הקברניט
אנטומיה של איום: כל מה שלא סיפרו לכם על רחפני חיזבאללה החדשים
רחפנים שנשלטים בסיב אופטי הם אמצעי הלחימה הכי נוח, פשוט וזול של צבא הטרור הלבנוני - ויוכל להחליף כאיום אסטרטגי גם את הרקטות וגם את הטילים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, זאת אינם המצאה אוקראינית, והם ממש לא חפים ממגבלות. "הקברניט" מנתח ומסביר
שלום, כאן הקברניט; הכירו את הזיאבליק - בעברית, פרוש מצוי. זו ציפור שיר חמודה, הנפוצה ביותר במזרח אוקראינה, שמאז 2024 אימצה הרגל ביזארי: היא בונה את הקן שלה מסיבים אופטיים של רחפני נפץ.
לזיאביליק אין חיבה מיוחדת לאמל"ח, פשוט אוקראינה הכפרית מלאה באלפי קילומטרים של סיבים כאלה, אותם השאירו אלפי רחפנים.
עשרות אלפי חיילים נהרגו מפגיעת הסיוטים המעופפים האלה, שלאחרונה מפילים חללים גם בקרב כוחות צה"ל בלבנון – ובכלי התקשורת בארץ כבר החלו להדהד כותרות: חיזבאללה השיק רחפנים שאי אפשר לשבש, אי אפשר להטעות, אי אפשר לחסום. האמנם?
היום ננתח ונלמד את האיום הזה, את המפעילים שלו ונחשוב על פתרונות אפשריים. הסיפור יקח אותנו מאוקראינה ולבנון לארה"ב, סין וסוריה, ונסיים בגבול הצפון; לצערי, הרחפנים הללו עלולים להציב למדינת ישראל אתגר בעייתי יותר מכל הנ"ט, הרקטות והטילים המדויקים בעולם - וכזה שאי אפשר לפתור עם רצועות ביטחון.
17 צפייה בגלריה
רחפן סיב אופטי, חלקיו והתחמושת שלו. איך נוכל לעצור אותו?
(צילום: פרויקט הקברניט CC0 )
בואו נתחיל בלהכיר קצת את רחפני הנפץ החדשים: הם נשלטים מרחוק מגוף ראשון (FPV), מה שעוזר לדיוק ומקל על הכשרת המפעילים. כמו קודמיהם, אלו מוצרים אזרחיים שהגיעו לחזית מעולם תחרויות הרחפנים - כלים זריזים להדהים, טסים ב-200 קמ"ש ויותר, שעולים סביב 1,200 דולר (במונחי חימוש מונחה מדויק, זה מחיר של מסטיק אבטיח).
מטען הנפץ שלהם קטן ביחס לזה ששמים על כטב"מים מתאבדים ורקטות - לרוב זו פצצה של RPG או מטען רסס של ק"ג בודדים, אמל"ח מוסב ולא משהו ייעודי: מוקש רסס כיווני, רימון נ"ט ישן, פצצות מטול שנארזו יחד וכו'.
אבל בתכל'ס, לא צריך יותר: בזכות תוכנה חכמה שמתקנת טעויות הטסה, מתקבל דיוק מדהים, ממש מפחיד - תיעודים מאוקראינה מראים רחפנים תופרים מטרות ניידות מכל סוג, רודפים אחרי חיילים וזוחלים אחריהם בתעלות, נכנסים לבונקר תחמושת מפתחי אוורור ולמוצבים מהחלון.
פשטות ההפעלה של רחפני FPV נותנת גם מקום לגמישות ויצירתיות קטלנית: לא פעם נצפו כאלה אורבים בשיחים לכוחות, ומתנפלים; צ'יטה מעופפת רובוטית.
17 צפייה בגלריה
משימת תקיפה מיוחדת שתכנן המודיעין האוקראיני באמצעות רחפני סיב אופטי - השמדת מפציצים רוסים לאחר שהמריאו משטח האויב
(צילום: SBU)
אבל כל זה היה קיים ברחפני FPV גם לפני שנה ושנתיים ויותר. מה חדש פה? שימו לב למודל ההפעלה של הרחפן: הוא תלוי ביכולתו לשדר אל המפעיל את פיד המצלמה בלייב, ולקבל ממנו פקודות. שדה קרב הוא זירת שידורים מאוד צפופה, וכמות אסטרונומית של דאטה עוברת בו בכל תדר זמין – אך צבא מספיק חכם עם גישה לציוד המתאים יוכל לגלות ולבודד שידור של רחפן צ'יטה.
ואז אפשר גם להבין שאחד מסתובב בשטח ומסכן כוחות, וגם לשבש את השידורים האלה. לוחמה אלקטרונית היא בהרבה מובנים, תחרות צעקות: מצאתי את התדר בו הרחפן מדבר? אם אצעק מספיק חזק, לא ישמעו אותו ותושג חסימה. דור הרחפנים החדש נפטר מהחיסרון הזה בקלות: במקום לשדר, הוא בא עם רצועה.
מה אנחנו רואים פה? במקום שידור שחשוף לשיבושים, שיכול לעבור פחות טוב במרחקים גדולים וגם שותה יותר מהסוללה של הרחפן – נתנו לו המהנדסים סיב אופטי. זו מערכת סגורה, שלא משדרת בכלל, ולכן אי אפשר לגלות את השידור או לשבש אותו בכלים שעובדים על רחפן אלחוטי.
איך זה עובד? הרחפן עצמו נושא גליל עם סיב באורך קילומטרים, שנפרס מאחוריו תוך כדי תנועה; הרי אם הגליל היה אצל המפעיל, היה סיכוי טוב שהסיב יסתבך במשהו בדרך, והרחפן ייתקע. דרך החיבור הפיזי מקבל המפעיל את הווידאו, מעביר פקודות ויכול לתקוף מטרות בהפתעה. הטווח תלוי בעיקר באורך הסיב וזמן הסוללה; לחיזבאללה יש כרגע רחפנים עם חוט של עשרה עד 15 ק"מ, ושל אוקראינה ורוסיה טסים 40 ק"מ והרבה יותר. יש לכך מחיר: סליל גדול ישפיע מאוד על המשקל והזריזות של הרחפן, וסיבים דקים יותר – על ביצועי השידור והעמידות.
נשק שנשען על סיב אופטי הוא לא המצאה חדשה: שורשיו במחקר אמריקאי מ-1978, שחיפש את הדור הבא של הטילים החכמים. אחד הרעיונות שעלו בו נשמע קוקו: במקום למצוא מטרה, לשים בין כוונות ולשחרר אליה טיל, לעשות הפוך – קודם לשגר, אחר כך לחפש ולפגוע.
השיטה נשענה על מצלמה קטנה בחרטום הטיל, וסיב שדרכו עוברים התמונה ותיקוני המסלול. ב-1984 נבחן טיל בשם FOG-M שהוכיח שזה אפשרי, ובהמשך פותחו טילים בתצורה זו במעבדות של הדוד מאמריקה וגם פה אצלנו ברפאל.
עם השנים הפכה השיטה להרבה יותר פשוטה וזולה: המחיר הממוצע של סיבים אופטיים יורד בהתמדה, והביצועים השתפרו דרמטית: אם ב-1989 עמד קצב ההעברה של סיב עם ערוץ בודד על סביב 2.5 גיגה-ביט בשנייה, ב-2019 קפץ המספר ל-400 בשנייה, פי 160; בדיוק מה שצריך בשביל להעביר פיד וידאו לייב באיכות הכי HD שתרצו.
17 צפייה בגלריה
הציוד הוא אזרחי: זוהי פרסומת לערכת סיבים אופטיים לכל רחפן, שמוצגת באתר סיני בתור "נגד הפרעות אלקטרומגנטיות"
(צילום: aliexpress)
איך הגיעו רחפני הסיב האופטי לאוקראינה? בבגאז' של פוטין: כשנה לאחר פרוץ המלחמה, קלטו הרוסים שחסרות להם עיניים בשמיים – קשה לייצר תמונת מצב כשהאוקראינים מפילים לך את הכטב"מים בטילי כתף, ואת הרחפנים באמצעי שיבוש. דווקא הפער במודיעין הוא שדחף את רוסיה לחפש פתרונות – ולמצוא את הסיב האופטי.
באביב 2024 הופעלו לראשונה רחפנים כאלה ומהר מאוד עברו גם למשימות תקיפה. האוקראינים, שבעצמם עבדו על פתרונות דומים, החישו אותם לחזית בסוף אותה שנה והצטיידו בהם בשיא המהירות; מחירם כפול משל רחפן אלחוטי רגיל אבל המטה הבכיר הבין כשיש הזדמנות לעשות מהפכה בשטח, שווה לפתוח את הארנק.
17 צפייה בגלריה
קרב אוויר: זהו רחפן אוקראיני רגיל שמצלם רחפן רוסי עם תוף סיבים אופטיים - לפני שהפיל אותו
(צילום: UA.mil)
נחזור למזרח התיכון: רחפני הנפץ הגיעו ללבנון הרבה לפני שמישהו חשב עליהם באוקראינה. למעשה, חיזבאללה היה מגורמי הטרור הראשונים בעולם שאימצו רחפנים, בין היתר בזכות הזמינות שלהם עבורו; הוא ארגון פשע לא פחות משהוא ארגון טרור וסוחר בין היתר, באלקטרוניקה גנובה. ב-2006 החלו המחבלים לבחון כטב"מים ורחפנים, והחל מ-2013 הפעילו אותם בצורה מסודרת, במקור לצורכי תצפית.
את רוב הניסיון הקרבי ברחפנים אזרחיים צבר האויב במלחמת האזרחים הסורית; ב-2015 תועד רחפן ממשפחת הפנטום של DJI מטיל פצצות על העיר חלב, ובהמשך הופעלו רחפנים כנשק מונחה. ככלל, נראה שמחבלים מעדיפים את רחפני DJI הסינית; הם אמינים ונוחים, קלים לשדרוג ונמכרים בכל מקום.
ניסיון השטח של חיזבאללה לא נשאר רק אצלו: סוכני איראן קיבלו את המידע, ניתחו התקפות והפיקו לקחים; חומרים כאלה הגיעו גם מתימן, מעיראק, ממיליציות אפריקאיות ועוד. כך בנו האיראנים תוכנית הדרכה למחבלים בכל המזה"ת, ועזרו להפוך את מתקפות רחפני הנפץ ליעילות וקטלניות יותר.
צה"ל פגש את רחפני האויב לא פעם; הם נכנסו למלחמת 2023 ממש בימיה הראשונים. תיעודי חיזבאללה מראים רחפני נפץ פוגעים באנטנות וציוד, וכוחותינו התמודדו איתם באמצעות מערכות שיבוש מתקדמות, וכוונות רובה חכמות. השיטות החדשות מאתגרות את כוחותינו - אך חשוב לזכור שגם הרחפן החמקמק של האויב אינו חף ממגבלות שמוכרות בעולם.
איך נראית התקפה כזאת בשטח? חיזבאללה לא מנדב מידע, אך השיטות של צבאות גרילה למיניהם ושל לוחמי אוקראינה דומות בקווים כלליים, ויש בהן כמה שלבים שאפשר לזהות.
ההתקפה מתחילה בשלב מקדים, בו חוליית רחפנים תקבל מיקום מטרה או אזור פעילות שלה - ותמונת מצב מעודכנת שיעבירו תצפיתנים בחזית; התוקף חייב להתנהג אחרת מול כוח עירני ודרוך, אלו לא חיילים שמתנדנדים על ערסלים בצל.
השלב השלב הבא הוא השילוח והתנועה ליעד. הרחפן יטוס לאזור המטרה בגובה נמוך של מטרים בודדים עד עשרות מטרים לאורך תוואי שקל לזהות - למשל, כבישים, אפיקי נחל וכו'; כך יוכל המפעיל להזדהות בשטח ולא יהיה תלוי בניווט לווייני, שחשוף לשיבושים.
השלב הבא הוא הציד, שיתחיל כשהמטרה בטווח ראייה. המרחק ישתנה בהתאם לתוואי השטח, למזג האוויר ולמידת העירנות של הכוח המותקף. הרחפן יעלה בגובה כדי לקבל תמונה של סביבת המטרה, יתכן שיותר מפעם אחת ומכמה אזורים - כדי שהמפעיל יוכל לבחור את כיוון ההסתערות. בנקודה זו, הרחפן הכי חשוף לגילוי גם כי הטיסה תהיה הכי גבוהה, והפופ-אפ של לעלות-לרדת בולט גם בסנסורים וגם בעין.
אחרי שנבחר וקטור מתאים, אנו מגיעים לשלב ההסתערות: הרחפן יטוס אל המטרה בשיא המהירות וייפגע, או יתקרב ויתקוף נקודת תורפה - פתח עליון של טנק, חלון של מפקדה, דלת בונקר וכולי. תיעודים מאוקראינה מראים עד כמה קטלנית השיטה הזאת. המספרים פשוט מסנוורים: אם נאמין לטענה של זלינסקי עצמו, רק בדצמבר 2025 הרגו רחפנים 35,000 מהחיילים של פוטין.
אוקיי, אז איך אפשר להתמודד עם רחפני סיב אופטי? בטח ניחשתם שספוילרים לא יהיו פה, ואני לא אחשוף אמצעים שצה"ל פורס בשטח או כלים שמתבשלים במעבדות; חבל להרוס לאויב את ההפתעה. ועדיין, יש פרקטיקות עולמיות נגד רחפנים שהוכחו כאפקטיביות באוקראינה, ושווה להכיר אותן.
בואו נעבוד שוב לפי השלבים: צבא שידע לאתר ולחסל תצפיתני אויב שמעבירים מיקומי מטרות וסטטוס כוחות, יתקע את השלב המקדים; אנשי חוליות הרחפנים ידעו פחות על המטרה המיועדת, ויצטרכו להסתובב ולחפש אותה בעצמם. בצורה כזו יתארך זמן המשימה, ויעלה הסיכוי שהרחפן שלהם יתגלה.
17 צפייה בגלריה
מחבלים תוקפים נגמ"ש צה"לי. אם לא היו יודעים שהוא שם, יתכן שלא היה נפגע
(צילום: תיעוד חיזבאללה)
בשלב הבא, הטיסה ליעד, מאוד קשה למצוא את המעופפים הנועזים בלי סנסורים מיוחדים ומודיעין מתאים. אבל קשה זה לא בלתי אפשרי: לפעמים מספיק שחייל עירני ידווח ששמע זמזום חשוד; בחמ"ל הגזרתי ידעו אם בסביבה עבר רחפן ידידותי או שזה פולש - לא ידידותי? מיד תיכנס הגזרה לכוננות והתוקף יאבד את אלמנט ההפתעה.
וקל לשכוח שבשלבי ההתקפה הסופיים - הציד וההסתערות - רחפן הסיבים פגיע במיוחד למגבלה הכי בסיסית של כל נשק מונחה אופטית: הוא חייב לראות את המטרה. אז אפשר להקשות עליו למשל, עם הסוואה מוצלחת, מטרות דמה למיניהן וכשזוהתה הסתערות? גם עם מדוכות עשן. ככה מצמצמים את האפקטיביות של רחפנים באוקראינה, וזה אפשרי גם פה אצלנו בשכונה.
בעולם קיימים גם פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לנטרל רחפן בלי קשר למערכות התקשורת שלו; למשל מערכת EPIRUS של חברת ליאונידס שמשדרת גלים שמטגנים את המעגלים החשמליים של התוקף המעופף, עם או בלי רצועה. אין נגדו פיתרון קסם, זה נכון – אבל הוא גם לא חסין מוות, אפילו לא קרוב.
אני רוצה לסיים במה שהתחלתי: חיזבאללה כבר הבין איזה יתרון יכול הרחפן לספק, ואנחנו חייבים להיערך למצב בו המחבלים משיגים רחפנים עם סיב באורך 30 וגם 60 ק"מ. בעזרת נשק כזה, יוכל לאיים על יישובי הצפון בזול - גם בלי לצבור עשרות אלפי רקטות ולחפור להן בונקרים במיליארד דולר; בדיוק מה שהוא צריך בעידן בו לסנטה קלאוס בטהראן יש קצת פחות הון זמין. רצועות ביטחון לא יעזרו פה, גם אם יגיעו עד הליטאני.
מדינת ישראל רואה לאן כל זה הולך, ואין שום סיבה שתהיה מופתעת; אורך סליל הסיבים הוא לא מגבלה משמעותית עבור צבאות הטרור. ולכן, אנחנו חייבים להציב מערכות גילוי חדשות, לפרוס בשטח אמצעי לחימה מתאימים גם ברמת הזירה וגם ברמת החייל הבודד, ולשפר נהלי דיווח. אם נשכיל לנתח, ללמוד, וליישם מהר - נישאר צעד אחד לפני האויב והציפורים בקריית שמונה ימשיכו לבנות את הקינים שלהן מענפים ועלים, במקום מחלקים של כלי משחית. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
