שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

שיחת ועידה

"היצוא הוא הקטר שהוציא את הכלכלה הישראלית מכל משבר"

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, סבור כי הפתרון למשבר הקורונה טמון ביצוא ועל המנהיגים לעודד זאת. באירוע האונליין של כלכליסט "יצוא ישראלי בתקופת הקורונה" אמר בהתייחסו להסכם עם איחוד האמירויות: "המדינה הבינה שקשרים כלכליים משמעותיים יותר מהמדיניים"

אביאור אבו 15:0523.08.20

"היצוא הוא הקטר שהוציא את הכלכלה הישראלית לאורך השנים מכל משבר, הוא המנוע האמיתי", כך אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, בשיחה עם עמרי מילמן מכלכליסט במסגרת אירוע האונליין "יצוא ישראלי בתקופת הקורונה" ששודר היום (א').

 

על הביקורת שנשמעת על העדפת היצוא, בדמות הטבות מס ליצואניות, בזמן שהאתגר הגדול יותר הוא בעידוד חברות שמעסיקות יותר עובדים, אמר ברוך: "בסוף אנו מבינים שהמשק המקומי הוא קטן מכדי להכיל את התעשייה המקומית, שיש בה חדשנות בלתי רגילה כמעט בכל תחום. ההשקעה בהון האנושי לאורך השנים הניבה תוצרים ופירות והצמיחה את ישראל לממדים, שהפכנו להיות במקום הראשון בהמון מדדים".

 

אדיב ברוך יו"ר מכון היצוא אדיב ברוך יו"ר מכון היצוא

 

 

"הטבות המס הן הטבות הוניות למשקיעים שבאו להשקיע בטכנולוגיות הישראליות", הוסיף ברוך. "צריך לזכור שיש חברות בעולם היצוא, שהן לא חברות הייטק, לא באו עם השקעות הון, הן בנו את עצמן שקל על שקל, עם השקעות עתק בלפתח שווקים, כי הן הבינו שהן הגיעו לתקרת זכוכית בשוק המקומי".

 

עוד אמר ברוך, כי "מדינת ישראל מוטית יצוא. כשאנו מדברים על לעזור ליצואנים זה לאו דווקא בהטבות מס או אחרות, גם לא מענקים. אנו פועלים סביב השעון לטפל במקומות שיש בהם כשלי שוק. לעזור לחברות ישראליות לפתוח דלתות, לפרוץ גבולות ולהגיע לאותם יעדים כדי להתפתח. המשמעות היא עידוד בשיווק, מיתוג מדינת ישראל לתחומים שונים ונוספים כי הפכנו להיות סטארט-אפ ניישן, זה המותג שתפס את העולם בשנים האחרונות".

 

 

 

לשאלה האם משבר הקורונה היה פוגע בנו פחות אם הינו פחות מוטי יצוא, השיב ברוך: "זה הדגל האדום שאנו מרימים. השיח של כולם בעניין מענקים ופתרונות האתמול זה בסדר אבל אנו חייבים לחשוב על הזריעה כדי להמשיך לעודד היצוא. כשהסחר העולמי מתכווץ, התחרות גדלה. אנו נמצאים בלחץ של שני וקטורים. מצד אחד כל מדינה הבינה שהקורונה מאלצת אותך לאתגר ולהאיץ את הייצור המקומי. מצד שני העלות הלוגיסטית של יצוא. היה סגר אווירי אבל היה את המימד הימי ששיחק לטובתנו כי מחירי הדלק ירדו. אז היו דברים שעבדו לטובה והיו תחומים שהעיקו על היצוא. כך למשל, הסגר לא אפשר לאנשי עסקים להיפגש. לכן האתגר הוא שהשיח של כל אחד מהמנהיגים חייב להכיל את עידוד היצוא כדי להוציא אותנו מהמשבר".

 

"ישראל היא מדינה שונה וחריגה" אמר ברוך בהתייחסו לשאלה האם הממשלה צריכה ללמוד מממשלות אחרות. "לדוגמה בהיבט של גבולות שאי אפשר לסחור עם השכנים, מדינה עם הרבה חדשנות, מדינה שצריכה לייצר תעסוקה לדור ההמשך. המדינה צריכה לעשות התאמות לפי סקטור ולפי תחום, ולהבין איזה אזורים בעולם מתפתחים יותר, איפה יש ערך מוסף גבוה יותר, איך אנחנו מייצרים יחד עם מנהל סחר חוץ והשגרירים של מדינת ישראל ומשרד החוץ".

 

ברוך הוסיף כי "אנו עובדים עם מכוני היצוא המקבילים לישראל ואנו רואים שיש הבדל, ברוב החברות הבינו שהיצוא עבורן קריטי. מדינות כמו קנדה, אוסטרליה ומדינות באירופה שהזרימו כספים גדולים במאות מיליוני דולרים כדי לעודד היצוא, נתנו מענקים, הלוואות ללא ריבית, כדי שימשיכו להשקיע, כי התחרותה הגלובלית מתחזקת. יש הבדל מנטלי ואנחנו חייבים לשבור את הפרדיגמה. בכל החברות המערביות כשנעשה קשה יותר מעודדים את ההשקעות בשיווק ופיתוח עסקי. בישראל כשנהיה קשה יותר קודם מפטרים את מנהלי השיווק והפיתוח העסקי, כי אותן חטיבות הן הוצאה ולא הכנסה".

 

ברוך התייחס להסכם השלום עם איחוד האמירויות: "כולם מדברים על פריצה כלכלית. פתאום הבינו בהסכמים מדיניים את חשיבות היצוא. זה נותן רוח גבית ותובנה שערכים כלכליים הם משמעותיים. זו התובנה על בסיסה הוקם מכון היצוא לפני 62 שנה, גוף ללא מטרות רווח של הממשלה והסקטור הפרטי, לעודד היצוא כי המדינה הבינה שקשרים כלכליים משמעותיים יותר מהמדיניים. עם טורקיה לדוגמה יש נתק מדיני, אבל הסחר ממשיך. ההסכם עם האיחוד יהיה סמן ימיני לאזור ויפתח למדינות השכנות שלנו, ירדן ומצרים וגם לרשות, את ההבנה שלישראל יש ערך כלכלי מוסף".

 

ברוך סיכם ואמר: "בכל משבר יש גם הזדמנויות, זו הייתה התמה של מכון היצוא כשהתחילה הקורונה, התזה הראשונה הייתה המשכיות עסקית גלובלית על כל האתגרים".

 

"להשקיע יותר בתקופת הקורונה מתוך הסתכלות שהמשבר יחלוף"

 

טל מאור, מייסד שותף ומנכ"ל iridixV, סבור כי תקופת הקורונה היא הזדמנות ושיש להשקיע בה יותר. "דברים שחיכינו להם שנה וחצי פתאום קורים תוך חודשיים בעקבות הזמינות".

 

לדבריו, "iridixV היא מערכת שעוזרת למגדלים חקלאים בכל העולם לעשות את הטיפול הכי חשוב בגידול החקלאי – ההשקייה. בעזרת נתונים מכל מיני מקורות, חיישנים שאנו מפתחים וכל מקור רלוונטי אחר, החקלאי יכול להשקות בצורה הכי טובה את הגידול שלו".

 

טל מאור טל מאור צילום: יח"צ

 

"מהר מאוד למדנו להתגבר על האתגרים, מתוך הבנה שהייתה אצלנו לפני והתחזקה בתקופה הזו, שהמוקד של החברה שלנו זה המפיצים המקומיים. חיזקנו את המערך הזה, נתנו להם הרבה יותר כלים להתמודד, הגדלנו מלאים שנמצאים אצלם כדי שהם יוכלו להגיב לשוק שלהם בצורה טובה יותר, מה שהשפיע על ההצלחה שלנו".

 

מאור הוסיף ואמר: "אנחנו חברה טכנולוגית, עברנו לעבוד בשיחות וידאו. זה היה קשה כי היה צריך את השיתוף של הצד השני וזה לקח זמן. עשינו שני דברים. התמקדנו במפיצים ולימדנו אותם לעבוד עם כלים חדשים, כמו פגישות וידאו, ולתת תמיכה טכנולוגית ללקוחות שלהם. עשינו סרטוני וידאו על כל דבר שאפשר, תרגמנו את האפליקציה שלנו לכ-20 שפות, מה שלפני זה לא היה בראש מעייננו. בנוסף, דחפנו מפיצים חדשים או חברות גדולות בינלאומיות למפגשי פולו-אפ מהירים בזום כי כולם בבית. זה ניצול של הזדמנות להבין איך לעבוד עם הצד השני נכון יותר".

 

לסיום נתן מאור עצה לעסקים: "הדבר הכי חשוב שמוביל אותנו זה שמשבר זה הזדמנות. במקום להתקפל ולחכות שיעבור, נראה איך מנצלים אותו. בעולם של חקלאות עדיין צריך לגדל מזון אבל צריך להמשיך עם טכנולוגיות מייעלות, במיוחד למי שיש כלי שרלוונטי כמו שלנו, שבתקופת קורונה במחסור עובדים מאפשר שליטה מרחוק. להשקיע יותר בתקופה הזו מתוך הסתכלות שהמשבר יחלוף".

 

שינוי במודל השירות, במוצר או בתמהיל השיווק - שלושה פתרונות להתמודד עם המציאות החדשה

 

"שמתי לב לשלושה סוגים של פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. האחד, שינוי במחיר או במודל השירות. לדוגמה, פלטפורמה לבניית אתרי מסחר מקוון, האריכה את תקופת השימוש בחינם מ-14 יום ל-90. השני, לשנות את המוצר. לדוגמה, השקת קו מוצרים חדש שאמור לשמש לעבודה מרחוק. השלישי, שינוי בתמהיל השיווק. העברת הפעילות מאופליין לאונליין", כך לדברי יונתן נמרודי, מנהל פעילות ה-B2B, פייסבוק אירופה, המזה"ת ואפריקה.

 

לדבריו, "סטארט-אפים הם דיגיטליים והבעיה לא נמצאת שם. הבעיה האמיתית הם עסקים זעירים. כמו מאפייה למשל, אתר אינטרנט זה לא רק להגדיל את לקוחותיה, זה הדרך היחידה שלה לשרוד. צורת המחשבה שונתה. אינטרנט כמנוע צמיחה לאינטרנט כבייס. גם בפייסבוק בנינו אינטגרציה לזה שנקראת פייסבוק שופס. רוב החברות שלא ידעו למכור אונליין בבעיה קשה. השיווק והמכירות שלהם מותנים במפגשים פיזיים עם אנשים. גם המעקף לא מספיק כי גם אם הפסקנו לעשות כנסים ועברנו לדיגיטל, עדיין לפעמים המוצר פיזי וצריך לטוס כדי להתקין אותו. ויש חברות שנבנו הפוך, תוכנה שיושבת בענן, והן המצליחות".

 

x