בנק ישראל נגד חוק ההשתמטות: "לא יביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובנטל הכלכלי"
לפי הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית למשק בלפחות 9 מיליארד שקל בשנה. הבנק ציין כי העלות הכלכלית הנובעת מגיוס של חייל מילואים עומדת על 38 אלף שקל בחודש, בעוד התועלת מגיוס כל צעיר חרדי יכולה להגיע עד 22 אלף שקל בחודש
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר. יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה" - כך קבע בנק ישראל בחוות דעת שפרסם היום (ה') בנושא חוק ההשתמטות.
הבנק הסביר כי "לאור העלייה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז 7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו".
לפי החישוב של בנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) היא כ-38 אלף שקל, מתוכם 80% העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה, והיתר הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון או קידום בעבודה. לעומת זאת, העלות המשקית של חייל סדיר חרדי שעוד לא נכנס לשוק העבודה נמוכה מאוד, והגיוס אף יכול להביא תועלת משקית אם החייל ישתלב אחרי הצבא בשוק העבודה. לכן, התועלת מגיוס כל צעיר חרדי יכולה להגיע עד 22 אלף שקל בחודש.
משמעות הדבר היא כי כל תוספת לצבא הסדיר של 20 אלף חיילי חובה מקרב הגברים החרדים (תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים למשך 32 חודשים), באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים, תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי שקל (0.4% תוצר); זה במקרה בו תעסוקת הגברים החרדים אחרי השירות אינה גדלה באופן מהותי. במקרה בו תעסוקת החרדים גדלה משמעותית בעקבות הגיוס, תוספת ההכנסה מגיעה לאורך זמן עד 14 מיליארדי שקל לשנה (0.7% תוצר שנתי).
ע"פ הבנק, הבעיות בנוסח טיוטת החוק מתרכזות סביב שני מרכזי כובד: יעדי הגיוס נמוכים מצרכי צה"ל ואף אינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים כעת; והתמריצים הכלכליים לגיוס (בדמות הימנעות מסנקציות) הם "בעלי אפקטיביות נמוכה באופן שלא בטוח שיאפשר אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו".
חוות הדעת מציינת שיעד הגיוס לשנה הראשונה בניכוי שירות אזרחי עומד על כ-4,900 איש, כאשר בשנת הגיוס הקודמת (2024) כבר התגייסו כ-2,900 צעירים בוגרי חינוך חרדי, "כך שיעדי החוק דורשים גידול מוגבל מאוד בהיקף הגיוס, ובוודאי שלא עונים על צרכי הצבא לאלפי לוחמים נוספים. יתרה מכך, יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים, או אפילו לגיל המתגייסים, כך שעלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהמתגייסים אינם מיועדים או מתאימים לתפקידי לוחמה". לגבי הסנקציות שמציע חוק ההשתמטות, הבנק ציין שהן "בעלות אפקטיביות נמוכה".
לאור כל האמור לעיל, הבנק קבע כי "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".
