• תפריט

ועידת שוק ההון

"אנשים נורמטיבים מכירים בית סוהר רק מהסרטים – רק מאסר בפועל ישיג הרתעה"

חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות דוחה טענות כי חילוט רכוש הוא כלי משפיל ואומרת על עדי מדינה: "זהו כלי פלילי מוכר וידוע, אנחנו חייבים כמובן לנקוט במשנה זהירות"

רעות שפיגלמן 14:1913.06.18

"אנשים נורמטיביים מכירים בית סוהר רק מהסרטים – אז רק מאסר בפועל ישיג הרתעה". כך אמרה היום (ד') עו"ד חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, בשיחה שערך עימה הפרשן המשפטי של כלכליסט משה גורלי במסגרת ועידת שוק ההון של העיתון.

 

קורין אמרה זאת בתגובה לאמירתו של גורלי על רקע כך שמגמות בתורת הענישה אומרות שמאסר בפועל לא צריך להיות מושת על אנשים נורמטיביים. קורין הוסיפה בהקשר זה וציינה כי "יחד עם זאת אנחנו לא מזלזלים באלמנט הכספי. פעמים רבות מדובר באנשים אמידים ומבוססים והם מציעים לנו יותר כסף על מנת שנבטל את רכיב המאסר".

בשוק ההון יש פעמים רבות שהתנהגויות נורמטיביות לכאורה נלכדות בהליך חקירה פלילית. למשל, מידע פנים שנאמר בין איש לרעהו, ויש חשש שלמחרת בבוקר זה יגיע אליכם.

קורין : "אני לא חושבת שמגיעות אלינו התנהגויות תמות לב. עד שזה מגיע אלינו זה עובר מסננת. אנחנ ומקבלים את התיקים מרשות ני"ע, ואם עולה מחקירת הרשות שמה שקרה זה מתום לב, זה יגיע אלינו עם המלצת סגירה, אחרי שנבחן אותה כמובן. אבל זה נכון שמה שמאפיין את התיקים שמגיעים אלינו זה שהם נערכים בסביבה עסקית. מאוד ברור בתיקים אלו שמדובר בהתנהגות פלילית בהתאם לחוק ניירות ערך שאוסר על תרמית במסחר ועשיית שימוש במידע פנים. החוק קובע גבולות שיש פעולות שהן לכאורה עסקיות אבל הן למעשה פליליות".

 

עו"ד חנה קורין עם פרשן כלכליסט משה גורלי עו"ד חנה קורין עם פרשן כלכליסט משה גורלי צילום: עמית שעל

 

נדב גרישפנון מדבר עם חבר שלו בשיחה חברית והוא מגיע להליך פלילי

"אני לא מכירה את התיק הזה. זו סוגייה של התייעצות בה נמסר מידע פנים אגב התייעצות. לכאורה סיטואציה לגיטימית ואפילו לא לכאורה – כי יש התייעצויות. אבל אותם אנשים שמתייעצים והם בתוך שוק ההון הם מודעים לאיסורים החלים עליהם ומצופה מה לקיים את ההתייעצות בתוך גבולות החוק. בהתאם לפסיקה כאשר יש התייעצות עם איש שוק הון הרי שחזקה שאיש שוק ההון יעשה שימוש במידה הזה כי הפיתוי גדול מדי.ולכן יש לקיים התייעצות כזו בזהירות. לא מקיימים התייעצות על שפת הבריכה או תוך כדי משחק כדורסל משום שזה מלווה במעיין אווירה שמי שמקבל את המידע, קל לו יותר להשתמש בו . לכן יש "לפרמל" (ר"ש- מלשון פורמולה , נוסחה) את תהליך ההתייעצות".

 

לגבי הרצת מניות – הרבה פעמים מדובר בנושא בעייתי משום שאתם צריכים לשלוף את הכוונה מליבו של האדם, שאכן היתה כוונה לרמות. כיצד אפשר לקבוע את הכוונות של האדם?

"ככל שעסקה נעשתה מתוך כוונה להשפיע על השער - הרי שזו תרמית. אין לנו רנטגן, אבל עדיין ניתן ללמוד על הכוונה לעתים משיחות מול חדר המסחר ושומעים הנחיות שנתנו לברוקרים ומבינים ממש שזו הייתה הכוונה. במקרים אחרים עושים זאת על ידי ראיות נסיבתיות על ידי צבר של ראיות. הראיות צריכות להוביל למסקנה חד משמעית שזו הייתה הכוונה, וזה נתון לפרשנות. אבל אנחנו עושים את זה כאשר יש מניע. למשל מניע של הטבות מס".

 

התעלמת מהכלי של עד מדינה. למשל בעקבות הסיפור של משה סלע. מה עושים במקרים כאלה? (שהתוודה כי הוא שיקר בעדותו נגד השר לשעבר שלמה בניזרי, ר"ש)

"אתה נכנס עכשיו לנושא שהוא תלוי ועומד. עד מדינה הוא כלי פלילי מוכר וידוע ואנחנו חייבים כמובן לנקוט במשנה זהירות בכל מה שקשור להסתמכות על העדות של עדים".

 

לגבי שימוש בכלי של חילוטים - הוא לפעמים גם משפיל.

אני דוחה את הטענה הזו. חילוט בהקשר של איסור הלבנת הון הוא נושא חם עכשיו שמתפתח. למשל היה לנו תיק של אדם שסחר בבית השקעות וגרף רווח של 10 מיליון שקל. ראינו ממש משיכות שלו בהיקף של 2.4 מיליון שקל. בסופו של דבר הוא הורשע ב-44 חודשי מאסר אבל כאשר טענו לקנס משמעותי הוא טען שביזבז את הכסף שהרוויח באורח חיים בזבזני ואת הג'יפ היקר שקנה הוא מכר ואת הבית היוקרתי במסגרת הסכם הגירושים נתן את כולו בנדיבות לאישתו. ולכן אני אומרת האם לא היה צודק ונכון יותר כבר בהתחלה לתפוס את הג'יפ כדי שבסוף הדרך נוכל לחלט והיה מגיע אלינו אומנם רק חלק מה-10 מיליון שקל אבל יותר מסכום של 500 אלף שקל". קורין ציינה כי לדעתה זו מגמה צודקת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x