שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

"פירוק אמזון יכול להביא ערך גדול יותר מאשר החברה השלמה"

יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק אמרה בוועידת כלכליסט בברלין כי אמזון היא אמנם מלכת המסחר המקוון, אך בתחום הענן היא מזדנבת אחר ענקיות המדיה; "ייתכן שיהיה כדאי לאמזון לפרק בעצמה את החברה, כי חלקים בה לא מקבלים את השווי הראוי"

מאיר אורבך, ברלין 11:5521.02.19

 

 


 

"השווי של כל חלקי אמזון יכול להיות גדול יותר אם החברה תפורק לחלקים", כך אמרה יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק בוועידת כלכליסט בברלין. "הרבה רגולטורים מסתכלים על גודלה העצום של החברה, אבל ייתכן שיהיה לאמזון כדאי לפרק בעצמה את החברה כי יש לה חלקים שלא מקבלים את השווי הראוי". 

 

"אמזון היא מלכת קמעונאות האון-ליין, עם הכנסות של 180 מיליארד דולר בשנה. אבל היא גם מובילה את תחום הענן, עם הכנסות שנתיות של 20 מיליארד דולר". אורון אמרה כי בענף הענן אמזון מתחילה להזדנב אחר ענקיות המדיה, ונמצאת במקום השלישי - אחרי גוגל ופייסבוק.
           

יפעת אורון בוועידת ברלין יפעת אורון בוועידת ברלין צילום: אוראל כהן


 

       

"כנגד אמזון מתפתחות שותפויות וחבירות אסטרטגיות במטרה לנסות ולהחליש את כוחה. חבירות אלו כוללות חברות ענק אשר חוברות לשחקנים שאינם מתחום עיסוקן, כמו החבירה בין גוגל ו-CVS, במטרה לנסות להשאיר לעצמן נתח משמעותי בשווקים אחרים. מכיוון שאמזון כבר מתחילה להיות Too big to Fail, מתחילות להתארגן יוזמות רגולטוריות אשר עשויות לאלץ אותה להתפצל, או להיפרד מחלק מפעילויותיה בעתיד".

 

אורון הציגה בוועידת כלכליסט שורה של מלחמות עסקיות, כאשר המלחמה הגדולה היא בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם - סין וארצות הברית. "חברה אמריקאית שיש לה 25% של בעלות סינית תתקל בבעיות קשות בארה"ב. זה משהו שחייבים לחשוב עליו היטב", אמרה אורון.

 

לדברי אורון, "כל אחת מהן מנסה להשתלט על עוד שווקים ותחומים, ולהיות הכלכלה המובילה בעולם. שתי המעצמות מבינות ששליטה בתחומים בטכנולוגיית חדשניות וייחודיות תהווה את היתרון שיעניק להן את כרטיס הכניסה למובילות בעולם, והן אינן בוחלות בכלים במאבק ביניהן.

 

"הקרבות בין השתיים כוללים התקפות כלכליות, הטלת מכסים ופעולות נגד חברות מובילות בצד השני, ואף כלפי שחקנים מרכזיים ומנהלים בכירים. כולנו עדים למלחמה שהכריזה ארה"ב על וואווי, אשר כוללת, בין השאר איסור של מכירת מוצרי החברה בארה"ב, ואשר גלש אף למעצר בקנדה של סמנכ"לית החברה, מאנג וואנזו, שהיא גם בתו של מייסד תאגיד התקשורת הענק, בחשד שהחברה הפרה את הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן.

 

"איני מומחית ליחסים בינלאומיים, או לפשיעה בינלאומית, אבל לא יהיה משולל יסוד להניח שלמלחמה על ההגמוניה העולמית, בין ארה"ב לסין, יש משקל כלשהו בצעדים הללו. לאמריקאים יש סיבות רבות לנקוט בצעדים קיצוניים, ביניהן כמובן הרצון לסייע לחברות אמריקאיות להתחרות ולכבוש שווקים נוספים, ולא פחות מכך, הרצון להדוף כניסה 'מהדלת האחורית' של טכנולוגיות סיניות שעשויות להוות סוסים טרויאניים, לקדם אינטרסים סיניים ולפגוע באינטרסים אמריקאים".

 

בהקשר זה ציינה אורון את תחום הבינה המלאכותית כתחום עליו משתלטת סין, בשל רגולציה מקלה שלה, לעומת מגבלות חמורות החלות במערב. "סין מתקדמת ויוצרת פער בתחום הבינה המלאכותית, בזכות היעדר מגבלות שלה בתחום, לעומת רגולציה מחמירה מדי במערב".

 

"המצב הזה גורם לתופעה בה שתי המעצמות חותרות לקיום בריתות, ומדינות אחרות צריכות להחליט למי לחבור. חברות בינלאומיות שלא יבחרו צד עלולות להיפגע, אבל המצב טומן בחובו גם הזדמנויות לשיפור במעמדן של מדינות רבות. זאת שכן הקרבות יוצרים בריתות, הכוללות גם שיפורים בתנאי המיסוי הבין-מדינתיים.

 

"הרבה מדינות מבינות שכלכלה חזקה מבוססת על חדשנות וטכנולוגיה, ומתאמצות להוריד מיסים בענף. בין המדינות המובילות במאמציהן לשפר את מדיניות מיסוי הגומלין ניתן למנות את סינגפור, גרמניה, צרפת, אנגליה, וגם את ישראל".

 

לדברי אורון, לצד המאבק העצום בין ארה"ב לסין, קיימים גם קרבות אחרים שהם בין-מדינתיים, אבל גם קרבות שהם בין עולם ישן לעולם החדש. כדוגמא לכך מציינת אורון את הקרב הגדול וחוצה היבשות שבין הקמעונאות הפיזית, לבין קמעונאות האון-ליין.

 

כיום נראה עתידן של החנויות הפיזיות עגום למדי, אך האם זה סוף עידן החנויות הפיזיות? "ייתכן שלא. תעשיות רבות בעולם, כשהתרגש עליהן איום קיומי, המציאו את עצמן מחדש. כיום אנחנו עדים להשקעות ולניסיונות רבים להמציא את חוויית החנות הפיזית החדשה, המודרנית, האותנטית, כדוגמת אמזון גו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x