שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

ועידת המעסיקים

"יש להפנות אל המעסיקים את דמי האבטלה וחלק יספגו העובדים"

כך לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה בפאנל בכנס "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט, שציין כי זהו הפתרון שפועל ברוב מדינות העולם. לדבריו: "יש לייצר מקומות עבודה באמצעות פרויקטים לאומיים ולנטוש את החל"ת"

תומר הדר 15:2509.09.20

"אנו עשינו עבודה יפה ומעמיקה לקראת הקורונה", כך ציין מוטי אלישע הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בפאנל "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. זאת בהתייחס לנסיונו של שר האוצר ישראל כץ להקים מטה הכשרות במשרד האוצר עצמו.

 

 

לדברי אלישע: "בשיחות עם שר האוצר ציינתי שלתחושתי מדובר בטעות להקים מערך הכשרות. גם בעת הקמת מנהלת או מערך, הוא ישען על תשתית קיימת ואנו הגוף המכשיר מדי שנה 50 אלף איש. אם רוצים לעבוד בכזה סדר גודל של יעדי ההעסקה שהכריז שר האוצר ישראל כץ, קיימת חובה בתשתית קיימת, איני סבור שזה יעבוד ואני מסכים עם גורמי מקצוע במשרד האוצר, אין מספיק זמן להקים מנהלת ואחוזי האבטלה יעלו".

מימין: מוטי אלישע, מיכל פינק, עמרי מילמן, רמי גראור בוועידת המעסיקים מימין: מוטי אלישע, מיכל פינק, עמרי מילמן, רמי גראור בוועידת המעסיקים

 

אלישע מסביר: "יתרה מזאת, אני בא ממשרד האוצר, משרד האוצר אינו מבצע את תפקיד משרדי הממשלה. אם מחר או מחרתיים יהיו טענות נגד משרד התיירות, הן לא יופנו לאוצר. הכשרה מקצועית היא מקצוע אשר דורש ידע פדגוגי ב-400 מקצועות ואני סבור שמדובר בטעות", מסביר אלישע.

 

בנושא זה מציין רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "לא היתי פוסל את הצעת האוצר כי אני מזהה שחסר גוף המתכלל את כל הפעילות, יש גופים רבים אשר מטפלים בעולם התעסוקה אך אין גוף אחד שמתכלל. אם הכונה של שר האוצר לגוף, זרוע תעסוקה, שיתכלל את הפעולות של כל נושא התעסוקה במשק ולא יעסוק בביצוע אלא רק בתכלול, איני פוסל זאת. יכול אפילו להיות שזה נחוץ בתקופה זו. אנו בתקופה בה לא הינו מעולם, ועלינו לטפל במצב בכלים שונים. אם יהיה מדובר בגוף מתכלל בלבד, הייתי מברך על כך".

 

לדברי אלישע: "אם זו יחידה אשר באה כדי לתת גיבוי מקצועי כלכלי, זה בסדר ואין מניעה לדבר, אך אציין כי ועדת תעסוקה בראשות פרופסור צביקה אקשטיין המליצה שאנו נהיה הגוף אשר מתכלל את כל נושא התעסוקה, ועדה בה היו חברים 20 גופים: מעסיקים, משרדי ממשלה, כולם המליצו שאנו נהיה הגוף המתכלל לאחר עבודה בת שנה וחצי ולא בשליפה. יש גם הצעת מחליטים שתיושם בנושא בחוק ההסדרים".

 

לדברי מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, במשרד הכלכלה והתעשייה: "כאשר אנו מסתכלים על נתונים וצורך לפתור את המשבר בתרחיש של בין ארבע וחצי לשבע שלילי כאשר שיעור הבלתי מועסקים מאוד גבוה, אנו מסתכלים על נתון חשוב נוסף: הביקוש לעובדים לפי סקר משרות פנויות של הלמ"ס נחתך בחצי – ממאה אלף לפני המשבר לחמישים אלף כיום. מקום משרד הכלכלה הוא לתת את ה"קונטרה" מכיוון של עידוד הביקוש - מכיוון שבתוך המצב העסקי שהמגזר העסקי נמצא בו יש לעודד משרות חדשות, לשמר משרות קיימות.

 

לעודד ביקושים

 

"יש ירידת ביקושים ולכן יש לעודד ביקושים – להשתתף בשכר העובדים, לאפשר למעסיק לקחת עובדים למרות ירידה במחזורים, באמצעות מסלול 417, מסלול וותיק אשר משמש להכנסת אוכלוסיות מעוטות תעסוקה לתעשיות. לצד זה בגלל הקורונה נוספו מסלולים יותר מהירים וקצרים אשר מאפשרים בפריפריה גם לאוכלוסיה כללית לקבל תמיכה מהמדינה. מסלולים כמו עידוד מתמחים – "ג'וניורים" – ומסלולי שכר גבוה. כלומר יש כרגע באוויר, ממש ביום ראשון הקרוב, מסלול כזה, מסלול 417 שיסגר ממש ביום א – אליו מעסיקים יכולים לפנות ולקבל תמיכה. מעבר לכך יש את כל נושא עידוד הצריכה והביקוש הציבורי, של תוצרת הארץ. אם באמצעות רכש גומלין, כלומר רכישה מספק זר, זוהי הוצאה שהממשלה עושה ממילא".

 

עוד ציינה פינק: "אנו עשינו בדיקה ואנו סבורים שאם מסתכלים בפרספקטיבה רחבה אנו רואים עלויות לא גבוהות וגם תועלות. על אותם 17.5 מיליארד שקל של רכש, שבמקום מיליארד שלוש מאות עלות אנו מדברים רק על 200 עד 500 מיליון אשר יוצרים 35 אלף משרות ישירות ו 70 אלף משרות עקיפות.

 

"אנו מדברים על חיסכון משמעותי בדמי אבטלה וכל הדברים האלה צריכים להראות שהמאזן הזה הרבה יותר חיובי לתועלות המשקיות. חשוב גם לציין כי יש כאן בעת זו צורך בגלל היבטי הקורונה ובגלל שראוי שצריכה ממשלתית תחליף צריכה פרטית ולו לתקופה זו כאשר איננו אומרים חלילה שהתעשיה לא צריכה להיות לא תחרותית. אנו מדברים כאן על השקעות בפיריון, בטכנולוגיה וביצוא ולכן איננו מדברים על תעשיה לא תחרותית אלא על זרועות שיכולות לעבוד בד בבד, גם שהתעשיה הישראלית תקבל הזדמנות ויש להבין – כשהיה כאן צורך ברכש בטחוני ארוך שנים התפתחה כאן תעשיה בטחונית. היום יש כאן צורך בימי הקורונה בהיבטים רפואיים והם יכולים למצוא מקום גם על ידי רכש כחול לבן".

 

לייצר עבודה באמצעות פרויקטים לאומיים

 

לדברי גראור: "יש לייצר מקומות עבודה באמצעות פרויקטים לאומיים, יש לתכנן מה אפשר לעשות בשנים הבאות, בתחום התחבורה למשל. לנו נוצר מצב בו נקלטו כעשרת אלפים עוזרי הוראה בגלל הקפסולות והראש היהודי יכול להמציא פרויקטים, או להקדים פרויקטים עתידיים לעת הקרובה. אני סבור שזה לא יקח יום או יומיים אך עלינו לנטוש את דרך החל"ת ולאמץ את המודל הגרמני, מודל שאומץ על ידי מדינות רבות באירופה. החל"ת היה נכון בתחילת הדרך אך חלפה חצי שנה מאז". עוד ציין גראור: "עד יוני 2021 יש דמי אבטלה אך איננו יכולים לחיות לאורך זמן עם חצי מיליון מובטלים, אצלנו רשומים 700 אלף איש מחוץ למעגל העבודה ואנו יודעים שככל שהזמן עובר והם מחוץ למעגל העבודה – כך קשה להחזירם. לפי הלמ"ס יש 50 אלף משרות פנויות וזה לא מספיק, לייצר עוד מקומות יקח זמן ולכן יש לעודד מעסיקים לקלוט עובדים, אפילו בהפחתת שעות.

 

"יש להפנות אל המעסיקים את דמי האבטלה וחלק יספגו העובדים. זהו הפתרון שפועל ברוב מדינות העולם. בקנדה הלכו על משהו דומה אך רק על עסקים שנפגעו בשיעור מסוים. ניתן לייצר מודל של חל"ת גמיש ולביטוח לאומי יש בסיס משפטי להוסיף לעובד תשלום מסוים ע"ח דמי האבטלה כדי לעודד את העובד לשוב למשרה מופחתת. אני תומך בנטישת החל"ת. אני יוצא מנקודת הנחה שאף אחד לא בחר מיוזמתו להיות מובטל. אני מניחח שרוב דורשי העבודה רוצים לעבוד, אך החל"ת בהחלט מהווה תמריץ שלילי משיבה לעבודה, בעיקר אצל הצעירים, בעיקר אצל מי שאינו בעל משפחה או שמי ששכרו סביב הממוצע. אנו רואים פה ושם עובדים שלא ממש עוניינים לחזור לעבוד. אנו שומעים את המעסיקים שטוענים שעובדים לא רוצים לשוב מהחל"ת כאשר מדור בפםער של 1000 או 1500 שקל עד יוני 2021. איננו יודעים כמה עובדים לא רוצים לשוב".

 

לדברי אלישע: "אני סבור שמדובר על יציאות וכניסות משוק העבודה ועל הכשרותך ואלה הולכות יד ביד. אני סבור שמפספסים כאן עיניין מהותי: אנו הולכים לעשות הסבות למאות אלפיעובדים שיפגשו מקצוע אחר. אם לא נבצע הכשרות בזמן נקבל שוק פחות מוכן. זה חוסר יכולת שלנו להתחרות בשוק העולמי. עלינו להכשיר אנשים טובים לעולם העתידי, עולם של כישורים. אנו משתמשים בעולם כישורים המתאים לכל ענף וענף, חייבים להכשיר את העובדים בכלים חדשים, עובד שנפלט ממקצוע והולך לעבוד במקצוע אחר ללא הכשרה, מייצר אובדן הכנסה למעסיק ולמשק, הוא ירוויח שכר נמוך כי הוא לא יכול להרוויח שכר נורמאלי בהתאם להכשרתו ולא יכול לייצר תפוקה נורמאלית" מסביר אלישע.

לדברי גראור: "מהירות התגובה שלנו חשובה מאוד, את קורסי ההסבה למיניהם יש לבצע עם המעסיקים ויש למפות את צרכי המעסיקים, זה זמן שיש לנצל להעלאת מיומנויות העובדים, כבר כיום, כך נחזיר את העובדים מהר יותר. אך זה לא קורה בהכרח כי הממשלה אישרה תקציבים של כ700 מיליון שקל אך זה עוד לא ירד אל המבצעים, ממתינים לצוות מנכ"לים בנושא. לא היתי אומר שמדובר כאן בריבי אגו אך יש כאן מגוון דעות, יש לקחת החלטה מהיהכדי לצאת לדרך. 47% מדורשי העבודה הם בגילאים של עד 34 שישארו זמן רב מחוץ למעגל העבודה וכך בטחונם הכלכלי (דמי אבטלה) יסתיים – ואז הם יופנו להבטחת הכנסה ואיננו רוצים להגיע לשם, מהירות התגובה בהיבט זה מאוד חשוסבה ולכן באירופה מבוצעות הכשרות בנושא".

 

דחיית תשלום מס

 

יצוין כי בעת האחרונה פועל משרד הכלכלה לאפשר לחברות לנכות יותר הוצאות מהשקעותיהן לטווח זמן קצר יותר ובכך לדחות את תשלום המס. לדברי פינק: "מדובר בשכפול של תכנית משנת 2008 שבה היתה התיחסות לתעשיה, מלונאות, בינוי וחקלאות. ענפי המסחר והשירותים אשר מהווים 60% מהמועסקים בפריון נמוך- כאשר אנו מסתכלים על מודל 2008, המשבר כיום יותר עמוק. ענפי מסחר ושירותים אשר יכולים ליהנות מטכנולוגיה מתקדמת לא היו באותו מקום בשנת 2008, כיום בעולם מסחר מקוון, רובוטיקה, שילוח עם רחפנים, מרכזי לוגיסטיקה טכנולוגיים, אנו מוצאים כי אזורים בעלי פיריון נמוך במשק לא יכולים להשתמש בכלי זה. זה לא סוף פסוק ומשרדנו מנסה לעשות בנוא מאמצים.

 

מאוד חשוב לדעת שענפי המסחר והשיותים נמצאים ב 70% פער טכנולוגי לעומתמדינות ה OECD מבחינת ההשקעות בהון", מסבירה פינק: "אפילו הכנסת תוכנות ומערכות ERP, הכנסת מערכות מלאי וניהול מחסן. היבטים שיש כיום בסופרים למשל, זה ענף בו יש הרבה שחקנים קטנים, וגם בתחום השילוח, שיכלו להכניס טכנולוגיה אשר קיימת בעולם. אלה הענפים שהחלו את התהליך, כי הרי לא התחלנו בקורונה", מסבירה פינק: "אלה דברים שבהם ניתן לתמוך במענקים.

 

כאן אנו מדבים על דחיית הוצאה, אשר מגדילה שרידותומאפשרת המשכיות עסקית, אנו רואים נתוני מחקרים, גם של קרן המטבע, לפיהם עסק שהשקיע בטכנולוגיה- שרידותו עולה, אנו רואים ענפים שתופםסים את הנפח הכי גדול במשק, שנמצצאים בפער הכי גדול מבחינה טכנולוגית, שאינם נמצאים בתוך החגיגה. את זה לא מאוחר מדי לתקן. אנו קיבלנו בדיקות שנעשו באוצר וברשות המיסים ולהערכתנו עלות התכנית הנוכחית היא שני מיליארד שקל והעלות של התוספת, במידה וילכו רק על ציוד ולא על מבנים, אנו מדברים על 700 מיליון שקל עד מיליארד שקלים נוספים, אך זה אומדן ראשוני שיש לבדוק", מסבירה פינק.

 

שינוי בשוק התעסוקה

 

בנושא השינוי שיחול בשוק התעסוקה בעתידי, שינוי שבמידה מסוימת נכפה על מדינת ישראל, מציין אלישע: "לממשלה יש יעדי תעסוקה ואנו המשרד היחיד שעומד בכל היעדים הממשלתיים פרט לנשים ערביות וגברים חרדים. יש לנו עשרות מרכזי הכוון שתפקידם הוא לקחת אוכלוסיה ערבית וחרדית ולהכשיר אותם, הם מגיעים עם פער מאוד גדול בין הידע הנרכש שלהם ובין עולם התעסוקה. אלה פערים שמטופלים בליווי אישי והכשרה מקצועית ובסוף אנו מבצעים גם השמה. אנו משקיעים מדי שנה כחצי מיליארד שקל במאכזי ההכוון. אני מלמדים כעת הרבה את השפה העברית לדוברי הערבית, דבר בסיסי שיש לבצע כדי לעבוד בחברה הישראלית. אנו מלמדים חרדים אנגלית, כי לא ניתן להסתדר בעולם המודרני בלי זה", מסביר אלישע.

 

לדבריו: "ההכוון אינו רק לימודים, אנו מפתחים ספרים, לומדות ותוכנות בערבית וההכשרה אינטנסיבית. יש כיתות מיוחדות המלמדות שפות, כישורים, אפילו כתיבת קורות חיים. כיום הבעיה הקשה היא שאם לפני הקורונה אותו עובד ערבי לא התמודד עם מועמדים רבים על משרה, היום הוא מתמודד עם שבעה שמונה או שנים עשר מתמודדים על אותה משרד, משמע ההשקעה במתמודד יותר גדולה. מעסיקים צריכים לדעת שעוד עשור חמישים אחוז מכוח העבודה יהיו חרדים וערבים ולכן הממשלה חייבת להשקיע באוכלוסיה זו".

 

גראור מוסיף בעיניין זה: שירות התעסוקה מפעיל את תכנית מעגלי תעסוקה, תכנית זו מטפלת באוכלוסיות שבעומק האבטלה שחלק גדול מהן הן מהמגזר החרדי והערבי. התכנית הצליחה מול יעדיה. עד ערב המשבר ירדנו מ 120 אלף תובעי הבטחת הכנסה לכשישים אלף. התכנית הזו לא רק הצליחה במבחן התוצאה אלא גםפ סייעה לאותם אנשים למצוא מקומות עבודה איכותיים. התכנית לוותה במחקר שהוכיח שמי שעבר את התכנית יצא ממעגל העבודה בקורונה באחוזים נמוכים יותר ממי שלא השתתף בתכנית, זוהי עובדה".

x