ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים

ועידת SohnX

אורן זאב: "אני משקיע רק כשאני אוהב גם את הרעיון וגם את המייסד"

לדברי מייסד Zeev Ventures בוועידת SohnX, יש שתי דרכים להשקיע בסטארט-אפים בשלב מוקדם - האחת היא הרבה הימורים קטנים, שמבחינה סטטיסטית רובם לא יצליחו אבל חלקם כן; השנייה, בה הוא משתמש, היא לנסות לבחור את החברות המצליחות ולהשקיע סכומים גדולים כבר בשלב מוקדם

מעין מנלה 14:5621.04.21

 

 

 

"אישית אני מנסה להשקיע רק כשאני אוהב גם את הרעיון וגם את המייסד, וכשהמייסד או הרעיונות הם 'עם קבלות' לפחות בחלקם", כך אמר אורן זאב, מייסד Zeev Ventures בהרצאתו בוועידת SohnX Tel Aviv, שנערכת בשיתוף עם "כלכליסט".

 

זאב, שעוסק בהון סיכון מאמצע שנות ה-90 וייסד את אייפקס איזראל, היה המשקיע הראשי בכתריסר חברות שהמציאו מחדש את התחומים בהם הן פועלות והפכו לחברות ששוות מיליארדי דולרים. לדבריו, קשה מאוד להצליח בהשקעה בסטארט-אפ חדש. הסיכוי לתוצאה מוצלחת נמוך מאחד ל-10. "עם זאת, יש משקיעים שיש להם מזל שוב ושוב, בצורה עקבית. אם כן, מה הסוד? הדרך היחידה לדאוג שיהיה לכם מזל היא להטות את הסיכויים לטובתכם", אמר.  

 

לדבריו יש שתי דרכים להשקיע בסטארט-אפים בשלב מוקדם: האחת היא הרבה הימורים קטנים, שרובם לא יצליחו אבל, מבחינה סטטיסטית, חלקם יצליחו; השנייה, בה זאב משתמש, היא לנסות לבחור את החברות המצליחות ולהשקיע סכומים גדולים בשלב מוקדם.

 

"בדרך כלל משמעות הדבר היא בעלות על חלק גדול של חברה בשלב מוקדם, כהונה בדירקטוריון שלה, וניסיון לסייע להצלחתה בצורה פרואקטיבית. הסכומים הגבוהים יותר והשקעת הזמן של כל עסקה כזו מביאות לכך שניתן לבצע רק כמות קטנה של עסקאות. בדרך כלל שלוש-ארבע עסקאות חדשות בשנה, ולפעמים אפילו רק עסקה אחת בשנה. במקרה הזה לכל עסקה נפרדת יש חשיבות הרבה יותר גבוהה.

 

הצלחה אחת יכולה להניב תשואה של פי כמה מכל הקרן. בניגוד לסוגי נכסים אחרים, בהשקעת הון סיכון בשלב מוקדם מה שחשוב זו ההצלחה. אם תשקיעו חמישה מיליון דולר מתוך קרן של 100 מיליון דולר בעסקה שהתשואה שלה תהיה פי מאה, גם אם רוב העסקאות האחרות לא יצליחו, זה לא ממש משנה. עדיין תרוויחו לפחות פי חמישה משווי הקרן כולה. אבל אם ההצלחות הן בקנה מידה של פי שלושה או ארבעה, יהיה קשה מאוד להצליח, כי לא משנה מה, יהיו לכם הרבה כישלונות", הסביר.

 

בהשקעות הון סיכון בחברות בשלב מוקדם תנאי המשחק אינם שווים לכולם. "אם המשחק היה הוגן, לכל המשתתפים היו הזדמנויות שוות והיינו רואים תוצאות הרבה יותר אקראיות. אבל בפועל לאותם שחקנים יש מזל שוב ושוב", אמר. לדבריו, מלבד אינטואיציה טובה לגבי הסטארט-אפים שיזכו להצלחה אדירה למשקיעי הון הסיכון הטובים ביותר יש גישה טובה יותר לעסקאות המצוינות. בגישה הכוונה גם לזרימת העסקאות כלומר שהעסקאות יגיעו אליהם וגם גישה משמעותית, כלומר אפשרות לביצוע העסקה בכך שהמייסדים ישתכנעו שהמשקיע הוא האפשרות הטובה ביותר עבורם ולא המתחרים.

 

עסקה טיפוסית בגיוס כספים לסטארט-אפ בשלב מוקדם כוללת להציע למייסדת החברה לקבל השקעה גדולה ובתמורה להעניק למשקיע 20%-30% מהחברה. "אתם מבקשים ממייסדת החברה לקבל אתכם בתור משקיע מוקדם, כלומר בהגדרה לבחור בכם ולא בכל משקיע אחר. ברוב העסקאות בשלב מוקדם, זה לא קשה במיוחד, כי אין למייסדת הרבה אלטרנטיבות, בהכרח. אבל אם אתם מצליחים לסגור עסקאות רק כשלמייסדים אין אלטרנטיבות, סביר להניח שלא תצליחו להתגבר על הסטטיסטיקה. לא כל העסקאות בשלבים המוקדמים זהות, יש כאלה שגם בשלבים מוקדמים מאוד יוצרות רושם שסיכויי ההצלחה שלהן גבוהים יותר ולמייסדי החברות האלה בדרך כלל יש אלטרנטיבות", אמר. לכן, המשקיעים המצליחים הם אלה שמצליחים לשכנע את אותן חברות לבחור בהם וזה יכול להיות כי הם מבינים את התחום היטב, או כי הם יכולים לעזור לחברה למצוא את הלקוחות הראשונים שלה, לעזור בגיוס עובדים לעמדות בכירות, כי המוניטין של המשקיע יעניק לחברה תו איכות או כי החברה תעריך את עצת המשקיע.

אורן זאב, מייסד Zeev Ventures אורן זאב, מייסד Zeev Ventures צילום: לימור אדרי

 

אם כך, איך מזהים את ההזדמנויות הייחודיות להשקעה בשלב מוקדם? "דבר אחד שאפשר לשקול הוא עד כמה המייסדים הם 'עם קבלות' ועד כמה העסק מוכח", אמר זאב. הוא נתן לדוגמא את חברת נקסט אינשורס שמתהווה היום כחברה המובילה בביטוח לעסקים קטנים. כאשר בחן את ההשקעה בה היא רק התאגדה כחברה והייתה עוד בשלב הרעיון. "אין ספק שהרעיון לא היה מוכח אבל המייסדים כבר מכרו את הסטארט-אפ הקודם שלהם בסכום של כמה מאות מליוני דולרים", הסביר.

 

דוגמה נוספת שנתן הייתה של חברת האוז, שם עבור המייסדים זו הייתה החברה הראשונה שלהם. "כלומר הם לא היו 'עם קבלות' כמייסדים. הם עוד לא איגדו את החברה ובאותה נקודת זמן עוד עבדו בחברות אחרות. אבל כבר היה להם אתר שהייתה בו כמות מסוימת של תוכן ושכבר הגיע אליו טארפיק אורגני. החברה הייתה בשלב מוקדם מאוד כמובן, אבל הרשימו אותי מאוד פרקי הזמן שבהם מבקרים נשארו באתר, והעובדה שהם חזרו לאתר שוב ושוב. ועוד לא היה ברור אז מה המודל העסקי, אבל היה לי ברור שהם מצאו רעיון גדול. היו לי אינדיקציות מוקדמות להתאמה פוטנציאלית של המוצר לשוק", אמר.

 

התאמת מוצר לשוק, הסביר זאב, היא מסגרת שימושית לבחינת סטארט-אפ. "פירוש המונח הוא שיש לחברה מוצר שמסוגל לספק שוק אטרקטיבי שכבר זוהה. בהתחלה סטארט-אפ נמצא בשלב שלפני התאמת המוצר לשוק (PMF) והוא מתחיל תהליך של מציאת ה-PMF. רוב הסטארט-אפים לא מוצאים אותה. המעטים המובחרים שמוצאים PMF נכנסים לשלב בו האתגר הוא סקלביליות. גם אז קיימים אתגרים. צרכי השוק עלולים להשתנות, התחרות עלולה להתגבר, טכנולוגיות חדשות עלולות להפוך את הטכנולוגיה של החברה למיותרת, וכמובן, ה-PMF הראשונית היא רק דריסת רגל, סטארט-אפ צריך להמשיך לפתח את המוצר, להרחיב אותו, ולהרחיב את השוק שבו יש לו התאמת מוצר לשוק. במהלך המסע הזה, כל החברה תצטרך להתאים את עצמה לתנאים הנוכחיים כל הזמן. משהו שעבד בחברה בת מאה עובדים לא יעבוד בחברה בת אלף עובדים. לפעמים המייסדים מתפתחים יחד עם החברה, ולפעמים לא. ייתכן שחלק מהדרג הניהולי וחלק מהעובדים יתפתחו, אבל לרבים זה לא יקרה", אמר.

 

 

x