מנכ"ל נטפים: "הכנו תוכניות אסטרטגיות ייעודיות להשקעה משמעותית באמירויות"
גבי מיודובניק אמר את הדברים בוועידת הזדמנויות כלכליות באיחוד האמירויות של כלכליסט ובנק לאומי. מיודבניק: "יש לדאוג לאשרות שהייה ואישורי עבודה באמירויות, וכמובן גם להסכמים בין בנקים. אחרת, החברות יתחילו להיתקע עם בעיות בירוקרטיות וזה יעכב את הכל"
"הייתי במשלחת ישראלית באמירויות וזה היה מרגש עבורנו ועבורם. ארחנו כאן כבר 2 משלחות משם. הם אנשים מאוד נעימים, אנשי עסקים לעילא ולעילא, מאוד נוח לעשות עסקים עימם, הם מאוד מבינים ויודעים מה הם חפשים ומה לא, שמים על השולחן מה הם רוצים ומה אנו יודעים להציע", כך סיפר גבי מיודובניק, מנכ"ל נטפים, בפאנל בוועידת הזדמנויות כלכליות באיחוד האמירויות של כלכליסט ובנק לאומי.
"תרבותית, לא צריכה להיות שום בעיה לעבוד איתם", אומר מיודובניק. "יש שם הרבה פתיחות ורצון לעשות עסקים טובים ואני מאוד אופטימי. ההסכם הזה פתח פתח שלא דיימנו לפני כמה חודשים. בנינו תוכניות אסטרטגיות ייעודיות לאמירויות ולהשקעה משמעותית. זה דומה למה שעשינו לפני 20 שנה בדרום אמריקה. מבחינת פוטנציאל זה שוק עם הרבה מיליוני דולרים לשנה. זה מנוע צמיחה עיקרי עבור נטפים בשנים הקרובות".
לדברי מנכ"ל נטפים, הקורונה האיצה תהליכים שמיטיבים עם האגרו-טק והפוד-טק: "ראשית, היא הגבירה את המודעות עד כמה הפוד סקיוריטי הוא נושא חיוני, והנושא השני הוא עד כמה חשוב הוא לא להיות תלוי באף מדינה באספקת מזון. אנו רואים יותר ויותר פניות של ממשלות בשאלה איך מגדילים ייצור מזון".
לשאלה מה חברה ישראלית כנטפים יכולה לתרום למדינות המפרץ השיב מיודובניק: "הסכם השלום פותח הזדמנויות רבות, איך מסייעים לאמירויות ולמדינות השכנות לפתח את תחום החקלאות שלהן. מדובר במדינות מדבריות דומות לנגב שלנו לפני 40-30 שנה, פיתוח חקלאות שם מאוד קשה כי התנאים הפיזיים לא מתאימים כמו חוסר מים וקרקע מליחה. הם מחפשים פתרונות כמו של נטפים".
לדברי מנכ"ל נטפים, החברה יכולה לספק להם "השקיה מדייקת, כולל פתרוונת של הולכת מים. אנו יודעים לתת פתרון כולל - מהובלת המים להשקיה עצמה, דרך חקלאות דיגטלית לרבות AI ואיך מגדילים יבולים תוך הפחתת משאבים. הם מחפשים שותפים טכנולוגים כדי להפריח את המדבר ויקטינו יבוא. נעבוד איתם עבור המדינה שלהם ונעבוד איתם כדי להיות שותפים שלהם במדינות כמו סעודיה, מצרים ומדינות אחרות באפריקה כדי לשפר את הדרך לעשות חקלאות".
מיודובניק סבור כי תפקידה של המדינה טרם הסתיים, וכי החתימה על ההסכם היתה רק ההתחלה: "צריכים מעטפת, למשל טיסות והסכמי מס. בסוף חברות ישראליות ירצו להקים פעילות שם וגם הם ירצו להקים פעילות כאן. יש לדאוג לאשרות שהייה ואישורי עבודה וכמובן הסכמים בין בנקים. אחרת, החברות יתחילו להיתקע עם כל מיני בעיות בירוקרטיות וזה יעכב הכל".
