ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות מקומי.קום The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT FoodTech2023 שוק ההון 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 RoadShow Event 23 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot TechTLV2024 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי

שיחת ועידה

"בעלי עסקים שעברו לאונליין - הופתעו לטובה בתקופת הקורונה"

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, בוועידת הקמעונאים של כלכליסט ובנק לאומי, "חוק שטרום ישפיע בצורה קשה על העסקים. יכול להיות שהוא היה נכון לפני תקופת הקורונה, כשהמשק שגשג. עכשיו כשהמשק פצוע, לשלוח את הציבור לבקש אשראי, איזה מן תחרות זו"

נורית קדוש 14:5902.09.20

העצה הטובה ביותר שיש לירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס לתת לעסקים בתקופת הקורונה, נוגעת לאימוץ גמישות ככלי מרכזי בניהול. "הדבר המובן מאליו שנכון לייעץ לעסקים, הוא שיעברו לאונליין, אבל אני פוגש עשרות בעלי עסקים בכל שבוע ולא כולם מיישמים את זה, כי קיים חסם פסיכולוגי בעניין הזה. מי שכן יישם את זה הופתע לטובה. הדבר השני זה גמישות. כל מי שהיה בחוזים של שכר דירה ארוכי טווח נקלע לבעיה ודווקא אלו שניצלו את המשבר ושכרו פופ אפים ברחובות שונים בערים שונות, הרוויחו מהמצב הזה". הדברים נאמרו במסגרת ועידת הקמעונאים של כלכליסט ובנק לאומי.

 

 

 

לדברי גינדי, "יש מצב שגם קמעונאים, בטווח הארוך יכולים לא להיות באותו מקום ובאותה עיר 20 שנה, אלא לעבור מעיר לעיר והגמישות חשובה מאד". לדברי גינדי, הגמישות נדרשת לא רק בשכירת נכסים, אלא בכל צעד שעושים - גם בליסינג ברכישת רכב ובכל התחייבות עסקית, ראוי שתהיה גמישות, כך שאם נקלעים לתקלה, תהיה אפשרות לסגת אחורה".

 

במרחק הזמן שחלף מאז תחילת המשבר, מזהה גינדי דרכים להתמודדות עם קשיים שהיו בקבלת מענקים מהמדינה: "ראינו מצבים של בני זוג שעובדים יחד בעסק משותף ואם בת הזוג מחזיקה מניות בעסק, אפילו באחוז אחד, היא לא זכאית לחל"ת, אבל אם היא עובדת איתי בעסק ואין לה מניות, אז יש לה זכות לחל"ת ולכן כשבני זוג עובדים יחד בעסק, הם צריכים לחשוב על הפן הזה. אם יש לאדם שני עסקים בתחומים שונים, כמו חנות מזון שפעלה בהצלחה וחנות בגדים שנסגרה לחלוטין, אם לא נעשתה מראש הפרדה כך שכל עסק פועל תחת ח.פ שונה, בעל העסק שילם מחיר כי המחזורים בחנות המזון שעלו חיפו על הירידה בחנות בבגדים והחברה לא יכלה לקבל פיצוי. לכן, בעתיד צריך לעשות הפרדה בין עסקים. זה נכון גם לגבי עסקים גדולים יותר שאיחדו את הפעילויות ובגלל שחצו את רף 20 מיליון השקלים שנקבע לקבלת פיצוי, לא קיבלו כלום ורק עכשיו יתחילו לקבל מענקים".

 

 

ירון גינדי ירון גינדי צילום: עמית שעל

 

בעלי עסקים שלא דיווחו בעבר על מלוא הכנסותיהם, נפגעו בבואם לבקש פיצויים מהמדינה, שכן אלו ניתנו על בסיס הנתונים שדיווחו ולא היקף הפעילות המלא. גינדי טוען שמדובר בהיקפים קטנים, אך מזהיר משינוי מגמה: "המלחמה בהון השחור בשנים האחרונות נשאה פרי וראינו ב-8-10 שנים האחרונות ירידה אמיתית בהון השחור. זה קורה בשוליים ומי שזה קרה לו ולא רשם את מלוא הכנסותיו, נפגע בקורונה וטוב שכך. אני רואה שחזרנו 20 שנה אחורה במלחמה בהון השחור. מצד אחד השכירים שלא כדאי להם לחזור לעבודה בתקופת חל"ת אז מבקשים ממעסיקים שישלמו להם במזומן ובשביל לשלם לעובד במזומן, אתה צריך לעשות כסף מזומן. מצד שני הרגשתי חתך רוחבי בכל סוגי העסקים של משבר אמון והאותות שלו הם בחזרה להון השחור. אנשים הרגישו שדפקו אותם ובחודשים הראשונים למשבר לא קיבלו מהמדינה אגורה שחוקה ועכשיו הם רוצים לדפוק את המדינה בחזרה וזה אסון. מדינה שתתנהל בהון שחור זה כאוס כלכלי שאסור לנו לחיות בו. המטרה המרכזית של הממשלה היא להחזיר האמון בממשלה בכדי שלא נהיה במצב של הון שחורכי זה הרס כלכלי וחברתי".

 

את חוק שטרום שמחייב את שני הבנקים הגדולים בינואר הקרוב לצמצם את מסגרות האשראי שלהם ב- 50%, רואה גינדי כגול עצמי שהמדינה מכניסה. "החוק הזה ישפיע בצורה קשה על העסקים. יכול להיות שהחוק הזה היה נכון לפני תקופת הקורונה, כשהמשק שגשג. עכשיו כשהמשק פצוע, לשלוח את הציבור לבקש אשראי, איזה מן תחרות זו? גם האשראי יהיה יותר יקר וגם לא אקבל את אותן מסגרות. אסור למדינה לפגוע בצריכה, שתפגע בצמיחה. המדינה עשתה בדיוק הפוך, היא פיזרה מיליארדים לציבור כדי להגדיל צריכה ועכשיו צריכים להקטין מסגרות אשראי ב-50%? זה גול עצמי לכלכלת ישראל".

 

גינדי ציין כי לשר האוצר יש סמכות בצו להפחית את הירידה במסגרות האשראי וכי הוא מאד ממליץ שכך יעשה, כי אחרת זה יוביל לפגיעה ישירה בצריכה. "העצמאים יפגעו פעמיים: גם מסגרות האשראי שלהם יירדו והם במילא במצוקת אשראי גדולה וגם העצמאים האחרים לא יקנו אצלם או יקנו פחות כי צומצמו מסגרות האשראי שלהם. שולחים אותם במצב הכי קשה שלהם: מי שבחל"ת ירדו לו 30% מההכנסות ומי שעצמאי הכנסותיו ירדו לאפס – ואז שולחים אותם לגורמים חיצוניים לבקש אשראי במצב נחות".

x