כנס שוק ההון

"יש האצה של תוכניות ברוב חברות הטכנולוגיה, וישראל היא סטרואיד שמגביר את המגמה"

עמית קרפ, מקרן הון סיכון בסמר, אמר בוועידת "ממשבר לצמיחה" של כלכליסט: "התוכניות לחמש שנים התקצרו לשנה ושווי החברות צמח עם המכירות"; אמיר כהנוביץ: "מה שקרה ב-2020 זה לא רק וירוס קטלני שפגע בעולם, אלא גם שינויים מבניים"; ג'ייקוב שולמן מג'ייפרוג: "הסתכלנו כמה שוות חברות שדומות לנו ואמרנו שאם המשקיעים מוכנים לשלם לפי מכפיל 25, למה להתפשר על פחות?"

סופי שולמן 15:4101.02.21

 

"קורה פה שינוי מבני עמוק והאצה של תוכניות במרבית חברות הטכנולוגיה, אנחנו רואים שיפור בכל העולם בפורטפוליו שלנו, אבל ישראל היא עוד סטרואיד שמגביר את המגמה", כך אמר עמית קרפ, שותף בקרן הון סיכון בסמר, בפאנל "ממשבר לצמיחה" בהנחיית מאיר אורבך מכלכליסט בוועידת כלכליטס ואקסלנס. בסמר היתה הראשונה להשקיע בחברת פייבר הישראלית שהונפקה ב-2019 וזינקה בשנה החולפת כמעט פי 10 לשווי של 8 מיליארד דולר.

 

קרפ השתתף בפאנל "ממשבר לצמיחה" בהנחיית מאיר אורבך מכלכליסט בוועידת כלכליטס ואקסלנס. לצידו של קרפ השתתפו בפאנל ג'ייקוב שולמן, CFO של חברת ג'ייפרוג, עופר כץ, CFO של פייבר ואמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס הפניקס.

 

לדברי קרפ, "בתחילת הקורונה עוד ישבנו עם החברות שלנו ובנינו תוכניות אלטרנטיביות שהתבססו על כך שיהיה קשה לגייס כסף, אבל בפועל התוכניות לחמש שנים התקצרו לשנה ושווי החברות צמח עם המכירות".

 

 

מימין: עופר כץ CFO של פייבר, עמית קרפ שותף בקרן הון סיכון בסמר וג'ייקוב שולמן CFO בג'ייפרוג מימין: עופר כץ CFO של פייבר, עמית קרפ שותף בקרן הון סיכון בסמר וג'ייקוב שולמן CFO בג'ייפרוג

 

"האמנו שנגיע לרמות שווי כאלה, אבל מה שקרה להרבה סקטורים וחברות מבחינת המכפילים הפתיע בקצב שלו", אמר כץ, "אבל זו רק ההתחלה, לא הנפקנו כדי להגיע למכירות של 200-100 מיליון דולר. השוק שלנו הוא עצום וזו רק תחילת הדרך. לפייבר יש המון לאן לצמוח, לאחר שהשנה הזאת הוכיחה את התזה שלנו לגבי עבודה מרחוק". פייבר פיתחה פלטפורמה שמחברת בין פרילנסרים לנותני עבודה והכנסותיה צמחו במהירות מוגברת בשנה האחרונה ככל שעסקים רבים הסתמכו על ספקי שירותים חיצוניים ומרוחקים.

 

על אף שוק ההנפקות החזק בשנים האחרונות, היה נדמה כי חברות יכלו לקבל אפילו יותר כסף בהנפקה ושווי יותר גבוה וזאת לנוכחות הקפיצות החזקות במניות החדשות ביום המסחר הראשון, תופעה המוכרת כpop. האם מדובר בפספוס?

 

שולמן: "תמחור החברות נקבע בכמה פרמטרים והנהלת החברה שרוצה להנפיק צריכה לשבת ולראות כמה החברה שווה. הבנקאים והיועצים יתנו דעתם, אבל במקרה שלנו הובאו סטטיסטיקות שלא בהכרח היו רלוונטות משום שהן היו מלפני שנה, כאשר התחלנו לחשוב על ההנפקות".

 

ג'ייפרוג היתה לאחת ההנפקות הישראליות המוצלחות של 2020 ונסחרת היום בשווי של כ-6 מיליארד דולר. "הסתכלנו כמה שוות חברות שדומות לנו ואמרנו אם המשקיעים מוכנים לשלם לפי מכפיל 25, למה להתפשר על פחות? כל חברה צריכה להחליט מהו השווי שמתחת לו היא תהיה מוכנה להנפיק", אמר שולמן.

 

לדברי כץ, אין משמעות למחיר המניה ביום ההנפקה ומחירה הוא רק הנגזרת של ביצועי החברה לאורך זמן: "אם מצב הרווח של ההנהלה והעובדים היה נגזרת של שינוי במניה היה קשה לכולם להתרכז בעבודה. אנחנו מרוכזים בבניית החברה ומאמינים שהערך ייגזר לאורך זמן מהביצועים והעמידה בהתחייבויות, אין באמת משמעות לתמחור ביום ההנפקה. לאורך השנתיים האחרונות היתה תנודתיות גבוהה יחסית בשוק, כך שלפעמים זה מרגש ולפעמים מתסכל. מי שרוצה לעבוד בחברה ציבורית צריך להבין שהוא מצטרף למסע ארוך, בו החברה שורדת משברים, מתחזקת ואז הערך שלה עולה".

 

האם המגמה החיובית של השנה האחרונה בשוק המניות תימשך והדלת של שוק ההנפקות תהיה פתוחה?

כהנוביץ: "אנשי טכנולוגיה מבינים המון בטכנולוגיה ויצירת ערך, אבל השווי הוא גם עניין של תמחור אלטרנטיבות. שיעורי היוון זה לא עניין של אנשי טכנולוגיה אלא של אנשי שוק ההון ומבוסס על ניתוח מאקרו כלכלי וציפיות הריבית.

 

"אנשי שוק ההון מתמחרים היום את העובדה שניגוד לציפיות שאולי מגמת הריבית תשתנה, ארה"ב חתכה את הריבית לאפס והתשואות הארוכות נופלות. מכיוון שכך, אנשים מבינים שמניות הטכנולוגיה הן אלטרנטיבה שנותנת ערך, משום שמה שקרה ב-2020 זה לא רק וירוס קטלני שפגע בעולם, אלא גם שינויים מבניים ואנשים מתחילים להעריך את הפוטנציאל בסקטור הטכנולוגיה.

 

"במקביל, אנשים בחברות האלה פתאום מבינים שהם שווים יותר ולכן רוצים לנצל את ההזדמנות כי אולי זה משהו זמני והם רוצים להנפיק כדי להיפגש עם הכסף. אנחנו מסתכלים על טרנדים ארוכי טווח. נכון שיש רעשים בשוק ותנודתיות, אבל אנחנו אופטימיים לנוכח החיסונים והציפייה לחזרת המובטלים לשוק העבודה, שיובילו לצמיחה, אבל סיכונים תמיד ישנם".

 

אחד השינויים הדרמטייים בשוק ההנפקות בשנה האחרונה הוא ריבוי גיוסים לחברות SPAC, מעין שלד בורסאי שמגייסים עבורו כסף ולאחר מכן ממזגים לתוכו חברה עם פעילות ריאלית. בשנה החולפת גייסו חברות אלה 80 מיליארד דולר, פי שישה לעומת 2019 והיוו נתח מרכזי מפעילות גיוסי ההון בוול סטריט. האם התופעה תימשך ומה עדיף הנפקה רגילה בדרך המלך או הפיכה לחברה ציבורית באמצעות SPAC?

כהנוביץ: "לפני כמה שנים אם היית שואל אותנו לגבי התופעה הזאת, לא היתה כזו, אבל בשנים האחרונות קרתה מהפכה בתחום הזה, אנשים מאוד רציניים נכנסו לתחום, אנחנו בעצמנו גייסנו אנשים שיעבדו בספאקים כדי לנתח אותם ומאמינים שיש לזה עתיד".

 

קרפ: "עניין ההתאמה להנפקה רגילה או ל-Spac תלוי בחברה. עד היום מה שקרה הוא שהקרם של הקרם יכל לצאת להנפקה. אבל יש המון חברות שהן מיד מתחת לשכבה העליונה: הן מעניינות מאוד, אבל לא יכולות לצאת להנפקה ו-Spac נותן להן דרך חדשה לצאת לשוק הציבורי.

 

"קבוצה נוספת של חברות שמתאימות להנפקה באמצעות Spac הן חברות יותר מסוכנות בטווח הקצר וזקוקות ליותר כסף כמו בתחום הרכב האוטונומי, כי לשוק שלהן יקח יותר זמן להתפתח. ה-Spac מאפשר לחברות האלה להתממן לא רק בשוק הפרטי".

x