• תפריט
כנס מדדים 2018 גג עמוד

"למוסדיים יש 5–4 קרנות נאמנות באותה קטגוריה - וזה פסול"

הפאנל הסכים עם סמנכ"ל המכירות בקסם קרנות ו־ETF, בני כהן, לגבי התופעה שבמסגרתה מציעים ללקוחות רק את הקרנות שנחשבות ל"כוכבות". נציגת בנק לאומי עינת סקורניק התנגדה להטלת האחריות על מערכי הבנקים: "יואיל הרגולטור לתת פתרון"

אורן פרוינד 18:0223.01.18

"לי זה נראה פסול שלכל גוף מוסדי יש 5־4 קרנות נאמנות באותה קטגוריה. זה פסול ומצריך שינוי", אמר אתמול בני כהן, סמנכ"ל מכירות של קסם קרנות ו־ETF, במסגרת הפאנל "העולם החדש של תעודות הסל" בכנס מדדים של "כלכליסט" בשיתוף קסם קרנות ו־ETF מבית אקסלנס.

 

כהן התייחס לסדרת כתבות שהתפרסמה ב"כלכליסט" ותקפה את שיטת השיווק שמציעה מגוון קרנות נאמנות ומציגה ללקוחות רק את הטובות שבהן. כהן המשיך ואמר כי "ב־2017 הונפקו לא פחות מ־139 קרנות חדשות מנוהלות, שהצטרפו ל־300 הקיימות, וזה מספר עצום". להמחשת התופעה שלף ציור של כוכבים, שציירה בתו, כדי להדגים כיצד הגופים המנהלים מציגים ללקוחותיהם רק את הקרנות הנחשבות לכוכבות. "לצערי הרב, אני מתקשה לראות איך מערך הייעוץ מתמודד עם זה", אמר כהן.

אמיר בכר, מנהל מערך הייעוץ בבנק הפועלים, המשיך את דברי כהן ואמר "המודלים הכמותיים לא יכולים כיום לעמוד בפני עצמם. צריך לשלב את השכל האנושי ולבדוק את איכות ההשקעות — את אחזקות הקרנות ולא רק את דירוגן, והאם יש נכסים שמחירם בשוק לא משקף, לדעתנו, את מלוא הסיכון".

 

מנהלת מערך הייעוץ בבנק לאומי עינת סקורניק הסבירה כיצד מתמודדים עם התופעה בבנק. "בנושא הכמותי אנחנו משתדלים להסתכל לטווח הארוך, ולכן קרן נאמנות תיכנס רק אחרי שנה וחצי, וגם אז רק אחרי בדיקת המתאם בין ההתנהגות שלה לקרנות אחרות באותה קבוצת התייחסות. אם יש תשואה חריגה, היא לא תיכנס. לנו יש במודל חלק הצופה פני עתיד. לא מעניין אותנו נכס כזה או אחר, אלא אלוקציה שקיימת בקרן ומקבלת התייחסות מבחינת התחזית לתשואה קדימה. הציון הזה נושא פני עתיד ומאפשר ליועץ להסתכל קדימה ואחורה. אנחנו מביאים בחשבון גם נושאים כמו עמלותאני מודעת, והייתי מודעת בעבר, לכל עיוות. צריך למצוא את הפתרון.בסופו של דבר צריך להיות סטטוס קוו שמקובל על כולם. זה לא ראוי להטיל את האחריות על מערכי הבנקים או על היועץ הבודד. אם יש התנהגות לא הולמת שהיא גורפת, יואיל הרגולטור לתת לה פתרון".

 

משמאל: סמנכ"ל מכירות בקסם קרנות ו־ETF בני כהן, מנהל מערך הייעוץ בבנק הפועלים אמיר בכר, מנהלת מערך הייעוץ בבנק לאומי עינת סקורניק, מנהלת מחקר וייעוץ בבנק הבינלאומי מרים אן וכתבת "כלכליסט רחלי בינדמן משמאל: סמנכ"ל מכירות בקסם קרנות ו־ETF בני כהן, מנהל מערך הייעוץ בבנק הפועלים אמיר בכר, מנהלת מערך הייעוץ בבנק לאומי עינת סקורניק, מנהלת מחקר וייעוץ בבנק הבינלאומי מרים אן וכתבת "כלכליסט רחלי בינדמן צילום: אוראל כהן

 

אקטיבי לצד פסיבי

 

חברי הפאנל דנו גם בסוגיה המסורתית של ניהול השקעות פאסיבי באמצעות תעודות סל (ETF) או מדדים אל מול ניהול השקעות אקטיבי. סקורניק: "הנושא נמצא בליבת ההחלטות של יועצי ההשקעות. השנתיים האחרונות הוכיחו כי יש כיום החרגות מהמחקרים שהוצגו לנו בעבר, והתשובה אינה חד־משמעית. קיימים מצבים שבהם יש יתרון למוצרי מדדים, ומצבים אחרים שסלקטיביות היא זו שנדרשת. לאחר עשור כמעט של עליות שערים בכל העולם, והמחירים מלאים, אנחנו מתחילים לחשוב איפה להשקיע. הרבה פעמים אנו רואים כדאיות להשקעה באמצעות כלים סלקטיביים או ישירות בניירות, והרבה פעמים הדברים נמצאים זה לצד זה".

 

כהן אמר בהקשר זה כי "לדעתי, יש מקום אמיתי היום לשני המוצרים תחת רמת הסיכון שהלקוח צריך לקחת. נכון שבתקופות מסוימות יש נהירה לעבר האקטיביות. לא מדובר היום בתחרות על התשואה הטובה יותר, אלא בשני נכסים שיכולים לחיות זה לצד זה. אנחנו רואים את השינוי המבורך בשוק. במשך שנים התחולל קרב בין שני האפיקים, אבל הוא התבטל. היום שם המשחק הוא אלוקציה של נכסים — קונצרני מול ממשלתי ועוד".

 

מרים אן, מנהלת תחום מחקר וייעוץ בבנק הבינלאומי, אמרה בהקשר הזה: "השתתפות בהנפקות בשלב המוסדי היא משהו שאפשר לעשות רק בניהול השקעות אקטיבי, וזה נותן ערך מוסף שיכול להתאים ללא מעט לקוחות. יחד עם זאת, המוצרים הפסיביים הם לא מילה גסה, ואנחנו מבחינים בין המוצרים המנייתיים והאג"ח בארץ וחו"ל".

בכר ניצל את הבמה לתקוף את גל גיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות: "אני רוצה להתייחס לאספקט מסוים בשוק האג"ח, למשל התל־בונד השקלי. 19% ממנו בנויים מחברות אוף שור באיי הבתולה, שעוסקות בנדל"ן בארה"ב ומנפיקות אג"ח בישראל. הם לא החליטו להגיע לשוק הישראלי, אלא חתמים הם שעושים מאמצי שיווק כדי להביא אותם. לא צריך להכביר מילים לגבי בעיות השקיפות והיכולת לתבוע בחברות אלה", אמר.

 

לגבי מבט קדימה אמר בכר כי "השווקים כיום מצויים במצב של תמחור חסר בסיכון, וזה נובע מהעובדה שהמדדים עולים בצורה יציבה. בשוק ההון מקובל למדוד את הסיכון באמצעות תנודתיות, וכשאין כזו רואים שהמשקיעים חושבים כי אין סיכון. זה מצב שמצביע על חשיבות השילוב של השכל האנושי — ואת מה שאנו רואים לנגד עינינו — במודלים הכלכליים, כי כרגע הם לא מספרים את כל הסיפור".

 

אג"ח בבחירה פרטנית

 

מרים אן, מנהלת תחום מחקר וייעוץ בבנק הבינלאומי, אמרה לגבי העתיד כי "בשוק האג"ח המקומיות המחירים גבוהים מאוד, ואנו ערים לכך. אנחנו סבורים שיש הזדמויות השקעה באמצעות בונד פיקיניג (בחירה פרטנית של אג"ח — א"פ). יש מגוון אפשרויות באמצעות יבוא של תשואות מחו"ל, בגלל פער הריביות שימשיך לגדול לטובת ארה"ב, וזה מגולם בשוק בצורה מובהקת". סקורניק הוסיפה: "אנחנו אחרי הרבה שנים של עליות, וזה מפעיל אצלנו את האנטנות לאיתור סיכונים. אנחנו צופים שהכלכלה העולמית תמשיך לצמוח השנה, וזה יאפשר עלייה ברווחיות החברות. את נכסי הסיכון שלנו אנחנו עדיין מעדיפים לראות באפיק המנייתי, כי אני מעדיפה לקחת סיכון במקום שאני מבינה אותו. בתחום האג"ח אנחנו מבינים שיש תמחור גבוה, וקשה למצוא את האפסייד, ובמצב כזה אני מקצרת מח"מ".

 

בכר סיכם ואמר: "אני מסכים עם זה. התחזיות חיוביות בהחלט. אנחנו רואים שוק שורי לאורך זמן גם במניות וגם באג"ח. מי שבוחר בשוק האג"ח לניהול הסיכונים ב־2018 יעשה נכון, ושם נשים את הדגש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x