כנס פריפריה 2030

ראשת מועצת ירוחם: "על המדינה לעשות אחת ולתמיד צדק תקצובי"

בכנס פריפריה 2030- מבט לעתיד של כלכלית אמר טל אוחנה כי יש לקבוע נוסחה אחרת לתקצוב דיפרנציאלי, שיקח בחשבון ילד מירוחם, ילד בכפר ערבי בגליל וגם ילד מרשות מבוססת; מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והפריפריה: "לא כל ילד צריך להיות גאון סייבר,אך כל ילד צריך את ההזדמנות"; מנכ"לית עמותת אחינועם לקידום שיוויון הזדמנויות: "הבעיה המשמעותית היא שאין מדיניות של תקצוב לטווח ארוך"

תומר הדר 15:4916.12.20

האם הממשלה, המגזר השלישי והרשויות המקומיות פועלות ביחד כדי לצמצם את הפערים בין המרכז והפריפריה גם בימי הקורונה? נושא זה עמד במרכז פאנל מיוחד בנושא צמצום פערים בכנס פריפריה 2030 – מבט לעתיד של כלכליסט.   

 

 

ראשת מועצת ירוחם, טל אוחנה, אמרה כי "המדינה עושה יותר ויותר מבעבר, אך אינה מתמודדת עם עקרונות השורש, כלומר אותם עקרונות שיבטיחו צדק אמיתי בין מרכז לפריפריה שקשורים בשיטת התקצוב של המדינה".

 

"אנו מדברים על בסיס התקצוב, על מה שאנו מכנים תקצוב דיפרנציאלי. כאשר בבסיס תקציב הרווחה והתקציבים הגדולים ביותר נראה דיפרנציאליות, נראה נוסחה אחרת, כזו שמתעדפת ילד בירוחם, ילד בכפר ערבי בגליל וגם את ילדי המרכז שמגיעים גם מרשויות שיש להן הכנסות יותר גדולות מהמגזר העסקי, וגם מרקע סוציו-אקונומי ומשפחתי שמאפשר להורים להשקיע יותר בחינוך הילדים. טיפול בסוגיה זו הוא מה שיבטיח שפערים אלה יצטמצמו.

 

 

מימין: הדר מנחם, אריאל משעל וטל אוחנה מימין: הדר מנחם, אריאל משעל וטל אוחנה

 

"כיום כבר קיימות התשתיות בתוך רשויות הנגב, הגליל והפריפריה החברתית שיודעות לייצר חינוך ברמה הגבוהה ביותר שיש. אנו מכירים בזאת. אנו יודעים זאת היטב, וכל מה שאנו מבקשים ממדינת ישראל הוא שאחת ולתמיד יעשה צדק תקצובי. יש אנשי מקצוע ויש מנהיגות ואנו נדע כיצד לבצע את המלאכה", אמרה אוחנה.

 

יצוין כי ירוחם עצמה צולחת את משבר הקורונה והפכה לעיר ירוקה הודות למדיניות שהנהיגה אוחנה. "לקחתי אחריות ולא חיכיתי לאףך אחד", היא אומרת. "הבנתי שאני אחראית ב-100%  לשלום הציבור שלי וככזו אני קיבלתי את ההחלטות. הקמתי בעיר מערכים אפידמיולוגיים, חברתיים, דתיים, כל מה שנדרש כדי לאפשר מעבר לשגרת חירום בצל הקורונה. זכיתי לשיתוף פעולה יוצא דופן ממשרד הבריאות ומפיקוד העורף. כולם רצו לסייע ואני נשאתי באחריות. התוויתי מדיניות במסגרתה צרכנו מכל אחד את כל מה שניתן היה לקבל ולא היה קורה אלמלא היה לנו אמון גבוה מהציבור ואלמלא היה לנו גם שיתוף פעולה יוצא דופן מן הקהילה החרדית המקומית, קהילה ליטאית שתחת הנהגת הרב קנייבסקי סייעה בעצירה של שרשראות ההדבקה תוך זמן קצר. תושבי ירוחם נהנים מתחושת אחדות ושליחות".

 

הבעיה בנוסחת התקצוב

 

אריאל משעל, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והפריפריה, אמר כי "טל אוחנה צודקת. אנו מכירים שנים רבות ואין ספק שיכולות השלטון המקומי כדוגמתה הן גבוהות. גם השר דרעי דיבר על הצורך לתת לשלטון המקומי לעבוד כמה שיותר. כמשרד פריפריה נגב וגליל אנו מנסים גם בימי שגרה לתת לילדים את אותן חכות שיאפשרו להם להיות מודל ראוי להצלחה. לדוגמה, הקמנו HUB בירוחם, (סביבת עבודה פתוחה) אחד מרבים שהקמנו בנגב ובגליל.

 

"אנו מעניקים חוגי העשרה לאותם ילדים. אנו משקיעים, כמשרד, משאבים רבים בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז כי אין חולק על כך שיש פערים ויש לצמצם אותם. בשנים האחרונות יש יותר מודעות של משרדי ממשלה לנושא של פערים אלה.  ממשלת ישראל צריכה להגדיר מחדש את נוסחאות התקצוב, יש רשויות כושלות הזקוקות לדחיפה מהמדינה. לפני מספר שנים הוחלט להשקיע בדרום כמרכז סייבר והייטק ובאר שבע היא דוגמה מצוינת", אמר משעל.

 

"שר מתחלף ורוצה לגזור סרט"

 

הדר מנחם, מנכ"לית עמותת אחינועם לקידום שיוויון הזדמנויות אמרה כי כמי שנמצאת בשטח ורואה את הילדים "בעיית התקצוב היא הבעיה הקטנה. הבעיה

המשמעותית היא שאין מדיניות של תקצוב לטווח ארוך. "לדוגמה, תוכנית חוג לכל תלמיד שחשפה ילדים בצפון לחוגים החלה בימי שר החינוך נפתלי בנט, אך בימי הקורונה נגמר התקציב. 40,000 תלמידים לא המשיכו בותכנית זו.

 

"כשאני מסתובבת בשטח ורואה למשל את ילדי צפת, אני רואה את השלכותיה של הקורונה. בצפון קיימת בעיה חמורה כי ילדים נותקו ממערכת החינוך בהיעדר מחשב בבית. מדובר בילדים שעבדו במלצרות אך כעת גם אין להם את היכולת הזאת. ניתן לראות במרכזים לילדים בסיכון בצפון שהם הולכים ומתמלאים בילדים שעד לאחרונה לא היו מגיעים לשם. הפוליטיקה כל שנתיים או שלוש משתנה, שר מתחלף ורוצה לגזור סרט, אך אין סיכוי לייצר שינוי ללא תוכנית ארוכת טווח".

 

משעל הוסיף: "אנו יודעים שיש פער נוראי בין הפריפריה למרכז בכל הקשור ביכולת למשל להגיע ליחידה 8200. יחד עם זאת, לפני שנתיים התחלנו מיזם שנקרא 'נגב קוד', שמחבר ילדים לתחום הסייבר. זה לא מספיק ועלינו להגדיל את יכולות הילדים להיחשף לתחום זה. לא כל ילד צריך להיות גאון סייבר,אך כל ילד צריך את ההזדמנות. משרד כמו שלנו שחי מפרויקטים נמצא בימים אלה בבעיה ואנו עושים תרגילי ענק כדי לייצר תקציבים". 

 

x