 2023-2020 התגייסו לצה"ל לפי ספירת חוק שירות ביטחון (רק בוגרי מוסדות חרדיים שהוכרו בעבר על ידי שר הביטחון) 1,200 חרדים לשנה. אבל על פי ספירת צה"ל, שכללה מוסדות נוספים, התגייסו 1,800 "חרדים" וזה גם המספר שמסר צה"ל לבג"ץ.
לישיבת ועדת החוץ והביטחון ביום ראשון הגיע יעקב הלפרין, תלמיד כיתה י"ב מהישיבה התיכונית החרדית לאומית "דרכי נועם", כדי להתנגד להגדרת החרדי בטיוטת חוק ההשתמטות של ביסמוט. הוא סיפר ש"בישיבה שלנו 100% מהתלמידים מתגייסים, רובם המוחלט לקרבי. במלחמה האחרונה שכלנו חמישה בוגרים. אבל בגלל שמדובר בחינוך פרטי הישיבה מוגדרת בצה"ל כחרדית". לדבריו, "מדובר בתופעה רחבה של מוסדות חינוך פרטיים שמוגדרים מסיבות טכניות כחרדים. יש 25-20 מוסדות כאלה".
הלפרין הוסיף ש"לפי הצעת החוק, כל מי שלמד שנתיים בבית ספר חרדי כמוני – הוא חרדי לעניין החוק". לדבריו, "מעבר לבעיה המוסרית של משחקים סטטיסטיים שמציגים תמונה כוזבת לציבור, הבעיה היא שאם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדים - יחולו סנקציות גם עלינו שמסווגים בטעות כחרדים, כמו איסור יציאה מהארץ ואיסור עבודה והשתלמויות. מלח הארץ יחטפו סנקציות. על זה באתי להתריע".
הוא ציטט את הממצאים שהציג עורך שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך בוועדת החוץ והביטחון בינואר השנה כי רק 32% ממי שצה"ל בסופר כחרדים מגדירים עצמם כחרדים.
מלאך השווה את נתוני המתגייסים עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואמר בוועדה בתחילת השנה כי "רוב המשרתים לא חרדים. זה אבסורד. אני מרגיש שרימיתי את הציבור (בפרסום המספרים של צה"ל - ש"א). 400 לשנה זה המספר האמיתי".
הלפרין תפקד כמי שאומר "המלך הוא עירום" ושם על השולחן בעיה שבדרך כלל מנסים להסתיר. בתגובה לדברי הלפרין אמרה היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד פרנקל שור ש"זה דיון מאוד חשוב. נצטרך לחזור אליו כשנדון בהגדרת המתגייס החרדי והמוסד החרדי ומאוד לדייק את זה כי להגדרה הזו יש השלכה על העמידה ביעדים".
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם תא"ל טייב אמר ש"ההגדרה של מוסדות ציוניים כחרדיים היא דבר משבש". הוא ציין שבדיון אצל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, הורה לימון לא לספור את בוגרי המוסדות הציוניים כחלק מהחרדים. "אני מציע שתסדירו את זה", אמר.
ח"כ משה קינלי טור פז (יש עתיד) שאל בתגובה איזה חלק מהפער בין ספירת חוק שירות ביטחון לספירת צה"ל מהווים דתיים־לאומיים. טייב אמר שלא כל ה־600 אבל חלק באים ממוסדות חרדיים שלא קיבלו הכרה ממשרד הביטחון כיוון שהרשימה של המוסדות המוכרים סגורה. טור פז ביקש נתונים מדויקים כמה דתיים־לאומיים נספרים כחרדים וטייב הבטיח לספק אותם.
לדיונים האלה, שבהם נפרמים עוד ועוד חוטים מהשקר כאילו צפוי גיוס היסטורי של חרדים, חשיבות לא מבוטלת. אחד המסרים המובילים של הליכוד הוא שבתוך שלוש שנים יתגייסו 23,500 חרדים. בפועל, מה שמתברר זה שמדובר ב־23,500 דתיים לאומיים, מתנדבי שירות אזרחי, הרבה יוצאים לשאלה ויהיו כנראה גם כמה חרדים. זה לא חוק היסטורי, כמו שטוענים בליכוד, אלא קומבינה היסטורית.
