שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

ועידת ישראל דובאי

"החזון שלי שחברות ישראליות יהיו חלק מהסקטור העסקי באמירויות"

כך אמרה שייחה עבדאללה אל נועיימי, מנכ״לית הפעילות המסחרית, אזור הסחר החופשי אג׳מאן, בוועידת ישראל-דובאי של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13; עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן: "דובאי היא אולי מקום קטן, אבל מדובר ב'האב' עבור מדינות נוספות במפרץ ובעולם הערבי ומדובר במקום אידיאלי עבור עסקים"

נטע-לי בינשטוק 13:4926.11.20

 

 

"החזון שלי הוא שחברות ישראליות יהיו חלק מהסקטור העסקי באיחוד האמירויות", כך אמרה שייחה עבדאללה אל נועיימי, מנכ״לית הפעילות המסחרית, אזור הסחר החופשי אג׳מאן, בוועידת ישראל-דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13. אל נועיימי דיברה בפאנל בהנחיית סופי שולמן מכלכליסט, שעסק בנושא אזורי סחר חופשי ועצות לביסוס מערכת יחסים עסקית בין ישראל לדובאי.

 

ויקראם שרוף, דירקטור גלובלי בחברת UPL, חברה רב לאומית הודית המייצרת ומשווקת כימיקלים אגרוכימיים, כימיקלים תעשייתיים, חומרים כימיים בינוניים וכימיקלים מיוחדים, סיפר על העבודה בדובאי בתור נציג של חברה גלובלית. "התחלנו בהודו כחברה קטנה, וחיפשנו בסיס להתבסס בו", אמר שרוף, "בחרנו בדובאי כי קל מאוד כאן ובטוח פה. התשתית מצוינת והממסד נוח ומזמין. בחלוף השנים נחקקו יותר חוקים והפכו אזורים ל'אזורים חופשיים' כדי שחברות יצליחו. אנחנו פועלים בתחום החקלאות ואנחנו מאוד מתרגשים מהעבודה כאן. יש לנו נציגים בדובאי, גילינו שמאוד נוח כאן. הטיים זון נוח, וגם ההקלות במס. אני כאן כבר 12 שנים".

 

אל נועיימי הוסיפה על היתרונות של ה"פרי זון" – אזור הסחר החופשי: 100% בעלות, ללא מיסוי ועם תוכנית מימון וסיוע מצד הממשלה. "אנחנו מחפשים הזדמנויות להציג חברות מהאיחוד לישראל", אמרה, "נבנה כאן אקו סיסטם מצוין באיחוד האמירויות לחברות שונות. לצד היתרונות של אזור הסחר החופשי, אנחנו גם באמצע האמירויות, אנחנו נגישים לכבישי מהירים ולצירי תנועה. האסטרטגיה שלנו היא להתמקד בטכנולוגיה".

 

 

מימין: סופי שולמן ויקראם שרוף, שייחה עבדאללה אל נועיימי, עו"ד מאיר לינזן וארשי איוב מוחמד מימין: סופי שולמן ויקראם שרוף, שייחה עבדאללה אל נועיימי, עו"ד מאיר לינזן וארשי איוב מוחמד צילום: רשת 13

 

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן הוסיף: "דובאי היא אולי מקום קטן, אבל מדובר ב'האב' עבור מדינות נוספות במפרץ ובעולם הערבי. לכן לראייתי מדובר במקום אידיאלי עבור עסקים. דיברתי עם אנשים שהגיעו לכאן מאירופה ומארה"ב. גיליתי אנשים שבאו לכמה שנים ונשארו המון זמן. יש כאן איכויות גדולות של כוח אדם, נציגים בכירים רבים של חברות גלובליות. נוח מאוד לבסס כאן עסקים וחברות. רק בנובמבר נחתם צו הקורא להורדת כל החסמים הרגולטוריים להקמת חברות כאן. בישראל גם אין הרבה חסמים, אבל המסים גבוהים. כאן גם אין מסים וגם אין חסמים".

 

מאיר, אתה צופה שחברות ישראליות יקימו כאן מטות בשביל להגיע גם לסין ולהודו?

לינזן: "כן, קודם כל בשביל מדינות האזור".

 

אל נועיימי: "לכל אמירות יש את הטבע שלה, אבל כשזזים בתוך האיחוד אין הבדלים", אמרה, "אמירויות מסוימות הן ליד הים, חלק ליד ההרים וחלק בתוך הערים. לכל אמירות יש גם את הדרך שלה לעשות עסקים. ההבדלים בין אזורי הסחר החופשיים הוא לרוב התחומים שהם מחפשים – לכן אני ממליצה לאנשי העסקים לחקור לפני כן איזה תחומים כל אמירות מחפשת, ולמקד את המאמצים שלו. יש אזורים יותר 'תעשייתים', שמחפשים חברות בתחומי חקלאות, למשל. יש אזורים שמתמחים יותר בבניית חברות ותמיכה".

 

שרוף הוסיף על הנוחות שבעשיית העסקים: "הכל דיגיטלי ומזמין. אנחנו עושים עסקים ב-100 מדינות, וזה מדהים כמה זה נוח כאן. טכנולוגיית המים של ישראל יכולה מאוד לעזור לאיחוד האמירויות, וגם טכנולוגיות שקשורות לחקלאות ו-IOT. אנחנו כחברה מסתכלים על ישראל כאל חממת טכנולוגית, וזה יכול לסייע".

 

ההזדמנויות הגדולות הן לסטראט-אפים או לחברות בשלות יותר?

לינזן: "גם וגם. לסטארט-אפים יש הזדמנות גדולה למימון ולצמיחה, ולחברות בשלות יותר להתרחבות ולכניסה לשוקים חדשים. השוק הזה מאוד מפותח, אבל הוא גם שער גישה למדינות רבות נוספות".

 

ארשי איוב מוחמד זווירי, מנכ"לית קבוצת TrustWithTrade ויועצת בכירה למשרדי משפחת המלוכה באיחוד האמירויות, סיפרה על הרפורמה האחרונה שעברה רק בשנה שעברה באיחוד האמירויות, שבמסגרתה ניתן להקים חברות זרות בדובאי ללא שותף מקומי. לדעתה, זה יעזור לביסוס היחסים בין המדינות, אך יש יתרונות גדולים לשותפים מקומים. :אני חושבת שזה בהחלט התקדמות, כי השותף המקומי היה חסם", אמרה זווירי, "אבל אני רוצה להוסיף כי שותף מקומי יכול להיות חשוב מאוד עבור הקמת בסיס חברה באמירות, כי לכל אמירות יש את הנהלים שלה ואת המערכת המשפטית שלה".

 

מה הדרך הכי טובה לעשות זאת?

זווירי: "לשמחתי התרבות הישראלית דומה, יש לנו חשיבה עסקית דומה. צריך לראות קדימה – לא רק 5 שנים, אלא 20. לפני חמש שנים לא דמיינו שנשב כאן ונדבר על יחסים עסקיים עם ישראל. למזלנו אנחנו עושים את זה עכשיו".

 

אל נועיימי, בעוד 2-3 שנים מעכשיו, איך את רואה את הנוף העסקי באיחוד?

"כבר מהיום הראשון של ההסכם עם ישראל יש התעניינות גדולה לבוא לדובאי ולהתרחב במדינות. הדרישה מאוד גבוהה", אמרה, "יש לנו למעלה מ-400 חברות באזור החופשי שמתמקדות בטכנולוגיה, ואנחנו מתמקדים בחברות טכנולוגיה מישראל. אני כן צופה שחברות ישראליות יהיו חלק מהצמיחה הזאת בתחומים האלה. יש לנו יותר מ-200 אזרחויות של תושבים שגרים כאן. אנחנו רגילים לתרבויות זרות, ואין הבדלים בינינו לבין ישראלים. חשוב מאוד שישראלים יבינו ולא יחששו".

 

שרוף הוסיף: "חברים ישראלים מבקרים באיחוד האמירויות כבר שנים, אני רואה פה הזדמנויות גדולות בייחוד בתחומי הפינטק והחקלאות. האיחוד דומה לישראל – תושבים רבים הם מהגרים, ומחפשים הזדמנויות. כולם רוצים להיות יזמים – וזה מאוד מזכיר את החדשנות הישראלית".

 

מאיר, איך אתה רואה את מערכת היחסים הזאת בעוד 2-3 שנים?

לינזן: "ישראלים נוטים לחפזון, זה טוב אבל צריך להבין שיש זמן. אני אופטימי כי ישראלים יודעים כעת איך לעשות עסקים טובים באופן בינלאומי. כאן זה מאוד פשוט לעשות עסקים. כמו במקומות אחרים – צריך להכיר את האנשים ואת התרבות, אבל אני אופטימי. אני צופה גם שבהיבט התיירותי ישראל תביא לאיחוד האמירויות אנשים רבים, והרבה כסף לא רק יושקע מהאיחוד בישראל, אלא גם בכיוון ההפוך".

 

לסיכום,הוסיפה זווירי: "אני מאוד מצפה לבקר בתל אביב, עם הטכנולוגיה הצומחת ועם החברים הטובים שהכרנו בשבועות האחרונים. הידע הגדול שיש בישראל יכול לסייע לנו".

x