Back To Growth

"היעד הוא לצאת מהמשבר לנקודה גבוהה מכפי שהיינו בה כשנכנסנו אליו"

כיצד יכולים חברות ועסקים לחזור לצמיחה מחודשת, גם בתקופה מאתגרת זו. כלכליסט בשיתוף סיילספורס ישראל אירחו פאנל של בכירי המשק הישראלי שהשיבו מניסיונם - איך מתאוששים ביום שאחרי הקורונה

שירות כלכליסט 12:0106.01.21

  

 

כיצד יכולות החברות להתניע מחדש ולעבור לצמיחה בתקופה המורכבת הזאת – זו השאלה שעמדה בלב הפאנל המרכזי בכנס "חזרה לצמיחה".

 

 

אוליבייה אלבז, סגן נשיא בכיר לאזור EMEA וראש מערך המכירות בסיילספורס ישראל, צפה פריחה בכל התחום הדיגיטלי. "יש צורך לשנות את כל הדרך שבה אנחנו משווקים ונותנים שירות. אם עד עכשיו ראינו זאת, במידה מסוימת, בעולם הבנקאות, הבריאות והביטוח – עכשיו הראה את השינוי והמעבר לתחום הדיגיטלי בצורה הרבה יותר חדה. קוראים לזה "הנורמלי הבא" - ונצטרך להתמודד עם זה. אנחנו בלב משבר כלכלי, שימשיך גם אם החיסון מוכן.

 

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, ציין שתחום הביטוח חווה את המשבר מכל הצדדים האפשריים: מהתנודות בשוק בפרוץ המשבר, דרך הצורך לנהל אלפי עובדים מרחוק, וכמובן הצורך לתת שירות. "הדרך לצלוח כזה משבר - וזה נכון גם לאדם הפרטי וגם לחברה - היא להיערך לכך מראש. אנחנו בכלל עברנו לעבוד יום מהבית כבר לפני שנה וחצי, כך שהטמעת השינויים בדרך העבודה היתה מהירה יחסית, ויצאנו עם מוצרים מתאימים לתקופה - כמו רופא אונליין וזיהינו בזה הזדמנות גדולה. המשבר הוכיח לאנשים שכן, סיכונים מתממשים".

 

 

מימין: אוליבייה אלבז, מיכל קיסוס הרצוג, עמי אפלבום, סיגל רגב רוזנברג ויורם נוה מימין: אוליבייה אלבז, מיכל קיסוס הרצוג, עמי אפלבום, סיגל רגב רוזנברג ויורם נוה

 

 

מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פפר, הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי, ציינה שאצלם הדיגיטליות היא ליבת העסק, כך שפפר לא נזקקה להתאמות רבות לתקופה. "בין לילה כל הדורות עשו מעבר לדיגיטל. אם חשבו שיש דורות שזה ייקח להם עשר שנים, זה קרה במהירות. הרבה יותר אנשים נדרשים להלוואות, הרבה יותר אנשים נכנסו לשוק ההון - וסך הכל, אותנו זה הוביל לצמיחה. גם הלקוחות הרוויחו מכך, שכן כל החברות היו צריכות לעבור מהר לדיגיטל, התחרות נהיתה חזקה הרבה יותר".

 

אולם, לדברי קיסוס הרצוג, ברמת המקרו יש אתגרים. "לא סתם ה-OECD נתן לישראל תחזיות צמיחה נמוכות. יש חשש מחדלות פירעון לאחר שהממשלה תפסיק לתמוך באזרחים. זה ישפיע על ההתאוששות ועל הצריכה, ואז תהיה גם לנו התמודדות לראות איך ממשיכים בסביבה החדשה לאחר הפסקת התמיכה".

 

סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, ציינה כי תחום הבריאות עוד יעבור טלטלות - לבטח בארה"ב שבה הביטוחים הרפואיים משולמים בידי המעסיקים, שגם הם נפגעו במשבר. לגבי המצב בישראל ציינה רגב רוזנברג כי "התחלנו את המשבר כמערכת די מורעבת, והחשש שלי הוא שגם אחרי המגפה לא בטוח שיהיה תיעדוף של הבריאות. אחרי שיהיה תקציב ירצו כסף לחינוך, הצבא ירצה, ואולי לא יהיה לתת לבריאות. לכן נצטרך ללמוד להתייעל, ומעבר לכך – נצטרך ללמוד לתת ערך אחר במשאבים שיש לנו. נצטרך לשנות הרבה תהליכים שיהיו מבוססים על דיגיטל, אבל חייבים להבין שהדיגיטל הוא התשתית, עכשיו צריך לבנות את השירותים שמעניקים על גבי התשתית הזאת.

 

"צריך לחשוב גם על שינויים בשרשראות האספקה - לא להיות תלויים בסין. לייצר מפעל חיסונים בארץ. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת ייצור חיסונים מהיר, וזה שעברנו את המגיפה לא אומר שמחר לא תהיה אחרת. והכי חשוב: צריך לנצל נכון את המידע. מידע (DATA) הפך למשהו פופולרי מאוד, BIG DATA וכריית מידע, אבל מעבר לסיסמאות צריך לבנות מערכת מידע חזקה מאוד, שכאשר רופא פוגש בווידואו מטופל לשבע דקות – זו תהיה הנקודה שבה היא תשרת אותו. יש הזדמנות עכשיו, כשאנשים התרגלו לצרוך שירותים מהבית, ואנחנו נצטרך לראות איך אנחנו עובדים עם זה ומנטרים אותם בצורה טובה מהבית - גם כתחליף לאשפוז.

 

"אבל כולם מדברים עכשיו על "הלקוח במרכז", וזו אינה חדשנות. זו תפיסה משנות השמונים, שלא עבדה ברפואה. קשה ליישם את זה, כי הגישה הרפואית היא שמרנית, וככל שהמערכת הרפואית יותר זמינה – אנשים מעדיפים להגיע לצרוך שירותים באופן פיזי. כשתחזור האפשרות להגיע למרפאות, אם לא יהיה בדיגיטל ערך, אנשים לא יישארו בדיגיטל, ולנתב אותם לדיגיטל זו עבודה קשה. פריסת התשתית היא רק ההתחלה".

 

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ציין שצריך לנצל את השינוי האדיר שקרה בעולם ויצר הזדמנויות. "הכי חשוב זה להגדיר את היעד, והיעד הוא לצאת מהמשבר לנקודה גבוהה יותר מאשר זו שהיינו בה כשנכנסנו אליו. יש הזדמנויות רבות, למשל, בחברות שמפתחות סנסורים לאבחון רפואי. אבל, יש צורך גם בהכשרות גבוהות של כוח אדם. אנחנו מקצים 139 מיליון שקל להכשרות בתוכניות למובטלים, בתוכניות פיתוח, במקצועות תומכי פיתוח, ובתומכי שוק – שלושה אלמנטים שחברות ההייטק צריכות. אנחנו מכשירים 9,000 איש, והיו לנו יותר מ-27 אלף בקשות. אנחנו לא רק מממנים את ההכשרה, אלא גם מלווים בהשמת האנשים בשוק העבודה.

 

"הנקודה השלישית שצריך להתייחס אליה", המשיך אפלבאום, "היא הטמעה. הרגולציה נמצאת במצב שאינו מאפשר לנצל את מלוא הפוטנציאל שלנו, ואנחנו עובדים עם הרשויות השונות על רגולציה שתאפשר את הטמעת המוצרים בפינטק, ברפואה הדיגיטלית, כאן בישראל - ולא שהחברות ייצאו החוצה לעולם".

 

עבודה מהבית עבודה מהבית צילום: שאטרסטוק

 

בהמשך הפאנל דנו המשתתפים בהפיכת הבית למרכז העצבים של כל אחד מאיתנו. "בתוך 48 שעות יצאנו מהמשרדים, עברנו לבית והיינו צרכים למכור ולעבוד", ציין אלבז. "בתקופת הקורונה רק התרבו הפתרונות שאיפשרו ללקוחות שלנו לעבוד בעצמם מהבית, ובמקביל למדתי להיות אבא לחמישה ילדים לאורך כל היום. עבודה מהבית תמשיך להיות חלק מהשגרה שלנו. העתיד אינו רק במגדל בתל אביב, הוא היברידי - חלקו מהבית וחלקו, במידת הצורך, ממקום העבודה, אם יש צורך להיות קרובים ללקוחות".

 

גם לדעת נוה העתיד היברידי. "זה מתחבר למשהו רחב יותר. גם קצב האירועים השתנה, הכל קורה יותר מהר, וזה מחייב אותנו לגמישות ניהולית גבוהה יותר. הלקוח מחליט איך הוא רוצה שנשרת אותו. הדיגיטל נותן מכפיל כוח לעשות זאת, וגם להתייעל – לצמצם כוח אדם ולהתמקד בכוח האדם שנותן ערך אמיתי ומקצועי. אנחנו נפרדנו מכ-400 עובדים, וזו תהיה המגמה. הפעולות השגרתיות יעברו לדיגיטל. הביטוח עובר שינויים מרחיקי לכת – מסנסורים שמתריעים על הצפה ומונעים את הנזק ועד לפיצ'רים שמאפשרים לנו לתמחר במדויק נהגים צעירים".

 

קיסוס הרצוג ציינה שכולם רוצים לקוחות מרוצים, אבל צריך לזכור שלקוחות מרוצים מקבלים שירות מעובדים טובים, שנמצאים במקום עם תרבות אירגונית טובה ונכונה. "הקורונה חידדה שוב את מה שחשוב. העבודה מרחוק, שהיא כאן להישאר, גרמה לנו להבין שמה שחשוב אינו המשרד היפה, אלא לתת לעובד אוטונומיה, להוריד ממנו בירוקרטיה, לאפשר לו להשפיע ולחוש תחושת שליחות. אלה דברים ערכיים שיהיה חשוב לשמר ולהקפיד ליישם קדימה – זה מה שמניע עובדים. בנוסף, כשמדברים על הכשרות לעולם ההייטק, צריך לראות הרבה יותר נשים – זה מה שיעזור לנו להצליח".

 

 

ד"ר אפלבום הגיב וענה כי "צריך לתקוף את הנושא המגדרי מהזווית של החוסר של יותר מ-19 אלף מהנדסים בכלכלה הישראלית לפני המשבר. אם היעד שלנו הוא להגדיל את הכלכלה, חייבים להכניס עוד כוחות לעבודה - ואלו בוודאי נשים. אבל צריך גם לזרוק פה הערה למעסיקים: הם צריכים לייצר תנאים לכך שאמא לשלושה ילדים בבית תוכל להיות מנהלת. ובנוסף לנשים, אנחנו חייבים גם את הערבים והחרדים, כדי למצות את הפוטנציאל של ישראל לצמיחה כלכלית בעתיד".

x