• תפריט
ועידת ניו יורק 2018 רכיבים מיוחדים  גג עמוד ועידה כתבה

ועידת ניו יורק

עשרה סטארט-אפים חרדים נבחרים בדרך לוועידת ניו יורק של "כלכליסט"

חברה שהיא אובר ללימודי נהיגה, כלי חדש לניהול פרויקטים, פלטפורמה לבניית צ'טבוט מהירה, מערכת לניטור איכות חלב אם ואפילו פלטפורמת סייבר לחיזוי מתקפות; היזמים היצירתיים של קמא-טק מגיעים לוועידת "כלכליסט" בניו יורק

עומר כביר 11:3722.02.18

 


 

למאות הסטארט-אפים שיטוסו במרץ לוועידת "כלכליסט" בניו יורק יצטרפו השנה גם עשרה סטארט-אפים חרדיים, חברי האקסלרטור היוקרתי של קמא-טק. העמותה, בראשות מוישי פרידמן, הוקמה במטרה לסייע ליזמים וליזמות מהמגזר החרדי להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית ולסייע להם לשבור את תקרת הזכוכית.  

"כשהקמנו את קמא-טק והתחלנו להתעסק בהאצת סטארט-אפים חרדיים, אנשים צחקו או חשבו שזה קוריוז", סיפר פרידמן, שמכהן כמנכ"ל קמא-טק, "אבל מתרחש תהליך מדהים. התחלנו לפני כחמש שנים עם חמישה סטארט-אפים חרדיים, ועד היום פנו אלינו יותר מאלף סטארט-אפים כאלה. במאיץ של קמא-טק אנחנו בוחרים כל שנה את עשרת הטובים ביותר, עובדים איתם ומביאים אותם למצב שהם מקבלים השקעות מהמדען הראשי ובאופן פרטי. אני מאוד שמח שיש לנו עשרה סטארט-אפים מדהימים, שנבחרו מתוך 600 שהגישו מועמדות, יטוסו איתנו לניו יורק ויביאו הרבה מאוד כבוד לסטארט-אפ ניישן, לקהילה החרדית ולעם ישראל".

 

מוישי פרידמן מוישי פרידמן צילום: עמית שעל

 

אז מי הסטארט-אפים החרדיים שיהיו על המטוס לניו יורק? "כלכליסט" מציג את הרשימה המלאה.

Knowledge Works

הקמה: 2016 | מייסדים: רוני מנדל ואור עקירב | עובדים: 3 | מיקום: רמת גן | השקעות: 100 אלף דולר פרה-סיד, מגייסים סיד של 400 אלף דולר

 

כיום, אין כמעט ארגון שלא עובד עם מערכת ניהול פרויקטים. אבל לדברי מנכ"ל Knowledg Works, רוני רנדל, למערכות הללו יש מחסור משמעותי: הן עושות עבודה מצוינת בהצגת המשימות שצריכות להתבצע, אבל לא מסוגלות לעדכן מנהלים על המצב בזמן אמת, אלא אם מעדכנים אותן ידנית ללא הפסקה. "אנחנו רוצים לבנות מאגר ידע לארגון שלא מצריך עדכון ידני", הסביר. "המשימה שלנו היא לעזור למנהלים להבין מה קורה בארגון בזמן אמת, באמצעות השיחות העסקיות שלהם".  

 

רוני רנדל רוני רנדל צילום: דנה קופל

 

 

בעבודתה, מתבססת המערכת על שיחות עסקיות שמנהלים העובדים במייל. באמצעות יכולות בינה מלאכותית שפיתחה החברה, מסוגלת המערכת לזהות מידע רלוונטי בשיחות הפנים החוץ ארגוניות, ולהשתמש בו כדי לעדכן בהתקדמות פרויקטים ולהתריע על הזדמנויות עסקיות או איומים אפשריים. "אם, למשל, לקוח שלח לעובד מייל והתלונן שלא קיבל תשובה על שאלה ששאל לפני שלושה ימים המערכת מזהה את זה מיד כ'איום' ומעבירה התראה למנהל, בתוספת ההקשר הרלוונטי, כך שהוא יוכל לטפל בזה", אמר רנדל.

 

הדור הראשון של המערכת מתבסס על ג'ימייל, ומצריך משתמשים לקשרים בין מטרות ופרויקטים לשרשורי שיחה רלוונטיים. "הדור הבא של היישום יעשה את זה בלי שצריך לקשר ידנית בין משימות לשיחות, אלא פשוט באמצעות זיהוי המידע בתכתובות המייל", הבטיח רנדל. "כדי לשמור על הפרטיות, כתובות המייל ומידע מזהה נוסף יוצפנו כך שאין אפשרות לדעת מי שלח איזה מייל".

 

המוצר הראשוני נמצא בבטא פרטית, כשבתוך שלושה עד ארבעה חודשים מתכוונת החברה להשלים פיילוט בחברה עם 50 עובדים.

 

Webbing Labs

הקמה: 2016 | מייסדים: אברהם אורבך ואיוון צ'רניק | עובדים: 2 | מיקום: ירושלים | השקעות: סכום קטן בפרה-סיד

 

את המוצר של Webbing Labs מגדירים בחברה כ"מערכת הפעלה לקבוצות". "כלים כמו ווטסאפ, מייל או לוח שנה, בנויים לשימוש של אחד על אחד ועובדים מצוין לצורך זה", הסביר המייסד והמנכ"ל, אברהם אורבך. "כשמדובר על קבוצות בין 30 עד 40 אנשים שיש צורך ביותר מפלטפורמה אחת כדי לנהל אותם זה הופך לסיוט".

 

 

אברהם אורבך אברהם אורבך צילום: דנה קופל

  

הפלטפורמה שפיתחה החברה מכניסה תחת גג אחד את כל התכונות שנמצאות כיום בכלים נפרדים - מסרים מידיים, שיתוף קבצים ותמונות, פוסטים ארוכים, לוח שנה, קביעת ואישור אירועים משותפים - ומוסיפה להן יכולות ניהול משתמשים מתקדמות. כך יכולים מנהלי הקבוצה להעביר מסרים במרוכז והמשתמשים - לתקשר ישירות ופרטנית עם חברי הקבוצה האחרים.

 

אפליקציית המובייל והווב, שתכונה Webbing, תושק רשמית בוועידת ניו יורק של "כלכליסט" במרץ, אבל החברה כבר מפתחת גרסה של האפליקציה לשימוש פרטני של ארגונים, שנמצאת כבר בשימוש מספר גופים. "אחד הלקוחות שלנו הוא Onward Israel – ארגון שמביא לארץ 2,400 סטודנטים ל-70 טיולים בשנה", סיפר אורבך. "לפני זה התקשורת התנהלה באמצעות, מייל, ווטסאפ, דרופבוקס. היה בלאגן. עכשיו כל התקשורת עוברת דרך האפליקציה שפיתחנו שמשמשת לניהול סטודנטים שנמצאים בארץ ובוגרים שנמצאים בחו"ל".

 

2Drive

הקמה: 2017 | מייסדים: אלי ממן, נועם מזוז ולוי קירשנבאום | עובדים: 5 | מיקום: תל אביב | השקעות: הון עצמי, מגייסים סיד של 750 אלף דולר

 

"הדרך שבה רוכשים מיומניות השתנתה מאוד", סיפר מייסד ומנכ"ל 2Drive, אלי ממן. "שפות לומדים בדואולינגו, מוזיקה ביוטיוב. אבל בארה"ב יש תחום שלא נגעו כבר מאה שנה - לימודי הנהיגה. ההורים שם מלמדים את הילדים, זה גם לוקח זמן וגם גורם למערכת יחסים לא תקינה מול הילדים. ושיעורי נהיגה עם מורה מקצועי יקרים שם".

 

 

אלי ממן אלי ממן צילום: דנה קופל

 

 

הפתרון של 2Drive: אפליקציה אינטואטיבית להזמנת מלווה נהיגה (בארה"ב לא צריך להיות מורה מקצועי כדי ללוות תלמיד). מעין אובר לשיעורי נהיגה. "המלווים שלנו נבדקים לפני שהם נכנסים לתת שירות, וגם ההורה הוא צד בתהליך. יש לו מקום באפליקציה ויכול לראות את השירות אונליין", הסביר ממן. "אנחנו נותנים פתרון גם להורים, שמתפנה להם יותר זמן, וגם לילדים שכל הזמן טרודים במתי יוכלו לעשות שיעור נהיגה".

 

ממן מדגיש גם את פן המחיר: שיעור נהיגה בברוקלין עולה בממוצע 45 דולר בעוד שבאפליקציה ניתן להזמין שיעור במחיר אחיד של 32 דולר. "שוק לימודי הנהיגה בארה"ב מגלגל 10 מיליארד דולר בשנה, ובתחום שלנו אף אחד לא נגע עד היום", אמר. בעוד חודש צפויה החברה להתחיל בפיילוט בברוקלין. "יש לנו שת"פ עם משרד התחבורה של ניו יורק ופלייבאז מלווה אותנו בפן השיווקי – אנחנו יושבים אצלם במשרדים, והם מתפעלים את כל הפרסום המקוון שלנו בארה"ב".

 

Membit

הקמה: 2016 | מייסדת: רותי מרגלית | עובדות: 8 | מיקום: בני ברק | השקעות: הון ראשוני מחברת i-rox

 

כיום, אם ארגון רוצה ליצור צ'טבוט הוא צריך לעבור תהליך ארוך: להגדיר את ממשק המשתמש ואופן העבודה, לבחור פלפטורמה מתאימה, ליצור כלי API שיתחברו למערכות הארגוניות ועוד. "וגם אחר כך, בתום התהליך, יש לו צ'טבוט די בסיסי, כי בוטים אמיתיים לומדים ומשתפרים תוך כדי עבודה אז נדרש זמן עד שהם בשלים", הסבירה מייסדת ומנכ"לית Membit, רותי מרגלית.

 

 

רותי מרגלית רותי מרגלית צילום: דנה קופל

 

 

את הפתרון של החברה שהיא מובילה, שהוקמה כחברה אחות של i-rox, מתארת מרגלית כ"מוצר מדף לצ'טבוטים": "יש לנו עשרות בוטים מוכנים שפיתחנו בעצמנו, כולם עם יכולות התממשקות למערכות ארגוניות נפוצות. ארגון צריך רק לבחור את הבוטים שהוא רוצה, להגדיר המערכת הארגונית שהוא משתמש בה, להוסיף שורת קוד אחת לאתר שלו וזהו - יש לו בוט עובד. הפכנו את זה למוצר פלאג אנד פליי, 5 דקות ויש לך בוט. וזה לא בוט פרימיטי אלא מערכת שמסוגלת, לבצע תשלומים, להציג חשבוניות, לקבוע תורים ועוד".

 

שני המוצרים הראשונים של החברה צפויים לעלות בחודש הבא. הראשון, צ'טבוט לעיריית כפר סבא שיאפשר לבצע תשלומים מול העירייה, דיווח למוקד 106, רישום לבתי ספר וגנים ועוד. "זה שיתוף פעולה שלנו עם החברה לאוטומציה. יצרנו בוטים שיכולים להתחבר למערכות שלה אז כל הרשויות שעובדות אתה יוכלו להשתמש בהם", אמרה מרגלית.

 

המוצר השני הוא שיתוף פעולה עם מפתחת גדולה של תוכנת ERP, שתשווק את הצ'טבוט כמוצר נוסף בתשלום ללקוחות שלה. הצ'טבוט יאפשר, למשל, לספקים לדעת מתי החשבוני שלהם מוכנה ומתי הם יקבלו תשלום, או לפתוח קריאת שירות.

 

Cognitive ID

הקמה: 2016 | מייסד: שלמה נרקולייב | מיקום: ראשון לציון | עובדים: 9 | השקעות: סכום שלא פורסם ממשקיעים פרטיים והרשות לחדשנות

 

"כשבעלים של כלב מתקרב לדלת של הבית", סיפר מייסד ומנכ"ל Cognitive ID, שלמה נרקולייב, "עוד לפני שהוא מוציא את המפתח, הכלב כבר מזהה את הבעלים. וככל שהוא עושה יותר אינטראקציה, הכלב כבר בטוח ב-100% שמדובר בבעלים. על אותו עיקרון פיתחנו את הטכנולוגיה שלנו".

 

שלמה נרקולייב שלמה נרקולייב צילום: דנה קופל

 

 

את העקרון הזה מיישמת החברה של נרקולייב לתחום זיהוי המשתמשים, כתחליף לסיסמה שנחשבת זה זמן רב כעמצאי הזדהות לא אמין ובטוח דיו. "יש לנו מנוע מבוסס AI, שעושה שימוש בהרבה במשתנים שונים כדי להרכיב פרופיל מדויק להפליא לזיהוי המשתמש", הסביר. "זה כולל משתנים פיזיולוגיים כמו איך משתמש עובד עם מקלדת ועכבר, או מחזיק ונוגע במסך טלפון. שנית, איזה סוגי מכשירים הוא משתמש בהם – המחשב הקבוע בבעבודה, בבית, הסמארטפון. המערכת מזהה את סוגי המכשירים שיש לו. ברמת ההתנהגות, כל משתמש עושה שימוש באפליקציה בצורה שונה ואנחנו מנתחים איך הוא עובד באפליקציה ספציפית. כל משתמש מגיב בצורה שונה לגירויים שהאפליקציה מציגה בפניו, ועושה את הדבר הזה בצורה שונה מכיוון שיש לו מוח שונה, מהירות חשיבה שונה".

 

לדברי נרקולייב, יישום הטכנולוגיה לא דורש שימוש בחומרה נוספת או התקנת תוכנה מיוחדת, והיא משולבת בצורה טבעית באפליקציות קיימות. ובניגוד לסיסמה שמזהה משתמש רק בנקודה אחת – הלוגאין, הטכנולוגיה של החברה מבצעת זיהוי מתמשך לאורך כל השימוש באפליקציה. למשל, באפליקציית קניות ניתן לזהות משתמש לפי דפוסי השיטוט והוספת המוצרים שלו, כך שכשהוא מגיע לרגע הרכישה כבר אין צורך בהזנת סיסמת הזדהות. המוצר של החברה כבר פעיל, ומוטמע באפליקציות מתחומים כמו בנקאות, אשראי ותשלומים.

 

MilkStrip

הקמה: 2017 | מייסדות: אביטל בק והדס שץ-אזולאי | מיקום: יבנה | עובדות: 4 | השקעות: בעיקר הון עצמי, מגייסות סיד של מיליון דולר

 

אין כמעט אמא מניקה שלא מתמודדות עם החרדות האלו: האם התינוק יונק מספיק חלב? האם הוא מקבל את כל התזונה שהוא צריך ואוכל טוב? אביטל בק, אמא לשישה ילדים, ועמיתתה הדס שץ-אזולאי, אמא לחמישה, מכירות את החרדות האלו היטב. אבל בניגוד להרבה אמהות אחרות, כמחזיקות בתואר ד"ר בביולוגיה מולקולרית ממכון ויצמן הן גם יכולות לעשות משהו בעניין.

 

 

ד"ר אביטל בק ד"ר אביטל בק צילום: דנה קופל

 

 

הפתרון שמפתחת החברה שהקימו, MilkStrip, הוא סטריפ בדיקה מיוחד שעליו יש לטפטף רק טיפה אחת של חלב כדי לקבל תובנות שונות על איכותו ורכיביו. המוצרים הראשונים מיועדים בעיקר לחלב שאוב ובודקים האם הוא מקולקל או לא, וכן האם ההקפאה פגעה באיכותו. בעתיד צפויה החברה להציג בדיקות נוספות מותאמות לקטגוריות וגילאים שונים, כמו בדיקות שיזהו רמה של חומרים שחשובים להתפתחות התינוק, יתריעו מפני רמה גבוהה של חומרים שמשפיעים על התפתחות התינוק כמו קפאין וניקוטין או יזהו חומרים שגורמים לקוליק.

 

ההברקה האמיתית היא האופן שבו מוצגות למשתמשת תוצאות הבדיקה: האם לא צריכה לזהות את התוצאות לפי שינו הצבע שעל הסטריפ, אלא לצלם אותו באפליקציית המובייל שתבצע אנליזה ותציג המלצות תזונתיות מותאמות אישית. למשל, אם תזוהה מגמת ירידה בוויטמין B-12 תוכל האפליקציה להמליץ על מאכלים שישפרו את הרמה שלו בחלב האם.

 

"המטרה של החברה היא להרגיע אמהות ולעודד הנקה לאורך זמן", אמרה בק, שמכהנת כמנכ"לית. "אבל יש גם עניין של ביג דאטה אין כיום כמעט מידע על חלב אם וקל וחומר חלב שאוב ששונה בתהליכים שעוברים עליו. מעבר לזה שיש ערך לחלב אם לא רק בתזונת ילדים אלא גם לרפואת מבוגרים – יש למשל חלבון שטוב לחולי סרטן. אם יהיה לנו מידע יותר רחב על חלב אם, ויכולת לבצע בו בדיקות שונות בצורה מהירה ויעילה, נוכל יכולים ליצור הרבה תובנות שימושיות".

 

החברה נמצאת בשלבי פיתוח אב-טיפוס ומגייסת עתה כסף להמשך המחקר והפיתוח של המוצר.

 

Galileo

הקמה: 2012 | מייסד: אליהו אריאל | מיקום: ראשון לציון | עובדים: 17 | השקעות: 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, מגייסים סבב A של 5 מיליון דולר

 

כמה פעמים הפעלנו את ווייז ותוך פרק זמן קצר ראינו את אחוזי הסוללה צונחים במהירות? רובנו לא יודעים זאת, אבל בתוך הסמארטפון שלנו שוכב רכיב שהתפקיד הבלעדי שלו הוא לעבד את האותות שקולטת אנטנת ה-GPS של המכשיר ולהמיר אותם למידע שימושי. הרכיב הזה עולה 1.5 דולר, וצורך כמות משמעותית של סוללה (וזו הסיבה שכשמפעילים ווייז הסוללה של המכשיר מתחילה להתרוקן בקצב מסחרר). אבל ל-Galileo יש פתרון מסקרן: רכיב תוכנה שעולה 15 סנט וצורך רק 10% מהאנרגיה של רכיב החומרה הייעודי. "במקום שיהיה לסמארטפון רכיב נוסף שמעבד את המידע של ה-GPS, אנחנו מעבירים את העיבוד הזה לתוך המעבד של הטלפון", הסביר מנכ"ל Galileo, אליהו אריאל. המערכת כבר משולבת בייצור סדרתי של חברה קוריאנית.

 

אליהו אריאל אליהו אריאל צילום: דנה קופל

 

 

מוצר אחר של החברה מאפשר ניווט בתוך מבנים מבוסס GPS, ברמת דיוק של כמטר, באמצעות שידור אותות ה-GPS באמצעות אנטנות סלולר או נקודות WiFi שקיימות במבנה. "לא צריך לעשות שום שינוי בטלפון בשביל זה", אמר אריאל. "ניווט תוך מבני מהווה את הגבול האחרון שעדיין לא נפרץ בתחום הניווט. חברות הניווט הגודלות בעולם אומרות שניווט בתוך מבנים חשוב פי 4 מניווט בחוץ, כי רוב החיים הכלכליים שלנו הם בתוך מבנים".

 

זיהוי מיקום בתוך מבנה ברמת דיוק כזו גבוהה יכול לשמש למגוון יישומים, כמו ניווט עד למקום חנייה ספציפי בחניון תת-קרקעי, זיהוי אנשי קשר שבמקום ואפשרות לקבל הוראות הגעה אליהם, או הצעת מבצעים ממוקדים כשהמשתמש נמצא בחנות כלשהי או אפילו באזור מסוים בחנות. זאת, בלי צורך להתקין תוכנה מיוחדת, להירשם לשירות או לבצע שינוי כלשהוא אצל משתמש הקצה. המערכת עברה את שלב הוכחת ההיתכנות ונמצאת בבחינה אצל כמה לקוחות אפשריים.

 

CauseMatch

הקמה: 2015 | מייסד: יוסף ברנשטיין | מיקום: ירושלים | עובדים: 14 | השקעות: 86 אלף דולר מחברים ומשפחה

 

CauseMatch מפתחת את מה שהיא מגדירה כדור הבא של גיוס כספים מקוון לעמותות. "רוב העמותות לא מבינות איך למנף את הערך המלא של כלים דיגיטליים ומקוונים", אמר המייסד והמנכ"ל, יוסף ברנשטיין. "אנחנו מסייעים להן באמצעות מתן פתרון מלא מא' ועד ת'".

 

יוסף ברנשטיין יוסף ברנשטיין צילום: דנה קופל

 

 

בשלב הראשון, מפעילה החברה אלגוריתם שמנתח מגוון נקודות מידע כדי לבנות פרופיל נרחב של העמותה. "על סמך הפרופיל, אנחנו מספקים המלצות להפעלת מאמצי גיוס הכספים שלהן: מה האסטרטגיה השנתית, אילו קמפיינים הן צריכות להריץ ומה הדרך להוציע לפעול את הקמפיינים. בסופו של דבר אנחנו מספקים גם את הפלטפורמה שבה הן יכולות להוציא לפועל את קמפיין הגיוס שלהן – בין אם מדובר בגיוס המונים, מכירה מקוונת, ועוד. אנחנו משמשים גם כפורטל לאנשים שיוכלים לראות את העמותות השונות, לתרום להן ולשתף עם משפחה וחברה".

 

החלק האחרון של הפאזל הוא רשת של מומחים שיכולים לסייע לעמותות בתחומים שבהן חסרים להן משאבים ארגוניים. רשת זו כוללת צלמי יוצרי וידאו, גרפיקאים, ומדריכים ויועצים בתחומים שונים כמו גיוס כספים. כל המומחים נבדקים ומאושרים על ידי CauseMatch, ולדברי ברנשטיין מכיוון שהחברה מביאה להם נפח משמעותי של עבודה המחירים שמשלמות העמותות נמוכים משמעותית מאשר שכירה עצמאית של מומחים.

 

עד היום סייעה CauseMatch לארגונים לגייס יותר מ-35 מיליון דולר מיותר מ-100 אלף תורמים, והיא עובדת עם מאות עמותות מישראל, ארה"ב, גואטמלה, קזחסטן ועוד. "בשלב הנוכחי אנחנו מתמקדים בחדירה עמקוה לשוק הישראלי/יהודי וצמיחה פחות בשוק הכללי בארה"ב", הוסיף ברנשטיין.

 

Joku

הקמה: 2017 | מייסד: מנדי קוריץ | מיקום: רמת גן | עובדים: 2 | השקעות: מגייסים סיד

 

כיום, כמעט מדי דקה מתרחשת בישראל תאונה או פריצה. לדברי מייסד ומנכ"ל Joku, מנדי קוריץ, למרות ש-75% מהשטח הציבור מצולם במצלמות אבטחה חיצוניות של בתי עסק, אבל לאזרח שנזקק לכך יש גישה רק ל-5% מהמידע. "אנחנו רוצים להנגיש את המידע שנאגר במצלמות אבטחה לאזרחים", הסביר. "התוכנה שפתחנו מאגדת את כל מצלמות האבטחה שפונות לשטח לציבורי, לרשות הרבים. כך יותר קל לאנשים להשיג את המידע או לאתר פרטים במקרה של תאונה".

 

מנדי קוריץ מנדי קוריץ צילום: דנה קופל

 

 

התוכנה שפיתחה החברה מסוגלת להתחבר למצלמות חיצוניות של בתי עסק, ולהזרים את התמונות שלהן למאגר מידע מרכזי שיכול ליצור מהן תמונת זמן רציפה של האזור המצולם. "ברגע שמזינים כתובת ושעה אפשר לאתר את הצילום הרלוונטי. כל מי שרוצה סרטון משלם כסף. כרגע אנחנו מחייבים 290 שקל בלי הגבלת אורך של סרטון", אמר קוריץ.

 

התמריץ של בעלי עסק להצטרף למערכת הוא קבלת גישה לסרטונים שצולמו במצלמות שבקרבתם. "אם חס ושלום תקרה לו פריצה. אני עוזר לו בכל טווח המצלמות של האזור".

 

הלקוחות הפוטנציאלים של Joku הם אזרחים שנגנב להם רכוש או שהיו מעורבים בתאונה במקום ציבורי וצריכים מידע נוסף על מה שארע, אבל לא רק: "לחברות ביטוח יש קרוב ל-17 אלף תיקים בשנה עם חוסר ראיות, הן הראשונות שירצו לשלם כסף על מידע. גם משטרת ישראל במרחב רמת גן משתמשת בנו הרבה".

 

המערכת נמצאת בשלב פיילוט וכוללת 200 מצלמות, רובן בבני ברק.

 

Anomalee

הקמה: 2017 | מייסדים: אסתר יהודית, ד"ר אדם קשטנוב וליאור פריד | מיקום: בית שמש | עובדים: 5 | השקעות: הון עצמי, מגייסים סיד של 1.1 מיליון דולר

 

כיום, כשחברה מותקפת על ידי האקרים היא תגלה את זה רק אחרי המתקפה, לפעמים אפילו שנים מאוחר יותר. אבל מה אם אפשר היה לזהות מתקפת האקרים עוד לפני שהיא אפילו יוצאת לפועל? "בנינו פלטפורמה שחוזה מתי ואיפה תתרחש מתקפת סייבר", סיפר המייסד וסמנכ"ל התפעול של Anomalee, ליאור פריד. "כל חברות הסייבר לא עוסקות בחיזוי, אלא רק בתגובה לפעולה שכבר התבצעה. אנחנו הפלפטורמה הראשונה שמציעה יכולות חיזוי. אנחנו יכולים לתת לחברות התרעה של בין שעה לחודש לפני שהמערכת שלהם תותקף, ולהגיד להם מה ההאקרים עושים עכשיו ואיפה ואיך הם מתכננים לתקוף".

 

 

אסתר יהודית אסתר יהודית

 

 

יכולות החיזוי של החברה מתבססות על בינה מלאכותית וביג-דאטה תוך איסוף מידע ממקורות רבים, כולל ברשת האפלה. ואולם, בחברה לא בוחנים רק את האיומים אלא גם מנטרים את הלקוחות עצמם. "אנחנו מתמקדים בנכסים של החברה", הסביר פריד.

 

 

 

"בנינו סורקים סופר-מהירים שסורקים בקביעות את מערכות המחשוב של הלקוח ויודעים מה קורה בכל שנייה ושנייה. זה מאפשר לנו להגיד ללקוחות מתי בדיוק תהיה המתקפה, כי האקרים לרוב סורקים את המערכת מראש בניסיון לזהות נקודת תורפה. אנחנו מזהים מתי המערכת נסרקת ואיזה חלק בה נסרק, וזה מאפשר לנו לזהות את היעד של המתקפה ולסגור את הפרצה מראש לפני שההאקרים מבצעים את התקיפה בפועל".

 

בימים אלו פורסת החברה את המערכת שלה בקרב לקוחות בקנדה, ומנהלת מגעים עם גורמים שונים לפריסה רחבה בארה"ב ובאוסטרליה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x