"העשור הבא יהיה שונה מבחינת תפיסה וערכים, וצריך לבצע התאמות"

משבר הקורונה פגע במכירות של מרבית הקמעונאים, ויצר קושי בגיוס עובדים. לצד זאת, יש ענפים שדווקא שגשגו והציגו זינוק במכירות: כאלה הם תחומי המזון ומוצרי החשמל, שהוגדרו במשבר כענפים חיוניים - וכך החנויות המשיכו לעבוד גם בסגר.

לצד הפדיונות הגבוהים בחנויות, גם המכירות המקוונות של קמעונאי המזון והחשמל הכפילו את עצמן תוך שבועות בודדים והשפיעו לחיוב גם על תחום המרכזים הלוגיסטיים. "בגלל הקורונה תחום המרל"וגים צמח מאד. אם חשבנו שנכפיל את מחזור המכירות שלנו אונליין בתוך שנה וחצי, זה קרה בתוך חודש וחצי, והאצנו את פתיחת המחסנים הלוגיסטיים", אמר רמי לוי, מנכ"ל ובעלים של רשת המזון שיווק השקמה, בפאנל "פני המגזר הקמעונאי בתום משבר הקורונה גיבוש ומדיניות" שנערך במסגרת כנס הקמעונאות של כלכליסט. בפאנל, שנערך בהנחיית נטע-לי בינשטוק מכלכליסט, לקחו חלק גם צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה; ולבנת קיזנר, מנכ"לית המכללה העסקית של לשכת המסחר.

רמי לוי, לבנת קיזנר וצביקה שווימר

לוי טוען כי החליט על הקמת המרלו"ג האוטומטי בשל הקושי למצוא עובדים בענף. "קשה לקלוט עובדים בענף המזון. היה קשה גם לפני הקורונה ועדיין קשה לגייס עובדים. המחסנים האוטומטיים מחליפים עובדים. זה יותר מהיר, זה חסכון בכח אדם, אבל הקמנו אותם אך ורק בגלל המחסור בכח אדם בתחום שלנו. זו השקעה כספית לא קטנה, אבל זה היה מענה למצב". לדבריו, מודל החל"ת לפיו הממשלה הודיעה כי תשלם דמי אבטלה עד יוני 2021, פגע במעסיקים. "הוציאו אנשים לחל"ת ונתנו להם פריבילגיה לשבת בבית, אז קשה למצוא עובדים. הממשלה טעתה. היא היתה צריכה להשאיר עובדים במקום העבודה, ולתת למעסיק תקציב שהיה מאפשר לו לשלם לעובדים".

"מודל החל"ת לא ברור ואינו מעודד תעסוקה", טוען גם צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה. "ברור שקשה לגייס עובדים. המודל הזה מעודד אנשים להשאר בבית והממשלה צריכה לתת פתרון אחר, כי ברגע שעסקים יחזרו לעבודה מלאה, לא יהיו להם עובדים. מי שחושב שאחרי תקופת הקורונה נחזור לתחילת 2020, טועה. העשור הבא יהיה עשור שונה עם תפיסה וערכים שונים וצריך לבצע התאמות".

החיפוש אחר עובדים שינה גם את הדגשים בהכשרות המקצועיות השונות. לדברי לבנת קיזנר, מנכ"לית המכללה העסקית של לשכת המסחר, "אנשים בחל"ת מצאו מזור בהכשרות מקצועיות ורכשו כלים חדשניים יותר שאולי יעזרו להם להקלט במקום עבודה חדש. אנחנו עוסקים בהכשרות בנושא שרשרת אספקה וסחר בינלאומי שנותנים יתרון משמעותי בתחום התעסוקה. הרבה מעסיקים פנו אלינו ודרשו הכשרות בנושא ניהול מלאי, איך להתנהל בצד המכירתי בקורונה, איך מייצרים חווית לקוח. גם אנחנו, נוכח סגירת הכיתות, העברנו את הקורסים לאונליין והגענו לקהלים שלא יכולנו להגיע אליהם, בכל הארץ".

לצד החסרונות של משבר הקורונה, נוצרו גם הזדמנויות עסקיות. כך אלקטרה צריכה חתמה על הסכם משמעותי עם חברת בוש העולמית להקמת מפעל משותף באשקלון לייצור מערכות חימום שישווקו בשוק האירופאי. "הדבר המדהים הוא שמצליחים לייצר עסקאות בלי לטוס לחו"ל ובלי שנציגי החברות הבינלאומיות באים לישראל", אומר שווימר.

הסכמי השלום עם איחוד האמירויות זו גם הזדמנות עבורכם?

שווימר: "זה חלום שהופך למציאות. רואים נהירה של ישראלים לדובאי ואני מקווה שתהיה גם נהירה מדובאי לישראל. לצרכן, אילת זולה הרבה יותר מדובאי בהרבה מאד קטגוריות. צריכים להסתכל על אילת בצורה שונה. אני רואה כנסים שעוברים לדובאי אבל המדינה צריכה לבדוק איך היא מביאה גם לפה תיירים. ישראל לא נהנתה עדיין מפירות התיירות ויש לנו הזדמנות להביא לאילת תיירים מדובאי".

לוי: "בואו נשווק את ישראל כך שתיירים מדובאי יבואו לפה, כדי שזה יעזור גם לעסקי המסעדנות והברים אחרי הקורונה".

יש בדובאי הזדמנות עסקית עבור החברה שלך?

לוי: "בדובאי הכסף לא נמצא על הרצפה. גם דובאי קיבלה מכה לא קטנה, הם חיים על תיירות והמצב הכלכלי שם לא טוב. אם נתחבר ואחד יעזור לשני זה יקדם את שני הצדדים. הייתי מעתיק משם את הרגולציה הפשוטה. פה יש בירוקטריה קשה ואם נוריד 80% ממנה נראה שאפשר לבנות פה את מה שבנו בדובאי".

קיזנר: "אנחנו במו"מ מול אוניברסיטת דובאי בניסיון להעביר הכשרות שלהם אלינו ולהפך וליצר שיתופי פעולה של מרצים משתי המדינות. אנשים מבקשים מאיתנו קורסים שמלמדים איך לייעל לוגיסטיקה מול דובאי, איך מייבאים ומייצאים בין המדינות. בתקופת הקורונה היה מפתיע שהמון אנשים פנו אלינו וביקשו לדעת איך מייבאים מזון לארץ, ובנינו קורס שמתמקד רק בנושא של ייבוא מזון והיה לו ביקוש פנומנלי. התחלנו עם מחזור ראשון של ארבעה תלמידים ועכשיו כבר יש מחזור עם 30 תלמידים".

שווימר דיבר על האתגרים הבאים של החברה שמכרה את גולן טלקום ויצאה מתחום התקשורת. "מוצרי צריכה זו קטגוריה רחבה. אנחנו מובילים את ענף החשמל ואנחנו צומחים בקמעונאות ומיזוג ובמותגי הסחר. ההתקדמות שלנו קשורה גם לרמת השירות, כי בעידן הקורונה השירות הפך הרבה יותר טוב. אם בעבר היינו מספקים מוצר תוך 3 ימים, היום השילוח נעשה כבר באותו היום. נמשיך ונבחן הזדמנויות נוספות".

בשוק המזון יש חשש ממיתון?

לוי: "הסכר נפרץ היום. השוק לא יחזור למה שהיה בסוף 2019, אבל המשק יתאושש. נמאס לאנשים להישאר בבית ולעשות הזמנות באינטרנט. אנחנו רואים שרק פתחו את דובאי וכבר 100 אלף איש טסו לשם. לכן אנחנו עושים מבצעים מעמיקים באונליין והמטרה שלנו לחזק את רצפת המכירה ולמשוך את הצרכנים לרשת. אני מקווה שלא יהיה מיתון אבל אני לא חושש, כי בזמן מיתון הרשת שלי רק צומחת יותר, מכיוון שאנחנו מוכרים בזול".

קיזנר רואה את הקמעונאי החדש כקמעונאי היברידי. "מצד אחד לא צריך לזלזל בשטחי הקניות הפיזים, כי הם לא יעלמו, אבל צריך גם לחזק את המכירות אונליין", אמרה. "עשינו קפיצה של חמש שנים בתוך חודשיים, אבל איך שיצאנו מהסגר הראשון היתה התנפלות על החנויות הפיזיות. בראיה שלי, קמעונאי צריך לקחת את העובדים שלו ולעשות להם סוג של הסבה מקצועית ולהתאים אותם למקצועות העתיד – זה יכול להיות ייעול שיטות מכירה, חווית לקוח, איך מנהלים אתר אינטרנט בצורה יעילנ ונכונה".