רבנים בציונות הדתית הנחו: התנגדות לחוק ההשתמטות – לא במחיר פירוק הממשלה
ההנחיה ניתנה בהתייעצות של הסיעה אתמול עם רבנים בולטים במגזר. כיוון שעיקר ההתנגדות בקואליציה לחוק ההשתמטות מגיעה מהציבור הדתי-לאומי, אם זו תהיה ההחלטה, הדבר משפר מאוד את סיכויי העברת החוק. הציונות הדתית: טרם התקבלה החלטה
הכיוון המסתמן בציונות הדתית הוא לא להפיל את הממשלה בשל חוק ההשתמטות. כך התברר היום (ד') בעקבות התייעצות ממושכת של חברי הכנסת והרבנים של המפלגה. הציבור הדתי-לאומי שמשלם מחיר כבד ביותר במלחמה מוביל את ההתנגדות לחוק ההשתמטות. על רקע זה, אם אכן זו תהיה ההחלטה הסופית, הדבר משפר מאוד את סיכויי העברת החוק ואת היכולת לשכנע ח"כים מורדים בליכוד.
לפי הודעת הסיעה, הדיון נועד "לבחון דרכים שיאפשרו חקיקה שתביא לגיוס משמעותי של חרדים לצה"ל", וזאת על רקע המחלוקות סביב המתווה הנוכחי. בין הרבנים שהשתתפו: הרב דוד דודקביץ (רבה של יצהר), הרב יהושע שפירא (ראש ישיבת רמת גן), הרב תמיר גרנות (ראש ישיבת אורות שאול), הרב יעקב מדן (ראש ישיבת הר עציון), הרב איתן איזמן (רב ממרכז הרב) והרב אליקים לבנון (רב השומרון).
במהלך הישיבה המיוחדת הציג השר אופיר סופר את עמדתו, שלפיה יש להתנגד לחוק. בהמשך, הביעו הרבנים את העמדה ששיפור חוק הגיוס לא יכול לבוא על חשבון פירוק הממשלה, ולכן גם אם יש לפעול לשפרו, אין להתנגד לחוק במחיר פירוק הקואליציה.
החידוש העיקרי בנוסח של יו"ר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט, הוא דחיית המועד שבו תיבחן לראשונה העמידה ביעדי הגיוס עד לאמצע 2027. זאת באמצעות יצירת שנת גיוס מאוחדת שתימשך שנה וחצי מהעברת החוק ועד סוף יוני 2027. הצעת החוק של ביסמוט כוללת שורת צעדים להבטיח עמידה ביעדים: יוצאים בשאלה ייחשבו לספירת היעדים כחיילים. מי שיעשה שירות אזרחי שיוגדר ביטחוני ייספר כחייל. ואם בכל זאת לא יעמדו כצפוי ביעדים – ועדה מיוחדת של צה"ל והחרדים תוכל להפחית את היעדים בטענה שהמסלולים החרדיים שצה"ל הקים לא היו די חרדיים. בניגוד לנוסח החוק שהציע יו"ר הוועדה הקודם, יולי אדלשטיין, החוק הנוכחי אינו כולל דרישה למכסת חיילים קרביים ותומכי לחימה.
הסנקציות המיידיות שיוטלו על בחורי ישיבות שלא יתגייסו הן משני סוגים: האחד הוא מהסוג ששומר על המשמעת בישיבות. מדובר בשלילת האפשרות להוציא רישיון נהיגה ושלילת אפשרות יציאה מהארץ, שתיהן עד גיל 23. הסוג השני הוא סנקציות פיקטיביות. החוק אוסר על תלמידי הישיבות לעסוק בכל עיסוק אחר. למרות זאת שתי סנקציות נוספות הן שלילת מלגת סטודנט ושלילת נקודת זיכוי ממס הכנסה. רק בסוף 2027, אם לא יעמדו ביעדים, יוטלו סנקציות רציניות יותר: שלילת הנחה בביטוח לאומי, שלילת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת הנחה במעונות היום, שלילת הנחה בתחבורה הציבורית.
הציונות הדתית: טרם התקבלו החלטות
עם זאת, מקורות שונים מציינים שבין הרבנים יש גם מה שאפשר לכנות "מחנה אופיר סופר", כלומר כאלה שסבורים שאסור בשום אופן לתמוך בחוק ההשתמטות. התדרוכים היום היו במסגרת הניסיון של סמוטריץ' לקבע את דעת הקהל שהרבנים בעד ממשלה בכל מחיר. אבל המאבק יימשך כחודש וחצי שעד שהחוק יגיע לקריאה שנייה ושלישית.
בעקבות הפרסומים הוציאה סיעת הציונות הדתית הודעה כי טרם התקבלו החלטות. בהודעה נאמר: "אמש התקיימה ישיבה משותפת של חברי הסיעה עם פורום ראשי ישיבות רחב, שרבבות תלמידיו מובילים את הגיוס במלחמה הזו בסדיר ובמילואים. בישיבה נשמעו דעות שונות הן מצד הרבנים והן מצד חברי הסיעה וסוכם כי הדיונים יימשכו. גם כעת, הסיעה כולה נחושה בעמדתה להצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה"ל כדי לענות על צרכי הביטחון של מדינת ישראל ולהקל על עומס הלוחמים ובני משפחותיהם. בניגוד לפרסומים שונים, טרם התקבלו החלטות מעשיות והסיעה מרכזת את דרישותיה ואת תנאיה לתמיכתה בחוק".
ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד מסר בתגובה: "כבן לציונות הדתית אני עצוב מאוד. כשחושבים לאיזה שפל הגענו - תמיכה של אלה בחוק ההשתמטות. בהמצאת תורה של בטלנות וחיים על חשבון אחרים המתנשאת על תורתה של הציונות הדתית, תורה ועבודה, לימוד וחירוף הנפש, תורה של ״לא תעמוד על דם רעך". ואחרי כל זה אני מתקשה להאמין שמפלגת הציונות הדתית תעז לתמוך בחוק הזה, יהיו התיקונים בו אשר יהיו. דינו של החוק אחד – להיגנז".
ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד אמר ש"אם מפלגת הציונות הדתית תצביע בעד חוק ההשתמטות היא תבגוד במצביעיה ותלך כנגד מאות ואלפים שמוסרים את נפשם למען התורה, העם והארץ".
