מייסד הסטארט-אפ ניניספיץ' המטפל בבעיות תקשורת: "זאת תעשייה מיושנת של אחד על אחד"
ד"ר יאיר שפירא סיפר כי פיתח את הסטראט-אפ בעקבות גמגום של בנו שלא מצא לו מענה. ניניספיץ' נועד לנסות לשפר את סיכויי הצלחת הטיפולים ולתת מדד אובייקטיבי למידת התקדמות הטיפול
״בני מגמגם ולאורך השנים שלחנו אותו להרבה סוגים של טיפולים, אבל שום דבר לא עבד״. כך מתאר ד"ר יאיר שפירא את הנסיבות שהובילו אותו לפתח את הסטארט־אפ ניניספיץ׳, שנועד לנסות לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים.
בכנס יזמות 2018 של כלכליסט ועמל, תיאר שפירא כי למרות התקדמות מטאורית בטיפולים רפואיים שונים, הטיפול בגמגום ובהפרעות תקשורת, נותר כשהיה לפני עשרות שנים. עיקר הבעיה נוגעת לכך שאין מדדים לפיהם ניתן לבחון את התקדמות הטיפול.
למטפל אין יכולת לעקוב אחרי ההתקדמות של המטופל והוא נסמך רק על דיווחים סובייקטיביים מביקור לביקור. בנוסף, הטיפול נעשה על ידי גורם אחד בלבד וקלינאי התקשורת זה מופע של אדם אחד - הקלינאי ממלא את כל התפקידים, הוא גם מבצע הערכה למטופל וגם מתרגל איתו את דיבור.
"12% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות תקשורת שונות, מילדים מגמגים למבוגרים אחרי שבץ. 30 מיליארד דולר בשנה מוקדשים לטיפולים ולמרות השקעות הגדולות בהפרעות תקשורת, זאת תעשייה מיושנת של אחד על אחד".
עוד לדברי שפירא, הפער בין מספר הנזקקים לטיפול, למספר המטפלים והתוצאות הקליניות ולא ממש נמדד, מקבילים לעריכת דיאטה ללא משקל.
״יש לי דוקטורט בהנדסה ביו רפואית והעניין האישי הובילו אותי ואת הצוות שסביבי להסתכל על הבעיה כמהנדסים. פיתחנו מערכת הפעלה לטיפול בבעיית תקשורת והכנסנו פרוטוקל טיפול שאינו מבוסס על אינטואציה של מטפל ולא נעשה על ידי מטפל אחד, אלא מספר אנשי צוות".
שפירא טוען כי היכולת להוכיח את תוצאות הטיפול ולדון עליהן הובילה לפיתוח מעין בית חולים לטיפול בהפרעות תקשורת.
"אנחנו מסוגלים לדווח לגורם המשלם כמו קופות החולים לשלם פחות ולקבל ודאות לתוצאות הטיפול. הטיפול מוכח על ידי אוניברסיטאות בארץ ובעולם, שביצעו ניסויים קליניים והכיחו את ההצלחה שלנו וכעת דור חדש של קלינאי תקשורת לומדים את התכנית שלנו".
