שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

ועידת כלכליסט

אורי גרינפלד: "השנה הקרובה תהיה קריטית לשווקים"

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, בכנס פסגות 360 של כלכליסט: "לפי התרחיש, הריבית תעלה ל-2%-3% ואז תעצור. אם הפד יעצור בזמן אז זה טוב לשווקים ולאג"ח אך אם הפד יפספס וימשיך להעלות את הריבית אז תהיה עלייה גם של הריבית הריאלית שתוביל להאטה ושינוי כיוון של שוקי המניות"

צלי גרינברג 10:5315.10.18
"ב-2018 אנחנו רואים תמונה מאוד מעניינת. רוב השווקים בעולם רושמים ירידות, ואפילו משמעותיות, והשוק הכי בולט הוא דווקא האמריקאי ונשאלת השאלה למה? שהרי הוא המשק היחיד בעולם שכל הזמן הולך ומעלה ריבית ודווקא שם השווקים מתנהלים כל כך יפה. זו שאלה מאוד חשובה לדעתי, כי השנה הקרובה תהיה קריטית לשווקים בהתחשב בהעלאות הריבית. לאחרונה מתחילים להתעורר סימני שאלה לגבי היכולת של הפד להעלות את הריבית", כך לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, במסגרת כנס פסגות 360 של כלכליסט.

 

גרינפלד המשיך, "ב-2015 הפד העלה פעם אחת את הריבית ואז עצר. וכל רבעון רואים העלאת ריבית. אם מסתכלים היסטורית, כל המיתונים הגיעו לאחר העלאת הריבית. העלאת הריבית היא המרכיב המרכזי להאטה. כי זה משק שבנוי על אשראי. ואיך מעלים הריבית בלי לגרום האטה במשק? זו שאלה מורכבת. המשק ידע לצמוח גם עם ריבית של 10%, כי בסופו של דבר מה שמשפיע על הכלכלה הוא לא גובה ריבית הפד, אלא גובה ריבית ריאלית (פד בניכוי אינפלציה). הריבית משפיעה על הוצאות העסק והאינפלציה על הכנסות העסק. הבעיה היא שההוצאות עולות וההכנסות עולות בקצב יותר איטי. אז כל עוד האינפלציה עולה הפד יוכל להעלות הריבית ללא שינוי משמעותי בשווקים.

 

אורי גרינפלד אורי גרינפלד צילום: אוראל כהן

 

"איך מייצרים אינפלציה, מורידים ריבית, יוצרים תעסוקה רבה יותר על ידי הורדת אבטלה, מעלים את השכר ואז ניתן להעלות הריבית. אך כיום השכר עדיין לא עולה.

במשק האמריקאי יש בעיה דמוגרפית והטכנולוגיה מייצרת לחצים אינפלציוניים מאוד משמעותיים.

 

"בדמוגרפיה, חלק מכח העבודה של גילאי 55 ומעלה מגיע לכרבע וחלקם של הצעירים הולך וקטן. השכר מהותי מאוד דווקא בגילאי הצעירים, שכן אז יש לו יותר לאן לצמוח. ככל שהדמוגרפיה של כוח האדם תהיה מבוגרת יותר כך השכר יעלה באיטיות יותר.

 

"בכל הקשור לטכנולוגיה - המשבשת את השכר ואת המודלים העסקיים. המטרה של הטכנולוגיה היא להוריד את המחירים.

 

"אז מה צפוי בשווקים בשנה שנתיים הקרובות: בטווח הקצר - 2-4 רבעונים קרובים: אינפלציה קצת עולה בגלל מחירי הנפט, מחירי היצרן וכו', זה מאפשר לפד להעלות את הריבית ברבעונים הקרובים וזאת מבלי שהריבית הריאלית תעלה. ולכן הכיוון נראה עדיין חיובי. וזה טוב לנושאי סיכון.

 

"השאלה היא מה לגבי הטווח הארוך יותר: התרחיש הראשון היא שהריבית תעלה ל-2%-3% ואז תעצור. ואם הפד יעצור בזמן אז התרחיש מצויין כי זה טוב לשווקים ולאג"ח אך אם הפד יפספס וימשיך להעלות את הריבית אז תהיה עלייה גם של הריבית הריאלית שתוביל להאטה שינוי כיוון של שוקי המניות.

 

"אי אפשר לבנות מודל כי אי אפשר לענות על השאלה אם הפד יעצור בזמן. מדובר באנשים ולא רובוטים וקשה להגיע לתשובה.

 

"לתפסיתנו יש חדשות טובות ורעות: רעות - תמיד הבנק המרכזי מפספס את הריבית כלפי מעלה ותמיד יש מיתון. הטובות - אף פעם לא היינו במצב המרכזי. הבנק המרכזי מעלה ריבית לא כי הוא צריך, אלא בגלל שהוא רוצה. רוצה לצבור תחמושת כדי שיהיה לו מאיפה להוריד במיתון הבא. לכן מעלים לאט ובזהירות. ואז הצפי הוא, כי גם אם יהיה פספוס אז הוא יהיה בכחצי אחוז. ואז גם אם זה יתממש זה לא עתיד להוביל למשבר אלא להאטה. ואז העלות תהיה נמוכה ולא גבוהה.

 

"כבר עתה מורגשים סימני השאלה בשווקים. בכל זאת, אנו לפני בחירות אמצע בארה"ב בנובמבר, לבית הנבחרים והסנאט. המצב הזה גורם לכך שאם הרפובליקנים מאבדים יותר מ-21 מושבים אז השליטה תהיה בידי הדמוקרטים. אז עשינו בחינה אחורה של תמיכה בנשיא ואז איך זה השפיע על בחירות האמצע. שיעור התמיכה בטראמפ הוא כ-45%, ואם הולכים לפי המדד, אז הרפובליקנים עומדים לאבד בין 20-40 מושבים, ולכן יש סיכוי גבוה שטראמפ יהפוך לנשיא חצוי בין סנאט רפובליקני לבין קונגרס דמוקרטי. אז מה ההשפעה של תהליך כזה? כאן כדאי להסתכל מהצד הדמוקרטי. רפורמת המס של טראמפ - הדמוקרטים לא יעשו רוורס, כי הם לא רוצים וגם לא יכולים (אין להם רוב של שני שליש). גם הדה-רגולציה לא תשתנה כי דברים רבים צריכים חתימה של הנשיא. לגבי ההרחבה של טראמפ מבחינת תקציבים (גירעון של 5% בכל שנה) - פה הדמוקרטים יכולים להתערב ולצמצם את הגירעון, אך פוליטית זה לא נכון, כי זה תורם משרות וכו'.

 

"והדחה גם אינה אפשרית עם קונגרס חצוי, אפילו אם כולו דמוקרטי. מה כן יקרה? טראמפ יתמקד במה שהוא לא צריך: נושא הסחר ומדיניות החוץ. לכן צפוי, שאם יקרה, אז הוא יפעיל יותר סנקציות על איראן כדי להכריח את האירופאים לבוא לקראתו, ללחוץ על מחירי הנפט שייצרו אינפלציה ואז מדינות תעשייתיות יתקשו יותר. וכמובן מלחמת הסחר תימשך בעיקר מול סין. ככל שהיא תעמיק זה יפגע בסחר העולמי, אך מבחינתנו, כאנשי השקעות, הדולר מתחזק בשל הקטנת הגירעון המסחרי שלה (מייבאת פחות), הסיכון מביא משקיעים להשקיע בדולר (הבטוח בעולם) ואז הדולר מתחזק והשווקים המתעוררים מתקשים. החוב הדולרי יילך ויגדל אצלם. הם ילכו ויתקשו להחזיר את החוב. הלחץ על הדולר עלול להביא למשבר מטבעות בשווקים המתעוררים.

 

ומה לגבי הודו?

לדברי גרינפלד, "מלחמת הסחר לא משפיעה עליה, בסין יותר. מלחמת הסחר תשפיע מאוד על המדינות מסביב, כי האייפון לדוגמא מיוצר בטייוואן אך מורכב בסין".

 

מעקב אחרי הריבית הריאלית - מה לדעתך הריבית הריאלית בשיווי משקל שאיתה אפשר לחיות?

"זה הנושא שמעסיק את כולם. אף אחד לא יודע. הערכה שלנו היא שבריבית ריאלית של אחוז וצפונה נתחיל לראות פגיעה בפעילות הכלכלית. זה אומר שהפד יכול להמשיך להעלות את הריבית באחוז לפחות. ואז השאלה היא, שוב, מתי הפד יעצור".

 

למה טראמפ חושב שהם טועים?

"הסיפור הגדול לדעתי הוא שסין יצאה במסמך שבו היא מפרטת איך היא תראה ב-2025. היא עוברת לטכנולוגיה ותעשיות עתירות ידע וזה מפחיד את טראמפ לכל איבוד ההגמוניה בנושאים אלו. והסינים, לדידו, פועלים שלא בהוגנות, כי לדוגמא כשאתה רוצה להגיע לסין אתה חייב לשתף פעולה עם חברה סינית והסינים מעתיקים את הטכנולוגיה ואז זה לא הוגן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x