סגור
גלי בהרב מיארה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (צילום: רפי קוץ)

היועמ"שית: חוק ביסמוט רחוק מלעמוד בדרישות היסוד החוקתיות. אין לו תקומה משפטית

בחוות דעת שהעבירה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, קובעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שהצעת החוק נותנת מענה לישיבות ולא לביטחון, הסנקציות הן למראית עין וההצעה נעדרת תשתית מקצועית

חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על חוק ההשתמטות של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט קובעת שהוא עושה ההיפך הגמור ממענה לצרכי הצבא וכי הסנקציות בו הן "סנקציות למראית עין".
בהרב-מיארה קובעת ש"המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון - קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים. מדובר אפוא בפגמים מהותיים ובפגמים פרוצדורליים, אשר בהצטברם הובילו להצעת חוק שאין לה תקומה משפטית. ההסדר לא יצלח את הביקורת השיפוטית בשל פגיעתו בשוויון".
חוות הדעת שנכתבה על ידי המשנים ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי וגיל לימון ונשלחה לביסמוט קובעת גם ש"לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכול, צרכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים נושאים בו ומימוש ערך השוויון".
היועמ"שית קובעת ש"החוק נותן מענה לצרכי הישיבות ולא לצרכי הביטחון הדחופים והורדת הנטל מהציבור המשרת. הוראות החוק יוצרות תמריץ שלילי לגיוס, ואף עיגון של חוסר השוויון לטווח הארוך. התאמת החוק לאמות המידה החוקתיות דורשות שינויי עומק מקיפים ובכלל זאת, נדרש לקבוע סנקציות אישיות, אפקטיביות ומיידיות לאכיפת חובת הגיוס באופן שוויוני".
"הצעת החוק", קובעת עוד חוות הדעת, "נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי; ולעומת זאת ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צרכי הביטחון הדחופים, להפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס באופן מיידי".
עוד מציינים המשנים ליועמ"שית ש"מדובר בהצעת חוק נעדרת תשתית מקצועית, מנותקת לחלוטין מעבודת מטה ממשלתית סדורה, שגובשה בשיח פוליטי על רקע פרישתן של המפלגות החרדיות מהקואליציה ובמטרה להשיבן לשורות הממשלה. המסקנה המתקבלת היא כי התכלית האמיתית של הצעת החוק אינה קידום השוויון בנטל ואינה השגת צרכי הצבא".
המשנים ליועמש"ית מזהירים ש"אישור הצעת החוק במתווה הנוכחי לא יאפשר עוד לאכוף את החוק על אלפי תלמידי הישיבות שהוכרזו משתמטים, ותוקפם של עשרות אלפי צווי ההתייצבות שהוצאו – יפקע. כלומר, הסנקציות האישיות שקיימות היום לעידוד גיוס לצה"ל, הנובעות מחובת הגיוס האישית הקיימת כיום – יתבטלו כלא היו. בנוסף, לאחר אישור הצעת החוק, הממשלה תהיה מוסמכת להשיב את התקציבים לישיבות, ולהחזיר תשלום תמיכות ישירות באופן שיסכל אף הוא את תכלית הגיוס והבטחת השוויון בנטל".
ע"פ חוות הדעת, עצם קביעת יעדי גיוס קהילתיים במקום חובת גיוס אישית היא "פגיעה חמורה בעקרון השוויון, אשר אינה עומדת באמות המידה החוקתיות. מדובר בהענקת פטור מידי למעל מ-95% מחברי הקבוצה האמורה". האמירה הזאת מבוססת על יעד לשנה הראשונה של 5,400 איש מול פוטנציאל גיוס של מאה אלף צעירים חרדים בשמונה מחזורים חייבי גיוס. "היעדים המוצעים הם נמוכים הן אל מול צורכי צה"ל הדחופים הן אל מול יכולות הקליטה שלו".
על הסנקציות המוצעות קובעים המשנים ליועמ"שית: "חלק מהסנקציות אינן משמעותיות וחלקן האחר מותנה בתנאים אשר הופכים את התגשמותן לרחוקה ותיאורטית. מדובר אם כן בסנקציות למראית עין, שאין בהן כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי. תוצאה זו מעצימה עוד יותר את הקשיים הגלומים במודל היעדים".