• תפריט

עסקים בחברה הערבית

מחינוך ועד הייטק: הצעירים המבטיחים ופורצי הדרך בחברה הערבית

הזמרת המוכשרת שהכניסה את השירים בערבית לפריים טיים, הפסיכיאטר שנותן סיוע נפשי לפליטים, הפעיל שמקדם יזמות טכנולוגית בחברה הערבית, החוקרת שפיתחה פטנט ומעודדת יזמות בקרב נשים ועוד

קרן-אור גרינברג 16:2512.02.18

עשרת המבטיחים ופורצי הדרך של החברה הערבית נחשפו במסגרת כנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים שהתקיים היום (ב') בנצרת. ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים, ודני גל, מנכ"ל עמותת קו משווה חשפו את השמות שמגיעים מתחומי ההייטק, המחקר, המגזר העסקי, השירות הציבורי, עולם האומנות והמגזר השלישי החברתי.

 

דני גל ציין בדבריו: "לפני עשור הקים התעשיין המנוח דב לאוטמן את עמותת קו משווה. מאז הספקנו לעזור למעל ל-6,000 תלמידי תיכון לבחור במסלול קריירה אקדמי. אחרי מה שעשינו בעשור האחרון אני אומר בוודאות יש טאלנט בחברה הערבית. לא הפתעתי אתכם נכון? אבל 10 המופלאים הנבחרים של "כלכליסט" ראויים בזכות עצמם והמצוינות שלהם ומייצגים אלפי מוכשרים ומוכשרים מהחברה הערבית שיכולים להשתלב בתעשייה, בהייטק, בביוטק ובכל שאר קטרי המשק. אנחנו כאן כדאי לקרוא לחברה הישראלית ובמיוחד למגזר העסקי – בואו תכירו את החברה הערבית, צאו מאיזור הנוחות, אל תגידו – 'אנחנו לא מקבלים קורות חיים' אלא תובילו שינוי ארגוני במנהיגות אישית".

הצעירים המבטיחים בחברה הערבית הצעירים המבטיחים בחברה הערבית צילום: עמית שעל

 

לינה מח'ול: שינוי סטריאוטיפים דרך המוסיקה

 

האודישן של הזמרת לינה מחו'ל לתוכנית The Voice חרך את מסכי הטלוויזיה ב-2013. הרשת געשה לגבי הנערה בת ה-19 מעכו עם קול הזמיר, שהכניסה וייב של מזרח תיכון לפופ. אז היא שרה ניו יורק והחלום להצליח בגדול, והיום היא עובדת כדי להגשימו. בדצמבר 2016 לינה סגרה מעגל מאז אותו אודישן. "אלישה קייז פירסמה סרטון שלי שרה שיר שלה בשם Holy War. זה ריגש אותי כי התחלתי את הדרך כששרתי באודישן שיר שלה".

 

לאורך העונה לינה תמיד ריגשה בביצועיה וזכתה למחמאות השופטים ואהבת הקהל, אולם היה רגע טלוויזיוני אחד שלא יישכח. מחו'ל מתנדנדת בין שמיים וארץ על מבנה דמוי ירח ושרה בקול העדין והייחודי שיר בערבית של הזמרת האגדית פריוז'. יש אומרים שהביצוע הזה הוביל לשבירת מחיצות בכל הקשור לביצוע שירים בערבית בפריים טיים. "רוב התגובות שקיבלתי על הביצוע הזה היו טובות. אנשים אמרו לי שהרגישו חיבור גם שלא הבינו את השפה. הערבים היו מאוד גאים, כי זו הייתה פעם ראשונה שמישהו מייצג את המוסיקה הערבית בפריים-טיים. היו גם קבוצות שתמיד אוהבות להיות יותר שליליות", היא מספרת.

 

 

מאז זכייתה כמנצחת של העונה השלישית של דה-וייס, חייה השתנו. את לימודיה בפקולטה לביולוגיה בטכניון היא עזבה והתמקדה בקריירה מוסיקלית. "אם לא הייתי משתתפת בתוכנית, כנראה הייתי בשנה האחרונה של לימודי רפואה, אבל בחרתי בתעשיית המוסיקה. השתתפתי בפסטיגל, הוצאתי שיר בערבית ומופע בערבית שרץ בכל הארץ. לפני שנתיים חתמתי חוזה עם חברת תקליטים בחו"ל והחלטנו לעבוד על השוק הבריטי", היא מספרת. את הז'אנר שלה היא מגדירה כפופ עם השפעה של לינה, מהשורשים הערביים עם ניחוחות אתניים. "הוצאתי ארבעה סינגלים באנגלית שנכנסו לטופ 10 במצעד של מוסיקת מועדונים (קלאב), חיממתי את להקת קווין בהופעה שלהם בארץ בספטמבר 2016, את וויל סמית באנגליה, בהופעה ראשונה שלו אחרי 18 שנים, ואני מלווה את סיבוב ההופעות של להקת little mix . זו להקת הבנות הבריטית הכי גדולה כמו הספייס גירלס, שזכו באקס פקטור ב-2011. אנחנו מופיעות בלי הפסקה. במקביל אני עובדת על אלבום בכורה".

 

הזכייה של עדן אלנה באקס פקטור עוררה שיח סביב הקהילה האתיופית. את חושבת שזכיות כמו שלכן משפיעות על השיח בחברה?

"הן משנות סטריאוטיפים, אבל לא באופן גורף. ההופעות שלי משפיעות על אנשים שיצא לי לפגוש ולהכיר, שאמרו לי 'לא פגשנו ערבי לפני כן', וש'שיניתי את כל המחשבות לגבי ערבים'. זה כן נוגע לאנשים בבית, אבל עדיין יותר קל לשנוא מלאהוב".

 

ד"ר עסאם דאוד: סיוע הומניטרי דרך הנפש

 

דאוד הוא בוגר לימודי רפואה בטכניון, פסיכיאטר מומחה לילד ולמתבגר, בקופת חולים כללית מחוז חיפה וגליל מערבי ובעל קליניקה פרטית לטיפול ואבחון פסיכיאטרי בחיפה. בשנת 2015, הקים יחד עם אשתו מריה ומספר חברים, את ארגון הסיוע הבין לאומי Humanity Crew המעניק תמיכה וסעד נפשיים לפליטים בכל רחבי העולם. הפעילות החלה על רקע המשבר ההומניטרי של מיליון פליטים סורים שהגיעו לאירופה דרך הים. בדרך לאירופה הפליטים עברו באי היווני ליסבוס מול חופי טורקיה.

 

"ביצעתי עשרות החייאות וראינו המון גופות גם של ילדים. חזרנו במצב נפשי לא טוב והייתי פוסט טראומתי. זו הסיבה שהקמנו את הארגון הזה, זה הטיפול שלנו", הוא מספר.

 

הרעיון של טיפול נפשי כחלק מסיוע הומניטרי הוא חדשני ודאוד מאמין שמהווה חלק חיוני בשיקום הפליטים ומי שחוו אסונות בעולם. "לא ייתכן שבאזורי אסון המטפלים של הנפש מגיעים רק בסוף. בלי נפש בריאה אין הליך של החלמה או שיקום. כשהנפש פגועה, אין תהליך אינטגרציה תקין בקהילות המארחות, אחוז ההתמכרות לחומרים גבוה, אלימות, מעורבות בפלילים, אחוזי אבולה גבוהים וכל תהליך השיקום נפגע. ובסוף הם לא יהיו חלק פעיל ותורם בחברה החדשה אליה הגיעו ולא יהיו יכולים יום אחד להגשים את חלומם ולבנות את המולדת שלהם מחדש.

 

 

במקביל לעבודתו השוטפת, ד''ר דאוד מנהל את שירותי בריאות הנפש בארגון ומוביל מספר מחקרים בתחום הטראומה והטיפול הנפשי בקרב פליטים. פועלו בתחום זכויות האדם והישגיו זיכו אותו בפרסים בינלאומיים והפכו אותו למרצה מבוקש בעולם. לאחרונה נבחר כאחד מעשרים הצעירים המבטיחים בעולם בעלי רעיונות חברתיים פורצי דרך, מטעם ארגון Ted העולמי -Ted Fellowship ל-2018. בנוסף, בשנת 2016, זכה ד"׳ר דאוד וארגון Humanity Crew בפרס Human Right Defender מטעם ארגוני זכויות האדם בספרד.

 

בישראל הוא טוען שהפעילות פחות מוכרת. "הדבר היחיד שמקשר אותנו זהותית זה שכתבנו שאנו באים מהגליל, ושכל אחד יפרש כרצונו. השמאלנים והקיצוניים בימין לא אוהבים שאין מסר על הערבי הטוב או הפלסטיני הפנאטי, אבל לנו אין זהות פוליטית. יש לנו מתנדבים ערבים, יהודים, גרמנים וקנדים ולכן השם – הצוות האנושי. מי שרוצה להאמין ברעיון ובמודל של בני אדם מוזמן", הוא מספר.

 

ומסתבר שיש הרבה מאמינים. עד היום יצאו 192 משלחות עם מעל 200 מתנדבים ומטפלים שעברו הכשרות בארץ. "נתנו מעל 26 אלף שעות טיפול בשנתיים וחצי האחרונות. פיתחנו מודל של מצילי ים שהם מטפלים נפשיים שעושים הצלה לנפש על הסירות. השבוע אהיה בסירה במשך 3 שבועות, מול חופי לוב, לשם מגיעים בעיקר פליטים אפריקאים", הוא מספר ומוסיף: "החיבור לפעילות הזו נוגע באנשים ברמה רגשית עמוקה ביותר. התרומות מגיעות מכולם,יהודים וערבים ואירופיים. אנחנו מהארגונים היחידים שלא קיבלו סיוע מקרנות או ממשלות, כל הכסף מגיע מאדם לאדם. למזלנו יש אנשים שחושבים שסיוע נפשי חשוב כמו אוכל".

 

חסן אבו שעלי: חיבור לעולם הטכנולוגי הגלובלי

 

אבו־שעלי הוא אחד האנשים הפעילים ביותר לקידום מיזמים ותוכניות שונות לחינוך טכנולוגי בחברה הערבית. גדל בכפר ערערה, הבכור לארבע אחים, בנם של אב שעוסק כאח ואמא מורה. כבר בתיכון התחבר לקידוד ותוכנה. "למדתי לתכנת לבד דרך האינטרנט", הוא מספר. "בגיל 16 מכרתי את התוכנה הראשונה שלי לניהול פידבקים ומשובים לביה"ס שלי". לאחר התיכון עבד כמתכנת עבור כמה גופים בחברה הערבית והתחיל את לימודיו בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. אחרי שלושה סמסטרים הפסיק. "לא מצאתי את עצמי יש לי הפרעות קשב וריכוז והמשכתי ללמוד לבד".

 

 

בגיל 20 עבר לתל אביב וקיבל מלגה ללימודי תקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי. "היה לי רקע טכנולוגי שרכשתי בעצמי ורציתי משהו בצד הפסיכולוגי של תקשורת אדם-מחשב. הייתי חבר במעבדה לחדשנות Creative Learning על תהליכי למידה, ותוך כדי הלימודים הקמתי תנועה שהתפתחה לעמותת חאסוב, שמשמעותו 'מחשב' בערבית. המטרה היא לקדם יזמות טכנולוגית בחברה הערבית". ב-2016 הקים גם מיזם חינוכי חברתי נוסף לקידום תרבות היצירה במסגרת תנועת Maker בביה"ס. בארבע השנים האחרונות העמותה ערכה לדבריו 250 פעילויות במגוון קהלי יעד, מתיכוניסטים ועד יזמים. "האירועים הפומביים שלנו הם במסגרת תערוכה טכנולוגית שמציגה חידושים כמו מציאות מדומה ומגמות חדשות שאנשים יכלו ללמוד מזה. בשנה שעברה ערכנו את זה בטירה והשתתפו 2,500 איש. יש לנו תוכניות יזמים בתחילת הדרך, האקתונים בשיתוף MIT. היום אנחנו עובדים עם סטודנטים ויזמים בתחילת הדרך בתוכנית של 'חאסוב בקמפוס' שמובילים את הפעילויות של הסטודנטים בסמינרים וסדנאות".

 

לאורך הדרך סייעו לאבו-שעלי 150 מתנדבים, אולם צוות הליבה כולל 12 איש. על הפרק הקמת מרכז חדשנות באזור הוואדי.

 

למה אתה מרגיש שיש בזה צורך?

"כשעברתי לתל אביב ועבדתי בחברת סטארט-אפ, כל סוף שבוע הייתי חוזר לכפר וראיתי את הפער. אצלנו לא הייתה שום פעילות ואפילו לא היה משהו שמתקרב לרמה של המודעות שיש בתל אביב לגבי ההייטק והיזמות. זה משפיע על המצב הסוציואקונמי. רק 1.4% מתעשיית ההייטק הם מהחברה הערבית. אני והמתנדבים החלטנו לשנות זאת. התחלנו בהתנדבות בלי מימון. עכשיו חזרתי מארה"ב לגיוס כספים לעמותה ואני מקווה שזה יישא פרי".

 

אם מציעים לך משרה אינטל או במשרד החינוך מה תעדיף?

"אף אחד מהם. אני פחות בקטע של ארגונים. אני מעדיף לעבוד באווירה של סטארט-אפ. יש לי דילמה כי אנשים עם הכישורים שלי יכולים להרוויח המון, אבל בוער בי הצד החברתי. אני עוקב אחרי הטכנולוגיות ואני מחפש את האתגר הבא".

 

מה המסר שלך לבני גילך?

"חשוב לי להדגיש בפני אנשים מהחברה הערבית שחשוב להיות מחוברים לעולם הטכנולוגי הגלובלי. אני השתתפתי בתוכנית AMENDS בסטנדפורד, של יזמים חברתיים במזרח התיכון ובארה"ב שנפגשים במטרה לשתף ידע וניסיון, וליזום ביחד. זה פתח לי עולם. תשאפו לפעול בצורה גלובלית ולא רק ברמה לוקאלית".

 

עבאד חסדייה: הרגולטור שדואג לשקיפות בפנסיה שלכם  

"המערכת הפנסיונית בישראל מתקדמת יותר ביחס למה שקיים במדינות אחרות, אבל זה לא אומר שאנו נחים על זרי הדפנה", כך מאמין עבד חסדייה שבגילו הצעיר, 33, מציין כבר עשור לעבודתו ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לשעבר אגף שוק ההון במשרד האוצר. במהלך השנים התקדם עד לתפקידו הנוכחי, סגן בכיר לממונה, דורית סלינגר.

 

חסדייה שותף לעיצוב המציאות הפנסיונית שצפויה לכלל אזרחי המדינה והיה שותף לתהליכים שישפיעו עוד עשורים קדימה. הוא התחיל ככלכלן במחלקת פנסיה, בעקבות מודעת דרושים שראה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים. "זה היה מקום העבודה הראשון שלי לאחר התואר הראשון" הוא מספר.

 

 

חסדייה ניהל את פרויקט 'הר הכסף' שמאפשר לכל אזרח בישראל לאתר בפשטות כספים בחשבונות שאינם פעילים. בעבר ריכז את מעבר אגף שוק ההון לרשות פיננסית עצמאית, וליווה את תהליכי החקיקה שהרחיבו את תחומי הפיקוח של הרשות לשירותים הפיננסיים המוסדרים כגון גופי אשראי חוץ בנקאי.

 

כיום הוא אחראי על חטיבת הפיקוח וניהול הסיכונים ברשות ומפקח על הניהול התקין של הגופים המוסדיים, חברות ביטוח וחברות מנהלות של קרנות פנסיה וקופות גמל.

 

"אני נמצא במקום שיש השפעה רבה על ציבור החוסכים לפנסיה והמבוטחים בישראל, השפעה שהסקטור העסקי לא יכול לתת כיום. השוק הפנסיוני ושוק הביטוח בישראל הם שווקים ענקיים. אנחנו רגולטור המפקח על פעילותם של כמאה גופים מוסדיים, המנהלים כ-1.5 טריליון שקל, בנוסף לכ-12 אלף סוכני ביטוח ועוד. הנושא הפנסיוני תופס חלק מרכזי בעבודה שלנו כרשות ואנו שואפים של ציבור החוסכים תהיה קיצבה נאותה בגיל הפרישה. הרשות קידמה בשנים האחרונות צעדים משמעותיים לשיפור מצבו של החוסך הישראלי, על ידי יצירת סביבה תחרותית שהביאה להפחתת המחיר אותו הוא משלם על ניהול החיסכון הפנסיוני שלו ושיפור השירות אותו הוא מקבל".

 

חסדייה גדל בכפר פוריידיס שליד זיכרון יעקב. את לימודי התיכון עשה בתיכון אורתודוקסי ערבי בחיפה, ומשם עבר לירושלים. "הלימודים בחיפה היו אז עניין מקובל ורוב האחים שלי למדו שם. היום רמת הלימודים בכפר השתפרה. אני בן למשפחה של שישה ילדים עם הורים שעמלו קשה מאוד על מנת שילדיהם יזכו למה שנמנע מהם, לימודים אקדמיים. ההצלחה של כולנו נזקפת בראש ובראשונה להם".

 

לילדים שלך יש ילדות שונה?

"כן, זה לא ייחודי עבורי, מדובר בדור שגדל לאורח חיים שונה, בעיקר לאור השינויים הטכנולוגיים וגם המשאבים שעומדים לדור שלי ושלא עמדו לדורות הקודמים. אני רוצה לקוות שיהיה להם יותר קל להתערות, להשתלב ולצמוח".

 

איזה תגובות מקבל מהחברה?

"הערכה רבה ותגובות טובות על התפקיד שלי. אני חושב ששוק העבודה מתייחס כיום אחרת לנושא של גיוון תעסוקתי. לא ניתן עדיין להגיד שהכל מושלם, אך אני חושב שיש הרבה תפיסות שהשתנו בשנים האחרונות וכולם מבינים שיש אינטרס משותף לכולם בגיוון התעסוקה בכל מקומות העבודה. לשמחתי, מקום העבודה שלי מקדם גיוון. קלטתי ואני מנהל עובדים ערבים, חרדים, אתיופים ועוד. אני חושב שהגיוון הזה מקדם אותנו כחברה ונותן הזדמנויות שוות לכולם להוכיח שגם הם יכולים". 

 

נורה נסיר מנסא: לפרוץ את המסלול  

מנסא היא ילידת נצרת וכיום גרה עם בעלה ובתה בחיפה. היא בוגרת הנדסה ביו-רפואית ותואר שני בהנדסת רקמות, מייסדת ומנהלת מחקר של Nurami Medical, חברת סטארט אפ בתחום הביומד. המיזם הוקם ב-2014 במטרה לפתח את הפטנט של נורה ושותפה ד"ר אמיר בחר, ונתמכה על ידי החממה הטכנולוגית בנצרת.

 

"הפיתוח מתבסס על פטנט שמסייע בהתגברות על בעיות פגיעה בקרום המוח, שעשוי להגיע למצב מסכן חיים. הפטנט הוא סוג של פלסטר שניתן להניח במקום הפצע ומעודד, בין היתר, גם גדילה מחודשת של רקמת המוח ומצד שני אוטם את הפצע למניעת דליפות לא רצויות של הנוזל המוחי", מספרת מנסא. עד היום גייסה השקעה של 2 מיליון דולר לפיתוח המוצר ממשקיעים פרטיים, קרן אמית-אלפרד מאן, ומשרד המדען הראשי. הניסוי הראשון בבני אדם צפוי להתחיל בחודשים הקרובים.

 

 

מנסא פעילה בעידוד יזמות נשים ויזמות טכנולוגית בפרט בחברה הערבית ובקרב נשים. לשם כך, בין היתר, הקימה פורום חברתי בשם AWSc  -Arab Women in Sciences and Engineering, המיועד לקידום אוכלוסיית הנשים במגזר הערבי בתחומי המדע.

 

"ידעתי כבר מהתיכון שיש לי אוריינטציה חזקה למדע. קיבלתי תמיכה והכוונה מההורים שלי ללכת וללמוד מדע. למזלי גם, דוד שלי - פרופ' דאוד בשותי היה האיש סגל הערבי הראשון בטכניון בפקולטה למתמטיקה. הוא תמיד דירבן אותי".

 

מדוע בחרת בקריירה כיזמת ולא בעבודה בטוחה בהייטק?

"תמיד האמנתי שמחקר יהיה מושלם כשייושם למוצר מוחשי בעל תועלת. חיפשתי הזדמנויות לממש את מה שהאמנתי בו. בדיוק אחרי סיום התואר שני שלי, פגשתי ביחד עם שותפי אמיר, כירורג שהצביע על בעיות החלמה אחרי ניתוחי מוח. ידענו שנוכל להציע לו פתרון יותר טוב. הקמת החברה הייתה בשבילי הזדמנות והגשמת חלום, לפרוץ את גבולות המסלול המסורתי של הנשים בכלל והנשים הערביות בפרט".

 

נשים הן מיעוט בעולם היזמות ועוד יותר נשים ערביות. מה המחסומים?

"הנשים הו מיעוט אבל עם אמפקט גדול, לא רק בעולם היזמות אלא בכלל בתחומי ההיטק והמדעים. גם בתקופת הלימודים שלי, במיוחד בלימודי התואר שני שלי, הייתי בסביבה גברית, זה לא הפריע לי, להפך, זה נתן לי את הדחף ואת המרץ לעבוד יותר כדי להתבלט ולהצטיין. בסופו של דבר, שונות גם מבחינה מגדרית וגם מבחינה חברתית חשובה לקידום. היו סטיגמות שהייתי צריכה לשבור, אך לא הרשיתי לדברים הללו להפריע לי, זה נתן לי את המוטיבציה לרצות להוכיח להם שהם טועים ושכן אפשר אחרת. בעלי וגם משפחתי תמכו בי. חסמים הם חלק ממסעו של כל יזם. אני רואה בחסמים אלו כאתגרים שהופכים את חיי כדינמים ונותנים לי מוטיבציה להתקדם ולחצות אותם בכדי להגיע להצלחה".  

 

סלאם שרקייה: מארגוני הסטודנטים עד השוק העסקי  

סלאם שרקייה הוא מנהל שיווק קהלים בקוקה קולה ישראל, בן 34. בנוסף, הוא יו"ר וועד מנהל של עמותת אמאנינא בהתנדבות.

 

שרקייה עושה את דרכו מביתו בג'ת המשולש לעבודתו במשרדי קוקה קולה בבני ברק, כבר שנתיים וחצי. שם הוא מנהל שיווק קהלים ומגזרים. הוא החל את דרכו במגזר הציבורי, תחילה כמזכ"ל ארגון הסטודנטים הארצי, שם היה חלק מהנהגת הסטודנטים במאבק הסטודנטים בשנת 2007 למניעת העלאת שכר הלימוד. לאחר מכן עבר לעשייה פוליטית בכנסת במשרד ראש הממשלה ומשם המשיך לסקטור העסקי, כאשר כיהן במשך 6 שנים כמנהל שיווק בחברת אורנג'-פרטנר. שם הוא הוביל מהלכים של צמיחה בחברה הערבית וניהול מחלקת שירותים ומוצרים מתקדמים. שרקייה אף היה מעורב בפעילות העסקית והשיווקית של המותג 012 מובייל בשוק הכללי. על העשייה שלו שרקייה אמר: "אני רוצה להמשיך, להשפיע ולתרום מיכולותיי בתחום עיסוקיי, תוך הבאת חדשנות שיווקית מחד וחוויה צרכנית מאידך לצרכנים ולקהלים מולם אני פועל".

 

 

ד"ר מנאל ג'ובראן: תרומה לקידום יחסי שוויון והגינות בין יהודים וערבים  

מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. בשנת 2015 השלימה לימודי פוסט דוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובמהלכה ריכזה סדנה בינתחומית בנושא "רב תרבותיות" במשותף עם הפקולטה למשפטים והחוג למדעי החברה באוניברסיטה העברית. בעלת תואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת תל אביב; בעלת תואר שני (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה. קיבלה מלגת מעוף למרצים מהחברה הערבית מטעם המועצה להשכלה גבוהה לשנים תשע"ו – תשע"ח; מלגה על שם אריאל רוזן צבי ז"ל לסטודנטים מצטיינים; מלגה מטעם "המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי" על מחקר לתואר שני בנושא תכנון ובנייה במגזר הערבי; פרסמה מטעם מכון וולטר ליבך לשנת הלימודים תשס"ג, בגין עבודת מחקר לתואר שני שיש בה תרומה לקידום יחסי שוויון והגינות בין יהודים וערבים בישראל ובמלגה לסטודנטים ערבים ע"ש לואיס ומרטין וויטמן.

 

 ד"ר מנאל ג'ובראן ד"ר מנאל ג'ובראן

 

כמו כן, זכתה ג'ובראן בעבודה המצטיינת בנושא דיני השלטון המקומי, מאת קרן הפרסים והמלגות של עיריית תל-אביב-יפו, ע"ש צבי זילביגר ז"ל; ובמקום השני בפרס שפיצר עבור ההרצאה המצטיינת בכנס ה-37 של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה. באוקטובר 2014 קיבלה מענק מחקר ממרכז מינרבה לזכויות האדם בנושא "זכויות אדם: גישה היסטורית וביקורתית",הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. במסגרת פעילותה החברתית היא חברה בדירקטוריון האגודה לצדק חלוקתי.

 

ג'ובראן מספרת כי היא רואה בקריירה אקדמית כלי להשגת שתי מטרות: "הראשונה נוגעת לחידוש במחקר אקדמי. נושא המחקר שלי הוא משפט וחברה ומשפט מרחב ומעניין אותי לחקור את ההשלכות המשפטיות של תופעות מרחביות כגון ההגירה של התושבים הערבים לערים יהודיות. מטרה נוספת שלי נוגעת להיבט ההוראה. הפקולטה בה אני נמצאת היא פקולטה מאד מגוונת שיש בה סטודנטים מכלל הקבוצות, אני רואה את התפקיד שלי בלתת כלים לסטודנטים לחשוב מחוץ לקופסא, תמיד לחשוב על המציאות בה אנחנו חיים מהיבטים משפטיים ולא לקחת את הדברים כמובנים מאליהם. אני חושבת שהבעיה של החברה הישראלית היא ההפרדה העמוקה הקיימת בין יהודים לערבים והחשיפה של סטודנטים לקבוצות חדשות היא קריטית על מנת לחולל שינוי ולהבין את מורכבות המציאות בה אנו חיים".

  

עזיז קעדאן ואנאס אבו מוח': פתרון אלטרנטיבי להפרעות קשב וריכוז

קעדאן ואבו מוח' הם חברי ילדות מבקה אלגרבייה, הסיפור שלהם הוא נרטיב מוכר בתעשיית ההייטק העולמית, אך פחות מוכר בחברה ערבית. השניים סיימו לימודי תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה כבר בגיל 16, במסגרת מסלול המצטיינים. בגיל 21 ייסדו יחד את Myndlift.

 

עזיז: "זהו סטארטאפ שמפתח פתרון אלטרנטיבי להפרעות קשב וריכוז בעזרת אימון גלי מוח. אנחנו מתבססים על קריאת הפעילות המוחית ותרגומה למשחקים במובייל שעוזרים לשפר פונקציות מסוימות במוח".

 

 

העיסוק בהפרעות קשב וריכוז מוכר לקעדאן מהבית. אביו הוא נוירולוג, ושניים מאחיו מאובחנים כסובלים מהפרעת ADHD, שממנה סובל גם אבו מוח'. מאז ייסדו את החברה ב-2014, גייסו 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בארץ ובחו"ל, ביניהם בי"ח אמריקאי ופתחו משרדים בסן פרנסיסקו. "היום המוצר עובד במאות קליניקות בעולם שדרכו עוזרות לפציינטים לשפר את הקשב או להרגיע ולמתן חרדות".

 

נוא ג'השאן-בטשון: מקדמת תעסוקה בקרב נשים ערביות

מנכ"לית שותפה במיזם קולקטיב אימפקט - השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית. נוא יפואית במקור, נשואה ליעקב ואמא לשניים. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בן גוריון. יועצת ארגונית, בעלת ניסיון רב בעבודה עם המגזר העיסקי והתמחות בהובלת תהליכי גיוון הון אנושי, מהווה חלק מהצוות הניהולי במיזם קולקטיב אימפקט משנת הקמתו, פעילותה ממוקדת בהובלת הייעוץ והשינוי בחברות העסקיות העובדות עם המיזם.

 

פעילה חברתית ומקדמת תעסוקת חברה ערבית בכלל ונשים ערביות בפרט. במסגרת לימודי תואר השני, ביצעה מחקר חלוצי על נשים ערביות מנהלות בישראל.

 

מאיפה הגיע אצלך הרצון לפעול דווקא בתחום הזה כאישה ערבייה?

"זה מתחיל מהבית, גדלתי על ערכים חזקים של אחריות אישית, פרואקטיביות ותרומה לחברה שלנו. צמיחה וחוסן יבואו רק ממשק שיידע לגוון את ההון האנושי שלו ולתת הזדמנות שווה לכולם".

 

מה המיזם שלך מקדם?

"המיזם נוסד על ידי עו"ד יפעת עובדיה וד"ר סמיר קאסם יחד עם שאר בוגרי כיתה 24 של תוכנית וקסנר למנהיגות ביחד עם צבי זיו. מטרתו יצירת פריצת דרך בשיעור ההעסקה וטיב ההעסקה של האוכלוסייה הערבית במשק. המיזם מלווה את המעסיקים הכי גדולים במשק, לעידוד תעסוקת עובדים מהחברה הערבית על ידי יישום מודלים אפקטיביים וכלים שונים בנושא גיוון והכלה".

 

כיצד לדעתך את משפיעה על החברה הערבית?

"אני מאמינה שהמיזם יוצר שינוי בחברה הערבית. אני מאמינה בקידום תעסוקת עובדים מהחברה הערבית תוך שבירה של כל החסמים הקיימים ויצירת מציאות חדשה עם הזדמנויות רבות הן לחברה הערבית והן למגזר העסקי, המשפיעה גם על החיים המשותפים של כולנו במדינה".

 

 

 

מוחמד חאמד: ייסד עמותה לתמיכה בחולי סרטן

מוחמד חאמד (28), גילה את הייעוד שלו כשהיה בן 15, אז נפטרה מסרטן אחותו הקטנה מרים בת ה-8. "במשך שלוש שנים אחותי טופלה ברמב"ם. בסוף נסענו לארה"ב ושם נפטרה. לפני כן לא ראינו בית חולים, ופתאום כל יום אנחנו שם. מהכאב הזה ראיתי שיש הרבה סוגיות שדורשות טיפול, כמו עצם המודעות במגזר הערבי. לא אומרים אפילו את המילה סרטן ולא יודעים איך להתייחס לחולי סרטן ומשפחותיהם. לא היו מלווים דוברי ערבית לחולים צעירים כמו אחותי שלא ידעה לדבר עברית. מתוך הכאב הזה רציתי לייסד עמותה לא רק לזכרה, אלא גם בגלל הדברים שראיתי שדורשים מענה".

 

 

חאמד עבד באגודה למלחמה בסרטן, למד ניהול באוניברסיטה הפתוחה ונבחר לתוכנית מנהיגות וניהול עמותות בארה"ב באוניברסיטת דלאוור. כשחזר ב-2011 התחיל בפעילות לייסוד עמותת מרים, על שם אחותו. הפרויקט הגדול ביותר שלהם הוא "אוקטובר הוורוד", במסגרתו מאירים מבנים ציבוריים בצבע ורוד כדי להזכיר לנשים לעבור בדיקת ממוגרפיה. השנה הוא האיר גם את מבנה שגרירות ארה"ב בת"א, מבנה הדגון בנמל חיפה, ועוד. 800 מתנדבים מסייעים לו ב-40 סניפים בארץ להעביר סדנאות, כנסים והרצאות עבור העלאת מודעות. "אנו עורכים טיולים לחולים ומשפחותיהם, ימי כיף, ומסייעים בתמיכה כספית של 1.8 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות לחולים שצריכים תרופות מחוץ לסל למשפחות משני המגזרים. מיזם 'מרים JOY', שהחל ב-2015, מעניק מלגות ל-40 סטודנטים לליווי חולי סרטן בבי"ח רמב"ם. התחלנו עם סטודנטים דוברי ערבית כי היה צורך בכך לבית החולים, אבל עכשיו אנו יודעים שנוכל להשפיע גם על המגזר היהודי ויש לנו שיתוף עם מכבי וכללית ואנחנו עובדים יחד בכנסים גדולים שגם תומכים בנו".

 

לאן אתה רואה את עצמך ממשיך?

"זה החיים שלי מאז שהייתי בן 15 . אני חי את החלום שלי. ילד חולה סרטן שמחייך כי הוא לא לבד זה הדלק שלי. הבדידות היא גם למגזר הערבי וגם ליהודי כי פעם לא היו מלווים מדי יום. יותר מ-8,000 נשים עשו ממוגרפיה בעקבות הכנסים שערכנו. כ-300 גילו סרטן שד בגילוי מוקדם. בחמש השנים הייתי מתנדב ורק בשנה האחרונה אני מקבל שכר. קשה בעבודה הזו למצוא זוגיות ואני מחפש מישהי שתאמין בעמותה כי זה 99% מהחיים שלי. המשפחה מאמינה בי ועזרה, וזה מרגש אותם לראות את ההנצחה של מרים אחותי. עכשיו אחרי שביססנו שיתופי פעולה עם קופות החולים ובתי החולים, אני מקווה שהעמותה תהיה מושרשת בשני המגזרים ותציל חיים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x