השופטת ברכה אופיר: "איש ציבור שנחקר על שחיתות - חייב ללכת"
השופטת בדימוס ברכה אופיר וראש ועדת האכיפה המינהלית ברשות ני"ע, אמרה בכנס מדדים של "כלכליסט" בשיתוף אקסלנס כי בסיפור הנכים יש "טעם וריח של שחיתות ואטימות לב להכי חלשים בחברה"
האם ישראל היא מדינה מושחתת?כך נשאלה השופטת בדימוס ברכה אופיר וראש ועדת האכיפה המינהלית ברשות ני"ע בשיחה עם עם משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט", בכנס מדדים של "כלכליסט" בשיתוף קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס. והשיבה: "זו שאלה מורכבת ואמורפית".
"מה זה שחיתות, שלטונית, חברתית, אישית, המנהיגים, התושבים, החברה? המשיכה אופיר. "אני מעדיפה לדבר על סיפור הנכים. כולנו יושבים פה אנשים שחיים טוב, כלכלנים, בנקאים – וברחוב אנשים מתגלגלים על כסאות גלגלים ומבקשים זכות שמאוגנת בחוק – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לקיום מינימלי בכבוד – והם לא זוכים לו.
"הם נלחמים שנים. במשך 17 שנה הקצבה נשארת על 2,400 שקל בחודש. החוק מחייב לתת להם קצבה של כבוד. החוק לשכר מינימום לנכים עבר ונגנז. ועדת זליכה לא עזרה, יש גרירת רגלים. אז האם חברה מתוקנת בעל יכולות שמתייחסת כך לציבור מוחלש ומוגבל – האם זה נורמה תקינה או יש בה טעם וריח של שחיתות ואטימות לב להכי חלשים בחברה?".
גורלי: "מה איום יותר גדול – הפשע המאורגן או השחיתות השלטונית?"
אופיר: "במידה מסוימת, מהפן של בתי המשפט, הפשיעה הקשה יותר קלה לניהול. הציבור לא שואל אם יש מספיק ראיות ואף אחד לא מתקומם. לגבי הפשיעה הלבנה - אנחנו עמלים כדי למצוא ולהוכיח אותה, שהם התכוונו לעשות מעשים שלא ייעשו כמו כספת או מעטפות עם כסף. היא לא תמיד מגיעה לקצה גבול הדין, בגלל הקשיים של ראיות ועורכי דין מהשורה הראשונה. הסכנה גדולה משני הצדדים – הם מוצצים את דמה של החברה".
גורלי: "האם יש בשחיתות שילוב מובנה בין הון לשלטון?"
אופיר: "אין ספק שזה אחד הבסיסים לצמיחת השחיתות. גורמים בחברה לוחצים על השלטון, בדר"כ בעלי ממון".
גורלי: "מתי לדעתך איש ציבור צריך לפנות את מקומו?"
אופיר: "במישור המוסרי, אני חושבת שאיש ציבור שהתחילה נגדו חקירה משמעותית על שחיתות, למרות שיש סיכוי שמדובר בחשדות שווא, חייב ללכת. לא במישור המשפטי. לגבי כתב אישום אין לנו חוק שנבחר ציבור חייב לקום וללכת – יש אפשרות לבקש נבצרות".
גורלי: מה דעתך על תופעת הסדר מותנה – הסדר פלילי שהופך למנהלי, זה קרה גם בטבע וגם בפסגות?"
אופיר: "במחקלת האכיפה מגיעים אלינו תיקים כאלו. המשפט המנהלי מאפשר לנו להשתמש במשפט הסכמי – אפילו לא מגיע להופיע מול ההרכב שלנו, בדרך של פשרה – אני חושבת שזה תופעה נכונה מאוד. רק עברות קשות תגענה לבית המשפט – העברות הכלכליות המנהליות האחרות, יופיעו בפני הרכב שיכולו לקצר את העניין".
