שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

"הרוגלטור צריך לתת מענה לליברה לפני שהוא יוצא לשוק"

אמרה מנהלת השקעות הון סיכון של Citi Ventures בישראל, אורנית שנער, בכנס פינטק 2019 של כלכליסט בשיתוף לאומיטק ו-KPMG. עמרי בן דוד, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, הוסיף: "ליברה הוא מהפכה, לא פחות. הרגולטורים צריכים לטפל בזה בהבט גלובלי

עומר כביר 13:4324.06.19

"הרוגלטור צריך לתת מענה לליברה לפני שהם יוצאים לאוויר, אחרת הרכבת כבר תצא מהתהחנה וזה יהיה מאוחר מדי", כך אמרה מנהלת השקעות הון סיכון של Citi Ventures בישראל, אורנית שנער, בכנס פינטק 2019 של כלכליסט בשיתוף לאומיטק ו-KPMG.

 

שנער דיברה בפאנל שהתמקד בטרנדים החמים בעולם הפינטק, בהנחיית כתבת ההייטק של "כלכליסט" הגר רבט. מטבע הדברים, נושא שיחה מרכזי בפאנל היה ליברה, מטבע הקריפטו החדש שנוצר ביוזמת פייסבוק. "הסיבה שיש רגולטורי היא שצריך לדאוג שדברים יעשו בצורה נאותה וראויה", היא אמרה בהקשר של הפיקוח על פעילות המטבע החדש. "אנחנו לא רוצים שזה יגיע למקומות בעייתיים. אחת הטענות נגדם שלא תהיה אנונימיזציה מלאה כמו מטבעות קריפטו ריגלים. אני לא בטוחה שזה דבר שמפריע לי".

 

עמרי בן דוד, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, הוסיף: "ליברה הוא מהפכה, לא פחות. הרגולטורים צריכים לטפל בזה בהבט גלובלי, כי לא ייתכן שבמדינה X לא ניתן יהיה להשתמש בו. ליברה היה יוזמה של פייסבוק, אבל פייסבוק עשתה דבר חכם: היא הפרידה בין הארגון של ליברה, שבתוכו עשרות ארגונים וכולם שווים, לבין קליברה שתהיה החברה בת שתעשה היוון לעולם הזה.

 

"יש כאן דמוקרטיזציה של שירותים פיננסיים. תחשוב 1.7 מיליארד איש בועלם בלי חשבון בנק זה פותח בפניהם אפשרויות של תשלום באשראי, קרדיט. אבל אם הרגולציה לא תפתר הדבר הזה לא יקרה. צריך לחשוב על מה קורה היום במדינות מתפתחות. אם מישהו שם רוצה לשלוח כסף למשפחה, יש כיום הרבה גורמים שגובים עמלות. יחד עם הסיכון והפחד יש הזדמנות להנגיש הרבה שירותים למדינות מתפתחות".

 

 

מימין: הגר רבט, גלעד שמעוני, עמרי בן דוד ואורנית שנער מימין: הגר רבט, גלעד שמעוני, עמרי בן דוד ואורנית שנער צילום: עמית שעל

 

מנכ"ל לאומי פרטנרס חתמים, גלעד שמעוני, אמר שלא בטוח שמה שצריך כרגע זה מטבע חדש. לא ברור אם זה מטבע או מערך תשלומים", אמר. "הפתרון של מערך תשלומים שיחליף מערכות מסורתיות עולה על הצורך במטבע חדש. פייסבוק פונה לטריטוריות חדשות שם אפשר להמציא את המערכת מחדש ולא צריך להתבסס על מערכות קיימות".

 

שנער דיברה גם על מה מחפשים כיום משקיעים ושותפים אצל סטארטאפי פינטק. "אם מסתכלים היום על סטארטפאים, היינו שמחים שהם יסתכלו על בעיות בצורה רחבה יותר והוליסטית", היא אמרה. "זה מאוד מאתגר להטמיע שבעה פתרונות שכל אחת מכסה תחום אחד. אנחנו מציעים להם להתרחב לפחות לתחום אחד בצורה יותר מלאה".

 

בן דוד חיזק את דבריה: "אנחנו מחפשים חברה שהיא לא פתרון נקודותי אלא פלטפורמה גדולה ורחבה. כי אם אתה עובד בבנק או במקם אחר אתה לא יכול לנהל יחסים עם מאות אנשים. אתה צריך 30, 40 ספקים ואתם לעבוד".

 

שמעוני דיבר על התפקיד של הרוגלציה בפיתוח השוק. בנקודת המבט שלנו בשוק המקומי, הרגולציה מנסה להפריד את הפעילות מהבנקים", הוא אמר. "למשל, ועדת שטרום כפתה על הבנקיםלהפרד מחברות כרטיסי האשראי. הרגולציה כגורם מחולל שינוי, אחד מהגדולים ביותר בתחום, מנסה להפריד את הפעילויות על מנת לתת לכל זירה לעבוד בפני עצמה ולחולל תחרות. בשוק הישראל, שהוא קטן וסגור יחסית, אם מסתכלים על העבר ועדות כמו ברודט או בכר, יצרו אפשרות לתחרות והתפתחות חדשה טכנולוגית".

 

על שוק ההון הישראלי אמר שמעוני שהוא פתוח מאוד לטכנולוגיות פינטק: "ראינו הנפקות סופר מוצלחות של ישראכרט, שבא ואחרות. השוק בארץ פתוח להנפקות פינטק ומחפש את החברות המעניינות. המשקיעים בישראל מזהים את פריצת הדרך הבאה, שוק טכנולוגי שמעודד טכנולוגיות חדשות ואת הדברים הבאים שיקרו בעולם התשלומים".

 

שנער התייחסה למחסור בפיתוחי פינטק לשוק המקומי, כולל כאלו שמגיעים מחברות ישראליות אך לא זמינים לשוק הישראלי. "אפשר לחלק את השוק לשניים", היא אמרה. "חברות סטארט-אפ מדהימות ומעניינות מצד אחד. אבל בתחום התשתיות ומה שמוצע לציבור אנחנו פחות מתקדמים. סקנדינביה זו קרקע פוריה לניסויים בפינטק, בפולין תשלום באמצעות NFC נמצא כבר בכל מקום. כאן אנחנו פחות רואים את הדברים האלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x